רח' ההגנה 13, ראשון לציון

החלטת ביניים – מהי, האם ניתן לשנותה או להגיש ערעור עליה?

מה זה החלטת ביניים?

במסגרת כל הליך משפטי ישנן שתי סוגי החלטות: החלטות ביניים ופסק דין. החלטת ביניים (או בשמה הנוסף החלטה אחרת) היא החלטה שניתנת במהלך ההליך ואינה מסיימת את המחלוקת בין בעלי הדין באופן סופי. לעומת זאת פסק דין זאת החלטה שניתנת בסיומו של ההליך ולרוב אין אחריו בקשות או החלטות נוספות.

למעט מקרים חריגים ברוב ההליכים ינתן פסק דין אחד בלבד (החריג הוא כאשר ניתן במהלך ההליך פסק דין חלקי). לעומת זאת החלטת ביניים יכולה להינתן מספר רב של פעמים, ובפועל יהיה קשה למצוא תביעה אזרחית או תביעה כספית (ובטח שלא תביעה ייצוגית) בה ניתנה רק החלטת ביניים אחת.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות אזרחיות – מסחריות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

מה מטרתה של החלטת ביניים?

מטרתה של החלטת ביניים היא להכריע במחלוקת נקודתית שנוצרה בין הצדדים במהלך ההליך (לדוגמה בנושא גילוי מסמכים או שאלונים) או לתת הוראות בעניין קידומו של ההליך (לדוגמה החלטה בעניין מועד הדיון).

ככל שיהיו פחות מחלוקות בין הצדדים לאורך ההליך ינתנו פחות החלטות ביניים בתיק.

עורך דין תביעות
עורך דין תביעות אדי בליטשטיין מסביר על החלטת ביניים

האם ניתן לשנות החלטת ביניים?

בניגוד למתן פסק דין החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין, כלומר בעלי הדין רשאים לחזור ולדון באותו נושא בדיוק. גם בית המשפט רשאי ביוזמתו לשנות החלטת ביניים.

על מנת לשנות החלטת ביניים לא תמיד יש צורך להגיש בקשת רשות ערעור אלא ניתן להגיש בקשה נוספת בשלב מאוחר יותר על מנת שבית המשפט יבחן את הסוגיה מחדש. במצב כזה צריכים להראות שינוי נסיבות מסוים, אחרת בית המשפט עשוי להגיע לאותה מסקנה/תוצאה וההחלטה לא תשתנה.

בעניין זה בית המשפט העליון קבע כך (רע"א 6036/22 דרורה פריש נ' פוטזניק הלן סאקס, החלטה מיום 18.10.2022):

זאת ועוד, וזה העיקר: ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור היא החלטת ביניים, המבוססת על הערכתו של בית המשפט את מצב הדברים (ביחס להיקף המחלוקת והדרך בה ניתן יהיה להכריע בה) נכון לשלב בו היא הוגשה. ככזו, רשאי בית המשפט לשוב ולשקול אותה בהמשך הדיון ואף לשנותה (ראו: סעיף 98 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן תקסד"א); רע"א 1189/22 חאתם קוואסמה נ' אנוור קואסמה, פסקאות 6-7 [פורסם בנבו] (4.7.2022)).

ככל שלאחר שמיעת עדויות עדי התביעה (או בכל שלב אחר של ההליך), ישתנו פני הדברים באופן שיצדיק את הצורך בזימון העדים, תוכל המבקשת לחזור ולהגיש בקשה מתאימה, וחזקה על בית המשפט כי יבחן אותה בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים ויכריע בה. בהקשר זה יוער כי בית המשפט עשוי גם להיעתר לבקשה באופן חלקי ולהזמין רק חלק מהעדים שזימונם התבקש, אם יהיה סבור כי עדותם עשויה לקדם את בירור האמת.

עיון מחדש בהחלטת ביניים (עיון חוזר)

אפשרות נפוצה מטעם בעלי הדין לבקש ולשנות החלטת ביניים מיד לאחר שהיא ניתנה, היא באמצעות הגשת בקשה לעיון מחדש. מטרת הבקשה היא להימנע מהגשת בקשת רשות ערעור לערכאה הגבוהה יותר, ובכך להימנע מביזבוז זמן יקר ולא מעט כסף הכרוך בהגשת בקשת רשות ערעור.

קיימים שני מקרים בהם בית המשפט יאשר בקשה לעיון מחדש על החלטתו שאינה פסק דין:

  1. נוצר שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה המקורית.
  2. התברר שההחלטה ניתנה מחמת טעות, שהיא טכנית באופייה.

בעניין זה בית המשפט העליון קבע כך (רע"א 7127/22 טארק עבד אלחי נ' צאלח מנסור, החלטה מיום 29.1.2023):

הלכה פסוקה היא כי בית המשפט רשאי לשוב ולעיין בהחלטות שנתן, רק במקרים שבהם הוכח שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה המקורית, או במקרים אחרים, נדירים, שבהם התברר כי ההחלטה נתקבלה מחמת טעות, שהינה טכנית באופייה (וראו: רע"א 1687/17 קואופ סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיס בע"מ, פסקה י' [פורסם בנבו] (7.3.2017); ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508 (2002); בן-נון וחבקין, בעמ' 427-426).

בכל הנוגע לבקשות לעיון חוזר בהחלטה הדוחה בקשה לביטול פסק הדין, ככלל, לא יימצא טעם לקבלן בהתבסס על העילה של שינוי נסיבות, שהרי הסיבה למחדלו של בעל הדין, כמו גם טענות הגנתו, ידועות לו ומצופה ממנו לרכז את מלוא טענותיו בבקשתו המקורית. כך הם פני הדברים גם בענייננו. החלפת ייצוגם המשפטי של המבקשים וביצוע "בירור מעמיק" על-ידם לגבי החוב שבמחלוקת, אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון מחדש. המבקשים אף לא הצביעו על טעות טכנית כלשהי, היכולה לשמש בסיס לעיון מחודש כזה. לפיכך, כאמור, בדין נדחתה הבקשה לעיון מחדש.

החלטת ביניים
לא תמיד פשוט לשכנע שופט לשנות החלטת ביניים במסגרת עיון מחדש (עיון חוזר)

ערעור על החלטת ביניים

בניגוד לפסק דין לא ניתן לערעור בזכות על החלטת ביניים. במקרים אלה צריכים להגיש בקשת רשות ערעור ולשכנע את ערכאת הערעור מדוע יש לתת את הרשות בשלב זה ולא לדון בכל השגות בעל הדין (לרבות על כל החלטות הביניים שלשיטתו היו שגויות לאורך ההליך) בעת הגשת ערעור על פסק הדין.

בעניין זה בית המשפט העליון קבע כך (רע"א 2549/23 וולף שאול נ' יורם שבתאי, החלטה מיום 4.4.2023):

בהתאם להוראות סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בית משפט זה ייעתר לבקשה למתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" של בית המשפט המחוזי רק אם שוכנע, כי "… אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". מכך עולה, כי על דרך הכלל, יש לברר את טענות הצדדים על החלטות אחרות שניתנו במהלך הדיון, אגב הערעור על פסק הדין כולו; ואילו החריג לכך הוא מצב בו נדרש הדבר באופן מידי, להמשך ניהולו של ההליך באופן מלא והוגן (רע"א 1487/23 כץ נ' ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ, פסקה 15 (06.03.2023)).

בנוסף, כידוע, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך (רע"א 5318/20 פלונית נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 5 (11.08.2020) (להלן: עניין פלונית); רע"א 147/22 אבו חרפה נ' מסרי, פסקה 6 (29.03.2022)). ברי, כי שאלות הנוגעות להבאת ראיות, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית (רע"א 2242/21 מ.ע.ג.ן – ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק- שימור מבנים בע"מ, פסקה 7 (27.04.2021)).

המקרה שלפניי אינו נמנה על אותם מקרים חריגים שיש בהם כדי להצדיק מתן רשות ערעור, ואיני רואה מקום להתערב בהחלטה מושא הבקשה, שהיא החלטה דיונית מובהקת המסורה לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. חוות דעת מומחה מהווה חלק מכתב הטענות של בעל הדין (השוו: עניין פלונית, פסקה 5); ובענייננו, משקבע בית המשפט המחוזי מועדים מפורשים לצורך כך, אין למבקשים אלא להלין על עצמם בכך שאיחרו את המועד, ולא טרחו להגיש בקשה מתאימה להארכת מועד ההגשה. כל זאת, מבלי להתייחס לאופן הגשת הבקשה – שהוגשה כחלק מתגובתם לבקשה מטעם המשיב (אשר בניגוד לטענת המבקשים, אינה נוגעת לעניין חוות הדעת המבוקשת); ומבלי לצרף לבקשה תצהיר כדין.

הבדל בין החלטת ביניים לפסק דין חלקי

לעיתים נוצרים מצבים בהם במהלך ההליך המשפטי בית המשפט יחליט להכריע באופן סופי בעניין נקודתי שהיה שנוי במחלוקת בין בעלי הדין.

לדוגמה: בין שלומי ואבי ישנה מחלוקת בעניין שתי הלוואות. במהלך ההליך התברר שאין יותר מחלוקת בעניין אחת ההלוואות. בעניין הלוואה זו, שכבר אינה במחלוקת, בית המשפט עשוי לתת פסק דין חלקי, כך שיתר ההליך יתמקד אך ורק בעניין ההלוואה שנשארה במחלוקת.

ההבדל המהותי בין פסק דין חלקי שניתן במהלכו של ההליך לבין החלטה אחרת הוא שהמחלוקת בין הצדדים מוכרעת באופן סופי, לעומת החלטה אחרת שעשויה להוביל למצב שבית המשפט שב ונדרש לדון באותו עניין במהלך ההליך.

להבחנה זו ישנה חשיבות מכיוון שברגע שניתן פסק דין חלקי ואחד הצדדים אינו מרוצה ממנו הוא רשאי להגיש ערעור בזכות ולא בקשת רשות ערעור.

בעל הדין לא יוכל להגיש ערעור על פסק דין חלקי לאחר שינתן פסק דין בסיומו של ההליך. עליו לפעול במצב זה מיד לאחר נתינתו של פסק דין חלקי.

האם בית המשפט מוסמך לפסוק הוצאות משפט בעת הכרעה בהחלטת ביניים?

סוגיית פסיקת הוצאות משפט במהלכו של ההליך מוסדרת בסעיף 53 לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה זו קובעת כך:

53. בתום הדיון בכל בקשה יפסוק בית המשפט את הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

מכוח תקנה זו בית המשפט אכן מוסמך לפסוק הוצאות משפט גם במהלכו של ההליך בעת מתן הכרעה על בקשה כלשהי, ולא רק בסיומו של ההליך, במסגרת פסק הדין.

בפועל, ועל אף הקביעה בתקנה 53, בתי המשפט לא תמיד פוסקים הוצאות משפט בעת מתן הכרעה על בקשה במהלכו של ההליך.

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

לסיכום

שני סוגי החלטות מאפיינים כל הליך שיפוטי: פסק דין והחלטות ביניים. בניגוד לפסק דין החלטות ביניים אינן מסיימות את המחלוקת בין בעלי הדין, ולא ניתן לערער על הכרעה בהן באופן מיידי, אלא צריכים לבקש את רשות בית המשפט.

במקרים מסוימים ניתן לשנות הכרעות על החלטות ביניים באמצעות הגשת בקשה לעיון מחדש או בקשה נוספת באותו עניין בחלוף הזמן וככל שהתקיים שינוי נסיבות מסוים.

בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות משפט לחובת אחד הצדדים בעת מתן החלטות ביניים, ולא רק בעת מתן פסק דין.

שאלות נפוצות בעניין החלטת ביניים

  • מה ההבדל בין פסק דין להחלטת ביניים?

    ההבדל המהותי הוא שפסק דין מסיים את המחלוקות בין הצדדים (נוצר מעשה בית דין) לעומת החלטת ביניים שאינה מסיימת את ההליך וניתן לחזור ולדון באותה סוגיה שהוכרעה.

  • האם ניתן לערער על החלטת ביניים?

    לא ניתן לערעור בזכות אלא צריכים להגיש בקשות רשות ערעור על החלטת ביניים וערכאת הערעור תדון ותכריע האם יש מקום לתת רשות לדון בערעור כבר באותו שלב.
    לרוב בקשות רשות ערעור על החלטות ביניים נדחות ובעל הדין מופנה להגשת ערעור על כל פסק הדין וכל החלטות הביניים בסיומו של ההליך.

  • האם ניתן לשנות החלטת ביניים ללא ערעור?

    כן, ניתן להגיש בקשה לעיון מחדש בפני אותו שופט או להגיש בקשה באותו עניין בשלב מאוחר יותר, ככל שנוצר שינוי נסיבות כלשהו שעשוי להוביל לשינוי ההחלטה.

  • האם ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל בגין הפרת החלטת ביניים?

    כן.
    לדוגמה במצב שבו נפסקו לטובת אחד מבעלי הדין הוצאות משפט במסגרת החלטת ביניים, ובעל הדין שמנגד לא שילם את ההוצאות. במקרה זה ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל בגין אי קיום אותה החלטת ביניים.

דירוג הגולשים:

5 / 5. 40

No votes so far! Be the first to rate this post.

אנחנו שמחים לדעת שהמאמר סייע לך.

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

החלטת ביניים
החלטת ביניים
הקליקו כאן כדי לחזור לחלק ספציפי במאמר
Picture of עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות - כספיות מורכבות.

למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

מידע משפטי בווידאו

מידע משפטי במגוון נושאים
13 קטעי וידאו
מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
0 +
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
% 0
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב