תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין בגין אי רישום דירה בטאבו

חשוב לדעת שניהול תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין בגין אי רישום דירה בטאבו יכולה להמשך בוודאות יותר משנה, ולרוב גם יותר משנתיים.

לפני שמגישים תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין בגין אי רישום דירה בטאבו כדאי לנסות לפנות לעורך הדין שהתרשל ולנסות להגיע איתו לפשרה. במסגרת פשרה לא בהכרח תקבלו פיצוי מלא בגין הנזקים שנגרמו לכם, אך תחסכו הרבה מאוד זמן, עצבים, ובעיקר הרבה מאוד כסף כי לא תצטרכו לשלם שכר טרחת עורך דין לעורך דין אחר שייצג אתכם.

אם לא תצליחו להגיע לפשרה לא יהיה מנוס מהגשת תביעה. חשוב לא למהר להגיש כתב תביעה לבית משפט אלא לאסוף את כל הנתונים והראיות, ואם חסר משהו שעשוי להוכיח את הטענות שלכם, כדאי להתאמץ ולהשיג את הראיה הרלוונטית טרם הגשת כתב התביעה.

לדוגמה: אם עורך הדין הבטיח לכם בכתב שהוא טיפל ברישום הנכס על שמכם בטאבו, תדאגו לאתר התכתבויות אלה ואף לגבות אותן כדי שהן לא ימחקו. אם עורך הדין הבטיח לכם זאת במהלך שיחה טלפונית, תבדקו אם השיחה הוקלטה.

אם אתם רואים שעורך הדין לא משלים את רישום הדירה על שמכם בטאבו במשך חודשים רבים, או אפילו במשך פרק זמן ארוך יותר, כדאי מאוד לפנות לעורך דין כדי שידאג להשלים את הרישום בטאבו, ואחר כך לתבוע את שכר הטרחה שתשלמו לעורך הדין השני, מעורך הדין שהתרשל.

לפני הגשת תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין בגין אי רישום דירה בטאבו חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין שעוסק בתחום הרשלנות המקצועית והגיש בעבר תביעה נגד עורך דין. מדובר בתחום שמצריך הכרות עם הפסיקה והחקיקה הרלוונטית, ולא כל עורך דין יוכל לייצג אתכם בצורה טובה בתחום זה.

כתב תביעה: תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין בגין אי רישום דירה בטאבו

נחתם והוגש: היום, 10 בדצמבר, 2025     
בית משפט השלום                                                                                                               ת"א 12-25-______
בעפולה

בעניין:

התובעת:                           שם ושם משפחה, ת"ז: ____________
                                           רח' _______________             
                                         טל': ________________                                                 
ע"י עוה"ד אדי בליטשטיין (מ.ר. 60023)   
                                           רח' ההגנה 13, ראשון לציון (מגדל ירון מילר, משרד 501)      
                                           טל': 03-6427876; פקס: 077-4704697;

                                                                        נ   ג   ד

הנתבעים:                         1. שם ושם משפחה, ת"ז: _________________
                                           כתובת ופרטי התקשרות                                      

כתב תביעה

מהות התביעה: מקרקעין – אחר.
סעדים מבוקשים: פיצוי כספי בסך 1,064,266 ש"ח.           
סכום אגרת בית המשפט: 26,606.65 ש"ח (13,303.33 ש"ח במועד זה לפי תקנה 6(א) ופרט 1 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז -2007). 
קיומו של הליך נוסף: ככל הידוע לתובעת אין הליך נוסף הרלוונטי למחלוקות בין הצדדים המפורטות בכתב תביעה זה.

הזמנה לדין

הואיל והתובעת הגישה כתב תביעה זה נגדכם, אתם מוזמנים להגיש כתב הגנה בתוך שישים ימים מיום שהומצאה לכם הזמנה זו.

לתשומת לבכם, אם לא תגישו כתב הגנה אזי לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תהיה לתובעת הזכות לקבל פסק דין שלא בפניכם.

ההדגשות בכתב התביעה אינן במקור אלא אם כן צוין אחרת.

תיאור תמציתי של בעלי הדין

1. התובעת היא אדם פרטי אשר רכשה דירה בעיר _______ מהנתבע 1.
2. ככל הידוע לתובעת, הנתבע 1 הוא אדם פרטי. הנתבע 1 מכר לתובעת דירה _______ באוגוסט ___________.
3. הנתבעים 2 – 3 הם עורכי דין אשר מונו על ידי התובעת והנתבע 1 לצורך רישום הבעלות בדירה על שמה של התובעת.

הסעדים המבוקשים באופן תמציתי

• בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להעניק לתובעת את הסעדים הבאים:
• חיוב הנתבעים, ביחד ו/או לחוד, בסך של 448,200 ₪ המהווים ממוצע של דמי השכירות החודשיים אותם הפסידה התובעת בין התקופות ____________ (5400 ₪ כפול 83 חודשים). בעניין זה ראו חוות דעת שמאית להלן.
• חיוב הנתבעים, ביחד ו/או לחוד, בסך של 315 אלף שקלים, המהווים פער בעלות השיפוץ הנכס בחודש _________ לעומת חודש __________. בעניין זה ראו חוות דעת שמאית להלן.
• חיוב הנתבע 1 בסך של 93,500 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום ___________ ועד למועד מתן פסק הדין, בגין פיצוי מוסכם הקבוע בהסכם.
• חיוב הנתבעים, ביחד ו/או לחוד, בגין תשלומי ארנונה_____________, בסך 17,886 ש"ח.
• חיוב הנתבעים, ביחד ו/או לחוד, בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת, בסך 100 אלף שקלים.
• חיוב הנתבעים, ביחד ו/או לחוד, בשכר טרחתו של בא כוחם בסך 82,600 לצורך ניהול הליך זה.
• חיוב הנתבעים, ביחד ו/או לחוד, בשכר טרחתו של השמאי בגינו שילמה התובעת, בסך 7080 ₪.
• לסעיפים 4(א), 4(ב), 4(ד), 4(ו), 4(ז) מבוקש לצרף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
• מתן כל סעד אחר לפי ראות עיניו של בית המשפט הנכבד.

תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה

• בתאריך _________ הנתבע 1 והתובעת חתמו על הסכם למכירת/רכישת דירה בעיר _______, תמורת סך של ________ אלף שקלים.
• על פי סעיף 6.1 להסכם הנתבע 1 התחייב לרשום את הנכס על שמה של התובעת עד ליום __________.
• על פי סעיף 7.1 להסכם, הנתבעים 2 – 3 מונו להיות באי כוחם של התובעת והנתבע 1 לצורך ההסכם ולצורך הטיפול בהעברת הזכויות ורישומן בלשכת רישום המקרקעין על שם התובעת.
• עברו שנים ולמרות פניות חוזרות ונשנות מטעם התובעת ו/או מי מטעמה, הנתבעים לא פעלו ו/או לא השלימו את רישום הנכס על שמה של התובעת.
• התובעת נאלצה לשכור _________ את שירותיה את עוה"ד __________ על מנת שתבצע את הרישום על שמה, ואכן, בזכות עבודתה המאומצת של עוה"ד __________ רישום הנכס על שמה של התובעת הושלם ביום ___________.
• התובעת פנתה במכתב התראה לנתבעים טרם הגשת תביעה זו. הנתבעים לא טרחו להשיב על מכתב ההתראה, ואף לא לתזכורת שנשלחה לנתבע 2.
• בנסיבות אלה לא נותרה לתובעת כל ברירה אלא להגיש תביעה זו.

העובדות המקנות סמכות לבית המשפט

1. לבית המשפט הנכבד יש סמכות לדון בתובענה לאור מהותה, סכום התביעה, מקום מגורי הנתבעים ומיקום הנכס נשוא התביעה, בהתאם לתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

פירוט הטענות

1. התובעת בעלת ___________.
2. בתאריך ______ הנתבע 1 והתובעת חתמו על "הסכם למכירת נכס הרשומה בטאבו", שמהותו רכישת דירה ______ על ידי התובעת, תמורת סך של _____ אלף שקלים.

נספח 2:              "הסכם למכירת נכס הרשומה בטאבו" שנחתם על ידי התובעת והנתבע 1 ביום _______.

1. סעיף 6.1 להסכם קובע כך:

"בכפוף לקבלת כל האישורים שבאחראיות הקונים, המוכרים מתחייבים, לרשום את הנכס עד _______ על שם הקונים (להלן "מועד הרישום"), לרשום ולהעביר את כל זכויות הבעלות בנכס על שם הקונים בלשכת רישום המקרקעין, כשהנכס חופשית מכל חוב, עיקול, שעבוד, משכנתא, זכות שכירות, זכות חזקה ו/או זכות אחרת כלשהי לטובת צד שלישי למעט משכנתא של הקונים."

1. על אף שהתובעת קיימה את חלקה בהתאם להסכם (ומעולם מי מהנתבעים לא טען אחרת), הנכס לא נרשם על שם התובעת במשך שנים, עד לתאריך ________.
2. בסעיף 7.1 להסכם נקבע כך:

"הצדדים ממנים בזה את ______________ (להלן ולעיל "עו"ד") להיות באי כוחם לצורך הסכם זה ולצורך הטיפול בהעברת הזכויות ורישומן בלשכת רישום המקרקעין בנכס על שם הקונים."

1. התובעת ו/או בני משפחתה פנו לאורך השנים אינספור פעמים לנתבעים ולמזכירתם של הנתבעים 2 – 3 כדי לברר מדוע הרישום לא הושלם. למרות זאת הנתבעים המשיכו לגרור רגליים ולא סיימו את פעולת רישום הנכס על שמה של התובעת.
2. בסמוך למועד רכישת הנכס התובעת החליטה לבצע שיפוץ בדירה. תכנון התובעת היה להתחיל את השיפוץ, ולאחר שהנכס ירשם על שמה ליטול הלוואה משמעותית מהבנק כנגד משכון הדירה לבנק, לצורך הבטחת פירעון ההלוואה, ולסיים את השיפוץ המקיף בדירה באמצעות כספי ההלוואה.
3. מה שנוצר בפועל הוא שהתובעת החלה בשיפוץ הדירה, שהפכה בעקבות תחילת השיפוץ ללא ראויה למגורים (ראו חוות דעת שמאית המצורפת לעיל), ולא הצליחה לסיים את השיפוץ מכיוון שהדירה לא נרשמה על שמה עד למועד הכתוב בהסכם, ואף לא זמן קצר לאחר מכן, ומשכך הבנק לא הסכים לתת לתובעת הלוואה (כי לא ניתן היה למשכן את הדירה לטובת הבנק, מכיוון שבאותו מועד התובעת עדיין לא הייתה בעלת הדירה).
4. התובעת ו/או בני משפחתה פנו בעניין זה לתובעים פעמים רבות, וציינו בפניהם שהתובעת החלה בשיפוץ ולא מצליחה לסיימו, מכיוון שהדירה לא רשומה על שמה והיא לא יכולה ליטול הלוואה להמשך מימון השיפוץ. למרות זאת, הנתבעים לא פעלו כפי שהתחייבו, והמשיכו לגרור רגליים.
5. כפי שניתן לראות מתצלום המסך המצורף להלן, אחיה של התובעת פנה באחד המקרים למזכירת הנתבעים 2 – 3 והדגיש פעם נוספת את הדחיפות בסיום הרישום כדי שניתן יהיה ליטול הלוואה מהבנק ולהשלים את השיפוץ.
6. בתצלום המסך אף רואים את תשובת נציג בנק מזרחי טפחות אשר הדגיש שעד שהרישום לא יושלם והנכס לא יהיה בבעלותה של התובעת באופן פורמאלי, וכן לא יוסרו עיקולי הוצאה לפועל (עניין נוסף שהיה על הנתבעים לטפל ולא טופל), לא ניתן יהיה לבחון את בקשת התובעת לקבלת הלוואה.

נספח 3:              תשובת נציג בנק מזרחי טפחות מתאריך ______.

• יודגש, התובעת ניסתה ליטול הלוואות גם מצדדים שלישיים, אך אף אחד אחר לא הסכים להלוואות לה את סכומי הכסף שנדרשו לצורך השלמת השיפוץ.
• בנסיבות שנוצרו, התובעת נאלצה להתגורר עם בתה, בבית אימה, בחדר קטן. כלומר, לא רק שהתובעת לא הצליחה להשכיר את הדירה, אלא היא גם לא הצליחה להתגורר בדירה שהיא רכשה עם בתה, לצורך הקטנת נזקיה. עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת (ובתה) היא אדירה.
• בחודש _________, לאחר שהתובעת ראתה שהנתבעים לא מבצעים דבר לצורך רישום הנכס, על אף הבטחות חוזרות ונשנות לטפל בכך, התובעת שכרה את שירותיה של עוה"ד __________, מכיוון שהתובעת הבינה שהנתבעים לא מתכוונים ו/או לא יכולים ו/או לא יודעים כיצד להשלים את רישום הנכס על שמה.
• באופן תמוה, הנתבעים 2 – 3 לא שיתפו פעולה עם עוה"ד __________ וזו נאלצה לפנות אליהם ו/או למזכירתם שוב ושוב בבקשות למתן מסמכים ו/או מידע שנמצא ברשותם, לצורך השלמת פעולת הרישום, ובין היתר טיפלה גם בביטולי הליכי הוצאה לפועל מכוחם הוטל עיקול על הנכס של התובעת. כאמור, כל מה שעשתה עוה"ד _________ היה על הנתבעים לבצע לפני שנים רבות.
• לבסוף, בתאריך ___________ עוה"ד __________ הצליחה להשלים את פעולת הרישום.

נספח 4:              מסמך מיום __________ החתום על ידי רשם המקרקעין, המאשר את רישום הנכס על שמה של התובעת.

• ימים ספורים לאחר שרישום הנכס על שמה של התובעת הושלם, היא קיבלה אישורים עקרוניים להלוואות בסך 500 אלף שקלים מבנקים דיסקונט ולאומי, וכיום התובעת מנהלת משא ומתן על גובה הריביות ותנאי המשכנתה.

נספח 5:              אישורים עקרוניים למתן משכנתה מבנקים דיסקונט ולאומי מחודש __________.

• בתאריך __________ נשלח לנתבעים בדוא"ל ובפקס מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים. בהעדר מענה נשלחה תזכורת ביום _________. ב"כ התובעת קיבלת מהנתבע 2 אישור קריאת הודעת הדוא"ל, אך לא התקבל מענה לגופו של עניין.

נספח 6:              פניות ב"כ התובעת לנתבעים בדוא"ל ובפקס.

• ב"כ התובעת אף ניסה להתקשר למשרד הנתבעים 2 – 3 אך לא היה מענה.
• פרק הזמן הארוך שחלף בין מועד חתימת ההסכם, לבין המועד האחרון שנקבע בהסכם לצורך השלמת פעולת רישום הנכס על שמה של התובעת, לבין המועד שבו הנכס נרשם בפועל על שמה של התובעת (אך ורק בזכותה של עוה"ד _________, ולא הנתבעים) מעיד על הפרת ההסכם באופן יסודי, ומקים חזקה בדבר רשלנות הנתבעים 2 – 3, אשר גרמה נזקים לתובעת.
• סוגיה זו זכתה בעבר להתייחסות בפסיקה:

" חובת הזהירות המושגית שחב עורך דין המייצג קונה בעסקה לרכישת דירה מטילה עליו את החובה הבסיסית של רישום הדירה על שמו של הקונה, אחרת צפוי האחרון לפגיעה בזכויותיו ובמעמדו המשפטי כקונה נכס דלא ניידי, וגרימת נזק עקב כך. פרקליט סביר היה צופה גרימתו של נזק עקב אי רישום נכס מקרקעין, שנרכש על ידי הקונה אותו הוא מייצג, במיוחד באותם מקרים בהם מילאו הצדדים לאותה עסקה (המוכר והקונה) את מלוא התחייבויותיהם החוזיות על פיה.

…

עורך דין חייב להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחותיו.במסגרת זו עליו להכין ללקוחותיו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר. כך למשל, עליו לדאוג כי תופיע בחוזה הוראה המבטיחה את לקוחו הקונה כנגד התחייבות המוכרים לבצע תשלומים שונים, שיהיו תנאי מוקדם לאפשרות העברת המכר לקונה. דבר זה ניתן להיעשות אם ע"י עיכוב כספים ששילמו הקונים על חשבון המחיר ואם בדרך אחרת(ע"א 554/84מזור נ' אריאלי, פד"ע מה(1) 374). כמו כן, עורך דין אשר נשכרים שירותיו לטפל בעסקת מקרקעין איננו יכול לשים יהבו על הלקוח שיבצע את הטיפול הנכון בעסקה (כולו או חלקו) במקומו, אלא עליו לדאוג בעצמו (או ע"י מי מטעמו) לכל הטיפול, מתחילתו ועד סופו.

שכן, בכל עסקה שעורך-דין מטפל בה ומקבל שכר, הוא זה שנושא במלוא האחריות המקצועית לעריכת הבדיקות במועד. הלקוח זכאי לקבל את מלוא המידע מעורך הדין במועד, הרי לשם כך פנה לבעל מקצוע ולא הסתפק בידע העצמי שלו (בעניין זה ראו : ת"א 40530/99דוד נ' אהרון [פורסם בנבו] (28.05.00 ); וכן ת"א 2701/04עזבון המנוח בלצקי ולדימיר ז"ל נ' יאמפולסקי אלנה [פורסם בנבו] (2.3.10)).

…

פסיקת בתי המשפט הכירה בחובת הזהירות המוטלת על כתפיהם של עורכי דין העוסקים בענייני הסכמי מקרקעין, במיוחד במכירה וקנייה של דירות מגורים. במקרה זה, שני המתקשרים בעסקה שמים את יהבם על עורכי הדין המייצגים אותם בעסקה, כי אלה יבצעו הפעולות החיוניות להבטחת זכויותיו של הלקוח, כגון תשלום התמורה, בדיקת פרטי רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר, לפי העניין (הוועדה לתכנון ובניה, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה), העברת זכויות נקיות לרוכש וביצוע הרישום של העברת הזכויות תוך זמן סביר.

סטנדרט ההתנהגות הדרוש מעורך דין המייצג לקוח בעסקת מכר מקרקעין אינו כשל אדם סביר, אלא כשל "עורך דין סביר המטפל בעסקת מכר מקרקעין". משכך, עליו לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר ולפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. על כן, חובת הרישום של העסקה על שמו של הקונה היא מאבני היסוד של חובת עורך הדין המייצג קונה כלפי לקוחו, בהעדר חריגים לכך.

…

אין חולק כי לרישום הזכויות מעמד חשוב. בהקשר זה נקבע בפסיקה, כי על הקונה לשכלל את רכישתו ברישום (רע"א 2297/95בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי נ' הרטפלד, פ"ד מט (3) 863(1995)). על כן, במהלך חיי העסקה נחוץ שלב בו יירשם המוכר במרשם כבעל הזכות, וזאת כדי שיוכל להעביר את הזכויות הרשומות על-שמו לקונה (הבא בתור).

…

לא אחת נפסק, כי משנרשמה הערה, העיד תוכנה רק על דבר קיומה של התחייבות לערוך עסקה(ע"א 624/13[פורסם בנבו] הנ"ל). בשלב זה, תהליך הרישום על כל הדרוש לו הוא מלאכתו הבלעדית של עורך הדין.

אחריות זו של עורך הדין חוסה גם על תשלום דמי הטיפול והגשת מסמכים רלוונטיים לחברה המשכנת, לשם ביצוע רישום הזכויות. בעניין זה, יפים הדברים שנפסקו בע"א 751/89מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מ"ו (4) 529 ולפיהם"עורך דין אינו דומה לכותב בקשות. כאשר לקוח מפקיד בידיו את עניינו, אין לצפות שהלקוח יידע בעצמו, בכל מקרה מה הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין, צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור כל הטעון בדיקה".

ראו: ת"א 52659-12-17 ודים סמולקין נ' עו"ד מיכאל קפלן (פורסם בנבו, 28.4.2021).

• עיון בפסיקה יגלה כי עיכוב ברישום הנכס על שם הקונה במשך שנתיים "בלבד" נחשב כבלתי סביר:

"העיכוב שחל ברישום זכויותיהן של התובעות במרשם המקרקעין, היה עיכוב ממושך ולא סביר שנמשך שנתיים. חרף ניסיונו של הנתבע להיתלות באותן שביתות שהיו באותה תקופה במשק, אין בכך כדי להצדיק את התקופה המאד ממושכת שבמהלכה לא הושלם הרישום."

ראו: ת"א 5623/09 ניעמה עבד אל מועטי זגייר ואח' נ' עו"ד איברהים נסאר (פורסם בנבו, 7.5.2012).

• בענייננו, כאמור, הרישום הושלם לאחר כשבע שנים לאחר ביצוע העסקה, וגם זאת, אך ורק בזכותה של עוה"ד ______.
• לאחר השלמת רישום הנכס על שמה של התובעת, התובעת שכרה את השמאי מר רועי בנאי לצורך מתן חוות דעת בגין נזקיה. חוות הדעת הועברה לתובעת בחודש ______, ובגינה שילמה התובעת סך של 7080 ₪.

נספח 7:              חוות דעת שמאית וחשבונית מס על סך 7080 ₪.

נזקי התובעת

אובדן דמי שכירות חודשיים ראויים

• עיון בסעיף 10 לחוות דעת השמאי יגלה כי בחודש ______ (מועד אחרון לרישום הנכס על שמה של התובעת, בהתאם לסעיף 6.1 להסכם ההתקשרות) דמי השכירות הראויים לנכס התובעת עמדו על סך ______ ₪, ובחודש _________ (מועד סיום פעולת רישום הנכס על שמה של התובעת) דמי השכירות הראויים לנכס התובעת עמדו על סך __________ ₪. בממוצע מדובר בסכום חודשי בסך __________ ₪, אותו הפסידה התובעת, במשך 83 חודשים = 448,200 ₪.
• יודגש, במהלך שנת 2024, לאור מסרים שקיבלה מהנתבעים 2 – 3, נראה כי הליך הרישום עומד להסתיים בקרוב. התובעת הניחה כי סוף סוף תוכל ליטול הלוואה מהבנק ולסיים את שיפוץ הדירה.
• מסיבה זו בתאריך __________ התובעת חתמה על הסכם שכירות עם מר ________, אשר הסכים לשכור את הדירה למשך 24 חודשים, החל מיום ________, תמורת סך של _________ שקלים לחודש.
• כאמור לעיל, רישום הדירה לא הושלם בפועל והתובעת נאלצה לבטל את הסכם השכירות. למזלה הרב, מר ______ הבין את המצב אליו נקלעה התובעת ולא נקט כנגדה בהליכים משפטיים בגין ביטול ההסכם על ידה.

נספח 8:              הסכם השכירות עם מר _________.

• סכום דמי השכירות אותם מר _______ היה מוכן לשלם לצורך השכרת הנכס תואם את האמור בחוות דעת השמאי.

פער בעלויות השיפוץ

• עיון בחוות דעת השמאי יגלה כי סוגיה נוספת בה עסקה חוות הדעת היא הפער בין עלות שיפוץ הנכס בחודש _______ לעומת חודש _________. הפער מסתכם בסך של 315 אלף שקלים.
• כלומר, לאור מחדלי הנתבעים, ורשלנותם, לצורך שיפוץ הנכס היום התובעת תאלץ לשלם מאות אלפי שקלים יותר לצורך שיפוץ הנכס. בסכום זה צריכים לשאת הנתבעים.

פיצוי מוסכם בהסכם

• סעיף 12 להסכם מדבר על פיצויים מוסכמים. באותו סעיף הפרתו של סעיף 6 להסכם (הסעיף המדבר על המועד שבו הנתבע 1 יבצע את רישום הנכס) נקבעה כהפרה יסודית. בהתאם להוראות סעיף 12 הפרה שהיא הפרה יסודית מזכה את הנפגע בפיצוי השווה ל-10% מהתמורה . התמורה בגין הדירה נקבעה על סך ________ אלף שקלים, ומשכך, התובעת זכאית לקבל מהנתבע 1 סך של ___________ ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק. לסכום זה יש לצרף ריבית והצמדה מיום ________ (מועד אחרון לרישום הנכס) ועד ליום מתן פסק הדין.

שכר טרחת עורך דין לצורך ייצוג התובעת בתביעה זו

• טרם הגשת התביעה התובעת פנתה במכתב התראה לנתבעים. למרות זאת הנתבעים לא טרחו להגיב עליו ו/או לפצות בצורה כלשהי את התובעת.
• בנסיבות אלה התובעת נאלצה לשכור את בא כוחה לצורך ניהול הליך זה, תמורת שירותיו שילמה התובעת סך של 82,600 ₪ כולל מע"מ.

נספח 9:              חשבוניות מס המעידות על תשלום שכר טרחה לבא כוח התובעת לצורך ניהול הליך זה.

• בנסיבות המתוארות לעיל, יש להשית סכום זה במלואו על הנתבעים.

תשלום דמי ארנונה

• כאמור לעיל, מכיוון שהדירה הייתה במצב לא ראוי למגורים, והתובעת לא הצליחה ליטול הלוואה מהבנק כדי לסיים את השיפוץ בדירה, בעקבות מחדלי הנתבעים שלא טרחו לרשום את הדירה על שמה של התובעת, הדירה עמדה כאבן שאין לה הופכין.
• למרות זאת, במשך שנים אלה התובעת נאלצה לשלם סך של _________ ש"ח בגין ארנונה. התובעת סבורה כי תשלום זה יש להשית על הנתבעים בגין מחדליהם.

נספח 10:            אסמכתאות לתשלום דמי ארנונה.

פיצוי בגין עוגמת נפש

• בעקבות מחדלי הנתבעים נגרמה לתובעת עוגמת נפש אדירה. התובעת רכשה דירה במיטב כספה שלא נרשמה על שמה במשך למעלה מ-7 שנים, וכתוצאה מכך לא ניתן היה להשלים בה את השיפוץ.
• נמנעה מהתובעת האפשרות להשכיר את הדירה ולשכור עבורה דירה חלופית. נמנעה מהתובעת גם האפשרות להקטין את נזקיה ולהתגורר בדירה חלף השכרתה לצדדים שלישיים.
• כתוצאה מכך התובעת ובתה נאלצו להתגורר כל השנים האלה עם אימה, בחדר קטן שהיה זמין בבית האם.
• בנסיבות אלה נגרמה לתובעת עוגמת נפש אדירה, ועל הנתבעים לפצות את התובעת על כך. לשיטת התובעת הסכום הראוי בגין ראש נזק זה הוא לא פחות מ-100 אלף שקלים.

לסיכום

• לאור כל האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לזמן את הנתבעים לדיון לפניו ולפסוק, כדלהלן:
• את הסעדים המפורטים בכתב תביעה זה.
• לחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.
• ליתן כל סעד אחר שימצא בית המשפט הנכבד לנכון בנסיבות העניין.

_______________
עו"ד אדי בליטשטיין
ב"כ התובעת