סמכות עניינית בתביעה ייצוגית – מה עושים עם סכום תביעה מופרז?

מה זה סמכות עניינית?

סמכות עניינית מתייחסת לזכותו או אפשרותו של בית משפט לדון בסוגיה משפטית מסוימת. לא כל בית משפט רשאי לדון בכל סוגיה ואם בית המשפט ידון בעניין כלשהו שלא נמצא בסמכותו העניינית, ניתן יהיה לבטל את ההחלטה.

לדוגמה: בכל הקשור לענייני עבודה וזכויות עובד מעביד, הדין מקנה סמכות עניינית אך ורק לבית הדין לעבודה. כלומר, אם בית משפט השלום ירצה לדון בסוגיות אלה ניתן יהיה להעלות טענה בדבר חוסר סמכות עניינית ולדרוש את העברת הדיון לבית הדין לעבודה.

כיצד נקבעת סמכות עניינית במסגרת תביעה ייצוגית?

סמכות עניינית במסגרת תביעה ייצוגית נקבעת בהתאם לסכום התביעה או נושא התובענה, והמקור החוקי שקובע את הסמכות העניינית הוא חוק בתי המשפט המפרט את סמכויות בתי המשפט.

• בקשה לאישור תביעה ייצוגית בה נטען לנזק בגובה עד 2.5 מיליון שקלים – הסמכות העניינית מסורה לבית המשפט השלום.
• בקשה לאישור תביעה ייצוגית בה נטען לנזק בגובה העולה על 2.5 מיליון שקלים – הסמכות העניינית מסורה לבית המשפט המחוזי.
• בקשה לאישור תביעה ייצוגית העוסקת בעניינים הקשורים לענייני עובד – מעביד – הסמכות העניינית מסורה לבית הדין לעבודה.
• בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות מרשויות המדינה – הסמכות העניינית מסורה לבית משפט לעניינים מנהליים.

מדוע יש חשיבות לסמכות עניינית בתביעה ייצוגית?

רוב בקשות לאישור תביעות ייצוגיות מוגשות כיום לבית המשפט המחוזי, בעל סמכות עניינית לדון בהליכים בסכום העולה על 2.5 מיליון שקלים.

הסיבה לכך היא מאוד פשוטה – סכום הגמול לתובע הייצוגי וגובה שכר טרחת עורך דין שייפסק לטובת עורכי הדין שמייצגים בהליך נגזר מסכום הפיצוי לקבוצת הנפגעים. ככל שסכום הפיצוי לקבוצה יהיה גבוה יותר כך גם הסכומים שישולמו להם יהיו גבוהים יותר.

זאת הסיבה שרוב ההליכים מוגשים לבית המשפט המחוזי משום שבערכאה זו ניתן יהיה לקבל, לרוב, גמול ושכר טרחה גבוה יותר ביחס להליכים בבית משפט השלום.

מה נתבע יכול לעשות אם הוגשה נגדו ייצוגית בסכום מופרז?

נתבע שהוגשה נגדו בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי יאלץ להשקיע יותר משאבים (כסף וזמן) כדי להתגונן משום שרמת החשיפה שלו הרבה יותר גבוהה (כי יכולים לחייב אותו בסכומים העולים על 2.5 מיליון שקלים).

מסיבה זו, לרוב, נתבע יעדיף שההליך יועבר לבית משפט השלום כדי להקטין בצורה משמעותית את רמת החשיפה שלו, וגם את עלויות ההגנה שלו.

במקרים בהם הבקשה לאישור תביעה ייצוגית לא מציגה נתונים מהם ניתן ללמוד שגובה הנזק אכן עולה על 2.5 מיליון שקלים, ניתן לטעון שלבית המשפט המחוזי כלל אין סמכות עניינית לדון בהליך ושיש להעביר את הדיון לבית משפט השלום.

סוגיה זו נדונה בבית המשפט המחוזי במסגרת ת"צ 11549-09-22 בת אל כהן נ' נאזרין טורס בע"מ אשר קיבל את טענות החברה הנתבעת וקבע שאכן הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית על סכום מופרז ושלבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית לדון בהליך, וההליך הועבר לבית משפט השלום.

בית המשפט קבע בין היתר כך:

ההקלה שניתנה למבקש באשר לדרישה להגדרת היקף הקבוצה, אין משמעותה כי המבקש משוחרר מכל חובה. על המבקש מוטלת חובה לערוך בדיקה הולמת כדי לברר את הנזק הכולל לקבוצה ולהגיש את הבקשה לערכאה המוסמכת. דברים אלו הם חלק מהצפייה הנדרשת מהמבקש, להגיש בקשת אישור רק לאחר איסוף כל הנתונים והראיות הרלוונטיות, כדי למנוע מצב בו תוגשנה בקשות לא "בשלות" או שנשענות על בסיס עובדתי לא איתן. במילים אחרות יש להקפיד על כך שבקשות האישור שתוגשנה תהיינה איכותיות ולא בגדר בקשות סרק לא מבוססות (ראו בין היתר: רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי, פסקה 12 (5.7.2012); רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ, פסקה 10 (26.4.2010)).

לעמדתי, הדרישה האמורה הולכת יד ביד עם הנושא הנדון כאן – קביעת הסמכות העניינית. איסוף נתונים וראיות בין היתר כדי להגדיר את היקף הקבוצה ונתונים לגבי סכום הנזק הכולל שנגרם לקבוצה, תורמים לאיכותה של בקשת האישור ובה בעת לניתוב הבקשה לערכאה המתאימה, תוך צמצום אפשרות השימוש לרעה בנחיתות האינפורמטיבית וההקלה לה זוכה המבקש בשל כך.

אין להקל ראש בשאלת שעומדת על הפרק, מאחר ועשויות להיות לה השלכות הקשורות למוסד ההליך הייצוגי ולבעיות יסוד שמתעוררות במסגרתו: ראשית, מתן דגש פסיקתי על שאלת הסמכות העניינית ובפרט חלוקת העבודה בין בית המשפט המחוזי לבית משפט השלום, עשויה לחדד ביתר שאת את החובה המוטלת על המבקש להקדים ולערוך בדיקה מעמיקה ורצינית לפני הגשת בקשת האישור.

בדיקה שכזו בכוחה לתרום להגברת איכותן של הבקשות המוגשות לבית המשפט. הניסון השיפוטי מ"השטח" מלמד שקיים צורך ממשי בכך. בהקשר האמור, נזכיר כי אמנם אין חובה גורפת על מבקש לפנות בפניה מוקדמת למשיבה, אך במקרים המתאימים רשאי בית המשפט לייחס למבקש או לבא כוחו חוסר תום לב בשל אי פנייה מוקדמת, ככל שהנסיבות הקונקרטיות של המקרה הפרטני מצדיקות זאת (דנ"מ 5519/15 יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ, פסקה 38 לחוות דעתה של הנשיאה א' חיות (17.12.2019); אמנם שם דובר בפניה מוקדמת בהקשר תביעה נגד הרשות, אך הדברים נכונים לענייננו בבחינת קל וחומר).

שנית, דיון בשאלת הסמכות העניינית, מגשים אינטרס ציבורי שנועד להדק את הבקרה על חלוקת המשאבים השיפוטיים בין הערכאות השיפוטיות ולא להותיר את הדבר באופן מוחלט בידי המבקש. ודוק: בהליך ייצוגי לבית המשפט נועד תפקידי אקטיבי שבגדרו ראוי לעורר שאלות מיוזמתו שנוגעות לעיצובו של ההליך הייצוגי ובאמצעותן ניתן יהיה לנער מעל ההליך תופעות לא רצויות כגון הגשת בקשות סרק (השוו: ת"צ (חי') 48920-12-22 זלצמן נ' Meta Platforms , Inc (13.3.2023)).

שלישית, וזה העיקר – הקפדה על כללי הסמכות העניינית ובפרט הקפדה על הערכה ראויה של סכום התביעה, יש בה כדי למנוע שימוש טקטי פסול בבחירת הערכאה (פלינט ווינצקי, עמ' 154). בקשות רבות מוגשות לבית המשפט המחוזי בטענה כי הסמכות העניינית נתונה לערכאה זו נוכח סכום התביעה.

במקרים רבים מתברר כי סכום התביעה הריאלי רחוק מהנטען בבקשת האישור. הטענה הנטענת תדיר היא כי אין ברשות המבקש נתונים בנוגע לקבוצה, בפרט באשר להיקף הקבוצה. ואולם, אין להפוך טעה זו למטה קסמים באמצעותו מגיש הבקשה בוחר כרצונו את הערכאה אליו תוגש התביעה.

אכן, קיימת בעיה מובנית של פערי מידע ויש ללתת לה משקל ראוי, אך במקרים לא מועטים המבקש נוטה להפריז בהיקף הקבוצה ובסכום המצטבר כדי להתאים את הבקשה לסמכות בית המשפט המחוזי, זאת מסיבות טקטיות פסולות. נדגש כי לא תמיד ניתן לפטור קושי זה בהפניה לפערי הכוחות הקיימים ממילא לטובת המשיב, שכן לא תמיד המשיב הייצוגי הוא גוף כלכלי איתן (ראו לדוגמה הנסיבות בת"צ (חי') 29201-06-22 יז'מסקי נ' האני סוויטס בע"מ (14.5.2023) (להלן: עניין יז'מסקי) וכן בת"צ (חיפה) 44719-04-23 יוסף אביטבול נ' גמה דיל עכו בע"מ)).

…

הפרזה בסכום התביעה כדי שתילכד בסמכותו של בית המשפט המחוזי, כאשר לאמיתו של דבר סכום התביעה הוא נמוך לאין שיעור, מעמיסה עלויות עודפות ובלתי מוצדקות על היריב. הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי עלולה להעמיד את הערכת הסיכון הנשקף מההליך באופן גובה לעומת הסיכון האמתי; וכן עלולה להכביד הוצאות עודפות. לפיכך, הגשת ההליך לבית המשפט המחוזי כשאין הדבר מוצדק, יוצר תמריץ לא רצוי אצל המשיבה להגיע להסכמות עם המבקש מהר ככל הניתן, גם בתביעות סרק. לצד דברים אלו, יש לזכור כי כאשר התובענה הייצוגית מסתיימת בפשרה, הפער בין הסעד שנתבע לסעד שהוסכם בפשרה אינו מעיד כשלעצמו על "ניפוח" התביעה. זאת משום שהסעד שהוסכם בפשרה מביא בחשבון את סיכויי ההצלחה בתביעה, ולכן הוא נמוך, בדרך כלל, מהסעד שהתבקש בתביעה.

…

אינני שותף לגישה לפיה על דרך הכלל ראוי להותיר את בחינת הסמכות העניינית לשלב הדיון בבקשת האישור, שבו ממילא יתקיים דיון לגבי קיום הקבוצה, הגדרתה והיקפה. אמנם ניתן למנות מספר טענות שיש בהם לצדד בגישה שמבכרת דחיית הדיון בשאלת הסמכות לשלב הדיון בבקשה: ראשית, דיון בטענת הסמכות עשוי לגזול משאבים שיפוטיים מיותרים; הטענה השנייה קשורה לאפשרות כי ככל שיתברר בשלב הדיון בבקשה כי הסכום המצטבר של תביעות חברי הקבוצה הוא בסמכות בית המשפט השלום, ניתן לשקול העברת התובענה הייצוגית עצמה לבית משפט השלום. שלישית, ניתן לטעון כי למצב דברים בו המבקש נוקב בסכום מנופח קיימת תרופה שמתבטאת בהפחתת השכר והגמול או אף שלילתם (סע' 19(ו) לחוק).

המשותף לשלוש הטענות שהן נשקלת בשלב מאוחר של ההליך, כאשר המשיבה נשאה כבר בעלויות העודפות, כולן או חלקן, ונחשפה לסיכון המוגבר שנוצר בעצם הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי. מצב דברים זה עשוי להפוך את שלילת או הפחתת השכר והגמול ככלי שאינו יעיל מספיק, במיוחד לנוכח המציאות שלפיה רובם המכריע של ההליכים מסתיים בפשרה לפני הכרעה בבקשת האישור. עם זאת, לא ניתן להתעלם משיקולי היעילות שחלק מן הטענות משמיעות.

…

בבקשת האישור טענה המבקשת באופן כללי וללא מתן פירוט ראוי כי הנזק שנגרם לקבוצה "עולה על 2.5 מיליון ₪" וכי על פי חוות הדעת שצורפה, היקף הנזק לקבוצה עומד על 2.8 מיליון ₪. לפי חוות הדעת, החישוב נערך לפי נזק ממוצע של 160 ₪ וכמות חיובים של 2500. ברם, אין כל פירוט בחוות הדעת על סמך איזה בסיס כמות החיובים בשנה היא 2500. גם אם המדובר הוא בהשערה – אין כל הסבר מדוע זה המספר שננקב.

יתרה מכך, בחוות הדעת צוין באורח אגבי כי "לפי אתר smilarweb ממוצע הכניסות לאתר הנתבעת בחודשים אפריל מאי 22 עמד על כ- 47,000", אך לא הובהר מה היחס בין כמות הכניסות לבין כמות החיובים וכיצד נגזר נתון אחד מהנתון השני. אף בהודעתה בעניין הסמכות המקומית (סע' 4) לא השכילה המבקשת לתת פירוט ראוי לשאלות אלו. המבקשת רחוקה אפוא מעמידה בחובת הפירוט הראויה.

….

התוצאה אפוא שאני מורה על העברת הדיון בבקשה לבית משפט השלום לו הסמכות לדון בה. אני מחייב את המבקשת לשלם הוצאות בסך של 2,500 ₪ הן למשיבה והן לאוצר המדינה (בסה"כ 5,000 ₪). הסכום ישולם תוך 45 ימים.

בפסיקה מאוחרת יותר גם בית המשפט העליון התייחס לעניין סמכות עניינית כאשר מוגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי על סכום העולה על 2.5 מיליון שקלים, ללא נתונים כלשהם שתומכים בנזק שעשוי להגיע לסכומים אלה, אלא כל מה שכותב המבקש בבקשת האישור שמדובר בנזק לפי "הערכה שמרנית".

במקרים אלה קבע בית המשפט העליון (רע"א 4421/12 גוליבר תיירות בע"מ נ' אסיה מעטוק) שאין מקום להגיש הליכים אלה לבית המשפט המחוזי, אלא צריכים להגיש אותם לבית משפט השלום:

טרם סיום, אעיר כי בהינתן היקפה המוגבל של בקשת האישור, אשר מלכתחילה התייחסה אך ורק להזמנות של חבילות נופש או של שהות שבוצעו באמצעות גוליבר ביחס לבית מלון מסוים בעיר באטומי שבגאורגיה במשך תקופה של כשנתיים, ספק גדול אם הייתה מלכתחילה הצדקה להגשת התובענה לבית המשפט המחוזי, ונראה על פני הדברים כי מקומה הנכון, במבחן הסעד הכולל הנתבע, היה בית משפט השלום. אכן, בבקשת האישור מצוי תחשיב המכונה "הערכת שמרנית ביותר", לפיו מספר חברי הקבוצה הוא מעל 4,000 איש (ראו פסקה 60 לבקשת האישור), ואולם ברור לכל המעיין בתחשיב זה כי אין לו כל ביסוס בנתוני אמת, והוא בגדר ספקולציה גרידא – ולא מהמוצלחות שבהן.

לסיכום

סמכות עניינית קובעת האם בית משפט בעל סמכות לדון בעניין שמובא לפניו. אם לבית משפט אין סמכות עניינית לדון בסוגיה, עליו להעביר את התיק לגורם השיפוטי שלו כן יש סמכות לדון בנושא.

סמכות עניינית בנושאים כספים נקבעת לפי סכום התביעה. סמכות עניינית לדון בתביעה עד 2.5 מיליון שקלים נתונה לבית משפט השלום. סמכות עניינית לדון בתביעה מעל 2.5 מיליון שקלים נתונה לבית המשפט המחוזי.

במסגרת תביעה ייצוגית המטרה תמיד להגיע לבית המשפט המחוזי משום שהגמול לתובע הייצוגי ושכר טרחת עורכי דינו נקבע בהתאם לגובה פיצוי לקבוצת הנפגעים. ככל שסכום הפיצוי גבוה יותר, כך גם הכספים שישולמו להם יהיו בערכים גבוהים יותר. כמובן שישנו פוטנציאל לקבל סכומים גבוהים יותר בבית המשפט המחוזי.

אם מוגשת תביעה ייצוגית לא מבוססת על סכום מופרז, הנתבע יכול להגיש בקשה להעביר את הדיון לבית משפט השלום עקב חוסר סמכות עניינית של בית המשפט המחוזי. בפסיקה במאמר זה תוכל לסייע לכם.

שאלות נפוצות בעניין סמכות עניינית בתביעה ייצוגית