טעות נקודתית – האם היא מצדיקה ניהול תביעה ייצוגית נגד המפר?

מה משמעות טענת טעות נקודתית במסגרת תביעה ייצוגית?

טעות נקודתית היא טעות שהתרחשה פעם אחת או מספר מצומצם של פעמים. טעות נקודתית אינה מצביעה על מדיניות מפרה של הנתבע. על בסיס מספר דוגמאות של טעויות נקודתיות לא ניתן לטעון כי הנתבע פעל בכוונה ובמודע כדי לפגוע בקבוצת הנפגעים בשמה מבקשים לנהל תביעה ייצוגית.

לא תמיד ברור מתי מדובר בטעות נקודתית ומתי מדובר במדיניות מפרה. לדוגמה: מוגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת סלולר, ונטען כי המבקש איתר 20 מקרים על פני שנתיים בהם חברת סלולר גבתה תשלום בניגוד לדין. האם יהיה די בכך כדי להצדיק ניהול תביעה ייצוגית כנגד חברת הסלולר? לא בהכרח.

צריכים להבין שגופים גדולים כמו חברות סלולר בעלי מיליוני לקוחות ועם מאות נציגי שירות. 20 דוגמאות על פני שנתיים לא בהכרח יספיקו להוכיח מדיניות הנוגדת את הדין משום שביחס לכמות הלקוחות מדובר במספר דוגמאות זעום.

אם נבחן את מספר הטעויות באופן ממוצע נגלה שמדובר ב-10 טעויות בשנה ופחות מטעות אחת לחודש. כאשר לחברה מסוימת מספר לקוחות רב, מספר דוגמאות זה מעיד על אחוז זניח ובטל בשישים של טעויות.

ניתן יהיה לטעון בקלות שהטעות נובעת עקב טעות של נציג ספציפי או טעויות של מספר נציגים מצומצם, ובכל מקרה כמות דוגמאות שכזו לא בהכרח מעידה על מדיניות.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

אין לאשר תביעה ייצוגית על בסיס טעות נקודתית

התנאים לאישור תביעה ייצוגית קבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות אשר קובע כך:

(א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

רק אם מתקיימים כל התנאים (תנאים מצטברים) בית המשפט רשאי לאשר ניהול של תביעה ייצוגית. מספיק שתנאי אחד לא יתקיים כדי לשלול תביעה ייצוגית.

סוגיית הטעות הנקודתית מכוונת לסעיפים 8(א)(1) ו-8(א)(2). אם אכן התרחשה טעות נקודתית, ולא מדובר במדיניות, לא ניתן לטעון שהבקשה לאישור תביעה ייצוגית מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכל חברי הקבוצה, כי לכל היותר הטעויות רלוונטיות לכמות קטנה מאוד של לקוחות, ולעיתים לקוחות בודדים.

מאותה סיבה בדיוק לא ניתן לטעון שניהול ההליך כתביעה ייצוגית זאת הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, כי לכל היותר המחלוקת רלוונטית לכמות מצומצמת מאוד של לקוחות, ולעיתים לקוחות ספורים בלבד.

פסיקת בית המשפט העליון בעניין טעות נקודתית

פסיקת בית המשפט העליון היא פסיקה מחייבת ולכן יתר בתי המשפט מחוייבים לפעול על פיה. בית המשפט העליון הדגיש במספר רב של פסקי דין שהנטל להוכיח קיומה של קבוצת נפגעים מוטל על המבקש לאשר תביעה ייצוגית. אם אותו מבקש יציג מספר דוגמאות של טעויות נקודתיות לא יהיה בכך די כדי לאשר תביעה ייצוגית.

קביעות מסוג זה ניתן למצוא במספר רב של דוגמאות. לדוגמה רע"א 6594/19 בזק בינלאומי נ' המועצה הישראלית לצרכנות, שם נקבע בין היתר כך:

סברנו כי יש ממש בערעור, משורה של טעמים ודי אם נציין את העיקרי שבהם, והוא: שלא הוכח ולו לכאורה קיומה של קבוצה. סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, מורה אותנו מה הם תנאי הסף לאישור תובענה ייצוגית; ותנאי עיקרי הוא ששומה על מי שמבקש לאשר תובנה כייצוגית, לשכנע בדבר קיומה של קבוצת אנשים שלהם עילת תביעה דומה לשלו נגד העוסק – ובענייננו "בזק בינלאומי".

בנטל זה לא עמד המבקש, שלא הוכיח ולו לכאורה קיומה של מדיניות מפרה מצד בזק בינלאומי, ולכל היותר הצביע על קיומה של טעות נקודתית מצדה. וחשוב לומר, כי הנטל להראות כי קיימת קבוצה לכאורה רובץ על המבקש בבקשת האישור, ואין מקום להיפוך נטל הראיה בהקשר זה (ע"א 2112/17 גרסט נ' 013 נטוויז'ן בע"מ, פסקאות 49-39 (13.6.2018)).

ע"א 2112/17 אחיאסף גרסט נ' 013 נטוויז'ין בע"מ, שם נקבע, בין היתר, כך:

הנטל הבסיסי המוטל על המבקש, מעבר להוכחת עילת התביעה האישית שלו, הוא אפוא להוכיח כי קיימת קבוצת אנשים שלהם עילת תביעה דומה דיה לשלו. לא די בכך שהמבקש יצביע על עילת תביעה נגד העוסק, עליו להצביע גם על כך שקבוצה שלמה נפגעה באופן דומה. לעתים, נטל זה אינו פשוט לשאת בו, מפני שהמבקש אינו מודע תמיד לאופן שבו מתנהל העוסק כלפי אחרים, בשל פערי המידע שבינו לבינו. "אכן, ככלל מצוי התובע הייצוגי בעמדת נחיתות מובנית, ובפרט כאשר עליו להוכיח קיומה של קבוצה" (ע"א 7187/12 צמח נ' אל על נתיבי אויר לישראל, פסקה עט (17.8.2014) (להלן: עניין צמח)).

להלן אתייחס למקצת פתרונות אפשריים לבעיה זו, אולם אין בה כשלעצמה כדי לאיין את הנטל הזה; אין די בטענה כללית. "כלל ראשוני ובסיסי הוא שתובע אשר רוצה שתתקבל בקשתו להגשת תובענה ייצוגית ישכנע במידה הראויה כי קיימת קבוצה נוספת של אנשים אשר נפגעו בדרך דומה ובנסיבות דומות. בדרכם הרגילה של הדברים, בכדי לעבור את המשוכה ולתבוע בתביעה ייצוגית אין די לו לתובע שיוכיח את נזקו האישי ולצדו יציג את הטענה הסתמית – 'אם כך אירע לי אז ודאי שכך אירע גם לרבים אחרים'" (בש"א (מחוזי ת"א) 17027/01 טרוים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"מ תשס"ב(2) 654, 668 (2003); וראו ע"א 3948/11 חגי נ' פרטנר תקשורת בע"מ (20.11.2012) (להלן: עניין פרטנר)).

כבר במשוכה ראשונה זו ניכר הפער שבין טענה על אודות מדיניות או אופן התנהלות שנוקט בה עוסק, שיש בה משום הפרת הדין, לבין טענה על כך שהוא מרבה לטעות, באופן נקודתי, ובכך מפר את הדין. טענה מן הסוג הראשון, אם היא מוכחת כדבעי, הריהי מבססת מיניה וביה קיומה של קבוצת נפגעים – הלא היא כל הצרכנים שכלפיהם הופעלה המדיניות האמורה. כך, בנדון דידן, שעה שנטוויז'ן נקטה במדיניות שיש בה לכאורה הפרה של הדין – אי-ניתוק צרכן במועד, משום שלא נוצר עמו קשר טלפוני – הרי שהקבוצה הנפגעת עולה מאליה: כל הצרכנים שלא נותקו במועד בגין כך.

ודוק: כאשר אנו עוסקים ב'מדיניות מפרה', אין הכוונה בהכרח למדיניות מכוונת. גם כאשר עוסק מתנהל בטעות או ברשלנות בניגוד לדין, אך מדובר בהתנהלות כללית, ניתן לעתים לעמוד בנקל על קיומה של קבוצה. אולם כאשר מבקש טוען כי העוסק שגה באופן שבו נהג כלפיו – למשל, שנציג שירות פירש את דבריו שלא כהלכה – ניכר הקושי בהוכחת קיומה של קבוצת נפגעים.

הפער בין מדיניות מפרה לבין טעות נקודתית אינו מסתכם בעצם קיומה של קבוצה. גם אם יצליח המבקש להוכיח, כי קיימים אנשים רבים הטוענים כלפי העוסק כי שגה בהבנת דבריהם, הרי שלא די בכך. על המבקש להראות כי מתעוררות לגבי קבוצה זו שאלות משותפות, וכי יהא זה יעיל והוגן לנהל את הדיון בקשר לשאלות אלו באמצעות תובענה ייצוגית. גם בקשר למשוכה זו, יש להבחין בין מדיניות מפרה לבין טעויות נקודתיות. במה דברים אמורים? נניח כי מבקש מוכיח שעומדת לו עילת תביעה לכאורה, משום שנציג שירות של חברה פלונית שגה בהבנת דבריו ולכן חייב אותו עבור שירות שאינו מעוניין בו.

נניח עוד, שהמבקש מצליח להוכיח כי הוא אינו היחיד הטוען שכך ארע לו, אלא שטענה בדבר טעות שכזו נטענת גם על-ידי אלף לקוחות נוספים. עדיין אין די בכך על מנת להצדיק ניהול תובענה ייצוגית, שכן עלינו לבחון אם השאלות המתעוררות הן משותפות לכלל חברי הקבוצה, באופן שיהא זה מוצדק לבחון את טענותיהם דווקא בהליך מרוכז. מכיוון שמדובר בטעות, יתכן שיתעורר צורך לבחון, במישור העובדתי, את התנהלות נציג השירות בכל אחד ואחד מאלף המקרים. במצב זה אמנם מדובר בעילה משותפת לקבוצה גדולה, אולם יתכן שלא יהא זה מוצדק לנהל הליך ייצוגי בעניינם, שעה שהליך זה לא יהא אלא ריכוז של אלף הליכים פרטניים.

אכן, "כאשר בגדר התובענה הייצוגית או לאחריה יהיה צורך לקיים חקירה פרטנית בעניינו של כל אחד מחברי הקבוצה, הכוללת בירורים עובדתיים מורכבים, שמיעת עדים, הכרעות מהימנות וכדומה, כך שמבחינה מעשית מדובר בפיצול ההליך הייצוגי לסדרה של משפטים נפרדים, אין לאשר את התובענה הייצוגית" (ע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות, פסקה 27 (20.7.2010); ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ, פסקה 35 (28.5.2012); וראו ע"א 458/06 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (6.5.2009)).

…

בשים לב להבחנה שעליה עמדתי בין מדיניות מפרה לבין טעויות נקודתיות, תמים דעים אני עם בית המשפט המחוזי כי הכלל הוא שאין להתיר ניהול תובענה ייצוגית כאשר התשתית הראייתית מצביעה על כך שמדובר בטעויות נקודתיות גרידא. שלושת השיקולים שהעלה בית המשפט המחוזי נכוחים, ובפרט הראשון שבהם – שכן ככל שקיים צורך לבחון באופן פרטני כל טענה וטענה, הולכת ופוחתת ההצדקה לנהל את ההליך באופן ייצוגי.

לסיכום

כדי לאשר תביעה ייצוגית על המבקש לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. חלק מהתנאים עוסקים בשאלות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי קבוצת הנפגעים. לא ניתן לטעון שתנאי סעיף 8(א) מתקיימים אם המבקש לא הצליח להוכיח מדיניות מפרה אלא הוכיח לכל היותר טעות נקודתית או מספר טעויות נקודתיות.

טעות נקודתית אינה יכולה להוות עילה לאישור תביעה ייצוגית כי בפועל טעות נקודתית רלוונטית לנפגע בודד או נפגעים בודדים. קבוצה קטנה של נפגעים אינה מצדיקה ניהול של תביעה ייצוגית.

שאלות נפוצות בעניין טענת טעות נקודתית