רשימת עדים – האם ניתן לזמן עדים למשפט ללא הגשתה במועד?

רשימת עדים זוהי פרוצדורה משפטית חדשה אשר נכנסה לתוקף בשנת 2021 כחלק מתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018. טרם כניסתן של תקנות אלה לתוקף לא הייתה חובה להגיש רשימת עדים ובעל דין היה רשאי לבקש את זימונם של העדים כמעט בכל שלב.

מטרתה של רשימת עדים היא ליידע את בית המשפט והצד שכנגד מיהם עדי הצדדים לתביעה, ומה מטרת זימונם. הדבר מאפשר לצדדים ולבית המשפט להערך בצורה טובה יותר לדיונים בבית המשפט.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

הוראת הדין הקובעת שיש להגיש רשימת עדים

הדרישה להגיש רשימת עדים לפני קדם משפט ראשון מוסדרת בתקנה 62, אשר קובעת כך:

התובע יגיש עד עשרים ימים לפני ישיבת קדם-המשפט הראשונה והנתבע יגיש עד ארבעה עשר ימים לאחר מכן, את רשימת העדים שבכוונתו להזמין למתן עדות, לשם הצגת מסמכים או למתן תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית; הרשימה תכלול בצד כל עד פירוט תמציתי של הצורך והמטרה של העדתו; קיים חשש ממשי להשפעה על עד או אם קיים טעם מספיק אחר, רשאי בעל הדין לציין זאת ברשימה בלי לציין את שמו והפירוט הנדרש ובישיבת קדם-המשפט יבורר העניין.

כלומר על התובע להגיש רשימת עדים מטעמו עד 20 ימים לפני קדם המשפט, ועל הנתבע להגיש את רשימת העדים עד 7 ימים לפני קדם המשפט. על שני הצדדים לפרט מיהם העדים שלהם ומה מטרת עדותם. אם ישנו חשש שאחד הצדדים ינסה להשפיע על עדי הצד שכנגד, אפשר לציין שישנם עדים אך מבלי לציין את שמם.

מה קורה אם לא מגישים רשימת עדים?

על אף כניסתן של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 לתוקף עוד בשנת 2021, עדיין לא כל עורכי הדין פועלים כנדרש, ורבים פשוט מתעלמים מחובתם להגיש רשימת עדים. יתכן שהדבר נובע מהנחה שגויה שגם אם לא תוגש על ידם רשימת עדים הם יוכלו לזמן את עדיהם בקלות. לאור פסיקת בית המשפט העליון זה לא המצב.

בעניין זה בית המשפט העליון, במסגרת רע"א 6685/21 דוד יעקב נ' לביב נבואני (פסק דין מיום 29.11.2011), קבע, בין היתר, כך:

במאמר מוסגר, יצוין כי בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות), אמנם לא קיימת הוראה מקבילה לתקנה 168(ב) לתקסד"א הישנות, ואולם תקנה 62 לתקסד"א החדשות קובעת מועדים קשיחים להגשת רשימת העדים שבכוונת כל אחד מהצדדים להזמין במסגרת ההליך, כאשר חריגה מאותם המועדים, ובכלל זאת הגשת בקשה לזמן עד אשר לא הופיע ברשימה האמורה, תתאפשר רק ברשות בית המשפט, ומטעמים אשר יהיה בהם כדי להצדיק חריגה זו (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר דין האזרחי: מורה נבוכים 351-350 (2021); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 300 (2019)).

עוד יש לציין כי בניגוד למדיניות המקלה שהייתה נהוגה בהתאם לתקסד"א הישנות, תחת התקסד"א החדשות לא בנקל תתקבל בקשה לחריגה ממועד אשר נקבע על ידי התקנות או על ידי בית המשפט, וזאת מתוך הבנה כי "עמידה על כללי סדר הדין היא המאפשרת גישה אפקטיבית לכלל המתדיינים בבית המשפט באופן שוויוני, הוגן ותוך שימוש סביר במשאבי בית המשפט" (דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, עמ' 3).

כלומר, על פי עמדת בית המשפט העליון (עמדה המחייבת את כל הערכאות הנמוכות יותר) אם אחד הצדדים לא הגיש רשימת עדים הוא לא יוכל לזמן את עדיו אלא רק ברשות בית המשפט. אולם, רשות בית המשפט לא תנתן בקלות משום שקיימת הבנה שמחדל דיוני זה עשוי לפגוע ביעילות הדיון ובהשחתת זמן שיפוטי, שהוא משאב ציבורי יקר.

ניתן למצוא בקלות דוגמאות נוספות של עמדת בית המשפט העליון בעניין אי הגשת רשימת עדים במועד. כך לדוגמה במסגרת רע"א 2672/22 מחצבי אבן נ' רשות מקרקעי ישראל (פסק דין מיום 26.5.2022):

בענייננו, וכפי שקבע בית המשפט קמא, כבר במועד שבו הוגש כתב ההגנה מטעם המשיבה, המבקשת הייתה אמורה להיות מודעת לכך שבמסגרת ההליך היא תידרש להוכיח כי בעבר התקיים נוהג ההקצאה לו היא טוענת בענף המחצבות. כיוון שלגישת המבקשת מר לורברבוים הוא עד רלוונטי וחיוני לצורך כך, ובהיותו עד המצוי בשליטתה כמי שמועסק על ידה, מצופה היה ממנה לכלול אותו ברשימת העדים שהגישה מטעמה כבר מלכתחילה, ואולם לא כך היא נהגה. המבקשת הסבירה את מחדלה זה בכך שרשימת העדים הוגשה בטרם הושלמו הליכי גילוי המסמכים בתיק, ואולם במסגרת הליכים אלו לא התגלה כל מידע חדש אשר היה בו כדי להשפיע או לשנות מהצורך הנזכר להוכיח את התקיימות הנוהג, ומהתועלת שבהעדת מר לורברבוים על עניינים אלה.

אי לכך, בהינתן שאין בהסברה של המבקשת כדי להצדיק את הימנעותה מהכללתו של לורברוים ברשימת העדים מטעמה, ובשים לב למגמה המאפיינת את התקסד"א החדשות של יתר הקפדה על עמידת הצדדים בדרישות סדרי הדין (ראו והשוו: רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו, פסקה 9 [פורסם בנבו] (25.8.2021); רע"א 6685/21 יעקב נ' נבואני, פסקה 10 [פורסם בנבו] (29.11.2021); רע"א 7176/21 עיריית חדרה נ' הלברשטיין, פסקאות 11-10 [פורסם בנבו] (12.12.2021); רע"א 1061/22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 11 [פורסם בנבו] (7.4.2022)), לא מצאתי כי החלטת בית המשפט קמא חריגה באופן המגלה עילה להתערבות ערכאת הערעור.

למותר לציין שאין בהחלטתי זו כדי למנוע מהערכאה המבררת מלבחון בשנית את החלטתה, ככל שתמצא לנכון לעשות כן לאור התפתחויות שיחולו במהלך המשפט (ובכלל זה דחיית מועדי ההוכחות עליה הוחלט באחרונה לאור מצבו הבריאותי של העד היחידי מטעם המבקשת).

מה עושים אם רוצים להעיד עדים נוספים שלא פורטו במסגרת רשימת עדים?

הדרך הנכונה להתמודד עם מצב שבו עדים נשכחו או נשמטו בשוגג ולא פורטו במסגרת רשימת העדים היא להגיש בקשה לתיקון רשימת העדים. את הבקשה יש להגיש מיד לאחר שנודע הצורך בעדותו של העד הנוסף. ככל שיעבור זמן רב יותר מהמועד שנודע לכם על הצורך בזימונו של העד הנוסף, עד למועד הגשת הבקשה בפועל, אך קטנים הסיכויים שבית המשפט יעתר לבקשה.

במסגרת בקשה זו יש לפרט מדוע העדים לא פורטו מלכתחילה במסגרת רשימת עדים שהוגשה לתיק בית המשפט, ומדוע עדותם נחוצה בשלב זה.

בעניין אי פירוט כל העדים במסגרת רשימת עדים והגשת בקשה לזימונם בשלב מאוחר יותר נקבע במסגרת ת"א 52352-06-19 א.ב.א ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע"מ נ' ברנד פור יו (פסק דין מיום 30.5.2022), בין היתר כך:

תקנה 62 לתקנות קובעת את המועדים להגשת רשימות עדים: לכל המאוחר 20 יום (עדי התובע) ו – 14 ימים (עדי הנתבע), לפני ישיבת קדם המשפט. בתקנות (החדשות) אין הוראה  בדומה לתקנה 168 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, שהסמיכה את בית המשפט להתיר הזמנת עדים נוספים. והלכה פסוקה היא, כי הסמכות נותרה בעינה גם לאחר כניסה לתוקף של התקנות החדשות (ראו: פסק דינו של כב' השופט גרוסקופף ברע"א 6685/21 ‏ דוד יעקב נ' לביב נבואני, פסקה 10 [פורסם בנבו] (29.11.2021)).

על כך מצינו בדברי המלומד רוזן צבי (יששכר רוזן-צבי, הרפורמה בסדר דין האזרחי: מורה נבוכים, 350-351 (2021)) (להלן-"רוזן-צבי") שסובר, כי יש להחיל במקרה זה את הכלל הקבוע בתקנה 49 (ז) שעניינה בהוספת בקשה לרשימת הבקשות: בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, לא יהיה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר אלא ברשות בית המשפט.. רשות כאמור לא תינתן, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי לא היה ניתן לציין את הבקשה ברשימת הבקשות או כי לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; אישר בית המשפט הגשת בקשה במועד מאוחר יותר, רשאי הוא להורות על דרך הדיון בה".

על השיקולים המרכזיים למתן רשות להוספת עד לרשימת עדים שהוגשה, עומד רוזן צבי (עמ' 351): אם בעל הדין מוכיח כי בשעת הגשת הבקשה המקורית, לא יכול היה לדעת על הצורך בהעדה של העד הנוסף; הבקשה הוגשה מיד עם היוודע הצורך ובמתן משקל, למידת הרלוונטיות של העד לצורך הוכחת טענות בעל הדין ולשלב בו מצוי ההליך. על בית המשפט, לאזן בין האינטרסים השונים של גילוי האמת מחד ואינטרס הציבור, בניהול הליך יעיל והוגן מאידך. ככל שהעד נחוץ יותר והנושא מושא עדותו נמצא בלב העניין, כך יש לתת משקל קטן יותר למועד הבאת ראיה נוספת (ראו בעניין הבאת ראיות נוספות: רע"א 2070/18 יוסי צפר נ' דני מדר [פורסם בנבו] (26.03.2018); רע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (13.12.2015) (להלן- "פרשת אירוטל").

והכל, בשים לב "למגמה המאפיינת את תקנות סדר הדין האזרחי החדשות של יתר הקפדה על עמידת הצדדים בדרישות סדרי הדין" (רע"א 1061/22 ‏ ‏פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 11 [פורסם בנבו] (07.04.2022) והאסמכתאות שם).

…

עם זאת, השתכנעתי כי עניינה של עטרת והספקים שהחליפוה, רלוונטיים עד מאוד להוכחת טענות ההגנה של המבקשת. לאור זאת ומאחר וטרם החלה פרשת ההגנה, הגעתי למסקנה  כי יש מקום להיעתר לבקשה ולאפשר הבאת העדים קדושים, תורג'מן ואלל להעיד.

…

סדרי הדין אמנם אינם מיטת סדום. אך אין לעשות מהם חוכא ואטלולא ואין הם בגדר המלצה בלבד. כאשר בעל הדין, לא מספק הסבר רציני לסיבה שלא פעל בהתאם להם, או כאשר לא ניתן הסבר מניח את הדעת לכך שעסקינן בנסיבות בהן יש לסטות מסדרי הדין לצורך קיומו של אינטרס חשוב מאוד אחר, תדחה בקשתו.

…

אני מחייבת את המבקשת בהוצאות לטובת המשיבה בסך של 25,000 ₪. 

במקרה זה בית המשפט אמנם אישר זימונם של עדים נוספים שלא פורטו במסגרת רשימת עדים, אך חייב את המבקשת בהוצאות משפט בגובה 25 אלף שקלים. יודגש, לא כל העדים הנוספים אושרו על ידי בית המשפט במקרה זה.

הוצאות משפט בסך 25 אלף ש"ח בגין מחדל הרלוונטי לסוגיית רשימת עדים נחשבות להוצאות גבוהות מאוד וחריגות.

לסיכום

רשימת עדים זוהי פרוצדורה משפטית אשר רבים נוטים לזלזל בה. רשימת עדים היא פרוצדורה חשובה מאוד ויש להקדיש מחשבה רבה לפני הגשתה, שכן זימון עדים נוספים שלא פורטו במסגרת רשימת עדים עשויה להיות משימה לא פשוטה ככל שההליך נמשך.

אם בכל זאת גיליתם שאתם מעוניינים או חייבים שיגיעו עדים נוספים כדי לנצח במשפט, אתם חייבים להגיש בקשה להוספת עדים לרשימת העדים או בקשה לאפשר לעדים נוספים להגיע להעיד לטובתכם.

ככל שתגישו את הבקשה מהר יותר וזמן רב יותר לפני קיומו של דיון ההוכחות, כך גדלים הסיכויים שבקשתכם תתקבל. קחו בחשבון שתיקון רשימת עדים עשוי להיות כרוך בתשלום הוצאות משפט בסכום שאינו זניח.

תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות מנוסה לפני הגשת רשימת עדים או בקשה לתיקון רשימת עדים.

שאלות נפוצות בעניין רשימת עדים