הרחבת חזית – מה משמעות הטענה ואיך מתמודדים עם הרחבת חזית?

הרחבת חזית

מהי ה"חזית" ומדוע הרחבת חזית בעייתית?

כתב תביעה מפרט את טענותיו של התובע והוא אמור מלכתחילה להתייחס לטענות החשובות ביותר. ניתן לומר שכתב התביעה הוא שקובע את ה"חזית" והנתבע הוא זה שמגיב לטענותיו של התובע בהתאם ל"חזית" שנקבעה על ידו.

לעיתים נוצר מצב במסגרתו בעל הדין מעוניין "לשפר עמדות" ולפתע ניתן לגלות במסגרת תצהיר עדות ראשית או סיכומים מטעמו של בעל הדין טענות חדשות שלא נטענו על ידו בכתב טענותיו. טענות חדשות אלה נקראות בשפה המשפטית "הרחבת חזית" או "שינוי חזית".

כלומר, בעל הדין מרחיב את חזית המחלוקת ומוסיף עליה פרטים חדשים שלא נטענו על ידו בעבר. מכאן גם הבעייתיות – הרחבת חזית עשויה לשנות את ההליך בצורה מהותית כי לפתע בעל הדין מוסיף פרטים חדשים שלא נטענו על ידו בעבר, שייתכן ומשנים, או עשויים לשנות את כל המחלוקת. בשעה שהוגש כבר כתב הגנה המחלוקת בין הצדדים התגבשה וחל עליהם איסור לנסות לשפר את טענותיהם.

תובע שלא כתב בכתב תביעתו עובדות חשובות יכול להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה ובכך להמנע מסוגיית הרחבת חזית. החיסרון בבקשה שכזו הוא שלא תמיד היא מתקבלת ואם הבקשה לתיקון כתב תביעה תתקבל היא עשויה להוביל לחיובו של התובע בהוצאות משפט (כי הנתבע יאלץ להגיש כתב הגנה מתוקן).

כיצד ניתן להתמודד עם הרחבת חזית או שינוי חזית?

לא קשה להתמודד עם הרחבת חזית או שינוי חזית, בפועל כל מה שצריכים לעשות הוא להתנגד לקיומה של הרחבת חזית או שינוי חזית בהזדמנות הראשונה שבה היא מבוצעת (ולוודא שהתנגדות זו נרשמת במפורש בפרוטוקול הדיון או הופיעה במפורש בכתב הטענות מטעמכם). הקושי האמיתי בהתמודדות עם הרחבת חזית או שינוי חזית הוא לגלות אותה. בעלי דין ועורכי דינם לא תמיד זוכרים מה בדיוק נכתב בכתבי הטענות ולעיתים לא מתנגדים לטענה חדשה כי הם פשוט לא שמים לב שמדובר בטענה חדשה.

מסיבה זו, חשוב תמיד להיות ערני ולהכיר היטב את תוכן כתבי הטענות. בעל דין שאינו מתנגד לניסיונו של בעל הדין שכנגד לבצע הרחבת חזית או שינוי חזית רואים בו כאילו הסכים לטענות החדשות.

האם הרחבת חזית רלוונטית אך ורק לתובע או רק ביחס לכתב התביעה?

הרחבת חזית איננה רלוונטית אך ורק לתובע. הרחבת חזית (או שינוי חזית) יכולה להתבצע גם על ידי הנתבע.

הרחבת חזית יכולה להתבצע בכל שלב לאחר הגשת כתב התביעה. לדוגמה: ניתן לבצע הרחבת חזית על ידי טיעון בעל פה (לדוגמה בעת קיומו של קדם המשפט), ניתן לבצע הרחבת חזית במסגרת תצהיר עדות ראשית, וניתן לבצע הרחבת חזית בסיכומים (מדובר בשלב אחרון טרם מתן החלטה או פסק דין).

קביעות בית המשפט העליון בעניין הרחבת חזית

קיימת פסיקה ענפה של בית המשפט העליון בעניין הרחבת חזית.

רע"א 5127/06 נעאגה עמרן נ' האפוטרופס הכללי כמנהל נכסי ההקדש (החלטה מיום 30.8.2006):

הלכה היא כי משקבעו הצדדים את רשימת הפלוגתאות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את הסוגיות שבהן ידון בית המשפט ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט, שלא נכללו באותה רשימה, אלא אם כן, הביע בעל הדין שכנגד, במפורש או מכללא, את הסכמתו לנהל את המשפט בחריגה ממה שהוגדר ברשימה (ראו ע"א 1270/02 עיריית רמת-גן נ' מנחמי בוני מגדלי דוד רמת-גן בע"מ, פ"ד נח(2) 7, 10-11 והאסמכתאות שם).

הסכמה כזאת אינה קיימת במקרה שלפנינו, שכן, כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כשניסה בא כח המבקש להזכיר במהלך הדיון את עילת הדיירות המוגנת מכח סעיף 23(ב) לחוק, התנגד המשיב לשינוי החזית. כאמור, תפקידו של בית המשפט הינו לפסוק במחלוקת בין הצדדים, כפי שהללו רואים אותה, וככלל אין זה מתפקידו ליצור מחלוקת חדשה ולהכריע בה (ראו: ע"א 536/89 פז חברת נפט בע"מ ואח' נ' גד לויטין, פ"ד מו(3), 617, עמ' 625-626).

אם סבר בית המשפט כי מן הצדק ולשם חשיפת האמת יש לדון בסוגיה החדשה של המשכיות המשיב בניהול הבניין כ"בית עסק", הרי שהיה מקום כי יידע את הצדדים במפורש בעניין ויאפשר להם לטעון בסוגיה בטרם יכריע בה.

ע"א 8871/07 יודפת מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' נגוהות בע"מ (פסק דין מיום 12.7.2011):

בעלי הדין מעצבים את המוסכמות ואת הפלוגתאות העומדות לדיון בגדרי כתבי הטענות שהגישו. ככלל, בעלי הדין מנועים מלסטות מגדרי המחלוקות אותן היתוו בכתבי טענותיהם, אלא אם קיבלו מראש היתר לכך מבית המשפט (ראו: תקנות 91 ו-92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות)), או כאשר בעל הדין שכנגד הסכים לשינוי החזית, באופן מפורש או משתמע

מבחינה דיונית, האיסור על שינוי חזית מחייב היצמדות להגדרת השאלות שבמחלוקת ומביא לדיון משפטי יעיל וממוקד. מבחינה מהותית, איסור זה מגן על בעל הדין, ובפרט – הנתבע, מפני עיוות דין, בכך שהוא מאפשר לו להיערך כראוי להתמודדות עובדתית ומשפטית עם הסוגיות העולות מכתבי הטענות…

כאן ראוי להעיר, כי אפילו היה מוכח שיודפת העלתה את הטענה החלופית בשלב הסיכומים בבית המשפט המחוזי – לא היה בכך כדי להועיל לה במקרה זה. כאשר בעל דין טוען רק בשלב הסיכומים לקיום עילת תביעה חלופית (אפילו בהנחה שיריבו לא טוען לשינוי חזית) – הרי שהעלאת הטענה בעיתוי זה עלולה להיות מאוחרת יתר על המידה, ודאי ככל שבמהלך הדיון לא הובאו ראיות לביסוסה. זהו המצב פה.

ע"א 1653/08 סמיון לפיץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פסק דין מיום 14.7.2011):

גרעין המחלוקת בין הצדדים נסוב סביב סוגיית הרחבת החזית של המערער בבית המשפט המחוזי. אמנם, טענה זו דיונית באופיה, אולם היא בעלת משקל רב. זאת לנוכח השיטה האדוורסרית הנהוגה במשפט הישראלי, וביתר שאת – בהליך האזרחי. באחרון, הצדדים הם-הם אשר מגדירים את הפלוגתות. במיוחד הדבר נכון לגבי התובע שלא רק פותח את ההליך, אלא למעשה יוצר אותו על פי הגבולות שבכתב תביעתו.

עוד עולה החשש ממצב בו בהיעדר הכלל בדבר שינוי חזית, יתגוננו צדדים מפני טענה שכלל לא הועלתה כנגדם, וכך עלול שיוענק לתובע יתרון בלתי הוגן, שייהנה מיצירתיות חברו.

גם בתי המשפט המחוזיים מקפידים מאוד על סוגיית הרחבת חזית. כך לדוגמה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית ת"צ 31171-02-18 ראם בן אור נ' חברת דואר ישראל (החלטה מיום 15.8.2021):

דין טענת המשיבה להידחות, הן בהיבט הדיוני והן בהיבט הראייתי. הטענה להגנת ס' 15 לפקודת הנזיקין לא נטענה בתשובתה של המשיבה ואף לא בתשובתה המשלימה, והועלתה לראשונה בסיכומיה (המסמך האחרון שהוגש לתיק). בנסיבות אלה, לא רק שמדובר בשינוי חזית אלא בטענה שלא ניתנה למבקש כל הזדמנות להשיב עליה. די בכך כדי להורות על דחייתה.

ת"א 65403-11-19 ברק אברמוב נ' באוהאוס בע"מ (החלטה מיום 10.3.2021):

האיסור על הרחבת חזית אינו טכני כי אם מהותי ומשקף עקרונות חשובים של ייעול הדיון וסופיותו [ראו רע"א 282/06 עיריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (31.12.06)], איסור זה חל גם על האפשרות להרחיב את חזית במסגרת תצהירי העדות הראשית אותם מגיש צד [ראו רע"א 6995/16 א. דורי בנייה בע"מ נ' נתיבי דרום בע"מ [פורסם בנבו] (6.11.2016)].

אף אם תתקבל טענתו, שבמסגרת הליך אחר טען טענות עובדתיות שונות, אין בכך כדי לשנות את העובדה שבהליך הנדון וכמפורט לעיל הועלו טענות עובדתיות שונות בכתב התביעה ובתצהיר, ולכן מהוות שינוי חזית, אשר הדרך לישבן היא על ידי תיקון כתב הטענות או קבלת הסכמת הצד שכנגד לשינוי.

שאלות נפוצות בעניין הרחבת חזית

  • מה זה הרחבת חזית? (במילים פשוטות)

    הרחבת חזית זהו מצב בו בעל דין טוען טענות עובדתיות שונות/חדשות לעומת מה שהוא טען בעבר. לרוב מבוצעת הרחבת חזית מכיוון שאותו בעל דין מנסה לשפר את גרסתו או לתקן טעות.

  • כיצד עלי להתנגד להרחבת חזית?

    יש להתנגד בעל פה או בכתב בהזדמנות הראשונה שבה מבחינים בניסיון לבצע הרחבת חזית.

  • מה קורה אם בית המשפט מקבל התנגדות בעניין הרחבת חזית?

    בית המשפט עשוי להורות לבעל דין שביצע הרחבת חזית לתקן את כתב טענותיו ולחייב אותו בהוצאות משפט. בית המשפט עשוי גם לקבוע שאין צורך לתקן את כתב הטענות אך הוא יתעלם מהטענות החדשות.

  • מה קורה אם לא התנגדתי להרחבת חזית?

    מי שלא התנגד רואים בו כאילו הסכים לדון בטענות החדשות/נוספות.

.

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות מורכבות (אך ורק תביעות מעל 50 אלף ש"ח). למשרדנו ניסיון רב מאוד והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות מלקוחות קודמים
עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
כותבים עלינו בתקשורת

איך אנחנו יכולים לעזור לכם?

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

יצירת קשר

עורך דין אדי בליטשטיין

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב