כתובת: רחוב ההגנה 13, ראשון לציון | טלפון: 03-6427876 | דוא"ל: [email protected]

לתביעות מעל 100 אלף ש"ח חייגו

03-6427876

גילוי מסמכים – האם חייבים לחשוף מסמכים מזיקים לתובע/נתבע?

גילוי מסמכים

מה זה גילוי מסמכים?

גילוי מסמכים זו פרוצדורה משפטית שקיימת כמעט בכל תביעה ומטרתה לגרום לצדדים לגלות ולאפשר לעיין בפועל בכל מסמך שיש ברשותם הרלוונטי למחלוקת בין הצדדים, כך שאף צד לא יופתע במהלך ניהול התביעה.

גילוי מסמכים מתבצע, ברוב המקרים, לאחר שהצדדים הגישו את כל כתבי הטענות שלהם מכיוון שאין חובה לצרף את כל הראיות והמסמכים הרלוונטיים לכל כתב תביעה או כתב הגנה (למעט הליכים בודדים כגון תביעה קטנה או תביעה בסדר דין מהיר, שם כן מצרפים את כל הראיות והמסמכים לכתבי הטענות עצמם).

הליכי גילוי המסמכים מבוצעים בפועל בין בעלי הדין בעצמם ואינם מערבים בשלב הראשון את בית המשפט. בית המשפט יאלץ להתערב אם אחד הצדדים אינו מקיים כלל או באופן מלא הליכי הגילוי, כך שהצד שכנגד נאלץ להגיש בקשה בנושא, על מנת שהשופט שדן בתיק יכריע האם יש חובה לגלות את המסמכים שבמחלוקת או לא. בקשות לבית משפט בעניין גילוי מסמכים מגישים לפני קיומו של קדם משפט ראשון באמצעות רשימת בקשות.

היו זהירים עם הליכי גילוי מסמכים משום שאי קיומם כראוי עשוי להוביל לפסיקת הוצאות משפט לחובתכם או במקרים קיצוניים יותר אף מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה. אם אתם צריכים ליווי משפטי בעניין זה, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות אזרחיות – מסחריות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

מכוח מה חייבים לקיים הליכי גילוי מסמכים?

הליכי גילוי מסמכים במסגרת תביעה אזרחית או תביעה כספית חייבים לקיים מכוח הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.

עורך דין תביעות
עורך דין תביעות אדי בליטשטיין מסביר על הליכי גילוי מסמכים

תקנות 60-57 קובעות כך:

57. לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, או במועד אחר שיורה בית המשפט, יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך.

58. עד שלושים ימים לאחר שהחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים לפי תקנה 57, או במועד אחר שיורה בית המשפט, ישלימו בעלי הדין את הליכי העיון במסמכים ויאפשרו האחד לבעל הדין השני לצלם את המסמכים או לסרוק אותם על חשבון בעל הדין שביקש את העיון.

59.

א. בקשה בעניין הליך גילוי ועיון, לרבות בקשה בעניין מענה לשאלון או לגילוי או עיון במסמך פלוני, תועלה ברשימת הבקשות לפי תקנה 49(ג).

ב. נטענה טענת חיסיון לגבי שאלה או מסמך, רשאי בית המשפט לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו.

60 .

א. הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו.

ג. בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו, ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.

לפי הוראות תקנה 60 אנו רואים כי ישנן שתי סנקציות אפשריות שבית המשפט רשאי להטיל על בעל דין שאינו מקיים הליכי גילוי. ראשית, בעל הדין לא יהיה רשאי להגיש את המסמך מטעמו (יחד עם זאת, אם בעל הדין אינו מגלה את המסמך כנראה שמדובר במסמך מזיק לאותו בעל הדין והוא מלכתחילה לא התכוון להגיש אותו).

שנית, בית המשפט מוסמך להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה ולהשית על אותו בעל דין הוצאות משפט. בפועל, בית המשפט כמעט לעולם לא יורה על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה עקב אי קיומם של הליכי גילוי מסמכים. מדובר בסנקציה קשה מאוד וברובם המוחלט של המקרים בתי המשפט יעדיפו להסתפק בהשתת הוצאות משפט.

תצהיר גילוי מסמכים כללי

גילוי מסמכים כללי הוא השלב שבו הצדדים מגלים לכל צד אילו מסמכים הרלוונטיים למחלוקת נמצאים ברשותם. גילוי המסמכים מבוצע באמצעות תצהיר גילוי מסמכים והוא נראה כך:

תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים

עשוי להתרחש מצב שבו בעל הדין שכנגד דורש לקבל מסמך או מסמכים ספציפיים, שייתכן שאפילו לא ציינתם במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמכם. זוהי זכותו של בעל הדין שכנגד וככל שהמסמך קיים אצלכם, והוא רלוונטי למחלוקת בין הצדדים, ישנה סבירות גבוהה שתאלצו לחשוף אותו, גם אם הוא מזיק לעמדתכם.

מענה על דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים יש לבצע באמצעות תצהיר גם כן. נוסח התצהיר צריך להתייחס למסמכים שנדרשו ולפרט את התייחסותו של בעל הדין לדרישה. אם בעל הדין לא מסכים לגלות את המסמך המבוקש עליו לפרט את הסיבה לכך. אם המסמך לא נמצא ברשותו עליו לציין זאת בצורה מפורשת.

לא חייבים לגלות כל מסמך במסגרת דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים

תמיד צריכים לזכור שגילוי המסמכים לא נועד לצורך דיג ראיות אלא על מנת לסייע לדון בסוגיות הרלוונטיות לתביעה. מסיבה זו ישנן מספר טענות בהן ניתן להשתמש על מנת להמנע מגילוי מסמכים נדרשים. זוהי רשימה לא ממצה:

  1. מסמכים שחל עליהם חיסיון – אין חובה לגלות מסמכים שחל עליהם חיסיון כלשהו (לדוגמה חיסיון עורך דין – לקוח).
  2. אין חובה לגלות מסמכים שהוכנו לצורך המשפט.
  3. אין חובה לגלות מסמכים שאינם רלוונטיים להליך.
  4. אין חובה לגלות מסמכים שעשויים לפגוע בפרטיות.
  5. אין חובה לגלות מסמכים שעשויים לפגוע בסוד מסחרי.
  6. אין חובה לגלות מסמכים שלא קיימים אצל בעל הדין אלא קיימים אצל צד שלישי (בעניין זה ישנם מספר חריגים).
  7. אין חובה ליצור מסמכים כדי לקיים את הדרישה.
  8. אין חובה לגלות מסמכים אם איתורם כרוך בהכבדה רבה ו/או השקעת משאבים רבים.

ברוב המקרים, כאשר בעל הדין מתנגד לחשוף מסמך או מסמכים ספציפיים תוגש בעניין זה בקשה לבית המשפט, על מנת שהשופט יכריע אם יש חובה לגלות את המסמך או המסמכים, ואם כן, מה היקף הגילוי. לדוגמה: בית המשפט יכול להורות על גילוי נתונים מסויימים אך יאפשר השחרות של פרטים שעשויים לפגוע בפרטיות.

גילוי מסמכים - האם חייבים לחשוף מסמכים מזיקים לתובע/נתבע?
לעיתים בית המשפט יורה גם על גילוי מסמכים מזיקים

גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית חלים כללים שונים על הליכי גילוי מסמכים. בעניין זה קובעת תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, כך:

(ב) לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:

(1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;

(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.

(ג) הורה בית המשפט על גילוי ועיון במסמכים, רשאי הוא לתת כל הוראה לשם שמירה על סודיות המסמכים שיימסרו למבקש, בלי לגרוע מהוראות כל דין.

ההבדל בין בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבין תביעה "רגילה" הוא שבקשת האישור היא שלב מקדמי, טרום תביעה. בנסיבות אלה בית המשפט מתיר לקיים הליכי גילוי מסמכים אך בצורה מצומצמת ולא באותה מידה כפי שחלים הליכים אלה במסגרת תביעה "רגילה". דוגמה לכך היא שבשלב בקשת האישור הצדדים לא מעבירים אחד לשני תצהיר גילוי מסמכים כללי, ובכל מקרה בית המשפט יעתר לדרישה לגלות מסמכים ספציפיים אך ורק אם המבקש בבקשת האישור העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיום של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות.

פסיקות בית המשפט העליון בעניין גילוי מסמכים

פסיקת בית המשפט העליון היא פסיקה המחייבת את הערכאות הנמוכות יותר. ניתן להסתמך על פסיקה זו כדי לבסס דרישה לגילוי מסמכים או להתגונן מפניה.

הליכי גילוי במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

רע"א 8649/17 חברת פרטנר תקשורת נ' אלחנן תגר (פסק דין מיום 16.4.2018):

הליכי גילוי מסמכים מבוססים על התפיסה כי ביסוד ההליך השיפוטי עומדת החתירה לגילוי האמת, וכי על הליך זה להתקיים "בקלפים גלויים" (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 237 (מהדורה שתים עשרה, 2015); להלן: גורן). המאפיינים של ההליך השיפוטי משפיעים על היקף הגילוי הראוי – כאשר בניגוד להליך אזרחי רגיל, שלב אישור התובענה כייצוגית הוא שלב מקדמי שנועד לברר אם יש מקום לנהל את התביעה כייצוגית.

מתוך המאפיינים והתכליות של ההליך הייצוגי, נגזרים השיקולים שעל בית המשפט לבחון בעת הדיון בבקשה לגילוי מסמכים המוגשת במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

מחד גיסא, גילוי מסמכים נועד לגשר על פערי הכוחות המשמעותיים ופערי המידע המובנים ששוררים בין הצדדים להליך (גורן, בעמ' 255; רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' זליכה, פסקה 14 (29.3.2016) (להלן: עניין תנובה); רע"א 8900/13 תדיראן הולדינגס בע"מ נ' הבר, פסקה 7 (27.3.2014) (להלן: עניין תדיראן); רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 268 (2005); רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, 518 (2003) (להלן: עניין יפעת)); וכן, מאחר שתובענה ייצוגית מוגשת בשם קבוצת נפגעים ובגדר תכליותיה ניצבות מטרות חברתיות וציבוריות – אינטרס הקבוצה ואינטרס הציבור מהווים שיקול רלוונטי בבחינת בקשה לגילוי מסמכים בהליך הייצוגי (ראו והשוו: עניין אינסלר, פסקה 13).

מנגד, קיים חשש כי הליכי גילוי המסמכים יהפכו ל"מסע דיג" להשלמת תשתית עובדתית חסרה ויאפשרו שימוש לרעה במנגנון התובענה הייצוגית (רע"א 6996/11 קומם נ' רוזובסקי, פסקה 10 (28.8.2012) (להלן: עניין קומם); עניין יפעת, בעמ' 519). בהינתן האינטרסים השונים שתוארו, הלכה היא שכאשר עסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, הזכות לגילוי מסמכים מצומצמת יחסית בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים אחרים (רע"א 8855/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קינג, פסקה 5 (24.2.2016) (להלן: עניין קינג); רע"א 6217/13 נאור נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פסקה 2 (6.10.2013)). למען הסר ספק, יובהר שהדברים האמורים בפסק דין זה באשר לגילוי מסמכים, כוחם יפה אף בנוגע לעיון בהם.

הנה כי כן, תקנה 4(ב) לתקנות מורה לנו כי כתנאי לכך שבית המשפט ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שומה על המבקש להראות תחילה כי המידע שמבוקש על ידו אכן רלוונטי לדיון בבקשת האישור וכי יש בו כדי להאיר סוגיות הנוגעות להתקיימות תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית (עניין יפעת, בעמ' 519). בנוסף, כשמבקש הצו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור – כבענייננו – עליו להראות שהעמיד תשתית ראייתית ראשונית להתקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.

לשון אחר, על המבקש להראות כי הראיות שהובאו על ידו מבססות, ולו לכאורה, אפשרות כי בקשתו לאישור התובענה כייצוגית תתקבל. בצד האמור, המבקש נדרש לעמוד בתנאים ובמגבלות שחלים באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים. בתוך כך עליו להראות כי המידע או המסמכים נמצאים בידי בעל הדין שצו לגילוי מופנה אליו; כי מתן הצו יביא לפישוט וייעול ההליכים; וכי הדבר לא יטיל עול בלתי סביר על בעל הדין שכלפיו הצו יופנה (עניין תנובה, פסקה 11 והאסמכתאות שם).

עורך דין אדי בליטשטיין
צריכים ליווי משפטי בעניין ניהול תביעה וניהול הליכי גילוי מסמכים? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

הליכי גילוי במסגרת תביעה

רע"א 5452/16 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ' עמותת קריית נווה שלום (פסק דין מיום 8.8.2016):

לא אכביר מילים על חשיבותה של חובת הגילוי בהליך האזרחי והעקרון בדבר ניהול ההליך בקלפים פתוחים, שכן הדברים ברורים וידועים. עוד ידוע, כי תנאי ראשון ובסיסי שחייב להתקיים על מנת שתקום חובת הגילוי, הוא התנאי בדבר הרלוונטיות של המסמכים לעניין נשוא התביעה (רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (15.10.2008) (להלן: עניין גרבר)).

אלא, ש"לצד העקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלבנטיים, קיימים גם סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי" (עניין גרבר, פסקה 8). אחד הסייגים הללו הוא מידת ההכבדה על הצד שכנגד (שם). זה מכבר נפסק, כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים שהיא בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעל הדין יתר על המידה (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 269 (2005)).

נקבע, כי "אין זה מתקבל על הדעת כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב" (שם, עמ' 271) ודוק: בין הרלוונטיות המסמכים ובין ההכבדה על הצד שכנגד ישנם יחסי גומלין: ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר, כך יש להקפיד במידת הרלוונטיות של המסמכים; ככל שהמסמך יותר רלוונטי לליבת המחלוקת, ייטה בית המשפט להיעתר לדרישה על אף ההכבדה הכרוכה בה (עניין בן צבי, פסקה 13). יודגש, כי הנטל להוכיח את טענת ההכבדה מוטל על הטוען לה (עניין גרבר, פסקה 8).

לסיכום

הליכי גילוי מסמכים הם הליכים בעלי חשיבות רבה וישנה חובה לקיימם במסגרת מרבית התביעות האזרחיות/כספיות, מכיוון ששיטת המשפט שלנו דוגלת ב"משחק בקלפים פתוחים".

עשויים להיות מקרים שבעל הדין ידרש לגלות גם מסמכים שמזיקים לטענותיו. אם בעל הדין יסרב לגלות את המסמך הוא לא יהיה רשאי לעשות בו שימוש ובמקביל בית המשפט יהיה רשאי להורות על מחיקת כתב הטענות מטעמו, ולחייבו בהוצאות משפט.

לא כל מסמך שנדרש במסגרת הליכי גילוי ישנה חובה לגלות. קיימים טעמים משפטיים המאפשרים לדחות דרישה לגלות מסמכים, כגון: חיסיון, פגיעה בפרטיות, הכבדה, סוד מסחרי, ועוד.

במקרים רבים בעלי הדין לא מקדישים תשומת לב ראויה להליכי הגילוי, והדבר עשוי לפגוע בהם בהמשך ההליך. במקרים אלה תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות מנוסה.

שאלות נפוצות בעניין הליכי גילוי מסמכים

  • האם ישנה חובה לקיים הליכי גילוי מסמכים במסגרת כל תביעה?

    ישנה חובה לקיים הליכי גילוי נתונים במרבית התביעות, אך לא בכולן. לדוגמה במסגרת תביעה בסדר דין מהיר כל המסמכים שבעלי הדין מתכוונים להסתמך עליהם מוגשים עם כתב התביעה או כתב ההגנה. כך גם במסגרת תביעה קטנה.

  • מה הסנקציה בגין אי קיום הליכי גילוי מסמכים (באופן מלא או חלקי)?

    ראשית, בעל הדין לא יוכל לעשות שימוש במסמך שהוא סירב לגלות.
    שנית, בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב הטענות של בעל הדין שסירב לקיים הליכי גילוי (בפועל סנקציה זו מופעלת לעיתים נדירות מאוד).
    שלישית, בית המשפט רשאי להשית הוצאות משפט. סנקציה זו מופעלת במקרים רבים.

  • האם חייבים לתת מענה על דרישת גילוי מסמכים באמצעות תצהיר?

    כן.
    יש לספק תצהיר גילוי מסמכים כללי או תצהיר לגילוי מסמכים ספציפיים.

  • תוך כמה זמן צריכים לקיים הליכי גילוי מסמכים?

    לא יאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון.

.
פניה לעו"ד אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין מטפל בתביעות מעל 100 אלף ש"ח בלבד

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות מורכבות בסכומים העולים על 100 אלף ש"ח בלבד. למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בייצוג תובעים ונתבעים בבתי המשפט. המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד. עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.
0 +
מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
% 0
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת
מידע רלוונטי נוסף

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב