האם ביטול פסק דין אפשרי?
ראשית, חשוב לדעת שבהחלט ניתן לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה או התייצבות לאחד הדיונים בבית המשפט, כל עוד פועלים מיד עם קבלת פסק הדין.
ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות נדרש כאשר הנתבע לא הגיש כתב הגנה או לא התייצב לדיון אליו הוא הוזמן כדין. במקרים אלה התובע זכאי להגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות, ולרוב בית המשפט יעתר לבקשה, כל עוד מגיש הבקשה עומד בתנאים שנקבעו בפסיקות בית המשפט העליון. זאת אחד הסיבות מדוע חשוב להתייעץ בעניין זה עם עורך דין מנוסה, משום שרוב האנשים אינם עורכי דין או משפטנים וכלל אינם יודעים מה התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות.
פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות הוא פסק דין לכל דבר והתובע יוכל לפנות ללשכת ההוצאה לפועל במידה והנתבע לא יפעל בהתאם להוראות פסק הדין או לא יגיש בקשה לביטול פסק דין.
עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בהצלחה רבה מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת בקשות לביטול פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה או התייצבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
הוראות הדין הרלוונטיות לסוגיית ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות
לצורך ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות באמצעות בקשה לביטול פסק דין צריכים להכיר את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, ובפרט את הוראות תקנות 130 ו-131, אשר קובעות כך:
תקנה 130:
נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד.
תקנה 131:
נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד).
שימו לב שתקנה 131 מתייחסת ל"החלטה" ולא פסק דין. מי שאינו בקיא בדקויות עשוי לחשוב שתקנה זו איננה רלוונטית לסוגיית ביטול פסק דין בהעדר הגנה, אך חשוב לעיין גם בסעיף ההגדרות בתקנות סדר הדין האזרחי שם תגלו ש"החלטה" מוגדרת כך:
"החלטה" – פסק דין, פסק דין חלקי וכל החלטה אחרת;
התנאים להגשת בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות
התנאי הראשון הוא כמובן שפסק הדין ניתן בהעדר הגנה (לא הוגש כתב הגנה) או בהעדר התייצבות. אם הוגש כתב הגנה וניתן פסק דין תצטרכו להגיש ערעור, או במקרים קיצוניים, תביעה לביטול פסק דין עקב תרמית.
התנאי השני להגשת בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות הוא שהנתבע יגיש את בקשתו עד 30 ימים מיום קבלת פסק הדין. אם חלפו יותר מ-30 ימים לאחר קבלת פסק הדין אצל הנתבע, הגשת בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות תסתיים בדחיית הבקשה עקב האיחור בהגשת הבקשה.
על מנת להמנע מדחייה סתמית של בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות אשר הוגשה לאחר 30 ימים מיום קבלת פסק הדין אצל הנתבע, צריכים להגיש בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה, בליווי תצהיר, ולהסביר מה הסיבה להגשת הבקשה באיחור.
אופן הגשת בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה
בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות יש להגיש בכתב, ואליה יש לצרף תצהיר המאמת את הטענות העובדתיות המפורטות בבקשה. אי צירוף תצהיר עשוי להוביל לדחיית הבקשה, גם אם יש בה טעמים כבדי משקל המצדיקים את ביטולו של פסק הדין שניתן בהעדר הגנה או התייצבות.
בנוסף, בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות חייבת לכלול מסמכים או נתונים שיסייעו להסביר מדוע לא הגשתם את כתב ההגנה במועד או מדוע לא הגעתם לדיון למרות שהוזמנתם כדין. כמו כן, במסגרת הבקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה על הנתבע לפרט גם את רוב או כל טענות ההגנה שלו, על מנת להראות לבית המשפט שיש לו הגנה מוצקה לטענות התובע.
שימו לב שעל פי תקנה 131 בית המשפט "רשאי" להורות על ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות, כלומר לא חייב. הדבר נתון בכל מקרה לשיקול דעתו של בית המשפט שדן בבקשה.
פסיקת בית המשפט בעניין ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות
פסיקת בית המשפט העליון (ע"א 3255/19 טליה פבזנר נ' יונתן שפר, פסק דין מיום 30.5.2021) אשר סוקרת את הוראות הדין בעניין ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות:
…קיימת אפשרות נוספת לבקש ביטול של פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בהתאם לקבוע בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות). במסגרת תקנה זו, ניתנה לבית המשפט סמכות לבטל פסק דין כאמור, "בתנאים שייראו לו", אם הוגשה בקשת ביטול מטעם בעל הדין "שנגדו ניתנה ההחלטה" בתוך 30 ימים למן היום שבו הומצאה לו (ראו, בין רבים: רע"א 6258/19 כהן נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 7 (3.12.2019)); תקנה זו באה בנעלי תקנה 201 לתקנות הקודמות, אולם לצורך ענייננו כאן, אין לשינוי זה השלכה מהותית. ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי – מורה נבוכים 475 (התשפ"א-2021)).
הסדר זה, יסודו בכך שפסק דין המטיל חובות על אדם, מבלי שניתן לו יומו בבית המשפט, ובלא שהיתה לו הזדמנות להתגונן מפני התביעה נגדו – הריהו פסק דין פגום (ע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח 395, 397 (1954)). על כן, נקבע בפסיקה כי הנטייה תהא להורות על ביטול פסקי דין מעין אלה, ככל שניתן טעם מספיק להעדר ההתגוננות או ההתייצבות, תוך חיוב בעל הדין מבקש הביטול בהוצאות, בהתאם לנסיבות העניין (רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43 (2001); רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור, [פורסם בנבו] פסקה 3 (2.6.2015)).
נימוקים אפשריים לקבלת בקשה לביטול פסק דין
ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות יכול להתבצע מהנימוקים הבאים: 1. ביטול מחמת הצדק; 2. ביטול בשיקול דעת דעת בית המשפט. לא משנה מה הנימוק לקבלת בקשה לביטול פסק דין, בית המשפט רשאי לחייב את מגיש הבקשה (האדם שמעוניין לבטל פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות) בהוצאות משפט, שלעיתים עשויות להגיע לסכומים משמעותיים מאוד (גם עשרות אלפי שקלים).
פסיקת בית המשפט העליון (רע"א 8570/21 אבועזיז דוד נ' עו"ד ארנון אפרים ז"ל, החלטה מיום 27.12.2021) בעניין נימוקי בית המשפט לצורך קבלת בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות:
הסמכות להורות על ביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד קבועה בתקנה 131 לתקנות שעניינה ביטול החלטות שניתנו במעמד צד אחד ובכלל זה פסק דין שניתן בהעדר הגנה (תקנה 130 לתקנות). בהקשר זה יש להבחין בין שני אפיקים אפשריים. הראשון – ביטול 'מחמת הצדק', השני – ביטול 'בשיקול דעת בית המשפט'.
כאשר ההליך פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין מבלי לייחס משקל לעוצמת טענות ההגנה ולסיכוייה. כאשר אין מחלוקת שבוצעה המצאה כדין, על בית המשפט להידרש לסיבת המחדל ולסיכויי ההצלחה של המבקש בהליך העיקרי (ראו: רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט נכסים ובניין בע"מ, פסקה ז(2) [פורסם בנבו] (27.2.2005) (להלן: עניין גולדסיל); וכן אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי כרך א' 920-916 (מהדורה 13, 2020) (להלן: גורן)).
…
אף לפי האפיק השני לביטול – המבוסס על 'שיקול דעת בית המשפט', לא היה מקום להורות על ביטול פסק הדין. בית המשפט המחוזי קבע מפורשות, כי לא עלה בידי המבקש להצביע על טעם למחדלו, וחמור מכך כי "המבקש נהג בהתעלמות מדעת מההליך השיפוטי". אשר לסיכויי ההגנה נקבע, כי המבקש 'מילא פיו מים' בבקשה לביטול פסק הדין ובתצהיר שצורף לה "אין בו מילה על סיכויי ההגנה וטענותיו לגופו של עניין בתשובה לטענות התובעים". הנה כי כן, גם מן הטעם הזה היה מקום לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין.
…
הסמכות לביטול פסק דין בהעדר הגנה שקבועה, כאמור, בתקנה 131, מקנה לבית המשפט את הכוח להתנות את הביטול בתנאים אותם הוא מוצא לנכון לקבוע. וזו לשון התקנה : "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד)" (ההדגשה הוספה – ש' ש'). אשר לשיקול הדעת של בית המשפט בהפעלת סמכות זו, על-פי ההלכה הפסוקה מדובר בשיקול דעת רחב ביותר שניתן להפעילו בהתאם לנסיבות העניין (ראו: ע"א 436/83 לוי נ' דקו, פ"ד מ(4) 589, 605-604 (1986); עניין גולדסיל, בפסקה ח(3) וכן גורן, בעמ' 920).
…
אשר לטענת המבקש בנוגע למתן פסק דין בהעדר הגנה, על יסוד 'הודעה למתן פסק דין' שהוגשה ביום 24.6.2021, ולא על יסוד בקשה מנומקת למתן פסק דין בצירוף תצהיר – אכן, דרך המלך להגשת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, היא כפי שמורה לנו תקנה 50 לתקנות – בקשה מנומקת שנתמכת בתצהיר. עם זה, עיון בנוסח ההודעה מעלה, כי זו הוגשה בהמשך לדיון שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי ומכל מקום, וזה העיקר – בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 7.11.2021 הורה, בסופו של יום, על ביטול פסק הדין בהעדר הגנה, בכפוף לתשלום הוצאות לתובעים. משאלו הם פני הדברים, אף אם, כביכול, נפל 'פגם' בהגשת ה'בקשה' למתן פסק הדין בהעדר הגנה, ואיני קובע מסמרות בדבר, ממילא ניתן מזור ל'פגם' הנטען משבוטל פסק הדין.
ניתן להעזר בעניין ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות גם בפסיקה חדשה יותר של בית המשפט העליון – רע"א 7127/22 טארק עבד אלחי נ' צאלח מנסור (פסק דין מיום 29.1.2023), בו נקבע, בין היתר כך:
הסמכות להורות על ביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד קבועה בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנה זו מאפשרת לבית המשפט לבטל החלטה או פסק דין כאמור "בתנאים שייראו לו". בכל הנוגע לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, הבחינה הפסיקה בין שתי עילות ביטול: העילה האחת, היא ביטול מחובת הצדק, בגין פגם דיוני היורד לשורש ההליך. על פי רוב מדובר במקרים שבהם התביעה לא הומצאה כדין למבקש הביטול. בענייננו, משאין חולק כי התביעה הומצאה כדין למבקשים, עילה זו אינה עומדת לדיון.
עילת הביטול השנייה, הרלוונטית לענייננו, היא ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט. בהקשר זה, נשקלים שני שיקולים מנחים: הראשון, הוא סיבת מחדלו של המבקש להתגונן – האם כתוצאה מזלזול בבית המשפט, או שמא בשל טעות בתום לב, אי-הבנה או רשלנות. השיקול השני, שלו נודעת חשיבות רבה יותר, הוא סיכויי ההגנה של מבקש הביטול. ביסודו של שיקול זה מונחת ההשקפה שאין תוחלת בביטולו של פסק דין אם אין סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך.
עם זאת, לעניין זה אין צורך להוכיח הגנה איתנה, אלא די להראות קיומה של הגנה לכאורית (ראו: רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ, פסקה 8 [פורסם בנבו] (10.8.2010) (להלן: עניין מרגוליס); רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור, פסקה 3 [פורסם בנבו] (2.6.2015) (להלן: עניין עיסא); ע"א 7882/14 אהרון נ' עובדיה, פסקה 12 [פורסם בנבו] (27.11.2014) (להלן: עניין עובדיה); רע"א 8570/21 אבועזיז נ' אפרים, פסקה 8 [פורסם בנבו] (27.12.2021); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 426-423 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין)).
לצד שיקולים מנחים אלה, קיים 'שיקול-על' נוסף המשפיע על ההכרעה במקרים הנדונים, ועניינו בזכות הגישה לערכאות, שנמנעת מבעל הדין שפסק הדין ניתן בהעדרו. אמנם, זכות זו אינה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול האינטרס הציבורי בדבר ניהול יעיל של מערכת המשפט, ואל מול זכויותיו של בעל הדין שכנגד (ראו: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקה 11 [פורסם בנבו] (22.5.2012) (להלן: עניין חלה)).
עם זאת, זכות הגישה לערכאות היא בעלת משקל רב. התוצאה של מתן פסק דין נגד בעל דין מבלי שנשמע קולו וניתן לו יומו בבית המשפט, קשה היא. בשל כך, נקבע כבר כי "ניהול ההליך השיפוטי תוך מתן אפשרות לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט לגופם של דברים, הוא לעולם המהלך המועדף ואילו סיום ההליך בלא לקיים דיון לעיצומו של עניין, למשל על דרך של מתן פסק דין בהעדר הגנה, הוא מהלך דיוני יוצא דופן" (רע"א 7173/11 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק) נ' United Kingsway Ltd, פסקה 6 [פורסם בנבו] (31.1.2012); וראו גם: רע"א 1473/00 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' BLOMBERG – WERKE GMBH, פסקה 3(ד) [פורסם בנבו] (1.8.2000)).
בהתאם, בפסיקה ניכרת גישה ליברלית בכל הנוגע לבקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, ולפיה בית המשפט ייעתר, בדרך כלל, לבקשות אלה, וזאת תוך "ריפוי" הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד או לאינטרס הציבורי באמצעות פסיקת הוצאות, כסנקציה מידתית יותר (ראו: רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 48-47 (2001); עניין עובדיה, בפסקה 12; עניין עיסא, בפסקה 3). מן העבר השני, הכרעה המותירה פסק דין שניתן בהיעדר הגנה על כנו, שמורה למקרים קיצוניים בהם בעל הדין הפגין בהתנהלותו הדיונית זלזול בוטה בבית המשפט, או כאשר לא הצליח להצביע על סיכויי הגנה כלשהם (עניין חלה, בפסקה 15).
שאלות נפוצות בעניין ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות
-
האם ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות אפשרי תמיד?
לא. ביטול פסק דין בהעדר הגנה כפוף להוראות תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי. אם לדוגמה בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות הוגשה לאחר 30 ימים מיום קבלת פסק הדין אצל הנתבע, בית המשפט, לרוב, לא יעתר לבקשה.
שימו לב שבכל מקרה סוגיית ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות נתונה לשיקול דעת בית המשפט והוא רשאי שלא להורות על ביטול פסק הדין גם אם יש טיעונים טובים.
-
כנה עולה להגיש בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות?
בדרך כלל מינימום 5000 ש"ח בתוספת מע"מ, אך הסכום יכול להיות גם גבוה יותר בצורה משמעותית לאור מורכבות המקרה.
-
מה חשוב לציין במסגרת בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות?
במסגרת בקשה לביטול פסק דין חשוב להסביר מדוע לא הגשתם כתב הגנה במועד (לדוגמה: יתכן שכתב ההגנה לא הומצא לכם כלל), וכן, חשוב מאוד לפרט מהם נימוקי ההגנה שלכם מפני התביעה.
לא לשכוח לצרף תצהיר ומסמכים רלוונטיים (ככל שקיימים). -
למי מגישים בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות?
את הבקשה מגישים לאותו שופט (באותו התיק) שנתן את פסק הדין.