קבלת דבר במרמה – האם תביעה נגד הרמאי יכולה לסייע?

מה זה קבלת דבר במרמה?

קבלת דבר במרמה זוהי עבירה פלילית אשר קבועה בחוק העונשין. סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר את ההגדרות הנחוצות לצורך הבנת עבירת קבלת דבר במרמה:

414. בסימן זה –

"דבר" – מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;

"מרמה" – טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו"לרמות" – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;

"מסמך" – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;

"זיוף" – אחת מאלה:

(1)   עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;

(2)   שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;

(3)   חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;

"שיק" – כמשמעותו בפקודת השטרות, לרבות שטר חליפין משוך על אגודה שיתופית לאשראי שהוא בר פרעון עם דרישה;

"בנקאי" – האדם שעליו משוך השיק.

סעיף 415 לחוק העונשין קובע את העונש בגין קבלת דבר במרמה:

קבלת דבר במרמה

415. המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

אם נסכם את הוראות החוק במילים פשוטות – אדם שמציג בפני אדם אחר מצג כלשהו, שהוא יודע שהוא אינו נכון, במטרה לקבל ממנו מקרקעין או מיטלטלין (לדוגמה: כסף) או זכות כלשהי או טובת הנאה, מבצע את עבירת קבלת דבר במרמה.

פסיקות בתי משפט אזרחיים בעניין קבלת דבר במרמה

ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (פסיקת בית המשפט העליון):

במסגרת טעם זה לא למותר להזכיר כי עסקינן בטענה של חברת הביטוח המאשימה את המבוטח בביצוע עבירה פלילית (קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 חוק העונשין, תשל"ז – 1977).

באשר להוכחת עבירה פלילית בהליך אזרחי, קיימות מדינות שבהן דורשים רף הוכחה גבוה יותר ממאזן ההסתברויות. על אף שגישה זו נדחתה אצלנו, נפסק כי מידת ההוכחה תהא מוגברת ומושפעת ממהותו של הנושא וממידת החומרה של טענותיו, היינו כמות הראיות שתידרש על מנת לעמוד בנטל השכנוע תהא גדולה יותר…

ת"א 15865-04-19 ארליך ואח' נ' פוגל ואח' (בית משפט השלום בירושלים)

טענת לקיחת דבר מה במרמה בהתאם לסעיף 415 לחוק העונשין

בפסיקה נקבע כי בנסיבות בהן מיוחס לצד להליכים מעשה פלילי בגדר תובענה אזרחית, אף שלא נדרשת מידת הוכחה אחרת, במשמעות של רמת וודאות, דרושה "כמות הוכחה" מוגברת באותן נסיבות שלעיתים זכתה לכינוי "דרגת ביניים".

כלומר, כאשר אחד הצדדים להליך מעלה טענה לביצוע עבירה פלילית, מוטל עליו נטל השכנוע להוכחת טענתו, בין אם מדובר בתובע או בנתבע. בעניין זה נקבע כי הגם שהנטל הוא של מאזן הסתברויות, כמקובל במשפט האזרחי, הרי שכמות הראיות ורף הראיות הנדרש הם גבוהים יותר ועל בית-המשפט לבחון את הראיות בזהירות ובקפדנות (ראו למשל: ע"א 3725/08 חזן נ' חזן (פורסם בנבו, 3.2.2011); ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, (1986)).

ת"א 66958-03-17 עמר נ' דוד (בית משפט השלום בפתח תקווה):

הדברים נכונים במיוחד ביחס לעילת התביעה ביחס לטענת התרמית; הפסיקה עמדה לא אחת על כך שהנטל המוטל על צד המבקש להוכיח כי הצד שכנגד פעל כלפיו, במרמה ו/או בתרמית הינו נטל מוגבר. אמנם, כבכל הליך אזרחי, הנטל שיש להרים הינו מאזן ההסתברות, אולם, על מנת להטות כף זו, תידרשנה ראיות, בכמות ובאיכות הראויים.

ת"א 11656-03-10 טובים נ' פרי ואח' (בית משפט השלום בפתח תקווה):

בנסיבות אלו, כאשר התובע עצמו מאשר, כי לא טרח כלל לבדוק ולברר מיהם אותם נתבעים וחברות אליהם הוא מעביר כספים בסכומים גדולים, יש לקבוע כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו, ולא הוכיח, כי הנתבעים 1-2 ביצעו נגדו מעשה "עוקץ" או מעשה מרמה, כאשר הוא העביר את הכספים מרצונו תוך ויתור על בדיקות מקדימות, שביצוען לא נמנע ממנו, והכל מתוך רצון להפקת רווחים, וכחלק מעיסוק קבוע. התובע לא הצביע על מידע כוזב כלשהו, שהוצג בפניו על ידי מי מהנתבעים קודם העברת הכספים על ידי התובע, ואשר הוביל להעברת הכספים. ממילא, לא ניתן לדבר על תרמית כלשהי, ודין הטענה להידחות.

בהקשר זה, ולמעלה מן הצורך, כדאי להזכיר, שרף ההוכחה הנדרש בטענת התרמית – שהיא טענה מעין פלילית – הוא רף הוכחה גבוה, העומד ביחס ישיר לחומרת הטענה. בעניין זה ראה האמור בע"א 3546/10, מישאלי נ' קליין, ניתן ביום 24.4.12:

"הגם שהנטל הוא של מאזן הסתברויות, כמקובל במשפט האזרחי, הרי שכמות הראיות ורף הראיות הנדרש לגבי טענה מעין-פלילית נוסח זיוף ותרמית הוא גבוה יותר. קיימת זיקה בין חומרת הטענה לעוצמת ההוכחה הנדרשת להוכחת הטענה, ומקום בו מועלית טענת תרמית וזיוף, על בית המשפט לבחון את הראיות בזהירות ובקפדנות".

ראה גם האמור בע"א 3725/08, חזן נ' חזן, ניתן ביום 3.2.11:

"ייחוס לאדם התנהגות שיש בה חוסר ניקיון כפיים, מרמה או כזב מחייב בראיות בעלות משקל ואמינות. כשם שלא בנקל יוכיח בעל דין טענות בדבר תרמית, המחייבות ביסוס ברמת הוכחה גבוהה במיוחד, כך גם טענות בדבר פיקטיביות של עיסקה, המשיקות לטענות מרמה, מצריכות רמת הוכחה התואמת במשקלה לרצינותה ולחומרתה של הטענה הנטענת".

במקרה דנן, לא רק שלא הובאו ראיות מספיקות, הנדרשות להוכחות מעשה תרמית, אלא כלל לא הונחה תשתית עובדתית בעניין התרמית הנטענת.

אשר על כן, יש לדחות את טענת התרמית, שנטענה על ידי התובע בעניינם של הנתבעים 1 ו-2. ממילא יש לדחות את טענת התובע ביחס לשאר הנתבעים, ולפיה שאר הנתבעים סייעו, כביכול, למעשה התרמית של הנתבעים 1 ו-2. אם אין תרמית, גם אין מי שמסייע לביצועה.

מה לעשות אם נפגעתם מעבירת קבלת דבר במרמה?

אספו את כל הנתונים הרלוונטיים

בין אם תחליטו להגיש תלונה במשטרה או להגיש תביעה אזרחית או תביעה כספית תצטרכו להוכיח שהתקיימה עבירת קבלת דבר במרמה.

לצורך הוכחת ביצוע העבירה תצטרכו להציג מסמכים שהוצגו לכם או התכתבויות ביניכם לבין הנוכל, בהן הוא הבטיח לכם הבטחות או הציג לכם מצגי שווא.

ניתן להוכיח קבלת דבר במרמה גם על ידי שיחות מוקלטות (אם אתם קורבן של עוקץ טלפוני) או עדים שהיו מודעים וראו או שמעו בעצמם את הנוכל מבטיח לכם משהו או מציג לכם מצגי שווא.

תגישו תלונה במשטרה

קבלת דבר במרמה זוהי עבירה הקבועה בחוק העונשין ולכן יש לפנות קודם כל למשטרת ישראל עם כל הנתונים לצורך הגשת תלונה. המשטרה תבחן את הנתונים ותקבע האם יש מקום להמליץ על הגשת כתב אישום.

אם יוגש כתב אישום סימן שנמצא שיש בסיס לעבירת קבלת דבר במרמה וזה עשוי לסייע לכם בעת ניהול התביעה האזרחית, במיוחד אם ההליך הפלילי יסתיים בהרשעה או בהסדר טיעון במסגרתו הנאשם יודה במיוחס לו.

פניה לעורך דין שעוסק במקרי הונאה ומרמה

עורך דין הונאה ומרמה הוא עורך דין שמתמחה בניהול הליכים שעוסקים גם בעבירת קבלת דבר במרמה. עורך דין שכזה יוכל לסייע לכם בניהול הליך אזרחי בצורה נכונה ומהירה יותר על מנת לזכות בחזרה במה שנגזל מכם, בתוספת פיצוי כספי והחזר הוצאות משפט.

הגשת תביעה אזרחית בגין קבלת דבר במרמה

לאחר שהכנתם את כל המסמכים, הגשתם תלונה במשטרה ושכרתם את שירותיו של עורך דין הונאה ומרמה, עליכם להגיש בהקדם תביעה נגד הנוכל. כפי שאתם בוודאי יודעים הליכים בבית משפט נמשכים זמן רב וחשוב להתחיל אותם כמה שיותר מהר כדי לקדם את הטיפול במקרה שלכם.

כמו כן, חשוב להגיש את התביעה בהקדם כדי שניתן יהיה במידת הצורך לדרוש סעדים זמניים כגון עיקול חשבון הבנק של הנוכל, על מנת שהוא לא יוכל להבריח את הכספים לצד שלישי, וכך לא תוכלו להפרע ממנו גם אם תזכו בתביעה.

תביעה נגד הרמאי יכולה בהחלט לסייע לכם לזכות בחזרה במה שנגזל מכם, בתוספת פיצויים והחזר הוצאות משפטיות.

לסיכום

קבלת דבר במרמה זוהי עבירה פלילית שקבועה בחוק העונשין. העונש בגין עבירה זו יכול להגיע למספר שנות מאסר בפועל.

יחד עם זאת, קבלת דבר במרמה זוהי סוגייה שניתן לברר גם במסגרת הליך אזרחי, וזאת במיוחד אם המטרה שלכם היא לקבל בחזרה כספים או רכוש שנגזל מכם.

פסיקות בתי המשפט קבעו בעבר כי הוכחת עבירת קבלת דבר במרמה בבית משפט אזרחי מחייבת רף הוכחה גבוה מהרגיל (בדרך כלל דורשים ראיות רבות ואיכותיות מהרגיל).

אם נפגעתם מעבירת קבלת דבר במרמה חשוב מאוד לפנות לעורך דין הונאה ומרמה שיודע כיצד לנהל הליכים אזרחיים הרלוונטיים למקרים אלה, במטרה להשיג עבור הנפגע את ההחזר או הפיצוי המקסימאלי.