מה זה השתק פלוגתא?
השתק פלוגתא זו טענה משפטית המונעת מבעל דין לדון באותו עניין עובדתי או משפטי שכבר נדון והוכרע בהליך אחר.
לדוגמה: הוגשה תביעה נגד עורך דין בגין רשלנות מקצועית. התובע ניצח אך לא מרוצה מגובה הפיצוי, ולכן מחליט להגיש תביעה נוספת בגין אותו עניין בדיוק. הנתבע יוכל לטעון שמתקיים השתק פלוגתא (וגם מעשה בית דין).
תנאים לקיומו של השתק פלוגתא
על מנת שניתן יהיה לטעון לקיומו של השתק פלוגתא צריכים להתקיים ארבעה תנאים:
- זהות הפלוגתא ברכיביה העובדתיים והמשפטיים;
- קיומה של התדיינות באותה פלוגתא בהליך הראשון;
- סיום ההתדיינות בהכרעה שבמסגרתה יקבע בית המשפט ממצא פוזיטיבי באותה פלוגתא, להבדיל מקביעה כי הפלוגתא לא הוכחה;
- ההכרעה האמורה הייתה חיונית לצורך פסק הדין בהליך הראשון (להבדיל מהכרעה שולית בלתי נחוצה לביסוסו של פסק הדין בתובענה).
מספיק שאחד התנאים לא יתקיים וניתן יהיה לטעון שלא מתקיים השתק פלוגתא.
עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים בתביעות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
מה זה השתק עילה?
השתק עילה מושתת על עיקרון מיצוי עילות. זו טענה משפטית המקימה מחסום דיוני לדון באותה טענה משפטית שכבר הועלתה בהליך אחר, או שניתן היה להעלות אותה באותו הליך. המטרה של השתק זה היא למנוע הטרדה חוזרת ונשנית של בעל דין בעילות משפטיות שונות.
לדוגמה: רוכש רכב יד שניה הגיש תביעה נגד סוחר רכבים בגין הפרת חוזה, ולאחר שניצח החליט להגיש תביעה בגין נזקים נוספים לרכב שנקנה, שהיו ידועים לו עוד לפני הגשת התביעה הראשונה. במקרה כזה סוחר הרכבים יוכל לטעון שקיים השתק עילה ולא ניתן יהיה לברר את התביעה השניה, וסביר מאוד שהיא תסולק על הסף.
חשוב לדעת שכלל השתק עילה לא חל רק על בעלי הדין שהשתתפו בפועל בהליך הראשון אלא גם על חליפיהם שעשויים לייצג אותם בהליך המאוחר בזמן.
פסיקת בית המשפט העליון בעניין השתק פלוגתא
רע"א 9771/16 נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד נ' משה נזרי:
השתק הפלוגתא הוא ראש אחד של הכלל הדיוני בדבר "מעשה בית דין" ולפיו לא ניתן לשוב ולדון בפלוגתא שכבר נדונה והוכרעה בהתדיינות קודמת בין בעלי דין אף אם עילות התביעה שונות זו מזו בכל אחת מן ההתדיינויות, וזאת משיקולי יעילות ועל מנת למנוע הכרעות סותרות בפסקי דין שונים (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 137 (1991) (להלן: זלצמן)).
הפסיקה קבעה ארבעה תנאים מצטברים אשר בהתקיימם יחול הכלל בדבר השתק פלוגתא: א. הפלוגתא זהה מבחינה עובדתית ומשפטית לפלוגתא שנדונה בהליך הראשון; ב. הפלוגתא הוכרעה בהליך הראשון ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; ג. הממצא שנקבע בהליך הראשון היה חיוני להכרעה בה; ד. קיימת זהות (או "קרבה משפטית") בין בעלי הדין בשני ההליכים (ראו: ע"א 9211/09 איזוטסט בע"מ נ' ד"ר דריזין, בפסקה 10 (4.7.2012) וההפניות שם (להלן: עניין איזוטסט); ע"א 9656/08 מדינת ישראל נ' סעידי, בפסקה 18 (15.12.2011) וההפניות שם (להלן: עניין סעידי); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 202-201 (מהדורה שתיים עשרה, 2015) (להלן: גורן). ראו והשוו: זלצמן, בעמ' 141).
בכל הנוגע לתנאי הראשון נפסק כי אין די בדמיון בין שתי הפלוגתאות ונדרש כי תתקיים "זהות של ממש" ביניהן (רע"א 10353/05 צרפתי צבי בע"מ נ' עיריית מודיעין, בפסקה ו' (17.8.2006); גורן, בעמ' 202; זלצמן, בעמ' 147). אשר לאפשרות שפסק דין שניתן בעתירה לבג"ץ ייצור השתק פלוגתא בהליך אזרחי – כנטען בענייננו – נפסק כי ככלל אין מניעה להחיל כלל זה (להבדיל מהשתק עילה) על מקרים כאמור (עניין איזוטסט, בפסקה 10; גורן, בעמ' 202), ואולם יש לבחון האם, בשים לב להבדלים בין סדרי הדין בהליכים השונים, התאפשר לבעלי הדין להעלות את הטענות הרלבנטיות במסגרת עתירתם לבג"ץ והאם נערך הבירור העובדתי הנדרש (עניין סעידי, בפס' 18).
משראינו כי אין מניעה עקרונית להחלת הכלל של השתק פלוגתא בהליך אזרחי במקרים שבהם פסק הדין הראשון ניתן בהליך של עתירה לבג"ץ, יש לבחון האם בנסיבות המקרה שלפנינו אכן קם בעקבות פסק הדין בבג"ץ מתווה הגז השתק פלוגתא ביחס להליך דנן.
רע"א 8798/16 מאזן דוויק נ' זרביב מרדכי:
את הכלל העיקרי בדבר השתק פלוגתא ניתן לסכם בדברי הנשיא ש' אגרנט, שנאמרו לפני כחמישים שנה ולא נס ליחם: "אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי-הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות" (ע"א 246/66 ש' ו-ר' קלוזנר נ' ר' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 584 (1968)).
כאמור, הזרקור מופנה אל שאלת החיוניות, קרי האם הקביעה שנקבעה במשפט הראשון הייתה "חיונית לתוצאה הסופית". על התכליות שביסוד תנאי זה נכתבו הדברים הבאים על ידי המלומדת נינה זלצמן: "תנאי זה נעוץ בטעם ליצירת המניעות, דהיינו, אם הייתה ההכרעה בפלוגתא האמורה חיונית לצורך ההכרעה במשפט הראשון, חזקה על בעלי-הדין שהביאו לפני השופט באותו משפט את כל ראיותיהם והשמיעו בו את כל טענותיהם לגביה, ולכן, לא מן הראוי שיעוררו את המחלוקת בגינה מחדש, אפילו אם באים לפני בית-משפט בעילה שונה.
יתר על כן, אם הייתה ההכרעה בפלוגתא האמורה דרושה לצורך ביסוסו של פסק הדין, חזקה על בית המשפט שנתן דעתו על כל פרטיה והקפיד בהפעלת שיקול דעתו השיפוטי לצורך קביעת הממצא העובדתי או המסקנה המשפטית…" (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 193 (1991). להלן: זלצמן).
כלל ידוע ומקובל נוסף הוא כי כאשר הכריע בית המשפט בשתי פלוגתאות או יותר לטובת בעל דין, מהווה כל קביעה שנעשתה לצורך פסק הדין ממצא חיוני המשתיק את בעל הדין שכנגד מלטעון טענה סותרת בהתדיינות אחרת ביניהם. "העובדה, שלצורך פסק הדין היה בית המשפט יכול להסתפק בהכרעה באחת בלבד מבין הפלוגתאות שהעמידו בעלי הדין, אך העדיף לבסס את פסק דינו על כל אחת מהן, ולו גם כנימוקים חלופיים, אינה פוגמת בחיוניותו של כל אחד מן הממצאים שקבע בית המשפט…" (זלצמן, עמ' 195).
פסיקת בית המשפט העליון בעניין השתק עילה
חשוב להכיר את פסיקת בית המשפט העליון משום שמדובר בפסיקה מחייבת לעומת פסיקת בתי משפט השלום או המחוזיים, המהווה פסיקה מנחה בלבד.
ע"א 4576/17 Air Via OOD נ' השטיח המעופף בע"מ:
ביסוד דוקטרינת השתק העילה עומדת התפיסה של מיצוי העילה: צד שהיה לו את יומו בבית המשפט ביחס לעילת התביעה, וזאת בין אם מימש אותה הלכה למעשה ובין אם היה צריך לממשה, אינו יכול לנהל הליך משפטי נוסף באותה עילה (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 593 (1968) (להלן: "עניין קלוז'נר"); ע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1) 29, 35 (1976); ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות, [פורסם בנבו] פסקה 24 (5.10.2011); נינה זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי 30-29 (1991) (להלן: "זלצמן, מעשה בית דין")).
במסגרת פסק דין זה הובהר שלא יתקיים השתק עילה אם הצדדים החליפו בתפקידים, כלומר אם בהליך המאוחר בזמן הנתבע הוא עכשיו התובע, והתובע בהליך הראשון הוא הנתבע בהליך המאוחר בזמן:
לא כן ביחס להשתק עילה. העובדה שבעלי הדין התחלפו בתפקידיהם מהווה, לרוב, בסיס לשלילת תחולתו של כלל השתק עילה, שכן אין הליך שהוגש בידי פלוני נגד אלמוני ממצה, במקרה הרגיל, את עילת התביעה של אלמוני נגד פלוני. נקודה זו הובהרה בספרה של פרופ' זלצמן מעשה בית-דין בעמוד 44 כך:
אך נתבע שהעדיף לא להגיש תביעה-שכנגד לא יהא מושתק, מכוחו של פסק-הדין, מלתבוע את התובע בתובענה נפרדת בקשר לאותו עניין, אירוע או עסקה, נושא התביעה הראשונה, והוא זכאי ליומו שלו בבית-המשפט. כלל השתק-העילה אינו משמש "מחסום" לפני הנתבע שהפך לתובע, שהרי העילות, אפילו הן דומות במרכיביהן העובדתיים, אינן זהות, משום חילופי עמדות בעלי הדין. רק מי שהיה התובע בתביעה הראשונה יהא מושתק מכוחו של פסק הדין שניתן בתביעה זו, אך לא אחר. אף אין נפקא מינה לעניין זה אם הטענות שמעלה הנתבע בתביעתו שלו הן אותן טענות שהעלה בתביעה הראשונה כטענות-הגנה, או אם הן טענות חדשות, שנמנע מלהעלותן כנתבע.
ובעמוד 370 כך:
אך מי שהיה הנתבע בהתדיינות הראשונה אינו מנוע מלתבוע בהתדיינות אחרת את מי שהיה התובע, ולו גם בשל אותו אירוע נזקי או עסקה חוזית. עילת-התביעה שמכוחה הוא מבקש סעד בתובענה שהגיש שונה, ולכן, אף כי הצדדים בהתדיינות השנייה הינם מי שהיו צדדים להתדיינות הראשונה, די שהתחלפו עמדותיהם במשפט כדי שלא יקום כלל השתק-עילה.
רע"א 5138/18 ג'אזי עוואד נ' נפתלי נשר:
הטענה למעשה בית דין מסוג השתק עילה
כידוע, הכלל בדבר מעשה בית דין מסוג השתק עילה קובע כי כאשר תביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך – בית המשפט לא ייזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם היא מבוססת על עילה זהה.
הכלל בדבר השתק עילה מונע את התובע מלפצל את עילת התביעה לתובענות מספר, וזאת מתוך רצון למנוע מעמסה מיותרת על המערכת השיפוטית, והטרדת הצד השני שלא כדין (ראו: זלצמן, עמודים 31-30; רוזן-צבי, עמודים 492-490).
כפי שציין פרופ' רוזן-צבי בספרו, דרישת זהות העילה, כמו גם יתר יסודותיו של כלל השתק העילה, פורשו בפסיקה באופן מרחיב, "על מנת לתמרץ בעלי דין להביא בפני בית המשפט את מלוא הסכסוך שיש להם עם זולתם במסגרת תובענה אחת. המונח "עילה" הוגדר באופן שתחולתו משתרעת לא רק על טענות עובדתיות שנטענו בפועל ועל תאוריות משפטיות שהועלו לדיון במסגרת ההליך הראשון, אלא גם על טענות ותאוריות משפטיות הנוגעות לסכסוך נשוא התובענה, שניתן היה לרכזן יחדיו ולהביאן במאוחד בפני בית המשפט גם אם כלל לא נטענו במסגרת ההתדיינות הראשונה" (רוזן-צבי, עמוד 491).
על מגמה זו עמד בית משפט זה בע"א 1545/08 מוסקונה ואח' נ' סולל בונה בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (4.3.2010), והאסמכתאות המופיעות שם, בציינו את הדברים הבאים:
כאשר צד להליך מעלה טענה בדבר השתק עילה בשל עילות תביעה זהות, המבחן לו נזקק בית המשפט חורג מן הבחינה הפרטנית של שני כתבי התביעה זה מול זה. הוא בוחן האם על-פי מהות הדברים מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לאותו עניין עצמו והאם הזכות או האינטרס המוגן שנפגעו בשתי התביעות זהים. כמו כן בוחן בית המשפט את מידת הדמיון בתשתית העובדתית הניצבת ביסוד שני ההליכים. […] עוד נפסק כי מקום שהתובע יכול היה לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות הנוגעות למעשה במסגרת ההתדיינות הראשונה, תיחשבנה שתי התובענות כנסמכות על עילות זהות […] ודוק: אין צורך שההליך הראשון יכלול את כל המרכיבים הנכללים בהליך הנוסף […].
…
התנהלות זו אינה מתיישבת עם הכלל בדבר השתק עילה, על תכליותיו. המבקשים אינם יכולים לפצל את תביעתם ביחס לאותה מערכת נסיבות לסדרה של תביעות הנשענות כל אחת על טענה משפטית שונה, במטרה להגן על אינטרסים קרובים – זכות הבעלות המלאה בחלקה (הזכות לה טענו בתובענה); והזכות להחזיק ולהתגורר בבית (הזכות לה טענו בבקשת רשות הערעור). כך בוודאי כאשר הבסיס לשתי הזכויות הנטענות (זכות הבעלות בהליך הקודם וזכות החזקה והשימוש בהליך הנוכחי) הוא אותה מערכת עובדתית: הסכמת החייב והשקעות המבקשים. התנהלות שכזו גורמת להתמשכות ההליכים, ופוגעת בעקרון סופיות הדיון.
על פי כלל השתק עילה, מקום בו יכול היה התובע לרכז את כל העובדות והטענות הנוגעות למעשה במסגרת ההתדיינות הראשונה, תיחשבנה שתי התובענות כנסמכות על עילות זהות. המבקשים יזמו הליך כדי להגן על זכויותיהם הנטענות במקרקעין, בעקבות הליכי מימוש המשכנתא שננקטו על ידי הבנק. במסגרת זו, פתוחה הייתה בפניהם הדרך להעלות את כלל טענותיהם המשפטיות בסוגיה. משעה שבחרו להעלות טענות מסוימות ולא אחרות, ומשעה שבית המשפט דן בכלל הטענות שהעלו והכריע בהן (ובית המשפט העליון נדרש אף הוא לסוגיה), אין כל הצדקה לקיים בירור נוסף שמטרתו להכריע בטענות משפטיות שהמבקשים בחרו שלא להעלותן במסגרת התובענה.
לסיכום
השתק עילה וכן השתק פלוגתא הם יסודות של עילה משפטית נוספת בשם מעשה בית דין. מעשה בית דין יכול להוביל לדחיית התביעה. השתק עילה או השתק פלוגתא יכולים למנוע דיון באותה עילה עובדתית או משפטית שהועלתה בהליך קודם או שניתן היה להעלות אותה בהליך קודם.
מטרתם של שני ההשתקים היא למנוע פיצול תביעות מלאכותי והטרדת בעל הדין בתביעות באותו נושא, או שניתן היה לאחד אותן לתביעה אחת.
חשוב להכיר את היסודות והתנאים של השתק פלוגתא או השתק עילה, משום שמספיק שאחד היסודות לא מתקיים כדי שהדבר יאפשר לטעון שלא מתקיים ההשתק הרלוונטי.
