באילו מקרים הגשת כתב תביעה מחדש אפשרית?
הגשת כתב תביעה מחדש אפשרית במקרים אלה:
- בית המשפט הורה על מחיקת כתב התביעה עקב מחדלים שונים מצידו של התובע.
- התובע ביקש למחוק את התביעה ביוזמתו.
בהקשר זה יש חשיבות להבחנה בין מחיקת כתב תביעה לבין דחיית התביעה. במקרה שבו בית המשפט מורה על דחייתה של תביעה נוצר מעשה בית דין. ברגע שנוצר מעשה בית דין לא ניתן לשוב ולדון באותו נושא מחדש במסגרת תביעה חדשה. גם אם תוגש תביעה חדשה באותו נושא, אפילו לבית משפט אחר, הנתבע יוכל בקלות להגיש בקשה לסילוק על הסף, ובסבירות גבוהה מאוד בית המשפט יקבל את הבקשה.
לעומת זאת, כאשר בית המשפט מורה על מחיקת התביעה בלבד, לא נוצר מעשה בית דין, ולכן הגשת כתב תביעה מחדש אפשרית. עניין זה מוסדר במסגרת תקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי:
41. (א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:
(1) כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;
(2) מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;
(3) התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;
(4) כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.
(ב) מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין.
הגשת כתב תביעה מחדש עשויה להיות שימוש לרעה בהליכי משפט
בעת ניהול הליך משפטי התובע עשוי לגלות שהוא שגה או שהוא לא ניסח בצורה נכונה את כתב התביעה שלו. במקרה כזה התובע עשוי להעדיף שבית המשפט יורה על מחיקת כתב התביעה (בין אם ביוזמת בית המשפט ובין אם ביוזמת התובע עצמו) על מנת שהוא יוכל להגיש את התביעה מחדש ולתקן את כל הליקויים.
התנהלות שכזו עשויה להחשב כהתנהלות חסרת תום לב וגם שימוש לרעה בהליכי משפט. מסיבה זו בדיוק בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות התווספה תקנה 41(ג) אשר קובעת כך:
(ג) הורה בית המשפט על מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה, יחולו הוראות אלה:
(1) הדיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית, זולת אם הורה בית המשפט אחרת;
(2) בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת התביעה בתנאים.
כלומר, הגשת כתב תביעה מחדש לאחר מחיקתו על ידי בית המשפט לא תתחיל למעשה את ההליך מההתחלה אלא מהשלב שבו התביעה נמחקה.
פסיקת בית המשפט אף הרחיבה וקבעה שאם תובע מגיש את תביעתו מחדש בנוסח שונה מהנוסח המקורי, מוטלת עליו החובה להגיש עם כתב התביעה החדש גם בקשה לתיקון כתב תביעה.
סוגיה זו נדונה במסגרת רע"א 30294-05-25 שחר שטרית נ' ראובן גל, שם נקבע, בין היתר, כך:
הוראת תקנה 41(ג)(1) לתקנות, אשר התווספה עת נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, קובעת כי במקרה בו הורה בית המשפט על מחיקת כתב תביעה – "הדיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית, זולת אם הורה בית המשפט אחרת".
הוראה זו, הקובעת ברירת המחדל שלפיה הליך חדש יימשך מהשלב בו נמחק ההליך הקודם, תכליתה "למנוע מתובע שאינו מרוצה ממהלך העניינים בתביעה הראשונה, ומגיע למסקנה שסיכוייו לזכות בתביעה אינם גבוהים, לגרום במחדל לכך שתביעתו תימחק מחמת אי-קיום התקנות או החלטות של בית משפט, על מנת לנסות את מזלו פעם נוספת בעתיד באמצעות הגשת תביעה חדשה באותה העילה" (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 300 (מהדורה שלישית, יולי 2025) (להלן: רוזן-צבי)).
באופן זה, מסייעת ברירת המחדל האמורה להתמודד עם תופעות של שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן היא מונעת מן התובע ליהנות מפירות מחדליו, ומקטינה את התמריץ להתנהגות אסטרטגית שמטרתה החלפת מותב או שיפור עמדות (ע"א 3975/21 מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' אי.סיג בע"מ, פסקה 8 (20.3.2022); רע"א 908/24 מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' פלונית, פסקה 5 (6.2.2024); ע"א 8416/22 רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 9 (14.11.2023)). על רקע זה, שומה על תובע המגיש תביעה חדשה לאחר שנמחקה תביעתו, להגיש כתב תביעה כנוסחו ביום שבו נמחקה התביעה הקודמת; וככל שהוא מבקש לסטות מכך, עליו להגיש, לצד כתב התביעה, בקשה לתיקונו (רוזן-צבי, בעמ' 300, הערת שוליים 89).
בענייננו, תביעתו הקודמת של המבקש נמחקה משנמצא כי הוא "מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים […] החלטה או הוראה של בית המשפט" (תקנה 41(א)(3) לתקנות). כאמור, בית המשפט המחוזי שדן בהליך הקודם קבע בפסק דינו, בהתאם לברירת המחדל הקבועה בתקנה 41(ג)(1) לתקנות, כי ככל שיגיש המבקש תביעה חדשה – זו תימשך מהשלב שבו הופסק ההליך הקודם. חרף האמור, הגיש המבקש כתב תביעה שנוסחו שונה מכתב התביעה שעמד לפני בית המשפט בעת מחיקת ההליך הקודם; וזאת, מבלי שהוגשה כל בקשה לתיקון כתב התביעה.בנסיבות אלה, ניתן היה להורות על מחיקת תביעתו, ולו על יסוד תקנה 41(א)(4) לתקנות, היא "עילת הסל" המסמיכה את בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה מ"כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה".
על אף האמור, ראה בית המשפט המחוזי שלא להורות על מחיקת התביעה, אלא לאפשר למבקש להגיש בקשה לתיקון כתב תביעתו. בדרך הילוכו זו, נמנע בית המשפט מלנקוט בצעד הקיצוני של סילוק על הסף, וחלף זאת איפשר למבקש למצות תחילה את האפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב טענותיו – בהתאם להלכות המקובלות (ראו: רע"א 3110/23 אביאל נ' דיין, פסקה 14 (18.9.2023); ע"א 3599/94 יופיטר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נ(5) 423, 433 (1997)).
בהקשר זה, יש לדחות את טענותיו של המבקש ולפיהן הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה איננה הכרחית או יעילה – משטענותיו אלה אינן עולות בקנה אחד עם הוראות תקנה 41(ג)(1) לתקנות ועם תכליתה, כפי שפורטו; עם האופן בו מצא בית המשפט המחוזי לנהל את ההליך, בגדר שיקול הדעת הדיוני הרחב הנתון לו; ואף לא עם טענותיו של המבקש עצמו בגדר תגובתו לבקשת הסילוק על הסף. מכל מקום, לאור כל האמור ובפרט בנסיבות אלה, בהן למעשה לא נסגרה הדלת בפני המבקש לקבל את יומו בבית המשפט – לא מצאתי להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.
אשר לטענת המבקש בדבר ההוצאות שנפסקו, הרי שעניין זה הוא בגדר הנושאים שבגינם לא תינתן רשות ערעור, כאמור בסעיף 1(8) לצו בת המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (רע"א 4863/15 מגאלשבילי נ' השניידרים בע"מ, פסקה 11 (25.8.2015)).
לסיכום
הגשת כתב תביעה מחדש עשויה להיות נחוצה במקרה שבו בית המשפט הורה על מחיקת כתב התביעה או כאשר התובע בחר למחוק את כתב התביעה (השיקולים למחיקת כתב התביעה עשויים להיות שונים, לדוגמה: התובע הבין שניסח לא נכון את כתב התביעה ושסיכויי הזכייה שלו נמוכים).
הגשת כתב תביעה מחדש לאחר מחיקתו אפשרית מכיוון שמחיקת התביעה אינה יוצרת מעשה בית דין. לעומת זאת, דחיית התביעה יוצרת מעשה בית דין ובמקרה כזה הגשת כתב תביעה מחדש תוביל ברוב המקרים להגשת בקשה לסילוק על הסף מטעם הנתבע. רוב הסיכויים שבמקרה כזה בקשת הנתבע תתקבל.
לאחר הגשת כתב תביעה מחדש ההליך לא יתחיל מחדש אלא ימשיך, לרוב, מהנקודה שהפסיק ההליך הקודם.
בעת הגשת כתב תביעה מחדש על התובע להגיש את אותו הנוסח שהגיש בהליך הקודם, ואם הוא בוחר להגיש נוסח אחר, עליו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.
