עורך דין אדי בליטשטיין

בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת תביעה ייצוגית – מתי תאושר?

מה זה בקשת רשות ערעור בהקשר תביעה ייצוגית?

בקשת רשות ערעור זוהי בקשה המוגשת לערכאת הערעור (לא לשופט שדן בתיק) על מנת שערכאת הערעור תאשר השגה/ערעור על החלטה שניתנה על ידי השופט שדן בתיק. בקשה זו מוגשת במהלך ההליך, זמן קצר לאחר שניתנה ההחלטה עליה מבקשים לערער, ולא בסיומו של ההליך לאחר שניתן פסק דין, משום שלאחר מתן פסק דין לבעל הדין יש זכות לערעור. כלומר, הגשת ערעור אינה מצריכה קבלת רשות מערכאת הערעור.

שלב הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוא שלב מיוחד משום שלא מדובר בשלב שבו מתנהלת התביעה אלא מדובר בשלב מקדים שבו בית המשפט בוחן האם ההליך מתאים להתברר כתביעה ייצוגית. אם בית המשפט מקבל את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית למשיב אין עדיין זכות ערעור, אלא עליו להגיש בקשת רשות ערעור, משום שההליך לא הסתיים, אלא למעשה התביעה הייצוגית רק מתחילה.

לעומת זאת, אם הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נדחית, כל ההליך מסתיים, וההחלטה לדחות את הבקשה היא למעשה פסק דין. במצב שניתן פסק דין לבעלי הדין יש זכות ערעור.

בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת תביעה ייצוגית
עורך דין תביעה ייצוגית אדי בליטשטיין מסביר על הגשת בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת ניהול תביעה ייצוגית

תוך כמה זמן ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת ניהול תביעה ייצוגית?

חוק תובענות ייצוגיות או תקנות תובענות ייצוגיות אינן כוללות הוראה ספציפית לסוגיית הגשת בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת ניהול תביעה ייצוגית, ולכן במקרה זה עלינו להסתייע בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי.

תקנה 134(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מלמדת אותנו שיש להתייחס לערעור ולבקשת רשות ערעור באופן זהה:

הגשת ערעור או בקשת רשות לערער

134. (א) ערעור או בקשת רשות לערער (בפרק זה – ערעור) יכללו שני חלקים של כותרת וגוף הערעור לפי ההוראות האלה:

ובעניין המועד להגשת בקשת רשות ערעור, תקנה 137(א) קובעת שיש להגישה תוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה:

137. (א) המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שישים ימים מיום שהומצאה.

איחור בהגשת בקשת רשות ערעור יוביל, בדרך כלל, לדחייתה.

בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת תביעה ייצוגית
צריכים להכיר היטב את הוראות החקיקה הרלוונטית כאשר שוקלים הגשת ערעור או הגשת בקשת רשות ערעור, במיוחד כאשר מדובר בתביעות ייצוגיות

התנאים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון לצורך אישור בקשת רשות ערעור

מכיוון שאישור ניהולה של תביעה ייצוגית אינה בגדר סיום ההליך מבחינת הנתבע, והנתבע עוד יקבל הזדמנויות להוכיח את טענותיו ולשכנע את בית המשפט שיש לדחות את התביעה הייצוגית, בתי המשפט אינם ממהרים לקבל בקשות רשות ערעור על החלטה לאשר ניהולה של תביעה ייצוגית.

על מנת לקבל בקשת רשות ערעור במקרים אלה קבע בית המשפט העליון במסגרת רע"א 4421/23 גוליבר תיירות בע"מ נ' אסיה מעטוק, בין היתר, כך:

כידוע, בבואו לבחון אם ליתן רשות ערעור על החלטה המאשרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, על בית המשפט לערוך איזון בין שיקולים שונים, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות של המקרה שלפניו. הפסיקה מצביעה על שלושה שיקולים עיקריים, אותם על בית המשפט לשקול: השיקול הראשון, הוא המשמעות הכלכלית של קבלת התובענה הייצוגית מבחינת הנתבע, כאשר ככל שזו חמורה יותר מבחינתו, יהווה הדבר שיקול בעד מתן רשות ערעור; השיקול השני, עניינו במשקלן ומורכבותן של השאלות המשפטיות והעובדתיות המתעוררות במסגרת בקשת רשות הערעור, ביחס לאלו שעתידות להידון במסגרת התובענה הייצוגית.

ככל שהשאלות שטרם נדונו במסגרת החלטת האישור הן רבות ומורכבות יותר ביחס לאלו העומדות במחלוקת במסגרת בקשת רשות הערעור, ייטה בית המשפט לדון בהשגות הנתבע בבקשת רשות הערעור, באופן שעשוי לייתר את הצורך לדון בשאלות המורכבות בהמשך; השיקול השלישי, ששקילתו מיועדת ככלל למקרי קצה, עוסק בסיכויי הערעור להתקבל. ככל שסיכויים אלו גבוהים יותר, יראה בכך בית המשפט שיקול התומך במתן רשות הערעור (ראו: רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל, פסקה 5 [פורסם בנבו] (6.5.2010) (להלן: עניין פתאל); רע"א 969/23 בנק הפועלים בע"מ נ' סמוחה, פסקה 14 [פורסם בנבו] (3.7.2023) (להלן: עניין סמוחה); ערן טאוסיג "הערעור בתובענות ייצוגיות" הערעור האזרחי 631, 649–650 (מהדורה שלישית, חמי בן-נון וטל חבקין עורכים 2012)).

בחינת מכלול השיקולים בענייננו, מעלה כי מדובר במקרה מובהק בו אין הצדקה למתן רשות הערעור. ראשית, טענותיה הכלליות של גוליבר בדבר הנזק הכלכלי, ובדבר הפגיעה במוניטין, שיגרמו לה כתוצאה מקבלת התובענה – אינן מספקות, ובלאו הכי לא נתמכו בכל ראיה (ראו רע"א 977/23 ד.ד.ש מפיצי הדרום – חברה לשיווק בע"מ נ' טסלר, פסקה 10 [פורסם בנבו] (30.5.2023); והשוו רע"א 3456/13 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שליידר, פסקה מ"ב [פורסם בנבו] (29.8.2017)).

ודוק, משמעויותיה הכלכליות של קבלת התובענה מוגבלות, הן בשל היקפו המצומצם של העניין שלגביו אושרה התובענה (טענת החוף הפרטי הנוגעת למלון אחד בלבד), הן נוכח גודלה של הקבוצה (שהוערך בדיון על ידי בא-כוח גוליבר בכ-140 חברים בלבד – 73 הזמנות, כאשר כל הזמנה היא לזוג לחדר) (ראו רע"א 2779/14 חברת דואר ישראל בע"מ נ' לבנשטיין, פסקה 3 [פורסם בנבו] (8.5.2014);  עניין סמוחה, בפסקה 15).

שנית, החלטת האישור מובילה לכך שהתובענה תתנהל ביחס לטענה אחת, הקשורה במלון אחד, וזאת ביעד אחד בלבד מתוך מספר רב של יעדים בהם פועלת גוליבר. בהינתן האמור, דומה כי תהליך זיהוי הקבוצה והיקף הנזק שנגרם לה לא יהיה מסובך וארוך, וכי גם יתר השאלות אשר נותרו לדיון בשלב התובענה אינן רבות או מורכבות במיוחד, כך שאין כל עדיפות לבחינה נוספת בשלב זה בפני ערכאת ערעור (ראו רע"א 2536/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' בן עמי, פסקה 6 [פורסם בנבו] (12.9.2011); בר"מ 5006/12 עירית גבעתיים נ' אמיר [פורסם בנבו] (25.6.2013); עניין סמוחה, בפסקה 16).

גם השיקול השלישי, שעניינו סיכויי הערעור, אינו תומך במתן רשות הערעור. כזכור, לשיקול בדבר סיכויי הערעור להתקבל יש מקום במקרי קצה בלבד, בהם הקשיים בהחלטת האישור, או היעדרם, בולטים על פני הדברים (ראו עניין פתאל, בפסקה 5; עניין סמוחה, בפסקה 14). המקרה דנן אינו נמנה על מקרים אלו. די לציין, בהקשר זה, בהתייחס לטענת החוף הפרטי – הטענה היחידה שביחס אליה תנוהל התובענה – כי אין ממש בהשגות גוליבר ביחס לקביעותיו של בית המשפט קמא, אשר דן בנושא בהרחבה (ויוזכר כי די, בשלב זה של ההליך, להוכיח את עילת התביעה הנטענת באופן לכאורי בלבד. ראו רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי, פסקאות 15-12 [פורסם בנבו] (5.7.2012); ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, סז(1) 410, 437 (2014)).

עורך דין אדי בליטשטיין
צריכים ליווי משפטי בעניין הגשת בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת ניהול תביעה ייצוגית? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

לסיכום

כאשר בקשה לאישור תביעה ייצוגית מתקבלת על ידי בית המשפט למשיב אין זכות ערעור אלא עליו להגיש בקשת רשות ערעור. לעומת זאת, אם הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נדחית על ידי בית המשפט, לצדדים יש זכות ערעור, ואין צורך לבקש רשות מערכאת הערעור.

את בקשת רשות הערעור יש להגיש תוך 60 ימים לכל היותר ממועד המצאת ההחלטה עליה מעוניינים להשיג/לערער.

על פי פסיקת בית המשפט העליון יש לבחון שלושה מבחנים כדי להכריע האם יש לדון בבקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת תביעה ייצוגית: 1. המשמעות הכלכלית של קבלת בקשת רשות הערעור מבחינת הנתבע; 2. עניינן ומשקלן של השאלות המשפטיות והעובדתיות המתעוררות במסגרת בקשת רשות הערעור, ביחס לאלו שעתידות להידון במסגרת התובענה הייצוגית; 3. סיכויי הערעור להתקבל.

דירוג הגולשים:

5 / 5. 37

No votes so far! Be the first to rate this post.

אנחנו שמחים לדעת שהמאמר סייע לך.

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

בקשת רשות ערעור על החלטה לאשר תביעה ייצוגית
בקשת רשות ערעור על החלטה לאשר תביעה ייצוגית
חזרה לחלק ספציפי במאמר
מדוע כדאי לשכור את שירותינו?
מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
0 +
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
% 0
Picture of עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות - כספיות מורכבות.

למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

חיוג לעו"ד אדי בליטשטיין 03-6427876
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

מידע משפטי בווידאו

מידע משפטי במגוון נושאים
17 Videos
מאמרים באותה קטגוריה

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב