משמעות מחיקת כתב תביעה הוא שההליך מסתיים מבלי שנבחן לגופו של עניין. כלומר, התרחש מחדל כלשהו מטעמו של התובע, שהיה כה חמור, שהוביל למסקנה שאין מקום לברר את התביעה אלא יש "להעניש" את התובע בהפסקת התביעה. חשוב להבין שמחיקת התביעה (בניגוד לדחיית התביעה) אינה מונעת מהתובע להגיש את כתב התביעה מחדש, אך הוא יאלץ לשלם שוב את אגרת בית המשפט.
לאחר כניסתן של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 לתוקף (החל מיום 1.1.2021) ניתן דגש רב מאוד על סוגיית שימוש לרעה בהליכי משפט, ואף נקבע בתחילת תקנות אלה (תקנה 4) כך:
לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו.
ככל שעובר הזמן ניתן לראות עוד ועוד מקרים בהם בתי משפט מורים על מחיקת כתב תביעה לאור שימוש לרעה בהליכי משפט.
עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות אזרחיות – מסחריות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
מחיקת כתב תביעה עקב הגשתו מחדש מבלי לקיים החלטה שיפוטית קודמת
בעל דין שאינו מקיים החלטה שיפוטית עשוי להתקל במצב בו בית המשפט יורה על מחיקת כתב התביעה. סוגיית מחיקת כתב תביעה הגיעה לאחרונה לפתחו של בית המשפט השלום בחיפה (ת"א 46243-12-20 רן מוסטון נ' בונם נוסבוים, החלטה מיום 4.1.2022).
במסגרת ההחלטה נקבע על ידי בית המשפט, בין היתר, כך:
על-פי ההלכה שקדמה לתקנות החדשות, הגשת תביעה חוזרת על יסוד עילות דומות עשויה להיות ניצול לרעה של הליכי בית המשפט וניתן לסלקה על הסף מבלי לדון בה לגופה. על שיקול האינטרס הציבורי עמד בית המשפט העליון ברע"א 7070/14 עזבון אבו ליל נ' עזבון אלפהום (פורסם בנבו, 14.1.2015):
"בהחלטה בבקשה להפסקת תובענה לא נפקד גם מקומו של האינטרס הציבורי, למניעת השחתה לריק של זמן שיפוטי יקר. אינטרס מערכתי זה לניצול נכון של המשאבים המוגבלים אינו כלכלי גרידא, אלא מגלם ושומר על זכותם החוקתית לגישה לערכאות של בעלי הדין כולם. בתובענה שבה הושקעו משאבים רבים, הן של הצדדים, הן של בית המשפט, והיא בשלה (או כמעט בשלה) למתן פסק דין, מן הראוי גם לשקוד על כך שפרות ההשקעה לא ירדו לטמיון".
שופט יכול להורות על מחיקת כתב תביעה
הלכה זו מתחדדת לאור השינוי בתקנות החדשות, והדגש שניתן על איזון בין עניינו של בעל הדין הפרטי לבין כלל בעלי הדין והאפשרות למחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי בית משפט (ת"צ (מחוזי מרכז) 48884-01-21 בנקי השקעות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פסקה 20 והאזכורים שם (פורסם בנבו, 24.10.2021)).
ברע"א 1556/21 עירון נ' בר-אור, פסקה 20 (פורסם בנבו, 22.4.2021) הודגש כי מלאכת האיזון היא חובתו של בית המשפט. ברע"א 8921/20 SKS Holding LLC נ' אורן, פסקה 27 (פורסם בנבו, 13.5.2021) הוסבר כי סנקציות על שימוש לרעה בהליכי משפט, לפי תקנה 4, מצויה בתקנות 42 ו-151(ג), ומאפשרות לבית המשפט למחוק את כתב הטענות ולחייב בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה. בע"א 2230/21 אביזוהר נ' לוליאן (פורסם בנבו, 30.5.2021) נכתב:
"על בעל דין לרכז את ראיותיו ולהתכונן היטב למשפט. ההליך המשפטי אינו "שיטת מצליח" שבו ניתנת לתובע הזדמנות שניה למקצה שיפורים מקום שבו כשל מלהוכיח את תביעתו. הניסיון להשיג יתרון דיוני בדרך של הפסקת התובענה על מנת "לשפר עמדות" גובל בשימוש לרעה בהליך השיפוטי כאמור בתקנה 4 לתקנות החדשות הקובעת כי "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט" (רע"א 4921/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' רשיד, פסקה 4 פורסם בנבו;
…
במקרה שבפנינו עמדו בפני התובע האפשרויות לשטוח את טענותיו הן במסגרת התביעה הראשונה והן במסגרת התביעה השנייה. הוא נמנע מלהפקיד 50,000 ₪ בקופת בית המשפט, כתנאי לביטול פסק הדין שניתן נגדו, ובכך אף חסם את בירור התביעה שכנגד אותה הגיש במסגרת התביעה הראשונה. משהוגשה התביעה השנייה נגד התובע, הוא בחר לא להגיש כתב הגנה ובו טענת קיזוז.
תחת זאת, עוד בטרם ניתן פסק הדין בהיעדר הגנה בתביעה השנייה, הוא הגיש את התביעה הנוכחית – שהינה זהה לתביעה שכנגד אותה הגיש ביום 7.7.2020 בתביעה הראשונה. בכך ביקש לעקוף את ההפקדה הכספית בה הותנתה קבלת בקשתו לביטול פסק הדין בהיעדר הגנה במסגרת התביעה הראשונה. יש בכך ניצול לרעה של הליכי בית משפט, לאור בזבוז זמן שיפוטי ופגיעה בציבור המתדיינים האחרים הממתינים ליומם חודשים ארוכים.
אשר על כן, אני קובע כי אם עד ליום 4.2.2022 לא יפקיד התובע בקופת בית המשפט סך 50,000 ₪, אורה על מחיקת התביעה הנוכחית.
עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בעניין מחיקת כתב תביעה
כלומר, במקרה זה בית המשפט קבע כי יורה על מחיקת כתב תביעה מכיוון שהתובע הגיש את תביעתו מבלי לקיים החלטה קודמת – הפקדה של 50 אלף ש"ח בקופת בית המשפט. בכך התובע למעשה עשה שימוש לרעה בהליכי משפט.
לאור החלטה זו ניתן ללמוד בבירור כי ניתן לעשות שימוש בתקנה 4 לתקנות סדר דין האזרחי, המתייחסת לשימוש לרעה בהליכי משפט, על מנת להורות על מחיקת כתב תביעה. יחד עם זאת, חשוב להבין כי מכוח תקנה זו ניתן להורות לא רק על מחיקת כתב תביעה אלא גם על מחיקת כתב הגנה במידה והנתבע הוא זה שפועל בניגוד להחלטות שיפוטיות או עושה שימוש לרעה בלהיכי משפט.
שאלות נפוצות בעניין מחיקת כתב תביעה
האם קל לגרום לשופט להורות על מחיקת כתב תביעה?
ממש לא. מחיקת כתב תביעה זהו סעד קיצוני. לרוב בית המשפט יאפשר לתובע לתקן את המחדל, אך יחייב אותו בהוצאות משפט לטובת הנתבע.
מה קורה אם השופט מורה על מחיקת כתב תביעה?
אם בית המשפט הורה על מחיקת כתב תביעה, בפועל התביעה מסתיימת. זה לא אומר שהתובע לא יוכל להגיש את כתב התביעה מחדש. קראו על ההבדל בין מחיקת לדחיית כתב תביעה.
כיצד דורשים מחיקת כתב תביעה?
צריכים להגיש בקשה בכתב בה יפורטו הסיבות מדוע יש להורות על מחיקת כתב תביעה. אם הבקשה מבוססת על טעמים משפטיים צריכים לצרף אליה תצהיר.
האם אפשר לערעור על החלטת השופט בעניין מחיקת כתב תביעה?
אפשר להגיש ערעור על החלטה בעניין מחיקת כתב תביעה, אך הסיכוי שערכאת הערעור תתערב בהחלטת הערכאה הדיונית שנתנה את ההחלטה הוא נמוך מאוד (ערכאת הערעור לא נוטה להתערב בהחלטות דיוניות).
