זמן סביר לתיקון רכב – מה קובע החוק ואיזה פיצוי לדרוש?

האם החוק קובע מהו זמן סביר לתיקון רכב?

יבואני רכב תמיד יטענו בפני בעל הרכב שישנו זמן סביר לתיקון רכב, אך אף פעם לא יספרו לבעל הרכב מהו פרק הזמן המקסימאלי שהחוק מתיר להם לתקן את הרכב. אם תקראו את תעודת האחריות שקיבלתם עם הרכב (אם קיבלתם בפועל) אתם תגלו שגם שם לא כתוב תוך כמה זמן היבואן מתחייב לתקן את הרכב בעת תקלה.

מבחינת יבואני הרכב זמן סביר לתיקון רכב יכול להמשך שבועות, ולעיתים חודשים. באחת התביעות שהגשנו נגד צ'מפיון מוטורס רכבו של לקוח משרדנו עמד במוסך היבואן כשנה. גם באותו מקרה מבחינת החברה זה היה פרק זמן סביר ולא חריג.

במקום להשתמש במושג עמום כמו זמן סביר לתיקון רכב הלקוח צריך לדעת שהחוק מגדיר פרקי זמן מדויקים מאוד לאספקת חלקי חילוף ותיקון הרכב. עניין זה מוגדר בסעיף 48 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שקובע כך:

(א) יבואן ישיר יספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור בסעיף 41(א)(3)(א).

(ב) יבואן עקיף יספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור בסעיף 42(א)(4)(א).

(ג) יבואן ישיר ויבואן עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שהם מייבאים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה; ואולם יבואן ישיר רשאי לספק מוצר תעבורה לרכב מדגם שהוא לא מייבא, בתוך 14 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו בשל עיכוב בהספקה של מוצר תעבורה, שאינו עולה על 45 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה, ובלבד שהיבואן הישיר או היבואן העקיף הוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק ללקוח מוצר תעבורה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן ונקט את כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור סביר שממנו ניתן להשיגו באותה העת, וכי לא היתה לו שליטה על העיכוב בהספקה.

כלומר, בהתאם להוראות החוק ישנן מספר חלופות לזמני תיקון רכב במסגרת אחריות יצרן:

1. אם מדובר ברכב שהיבואן ייבא לארץ – עליו לספק את חלקי החילוף ולתקן את הרכב תוך שבעה ימי עבודה.
2. אם מדובר ברכב שיובא לארץ במסגרת ייבוא אישי – על היבואן לספק את חלקי החילוף ולתקן את הרכב תוך 14 ימי עבודה.
3. במידה ומתרחש עיכוב שלא בשליטת היבואן – הוא רשאי לספק את חלקי החילוף ולתקן את הרכב תוך 45 ימי עבודה.

שימו לב – ברגע שלקוח מתחיל להתלונן ומסב את תשומת ליבו של היבואן שאין דבר כזה זמן סביר לתיקון רכב, אלא שיש מועדים מוגדרים בחוק שעל היבואן לעמוד בהם, היבואן תמיד יטען שהוא רשאי לספק את חלקי החילוף תוך 45 ימי עבודה כי הייתה מלחמה, קורונה, כל תירוץ אחר שנציגי היבואן יחשבו עליו.

בעת ניהול תביעות נגד יבואני רכב טיעון לא מתקבל כי הסעיף קובע במפורש שעל יבואן הרכב להוכיח שהוא עשה כל מה שניתן כדי להשיג את חלקי החילוף, לרבות הזמנתם מכל מקור אפשרי (קראו בעיון את סעיף 48(ד) המצוטט לעיל).

מה קובעות פסיקות בתי המשפט בעניין זמן סביר לתיקון רכב?

פסיקות בתי המשפט דנו בעבר בעניין זמן סביר לתיקון רכב וסעיף 48 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. פסיקות אלה קבעו במפורש שהוראות החוק גוברות על תנאי תעודת האחריות וגם שישנה חובה לספק רכב חלופי.

תאד"מ 65459-02-23 גיא הוכמן נ' קאר איסט יבוא רכב בע"מ:

בחינת סוגיה זו מנקודת מבט אחרת תוביל לאותה המסקנה. כך, משלא הוזכר בכתב השירות מהו פרק הזמן המקסימלי לתיקון הרכב מבלי לספק רכב חליפי, הרי שחל סעיף 48(ד) לחוק הרישוי הקובע מגבלת זמן של עד 7 ימים ובמקרים חריגים אף 45 ימים.

לו הרכב היה מוחזר לתובע כשהוא מתוקן בפרק זמן זה של 7 ימים ועד 45 ימים בהתקיים החריגים, הרי שהתביעה לפיצוי בגין עלות רכב חליפי הייתה נדחית בהתאם לכתוב בכתב השירות. משלא כך הדבר גם במקרה זה, אני מוצא כי גם בנסיבות אלו קיימת חובה על נתבעת 1 לספק רכב חליפי. חיזוק לקביעתי אני מוצא בעובדה שנתבעת 1 הציעה לתובע רכב חליפי, וזאת ניתן ללמוד הן מכתב הטענות של הצדדים והן מהתכתבויות התובע עם נציג מטעמה של נתבעת 1.

אציין כי אני דוחה את טענת נתבעת 1 שהמחסור בחלפים נכנס בגדר כוח עליון נוכח משבר הקורונה שגרם לעיכובים ושיבושים באספקת החלפים ואנמק. ראשית, משבר הקורונה אינו יכול להוות פטור גורף ליבואן מן הנדרש ממנו על פי דין, הגם שתקופת שיא הקורונה חלה שנה קודם. שנית, עיון במכתב החברה מיום 27.12.2022 (נספח 2) מעלה סתירה לטענת הנתבעת באשר לסיבת העיכוב באספקת החלפים שכן מחד טוענת היא לכוח עליון בדמות משבר הקורונה ומאידך נכתב במסמך "מרשתי הזמינה את החלקים הדרושים לתיקון הרכב בחודש ינואר 2022. בשל הקשיים שצוינו לעיל, החלקים הגיעו לישראל בחודש ספטמבר 2022.

טענה זו מעלה תהייה הכיצד הוזמנו החלפים בחודש 1.2022 כאשר רכבו של התובע ניזוק בחודש 04.22 והוכנס למוסך רק בחודש 07.2022, כלומר, 6 חודשים לאחר שהוזמנו החלקים? לאור האמור, דין טענה זו להידחות. יצוין כי בסוגיה דומה לענייננו בת"א (שלום נת') 54520-11-22 אליהו כהן נ' דוד לובינסקי בע"מ (26.2.2024)‏‏ בית המשפט קבע כדלקמן:

"גם אם אניח כי שבעת הימים הראשונים בהם היה הרכב מושבת מצויים עדיין במסגרת התקופה הקבועה בחוק לאספקת החלפים ולפיכך כי בטווח זמן זה לא היתה מוטלת על הנתבעת החובה לספק לתובע רכב חליפי, ברי כי בהמשך התקופה שונה המצב. מן התובע נמנעה יכולת השימוש ברכבו החדש והיוקרתי במשך כארבעה חודשים ובחומר הראיות שלפני לא מצאתי כי בדל הוכחה לכך שהנתבעת עשתה כל שביכולתה על מנת לספק את הסוללה וכי לא היתה לה שליטה על העיכוב באספקתה.

הטענות הכלליות בדבר משבר הקורונה ופגיעתו הקשה בשרשרת הייצור והאספקה של חלקי חילוף לכלי רכב שיצרה משבר עולמי בענף והמחסור בליתיום עקב המלחמה באוקראינה אינן עולות כדי הוכחת הנדרש על פי סעיף 48(ד) לחוק, מאחר שלא נתמכו בכל ראייה המקשרת אירועים גלובאליים אלו – שאינם שנויים במחלוקת – לנידון דידן שעה שמדובר במשבר אשר פרץ בראשית 2020 והיה לנתבעת זמן רב כדי להבין את השפעותיו ולנסות להערך אליהן עד לאירועים נושא תובענה זו, אלא שלא הוצגה כל ראייה לגבי פעולות כאלה מצידה.

לא זו אף זו, הנתבעת לא הראתה כי אכן מדובר בתקלה כה נדירה שאין זה מתבקש כי תחזיק בגינה מלאי – ולו מינימלי – של חלפים במחסניה ואף לאו דווקא לצורך טיפול בתקלה ספציפית זו אלא לצורך מענה שוטף לתקלות בסוללה כך שלא כל תקלה המצריכה החלפת הסוללה תביא להשבתת הרכב התקול לפרק זמן כה ניכר. מדובר בתקופה ממושכת בה נמנע כאמור מן התובע שימוש ברכב החדש והיוקרתי שרכש מן הנתבעת, וככל שלא עלה בידה לבצע תיקון בזמן הקבוע בחוק היה עליה – לכל הפחות – לספק לתובע תחליף ברמה דומה לזו של רכבו".   

באופן דומה נפסק גם במסגרת ת"א 8177-02-23 דניס קופיצה נ' קרסו מוטורס:

יבואן רכב מחויב להחזיק חלפים במלאי או להביאם לישראל בפרק הזמן הקבוע בסעיף 48 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע"ו-2016.

חוק זה מחייב יבואן לספק חלפים תוך 7 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה. במקרים של נסיבות שאינן תלויות ביבואן, המועד המרבי לאספקת חלפים הוא 45 ימי עבודה, וזאת רק אם היבואן הוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק את החלף וכי לא הייתה לו שליטה על העיכוב. אי-עמידה במועדים אלו, מהווה הפרה של חובות היבואן כקבוע בדין.

עוולת הרשלנות, המעוגנת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, קובעת תנאים להתקיימות העוולה- קיומם של חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הנפגע, הפרת אותה חובה וקשר סיבתי לנזק.

יבואן רכב חב בחובת זהירות כלפי לקוחותיו. אי-אספקת חלפים בזמן סביר, במיוחד כאשר הרכב נמצא בתקופת האחריות, בנסיבות שהובאו לפני במקרה זה מהווה הפרה של חובת זהירות זו. הן החובה המושגית והן החובה הקונקרטית ביחס לתובעת.

יצרן סביר (וכן יבואן) צופה כי אי-אספקת חלפים תגרום נזק ללקוחות ובענייננו מנהל התובעת אף עדכן את הנתבעת בזמן אמת ביחס לנזקים הנגרמים לו בפועל עקב התמשכות התקלה וחוסר יכולתה של הנתבעת להמציא את החלק הרלוונטי למוסך המורשה לצורך ביצוע התיקון.

ראו והשוו תאד"מ (שלום קריות) 65459-02-23 גיא הוכמן נ' קאר איסט יבוא רכב בע"מ (26.03.2025)

הנתבעת לא הציגה כל הסבר מניח את הדעת לפרק הזמן בו לא התקבל החלף והטענות ביחס למשבר הקורונה והמלחמה באוקראינה נטענו כלאחר יד, לא נתמכו במסמכים כלשהם ולא ניתן כל הסבר כיצד לאירועים אלה השפעה על היעדרותו של החלף ממחסני הנתבעת ולפעולה הנוגדת את הוראות החוק (וראו לעניין זה בפסק דין הוכמן לעיל וכן ראו בת"א (נת') 54520-11-22‏ אליהו כהן נ' דוד לובינסקי בע"מ (26.2.24) בס' 21 לפסק הדין).

משכך, לאור התנהלותה של הנתבעת הנגועה ברשלנות וכן לאור הפרת החקיקה הרלוונטית לעניין החזקת חלפים ואספקתם, הנתבעת אחראית מול התובעים ביחס לנזקים שנגרמו להם עקב העיכוב בתיקון רכב התובעים נשוא התביעה.

מה ניתן לדרוש אם יבואן הרכב חורג מהוראות החוק?

אם חלף זמן סביר לתיקון רכב ויבואן הרכב אינו עומד בהוראות חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב בפני הלקוח עומדות מספר אפשרויות:

1. הלקוח רשאי לדרוש פיצוי כספי – גובה פיצוי הכספי תלוי מאוד בפרק הזמן שבו חרג יבואן הרכב בתיקון הרכב. ככל שהחריגה גדולה יותר כך הלקוח צפוי לקבל פיצוי כספי גבוה יותר. שיקול נוסף שבית המשפט עשוי לשקול הוא האם הלקוח קיבל רכב חלופי. אם הלקוח לא קיבל רכב חלופי זה עשוי להיות שיקול נוסף להגדלת גובה הפיצוי.
2. הלקוח רשאי לדרוש את החלפת הרכב בחדש – יבואן הרכב לא יכול לצפות מהלקוח להמתין בלי סוף לתיקון רכבו. ככל שהעיכוב בתיקון הרכב גדול יותר כך דרישתו של הלקוח להחלפת הרכב ברכב חדש תהיה מבוססת יותר וסיכויי ההצלחה בבית המשפט יהיו גבוהים יותר.
3. הלקוח רשאי לדרוש את ביטולה של עסקת רכישת הרכב – יבואן הרכב לא יכול לדרוש מהלקוח להמתין זמן סביר לתיקון רכב, כשבפועל יבואן הרכב הוא זה שמפר את הוראות החוק. גם במקרה זה, ככל שהחריגה בזמן התיקון גדולה יותר, כך הדרישה לביטול עסקה תהיה מבוססת יותר.

דוגמאות לפסקי דין שקובעים שניתן לדרוש ביטול עסקה או החלפת רכב בעת תיקון רכב בפרק זמן בלתי סביר או רכב שאינו ניתן לתיקון:

ת"א 18449/99 שמואל מור נ' דוד לובינסקי בע"מ:

"אין ספק, כי הקונה רכב חדש זכאי לכך שיהא תקין ותואם למצבו של רכב חדש, וכי כל תקלה שאינה נגרמת באשמו וברשלנותו תתוקן בתוך תקופת האחריות ע"י החברה המוכרת, וכי בגין פגם מהותי שאינו ניתן לתיקון ושאינו נגרם באשמו וברשלנותו של הקונה – זכאי הקונה לקבלת רכב חדש חליפי או למתן הודעת ביטול עסקה – בשל אי התאמה יסודית – הניתנת על ידו מייד עם התגלות הליקוי המהותי האמור, או תוך זמן סביר מהתגלותו, וכאשר הליקוי אינו מטופל ע"י החברה המוכרת."

ת"א 19906-02-13 ברום 58 סוכנויות יבוא ושיווק נ' אלון מוסכי משאית (1992):

"איני סבורה כי הנתבעת 3 הוכיחה כי המשאית תוקנה בתוך זמן סביר. אשר על כן, לתובעת קמה הזכות לבטל את ההסכם בשל אי התאמה. כמו כן גם אם היתה מתקבלת הטענה לפיה הוכחה הסכמה בין הצדדים ביחס לתיקון המשאית על ידי הנתבעת 3 שבמהלכה תשתמש התובעת במשאית חלופית, עדיין יכולה היתה התובעת לבטל את הסכם הרכישה, ככל שהנתבעת חרגה מהזמן הסביר לתיקון המשאית." 

באתר תוכלו למצוא דוגמה של כתב תביעה נגד קרסו מוטורס בגין תיקון רכב במשך זמן רב מאוד, וגם תביעה נגד יבואני רכבי פורש באותו נושא.

לסיכום

המושג זמן סביר לתיקון רכב הוא מושג שבו משתמשים יבואני הרכב אך הוא לא בהכרח תואם את הוראות חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב.

זמן סביר לתיקון רכב על פי החוק הוא תוך שבעה ימי עבודה אם מדובר ברכב שהיבואן ייבא לארץ. אם מדובר ברכב בייבוא אישי זמן סביר לתיקון רכב על פי החוק הוא 14 ימים.

במקרים חריגים מאוד זמן סביר לתיקון רכב בהתאם לחוק עשוי להיות עד 45 ימי עבודה, אך בכל מקרה לא מעבר לכך.