דוגמא לכתב תביעה כספית – תביעה לבית משפט השלום

לפניכם דוגמא לכתב תביעה כספית ממנה תוכלו ללמוד כיצד לכתוב כתב תביעה נכון, כדי שתגדילו את סיכויי ההצלחה בבית המשפט, וכדי שכתב התביעה מלכתחילה יתקבל במזכירות בית המשפט.

מאוד חשוב להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת תביעה כלשהי ולא להסתמך רק על דוגמא לכתב תביעה כספית באתר זה או בכל אתר אחר, מכיוון שייתכן שהמקרה שלכם מצריך התאמות שייחודיות למקרה שלכם. לא מומלץ להגיש תביעה לבית משפט השלום ללא ליווי משפטי של עורך דין תביעות מנוסה.

קחו בחשבון שהגשת כתב תביעה בצורה לא נכונה עשויה להוביל לכך שתצטרכו להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה במהלכו של ההליך.

הבעיה עם תיקון כתב תביעה היא שאם בית המשפט יעתר לבקשה כל ההליך יתחיל מהתחלה ואתם תפסידו זמן רב. בנוסף, ישנה סבירות גבוהה מאוד שבית המשפט יחייב אתכם בהוצאות משפט לטובת הנתבע, מכיוון שהנתבע יאלץ להגיש כתב הגנה מתוקן.

אם בית המשפט ידחה את הבקשה שלכם, ישנה סבירות גבוהה שהוא בכל זאת יחייב אתכם בהוצאות משפט כי הנתבע נאלץ להגיב על הבקשה שלכם. הוצאות משפט יכולות לנוע בין מאות שקלים לאלפי שקלים.

דוגמא לכתב תביעה כספית

נחתם והוגש: היום, ___ לינואר, 2024          
בית משפט השלום                                                                                                               ת"א 01-24-______
בראשון לציון

בעניין:

התובע:

שם + שם משפחה, ת"ז: ________
רח' __________, שם העיר 
טל': __________________

ע"י ב"כ עוה"ד אדי בליטשטיין (מ.ר. 60023) 
רח' ההגנה 13, ראשון לציון (מגדל ירון מילר, משרד 501)    
טל': 03-6427876; פקס: 077-4704697

                    נ   ג   ד

הנתבעות:

1. ______________, ח.פ.: _____________          
   רח' ___________, שם העיר
2. ____________, ח.פ. ______________            

רח' _________, שם העיר

כתב תביעה

מהות התביעה:  ספק – לקוח.     
סעדים מבוקשים: פיצוי כספי 252,120 ש"ח.         
סכום אגרת בית המשפט: 6303 ש"ח (3151.5 ש"ח במועד זה לפי תקנה 6(א) ופרט 1 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז -2007).    
קיומו של הליך נוסף: ככל הידוע לתובע לא קיים הליך נוסף בבית המשפט בדבר אותה מסכת עובדתית.

הזמנה לדין

הואיל והתובע הגיש כתב תביעה זה נגדכם, אתם מוזמנים להגיש כתב הגנה בתוך 60 ימים מיום שהומצאה לכם הזמנה זו.

לתשומת לבכם, אם לא תגישו כתב הגנה אזי לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תהיה לתובע הזכות לקבל פסק דין שלא בפניכם.

כל ההדגשות בכתב התביעה אינן במקור אלא אם כן צוין אחרת.

תיאור תמציתי של בעלי הדין

1. התובע הוא _____________________-.
2. הנתבעת 1 היא חברה לממכר רכבים אשר מכרה לתובע את הרכב (מונית) נשוא תביעה זו. הרכב שנמכר לתובע על ידי נתבעת 1 יובא ארצה בייבוא מקביל, ונמכר לו לכאורה כרכב חדש.
3. נתבעת 2 היא חברה המספקת אחריות לרכב נשוא תביעה זו, וככל הידוע לתובע היא זו שאחראית על תיקון רכבו. נתבעת 2 לא הצליחה לתקן את רכבו של התובע במשך למעלה מחצי שנה שבה הרכב שהה ברצף במוסך נתבעת זו (וממשיך לשהות שם גם במועד הגשת כתב התביעה).

הסעד המבוקש באופן תמציתי

• בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להעניק לתובע את הסעדים הבאים:
• צו הצהרתי הקובע שהתובע ביטל את העסקה עם הנתבעת 1 כדין ו/או צו המורה על ביטול עסקת רכישת הרכב.
• צו הצהרתי הקובע שהתובע ביטל את ההסכם עם נתבעת 2 מיום 26.10.2023 כדין ו/או צו המורה על ביטול הסכם זה.
• חיוב הנתבעת 1 בהשבת ו/או תשלום 126,360 ש"ח (עלות הרכב).
• חיוב הנתבעות 1 ו/או 2, ביחד ו/או לחוד, בתשלום פיצויים לתובע בסך 100 אלף ש"ח בגין עוגמת נפש אדירה ו/או אי נוחות ו/או טרטורים רבים מאוד ו/או אובדן הנאה מרכבו.
• חיוב הנתבעות 1 ו/או 2, ביחד ו/או לחוד, בתשלום 25,760 ש"ח בגין תשלומים עבור השכרת רכב חלופי לחודשים יולי – ספטמבר 2023.

תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה

• בתאריך 2.6.2022 התובע רכש מהנתבעת 1 רכב (מונית) מדגם ניסן ליף. הרכב הוצג לתובע כרכב חדש.
• בתאריך 29.6.2023, כאשר הרכב עדיין תחת אחריות יצרן, התגלתה ברכב תקלה בסוללה אשר מנעה את השימוש ברכב. ביום זה הרכב נכנס למוסך נתבעת 2, אשר ציינה במסמך שנמסר לתובע כי הרכב צפוי להשאר במוסך לפחות 60 ימים (פרק זמן בלתי סביר כשלעצמו).
• דא עקא, רכבו של התובע לא תוקן גם עד למועד הגשת תביעה זו, וכלל לא נמסר לתובע מתי בפועל רכבו צפוי להיות מתוקן בפועל.
• בתאריך 11.12.2023 התובע פנה בהתראות לפני נקיטת הליכים משפטיים לשתי הנתבעות. אף אחת מהנתבעות לא טרחה להשיב לפניותיו של התובע.
• לאור התנהלות הנתבעות התובע נאלץ תחילה לשכור רכב חלופי, ובשלב מאוחר יותר, לרכוש רכב אחר על מנת שיוכל להמשיך ולהתפרנס, ובכך התובע קיים את חובתו להקטין את נזקיו.
• בנוסף, התברר שישנה אי התאמה בין מועד הבעלות/מסירה הכתוב ברישיון הרכב (7.6.2022) לבין המועד שכתוב במסמך שהתקבל מטעם נתבעת 2 (7.12.2021). ממסמכים אלה עולה כי התובע לא קיבל רכב חדש לחלוטין. כך גם עלה משיחתו של התובע עם מנהל בנתבעת 2.

העובדות המקנות סמכות לבית המשפט

1. לבית המשפט הנכבד הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה זו לאור סכום התביעה ולאור מיקומן של הנתבעת, בהתאם לתקנה 7(א) תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.

פירוט הטענות

1. בתאריך 2.6.2022 התובע רכש רכב (מונית) מדגם ניסן ליף מנתבעת 1, בסך של 126,360 ש"ח. הרכב הוצג לתובע כרכב חדש.

נספח 1:              חשבונית מס מטעמה של נתבעת 1 על סך 126,360 ש"ח, אסמכתאות לכך שהתובע עובד כנהג מונית.

1. בתאריך 29.6.2023 הרכב נכנס למוסך נתבעת 2 עקב תקלה בסוללה. נתבעת 2 היא זו שמספקת את האחריות עבור הרכב שרכב התובע מהנתבעת 1.
2. מהצעת מחיר מספר _______ שקיבל התובע מנתבעת 2, הרכב צפוי היה להשאר במוסך 60 ימים לפחות. פרק זמן זה, כשלעצמו, אינו סביר, ובוודאי שלא כאשר הרכב משמש כמונית.

נספח 2:              מסמך שקיבל התובע מהנתבעת 2 המעיד על הכנסת הרכב למוסך ורישיון הרכב.

1. חלפו חודשים והרכב נשאר במוסך ולא נמסר לתובע אפילו מועד להשלמת התיקון. כל חודש שהרכב "מבלה" במוסך הוא ממשיך לאבד מערכו, ואין זה סביר שהתובע יספוג ירידת ערך זו עקב רשלנות הנתבעת 2.
2. על מנת למזער את נזקיו התובע נאלץ לשכור מונית חלופית, ושילם בגין חודשים יולי – ספטמבר 2023 דמי שכירות בסך 25,760 ש"ח, אותם הוא לא היה משלם אילו הנתבעות ביחד ו/או לחוד היו מספקות לו מונית חלופית על חשבונן. משכך, התובע זכאי לקבל החזר בגין סכום זה.

נספח 3:              חשבונית מס המעידה שהתובע שילם 25,760 ש"ח עבור השכרת מונית חלופית בחודשים יולי – ספטמבר 2023.       

1. מכיוון שאף אחד לא טרח לעדכן את התובע מתי רכבו יתוקן בפועל ו/או אף אחד לא טרח לספק לו מונית חלופית עד למועד השלמת התיקון, התובע החליט לרכוש רכב חלופי.
2. התובע פנה מספר פעמים לנציגי נתבעת 1 וביקש את עזרתה בזירוז הטיפול ברכב, אך ללא הועיל.
3. התובע אף היה מוכן לבצע עסקת טרייד עם נתבעת 1, ולרכוש ממנה רכב אחר. תחילה נציג נתבעת 1 בחן אפשרות זו, אך לבסוף הודיע לתובע שמכיוון שלא ידוע מתי רכבו יתוקן, הוא לא יכול להסכים לעסקת טרייד אין מכיוון שאז הנתבעת 2 תאלץ להמתין עד לסיום התיקון (מועד שאינו ידוע עד למועד הגשת כתב התביעה).
4. בתאריך 26.10.2023 נתבעת 2 החתימה את התובע (אדם שאינו שולט היטב בשפה העברית, ובטח שאינו מבין היטב טרמינולוגיה משפטית) על הסכם דרקוני (להלן: "הסכם העושק") לפיו היא תספק לו "מחווה מסחרית" בגין פרק הזמן שהרכב שהה במוסך (עד למועד חתימת ההסכם). אותה "מחווה מסחרית" הסתכמה בסך של 10 אלפים שקלים בלבד.
5. כנגד אותה "מחווה מסחרית" נתבעת 2 דרשה לקבל התחייבות לשמירת סודיות, וויתור הטענות של התובע כנגדה. השימוש במילה "מחווה" בצירוף התנאים הדרקוניים שפורטו בהסכם העושק מהווה לעג לרש.

נספח 4:              הסכם העושק מיום 26.10.2023 בין התובע לנתבעת 2.

• בסעיף 5 להסכם העושק סוכם כי במועד סיום התיקון הצדדים יקיימו פגישה נוספת על מנת לדון על פיצוי נוסף. קרי, גם אם נניח שבית המשפט הנכבד לא יורה על ביטול הסכם העושק (ראו פרק נפרד להלן), ברור לכל כי גם לשיטת נתבעת 2 לתובע מגיע פיצוי כספי נוסף בגין פרק הזמן שלאחר חתימת הסכם העושק.
• בתאריך 11.12.2023 ב"כ התובע פנה במכתבי התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים לשתי הנתבעות. עד למועד הגשת תביעה זו אף אחת מהן לא טרחה להגיב על מכתבי התראה אלה.

נספח 5:              מכתבי התראה שנשלחו לנתבעות ביום 11.12.2023.

• במסגרת ההתראה שנשלחה לנתבעת 1, התובע הודיע על ביטול העסקה. אילו היה יודע התובע מלכתחילה שלצורך תיקון רכבו יאלץ להמתין למעלה מחצי שנה (עד למועד הגשת תביעה זו) הוא כלל לא היה שוקל לרכוש את הרכב נשוא התביעה, גם לא במחיר נמוך יותר. אילו היה יודע התובע שמסופק לו רכב שאינו חדש גם במצב זה לא היה רוכש את הרכב.
• בנוסף, במסגרת מכתב ההתראה לנתבעת 1 היא נדרשה להעביר כל מסמך שסופק לתובע (ככל שאלה אכן סופקו בפועל) במעמד ביצוע העסקה, לרבות (אך לא רק) הסכם התקשרות, תעודת אחריות, התכתבויות ו/או פניות מטעם נתבעת 1 למוסך המטפל ברכבו של התובע, וכל מסמך אחר הנוגע לרכבו של התובע שנמצא ברשות נתבעת. נתבעת 1 לא השיבה על המכתב ולא העבירה ולו מסמך אחד.
• במסגרת מכתב ההתראה לנתבעת 2, התובע הודיע לה על ביטול הסכם העושק מיום 26.10.2023 וביקש לדעת לאן וכיצד נתבעת 2 מעוניינת שהוא יחזיר את ה-10 אלפים שקלים שהוא קיבל ממנה. לאחר החתימה על הסכם העושק חלפו עוד למעלה חודשיים נוספים עד להגשת התביעה שבהם לא השתנה דבר ועדיין לא ברור האם ומתי נתבעת 2 תואיל בטובה לסיים ולתקן את רכבו של התובע. בנסיבות אלה לא סביר לצפות מהתובע להמשיך ולהמתין לתיקון הרכב ולדון בסיום התיקון (שמועדו, כאמור, אינו ידוע) על הפיצוי שמגיע לו. התנהלות נתבעת 2 מהווה חוסר תום לב קיצוני.
• כמו כן, נתבעת 2 נדרשה להעביר לידי ב"כ התובע כל מסמך הקשור לרכב נשוא התביעה אשר נמצא בידיה, לרבות (אך לא רק) היסטוריית טיפולים, פניות נתבעת 2 לגורמים בחו"ל על מנת לייבא את הסוללה החלופית. בנוסף, נתבעת 2 נדרשה להעביר לידי ב"כ התובע העתק מתעודת האחריות שסופקה לרוכשי ניסן ליף ישירות ממנה, בחודש יוני 2022 (מועד רכישת הרכב על ידי התובע מנתבעת 1), וככל שאין בידיה העתק מתעודת אחריות מחודש זה, נתבעת 2 נדרשה להעביר העתק מתעודת אחריות מתאריך סמוך אחר. גם נתבעת 2 לא השיבה למכתב ולא העבירה ולו מסמך אחד.
• די בהתנהלות זו של שתי הנתבעות כדי להעיד על חוסר תום לב קיצוני. היה באפשרות הנתבעות להגיב על מכתבי ההתראה, לפרט את טענותיהן ולספק את המסמכים הנדרשים ובכך לצמצם בצורה משמעותית את המחלוקת ואת פערי המידע בין הצדדים, אך הנתבעות בחרו לנצל את כוחן במטרה להמשיך ולהקשות על התובע לממש את זכויותיו, ובכך הנתבעות הפרו גם את סעיף 39 לחוק החוזים. הדבר חייב לבוא לידי ביטוי בעת פסיקת הוצאות משפט לחובתן.

אי התאמה בין מועד מסירת/בעלות הרכב

• על פי חשבונית המס שניתנה לתובע על ידי נתבעת 1 עולה כי התובע רכש את רכבו ביום 2.6.2022. מועד זה תואם כמעט לחלוטין את מועד הבעלות ברכב הרשום ברישיון הרכב (המצורף לעיל) – 7.6.2022.
• לעומת זאת, עיון במסמך שנמסר לתובע על ידי נתבעת 2 (המתייחס לפרק הזמן הנדרש לתיקון), אשר צורף לעיל, עולה כי תאריך המסירה של הרכב הוא 7.12.2021. מנתונים אלה עולה שהרכב שנמסר לתובע אינו רכב חדש לחלוטין.
• באחת משיחותיו של התובע עם מנהל בנתבעת 2, הובהר לו כי על פי רישומי נתבעת 2, רכבו אכן לא חדש ונמסר במועד מוקדם הרבה יותר ביחס לכתוב ברישיון הרכב.
• אילו היה התובע יודע שנמכר לו רכב שאינו חדש לחלוטין הוא לא היה מבצע את העסקה, ועניין זה כשלעצמו מזכה את התובע בביטול עסקה.

ביטול הסכם העושק מיום 26.10.2023

•  אחד הסעדים הנדרשים במסגרת תביעה זו הוא צו הצהרתי הקובע שהתובע ביטל את הסכם העושק כדין ו/או צו המורה על ביטול הסכם זה.
• כמפורט לעיל, התובע פנה לנתבעת 2 והודיע לה על ביטול הסכם העושק וביקש לדעת לאן עליו להעביר סך של 10 אלפים שקלים שהתקבלו אצלה מנתבעת 2. נתבעת 2 לא הגיבה.
• עיון בהסכם העושק יגלה כי תמורת "מחווה מסחרית" התובע נדרש להסכים לוויתור טענות כנגד נתבעת 2, ואף לשמור את תנאי ההסכם בסוד. אם עסקינן במחווה התובע לא צריך להסכים על ויתור זכות כלשהי מזכויותיו, ובטח שלא בנסיבות קיצוניות אלה שבהן רכבו של התובע "מבלה" במוסך נתבעת 2 במשך יותר מחצי שנה, ומועד סיום "הבילוי" נותר בגדר תעלומה.
• פיצוי זעום בסך 10 אלפים שקלים כולל מע"מ במצב שבו רכבו של התובע שהה במוסך עד למועד חתימת הסכם העושק במשך 4 חודשים הוא בגדר עושק כהגדרתו בסעיף 18 לחוק החוזים ו/או התנהלות בחוסר תום לב, תוך כדי ניצול מצוקתו של נהג מונית שאינו יכול להתפרנס ו/או נאלץ לשלם סכומי כסף משמעותיים עבור מונית חלופית, כי רכבו (המונית) "מבלה" כבר חודשים במוסך נתבעת 2.
• נתבעת 2 ניצלה את העובדה שהתובע אינו קורא היטב בעברית, ובכל מקרה אינו מבין היטב טרמינולוגיה משפטית, והוא בוודאי חסר ניסיון בהשוואה לנציגיה המנוסים והממולחים של נתבעת 2, שהצליחו לגרום לו לחתום על הסכמה לקבל "מחווה" בסך 10 אלפים שקלים בלבד (כנגד ויתורים מרחיקי לכת, חריגים וקיצוניים בנסיבות דנן).
• במשך אותם 4 חודשים (עד למועד חתימת ההסכם) התובע נאלץ לשלם בגין שכירות מונית חלופית למעלה מ-25 אלף שקלים. תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל בנסיבות אלה, והתובע זכאי לבטל את הסכם העושק. בעניין זה נפסק במסגרת רת"ק 16640-11-21 ק.פ.י קבוצת פיננסים לישראל בע"מ נ' דוד מור (פורסם בנבו, 11.1.2022), כך:

"לא ניתן לקבל בכל מקרה שבו יש פערי כוחות בין צדדים טענה ל"עושק" אלא יש לעמוד בתנאי סעיף 18 לחוק החוזים [חלק כללי].

יש צורך להראות שמדובר בניצול מצוקה של המתקשר. חולשה שכלית או גופנית או חוסר ניסיון וגם שתנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל.

מדובר בתנאים מצטברים. לא די שתנאי החוזה גרועים אלא שההתקשרות היתה כתוצאה מניצול כפי שנקבע בסעיף."

• נציגי נתבעת 2 ניצלו את העובדה שהתובע היה במצוקה. מצד אחד רכבו היה במוסך בשליטת נתבעת 2 ולא ברור (עד היום) מתי הוא יתוקן. מצד שני, התובע נאלץ לשלם עוד ועוד כספים בגין שכירות רכב חלופי ו/או להפסיק לעבוד ובכך לאבד את פרנסתו. בתור נהג מונית מדובר בסכומי שכירות משמעותיים מאוד, ורחוקים מלהיות זניחים. בסופו של דבר התובע נאלץ לרכוש על חשבונו רכב חלופי אחר. מדובר בהוצאה כספית משמעותית שהקשתה מאוד על התובע.
• גם חוסר ניסיונו של התובע בעולם המשפט פעל לו לרועץ. נציגי נתבעת 2 ידעו היטב שאם התובע יפנה לערכאות משפטיות הוא יקבל פיצוי כספי משמעותי. מנגד, התובע היה חסר ניסיון וידע זה ולכן נוצל על ידי נציגי נתבעת 2. זאת גם הסיבה שנתבעת 2 כללה סעיף סודיות אשר הקשה על התובע לבחון את זכויותיו עם צדדים שלישיים.
• במקרה הנדון מתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 18 לחוק החוזים.
• יתרה מזאת, עיון בפסיקה יגלה כי בנסיבות חמורות הרבה פחות בתי המשפט פסקו לא פעם פיצוי בסך 50 אלפים שקלים (ראו לדוגמה: ת"א 2449/07 שלמה אנג'ל נ' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ (פורסם בנבו, 9.6.2011); ת"א 9670/00 יהודה יואל מילר נ' יוניון מוטורס בע"מ (פורסם בנבו, 10.11.2005)).
• במקרים המוזכרים בפסקי הדין המוזכרים לעיל בית המשפט פסק פיצוי לבעלי רכבים אשר נאלצו לחזור למוסך לביצוע תיקונים. באותם מקרים לא נמנע מאותם תובעים שימוש מלא ומוחלט ברכביהם במשך חודשים רבים, כמו במקרה דנן, ולמרות זאת בתי המשפט פסקו לתובעים שם פיצוי כספי בסך 50 אלף שקלים.
• במקרה הנדון הפיצוי הכספי צריך להיות גבוה באופן משמעותי לאור שלילה מוחלטת של זכותו של התובע לעשות שימוש ברכבו במשך חודשים רבים, ועד למועד זה כלל לא ידוע מתי ואם בכלל רכבו יתוקן.
• יתרה מזאת, אם תביעה זו הייתה מוגשת לפני תאריך 26.10.2023 (לפני חתימת הסכם העושק), ספק רב מאוד אם בית המשפט היה פוסק לתובע, בנסיבות המקרה דנן, פיצוי כספי בסך 10 אלפים שקלים בלבד, בין פרק הזמן שרכבו שהה במוסך מחודש יוני ועד לסוף חודש אוקטובר.

סירוב הנתבעות להעביר את המסמכים שנמצאים ברשותן

• כמפורט לעיל, התובע ביקש לקבל משתי הנתבעות את כל המסמכים שנמצאים ברשותן הרלוונטיים לרכבו. נתבעת 2 אף התבקשה במפורש להעביר העתק מתעודות האחריות שסופקו לרוכשי ניסן ליף (הדגם נשוא התביעה) בחודש יוני 2022 או בתאריכים סמוכים אחרים.
• הנתבעות לא העבירו ולו מסמך אחד ובכך לא תרמו בצמצום פערי המידע שבין הצדדים ו/או בפישוט המחלוקת.
• התובע רכש את רכבו בייבוא מקביל מנתבעת 1. תובע 1 לא קיבל ממנה תעודת אחריות.
• מטרת דרישת התובע הייתה לגלות האם בתעודת האחריות מטעם מי מהנתבעות ישנה התייחסות לסעיפי הגבלת אחריות לנזקי בעל הרכב. ככל שיתברר שישנה תעודת האחריות ו/או יטען שהיא נמסרה לתובע (והיא לא!), הרי שכך או כך סעיפ/ים אלה בתעודת האחריות (ככל שקיימים) הם בגדר תנאים מקפחים בחוזה אחיד.

הטיעון המשפטי

• הפרת חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 – הנתבעות הפרו את הוראות חוק זה, ובין היתר, את הוראות סעיפים 12, 14, 15, 39. התובע זכאי לבטל את העסקה מכוח סעיפים 14, 15. את הסכם העושק התובע רשאי לבטל מכוח סעיף 18 לחוק החוזים. התובע מעולם לא היה רוכש את הרכב, גם לא במחיר נמוך יותר, אילו היה יודע שלצורך תיקון הרכב הוא ידרש להשאירו במוסך חודשים.
• הפרת חוק המכר, תשכ"ח – 1968 – הנתבעות הפרו את הוראות חוק זה, ובין היתר, את הוראות סעיפים 5(א), 6, 11(3), 11(4), 11(5). כמו כן, חלות הוראות סעיפים 15-16 לחוק זה.
• הפרת פקודת הנזיקין [נוסח חדש] – הנתבעות הפרו את סעיפים 35, 36, 63 לפקודה זו. הפרת חובה חקוקה מתייחסת לכלל הוראות החוק המפורטות לעיל ולהלן.
• הפרת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע"ו – 2016 – נתבעת 2 הפרה את הוראות חוק זה, ובין היתר, את הוראות סעיפים 138, 139(א), 140.
• מתקיימים התנאים הקבועים בחוק החוזים האחידים, תשמ"ג – 1982 – ככל שאכן קיימת תעודת אחריות המחריגה את אחריות מי מהנתבעות, שהיא בגדר "חוזה אחיד". מתקיימים במקרה דנן, בין היתר, סעיפים 3, 4(1), 4(2), 4(6) לחוק. מכיוון שהנתבעות לא העבירו לתובע ולו מסמך אחד, התובע שומר על זכותו להשלים טיעון בעניין זה בהתאם לטענות שיוכלו בכתבי ההגנה של הנתבעות.

הנזק שנגרם לתובע

• התובע רכש רכב שאין הוא יכול לעשות בו שימוש עקב תקלה. נתבעת 2 איננה מסוגלת לתקן את הרכב. בנסיבות אלה התובע זכאי לתשלום בסך שווי הרכב – 126,360 ש"ח. לכך מתווספת הטענה כי על פי נתוני נתבעת 2 נמסר לתובע רכב שאינו חדש והוא זכאי לבטל את העסקה גם מסיבה זו.
• התובע זכאי לפיצויים בסך 100 אלף ש"ח בגין עוגמת נפש אדירה ו/או אי נוחות ו/או טרטורים רבים מאוד ו/או אובדן הנאה מרכבו. כמפורט לעיל, הובאו פסיקות בתי משפט במקרים בהם נפסקו פיצויים בסך 50 אלף שקלים במקרים חמורים הרבה פחות. במקרה הנדון רכבו של התובע שוהה במוסך מזה למעלה מחצי שנה (עד למועד הגשת התביעה) ומועד התיקון בפועל נשאר בגדר תעלומה.
• התובע זכאי להחזר 25,760 ש"ח בגין תשלומים עבור השכרת רכב חלופי לחודשים יולי – ספטמבר 2023.

לסיכום

• לאור כל האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לזמן את הנתבעות לדיון לפניו ולפסוק, כדלהלן:
• את הסעדים המפורטים בכתב תביעה זה.
• לחייב את הנתבעות בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.
• ליתן כל סעד אחר שימצא בית המשפט הנכבד לנכון בנסיבות העניין.

_______________
עו"ד אדי בליטשטיין
ב"כ התובע