מה זה תביעת סרק?
תביעת סרק היא תביעה שסיכוייה להתקבל בבית המשפט נמוכים מאוד, ואף אפסיים. תביעה קנטרנית לחלוטין. בחלק לא מבוטל מהמקרים התובע עצמו יודע שהוא מגיש תביעת סרק שאין לו סיכוי לזכות בה, ומטרתו האמיתית היא לא בהכרח זכיה בסעדים המפורטים במסגרת כתב התביעה, אלא מטרות שונות כגון לטרטר את הנתבע, לנסות להשתיק אותו (תביעת השתקה), לגרום לנתבע לשאת בהוצאות שכר טרחת עורך דין אותן הוא לא יכול לממן, או לגרום לנתבע להסכים למשהו שהתובע מעוניין בו, כתנאי להסכמת התובע להגיש בקשה למחיקת התביעה.
עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג נתבעים מפני תביעות סרק. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
מערכת המשפט סולדת מתביעות סרק משום שהן גורמות לבזבוז זמן שיפוטי יקר ואף רואים בהן שימוש לרעה בהליכי משפט. תקנות סדר הדין האזרחי אף מתייחסות לכך בצורה מפורשת. תקנה 4 קובעת כך:
לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו.
גם פסיקת בית המשפט העליון מבהירה שניתן להורות על דחיית תביעה אם מבוצע שימוש לרעה בהליכי משפט. בעניין זה נקבע בע"א 6460/21 טובי פרץ נ' יגאל כהן (פסק דין מיום 18.6.2023), בין היתר, כך:
הכלל שאוסר על שימוש לרעה בהליך משפטי אשר מעוגן בהלכה פסוקה, בסעיפים 39 ו-61(ב) ל חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, וכיום – גם בתקנה 4 לתקנות סד"א החדשות. כלל זה מאפשר לבית המשפט לדחות את טענותיו של בעל דין כאשר אלה נגועות בשימוש לרעה בהליך משפטי.
כיצד להתמודד עם תביעת סרק?
חשוב לזכור שדחיית תביעת סרק תוביל בדרך כלל לחיובו של התובע בהוצאות משפט בסכום משמעותי (עניין זה אף זכה בעבר לסיקור תקשורתי). הבעיה האמיתית היא שכדי להגיע לסיומו של ההליך וקבלת פסק דין במסגרתו יקבע שהתובע הגיש תביעה קנטרנית, על הנתבע לשכור, לרוב, שירותיו של עורך דין שינהל עבורו את הגנתו וייצג אותו בבית המשפט.
בחלק לא מבוטל מהמקרים תביעת סרק המוגשת לבית המשפט נוקבת בסכום תביעה מופרך. סכום זה עשוי בהחלט להשפיע על גובה שכר הטרחה שידרוש עורך הדין על מנת לייצג אתכם ולהגן עליכם. ככל שסכום שכר הטרחה גבוה יותר כך הנתבע נתקל בקושי רב יותר להתגונן מפני תביעת סרק.
לאור קושי זה הדבר הראשון שכדאי לבצע לאחר קבלת כתב התביעה ועוד לפני הכנת כתב הגנה, הוא לפנות לתובע בדוא"ל ולבהיר לו שככל שהוא יעמוד על בירורה של תביעת הסרק אתם תאלצו לעמוד על פסיקת הוצאות משפט ריאליות. תדגישו בדוא"ל שבכוונתכם להגיש את הודעת הדוא"ל לבית המשפט.
לרוב הודעת דוא"ל זה לא תוביל למחיקת כתב התביעה אך מטרתה האמיתית היא לשמש אתכם בסיומו של ההליך על מנת שתוכלו להציגה לבית המשפט ולהבהיר שנתתם לתובע הזדמנות לחזור בו ולמנוע מכם הוצאות כספיות גבוהות ומיותרות, ומכיוון שהתובע לא חזר בו מתביעתו ראוי ומוצדק לפסוק לטובתכם הוצאות משפט ריאליות.
הגשת בקשה למחיקת התביעה על הסף
אפשרות נוספת להתמודדות עם תביעת סרק / תביעה קנטרנית היא הגשת בקשה למחיקת כתב התביעה. לצורך כך ניתן להיעזר בסעיפים 41 – 42 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעות כך:
41. (א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:
(1) כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;
(2) מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;
(3) התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;
(4) כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.
(ב) מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין.
42. סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו.
מחיקת כתב תביעה על הסף הוא סעד קיצוני יחסית, ולרוב בית המשפט ינסה להימנע מכך, אלא אם כן המקרה עומד בתנאים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון (ראו לדוגמה בע"מ 7367/22 פלונית נ' פלונית, פסק דין מיום 26.1.2023):
סמכותו של בית המשפט למחוק כתב תביעה, אם נמצא כי אינו מגלה עילת תביעה, מעוגנת כיום בתקנה 41(א)(1) לתקנות החדשות (גלגולה הקודם של תקנה זו, במסגרת התקנות הקודמות, היה נטוע בתקנה 100(1) לאותן תקנות, שבגדרה הוסמך בית המשפט "לצוות על מחיקת כתב תביעה", אם מצא כי "אין הכתב מראה עילת תביעה". גם הנוסח הקודם, אינו שונה באופן מהותי מהנוסח הנוכחי).
סמכות זו, זכתה להתייחסות נרחבת יחסית בפסיקה, ודאי בהשוואה לעיסוק הפסיקתי בסמכות בית המשפט ליתן פסק דין, בשלב קדם המשפט. גם מטעם זה – נוכל לצאת נשכרים מן העיון בסוגיה זו. כפי שניתן יהיה להיווכח, הפרשנות שנתן בית משפט זה, לתקנה העוסקת בסמכות המחיקה על הסף, קרובה מאוד לפרשנות שניתנה על ידו ביחס לתקנה העוסקת בסמכות ליתן פסק דין, בשלב קדם המשפט.
…
נמצא אפוא, כי מבחן 'סיכויי התביעה' עניינו, ככלל, בבחינה מקדמית של הטענות המשפטיות, שמעלה התובע בתביעתו. ואכן, לא אחת הובהר, כי במקרים המתאימים, יש לערוך בדיקה מקדמית זו, גם כאשר הדבר מצריך "הכרעה בשאלות חוק נכבדות, ואף כאלה שטרם נדונו במישרין בהלכה הפסוקה". בתום בדיקה זו, ובהתאם לממצאיה – לעתים יהיה מקום למחוק את כתב התביעה על הסף, ככל שזו התוצאה המתבקשת….
התמודדות עם תביעת סרק או תביעה קנטרנית באמצעות דרישה להפקדת ערובה
דרך נוספת (ולעיתים מקבילה לפעולות הקודמות) להתמודד עם תביעת סרק או תביעה קנטרנית היא הגשת בקשה לחייב את התובע להפקיד ערובה. משמעות הפקדת הערובה היא הבטחת הוצאותיו של הנתבע עוד לפני שניתן פסק דין.
הנתבע רשאי להגיש בקשה זו מכוח תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:
(א) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע.
(ב) לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה.
בית המשפט העליון הדגיש שהדרישה להפקדת ערובה מאפשרת לתובע לנהל את תביעתו אך גם מגנה על זכויות הנתבע (ראו רע"א 5477/22 יחיאל אבוקרת נ' אקסודוס פירמיום 2015 בע"מ, פסק דין מיום 21.8.2022):
תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), מעניקה לבית המשפט סמכות לצוות על התובע לתת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע (ההדגשות אינן במקור – ר"ר):
"בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע".
מטרתה של תקנה זו היא מחד גיסא – שמירה על זכות הגישה לערכאות והבטחת תשלום הוצאות הנתבע כבר בשלב מוקדם של ההליך, ומאידך גיסא – הרתעה מהגשת תביעות סרק (ע"א 477/19 חברת ג'י בי אם בניה בע"מ נ' מנהל מע"מ לוד, פס' 8 לפסק דינו של השופט י' עמית (2.2.2021)).
ודוק: סמכותו של בית המשפט לחייב בערובה לתשלום הוצאות משפט מתייחסת ליוזם ההליך בלבד, וזאת לשם שתי תכליות עיקריות. התכלית הראשונה, והמרכזית מבין השתיים, היא להבטיח את תשלום הוצאותיו של הצד הפסיבי, זה שההליך נכפה עליו, אם בסופו של דבר יידחה ההליך נגדו וייפסקו הוצאות לטובתו.
התכלית השנייה היא מניעת ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות והרתעה מפני הגשת הליכי סרק. הדרישה להפקדת ערובה לתשלום הוצאות משמשת כאמצעי המבחין בין הליך שהצד שיזם אותו מאמין בצדקתו, לבין הליך שמוגש משיקולים אסטרטגיים גרידא (רע"א 7687/18 מנהל מע"מ לוד נ' מרעב חסן בנייה וסחר בע"מ, פס' 8 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (15.7.2020); רע"א 1378/21 ליאב יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' עו"ד משה תורג'מן, פס' 13 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (22.8.2021)).
לסיכום
הבעיה המרכזית עם קבלת תביעת סרק היא שתביעה זו תגזול מכם לא מעט כסף, בדמות שכר טרחת עורך דין לו תצטרכו לשלם על מנת שייצג אתכם בבית המשפט.
בחלק לא מבוטל מהמקרים התובע יודע שאין סיכוי שתביעתו תתקבל בבית המשפט, ובפועל יש לו מטרה אחרת, כגון לנסות להפעיל לחץ על הנתבע להסכים למשהו שהתובע רוצה.
מערכת המשפט לא מחבבת, בלשון המעטה, טיפול בתביעות סרק. תביעת סרק גוזלת גוזלת זמן שיפוטי יקר. בסיומה של תביעה קנטרנית התובע צפוי "לחטוף" הוצאות משפט בסכום משמעותי.
כדי להתמודד עם תביעת סרק ניתן להגיש בקשה למחיקת כתב התביעה וגם בקשה להפקדת ערובה (אם הבקשה תתקבל התובע יאלץ להפקיד בקופת בית המשפט סכום כסף לצורך הבטחת הוצאות הנתבע). אם התובע לא יפקיד את הערובה, תביעתו תמחק.
