ערעור בזכות על בית משפט השלום או המחוזי – מה חשוב לדעת?

מה זה ערעור בזכות?

כשמדברים על ערעור בזכות בהקשר של בית משפט השלום או המחוזי הכוונה לזכותו של בעל דין (תובע או נתבע) לטעון בפני ערכאה שיפוטית גבוהה יותר שפסק הדין שניתן על ידי השופט/ת בתביעה אזרחית או תביעה כספית שגוי כולו או רק חלק ממנו.

בנוסף, בעל דין שמגיש ערעור בזכות על פסק דין רשאי במסגרת אותו הליך לטעון שגם החלטת ביניים אחת או יותר שניתנה באותו הליך הייתה שגויה והובילה לניהול שגוי של ההליך המשפטי (לדוגמה החלטה שקיבלה בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה או בקשה לצירוף ראיות נוספות).

כל בעל דין רשאי להגיש ערעור אחד בזכות. לאחר מכן ניתן עדיין לנסות לחלוק על פסק הדין באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. בניגוד להגשת ערעור בזכות, הגשת בקשת רשות ערעור מחייבת קבלת אישור של הערכאה הגבוהה יותר על מנת שהערעור יתברר לגופו של עניין פעם נוספת.

תוך כמה זמן ניתן להגיש ערעור בזכות?

בעבר ניתן היה להגיש ערעור על פסק דין תוך 45 ימים מיום המצאתו לבעל הדין, אך עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ניתן להגיש ערעור בזכות (וגם בקשת רשות ערעור) תוך 60 ימים מיום המצאת פסק הדין לבעל הדין (ניתן גם להגיש ערעור שכנגד ואז המועד יהיה בחלוף 60 ימים ממועד המצאת פסק הדין)

העניין קבוע בתקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי:

המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שישים ימים מיום שהומצאה.

שימו להגדרת "ערעור":

ערעור או בקשת רשות לערער (בפרק זה – ערעור) יכללו שני חלקים של כותרת וגוף הערעור לפי ההוראות האלה:

לאן מגישים ערעור בזכות?

ערעור בזכות על פסק דין של בית משפט השלום מוגש לבית המשפט המחוזי.

ערעור בזכות על פסק דין של בית המשפט המחוזי מוגש לבית המשפט העליון.

מה ההבדלים העיקריים בין הגשת תביעה לבין הגשת ערעור?

מטרת ההליכים והתוצאות האפשריות

בין ניהול תביעה לבין ניהול ערעור על פסק דין ישנם מספר הבדלים מהותיים משום שמדובר בהליכים שמטרתם שונה לחלוטין. בעוד שמטרתה של תביעה להוכיח שבעל דין זכאי לסעד כלשהו (לדוגמה: פיצוי כספי, צו עשה, צו מניעה, צו עיקול וכו') מטרתו של הליך הערעור הוא לשכנע את ערכאת הערעור שהערכאה שדנה בתביעה שגתה והתוצאה בפסק הדין אינה נכונה ואינה צודקת.

התוצאה של קבלת הערעור היא או החזרת התיק לערכאה שדנה בו לצורך שינוי או תיקון ההחלטה, או שערכאת הערעור תשנה את ההחלטה ביוזמתה.

המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה ולהודעת הערעור

תקנה 134(3)(ב) קובעת איזה מסמכים צריכים לצרף להודעת הערעור:

(ב) המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:

(1) העתק ההחלטה שעליה מערערים;

(2) העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.

כלומר, להודעת הערעור מצרפים רק פסק הדין או ההחלטה עליה מערערים, ובנוסף אך ורק מסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט שנתן את פסק הדין.

בניגוד להודעת הערעור, לכתב תביעה או כתב הגנה בעל דין רשאי לצרף את המסמכים הבאים:

15. (א) לכתב טענות יצורפו מסמכים אלה בלבד והם יהיו נספחי כתב הטענות:

(1) העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות; אם המסמך אינו ברשותו, יצוין בידי מי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעת בעל הדין;

(2) חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונת בעל הדין להסתמך עליה במהלך המשפט או בקשה למינוי מומחה מטעמו של בית המשפט לפי סעיף 108א לחוק;

(3) בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף יצרף התובע לכתב התביעה כתב ויתור על סודיות רפואית, ערוך לפי נוסח טופס 1, 1א או 1ב לפי העניין שבתוספת הראשונה;

(4) בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף יצרף התובע או עורך דינו הצהרה שלפיה יצרף לכתב התביעה שיימסר לנתבע את המסמכים המנויים בתקנות משנה 15(א)?(3) ו-17.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל דין לצרף לכתב טענות חוות דעת של מומחה שאינו בעניין של רפואה.

למעשה בהתאם לתקנות אלה בעל הדין רשאי לצרף לכתב תביעה או לכתב הגנה כמעט כל מסמך שהוא רוצה.

אגרות ועלויות הגשת תביעה כספית לעומת ערעור בזכות?

לצורך הגשת תביעה כספית (לא כולל תביעה ייצוגית או תביעה קטנה) על התובע לשלם אגרת בית משפט בסך 2.5% מסכום התביעה (מחצית מיד עם הגשת כתב התביעה ומחצית לפני דיון ההוכחות). זהו פירוט האגרות הרלוונטיות לכל ההליכים בבית משפט השלום:

אלה האגרות בבית המשפט המחוזי:

שימו לב שבפירוט האגרות הרלוונטיות לבית המשפט המחוזי ניתן למצוא את עלות הגשת ערעור בזכות על פסק הדין של בית משפט השלום, והסכום הוא 1614 ש"ח (הסכום מתעדכן מעט מדי שנה).

לעומת זאת הגשת ערעור בזכות לבית המשפט העליון (על פסק דין של בית המשפט המחוזי) כרוך בתשלום אגרה בסך 3454 ש"ח (הסכום מתעדכן מעט מדי שנה).

בהליך ערעור, בנוסף על תשלום האגרה, על המערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיב. מדובר בסכומים משתנים בהתאם לסוג ההליך ולערכאה אליה מוגש ערעור בזכות.

אלה הסכומים הרלוונטיים לבית משפט העליון:

אלה הסכומים הרלוונטיים לבית המשפט המחוזי:

הגשת ראיות

במסגרת ניהול התביעה בעל דין רשאי להגיש את ראיותיו במועד הגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו או מטעם עדיו, או במהלך חקירה ראשית במסגרת דיון ההוכחות. העניין קבוע בתקנה 67:

דרך הבאת הראיות

67. (א) בית המשפט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב; בהחלטתו לגבי אופן שמיעת העדויות ישקול בית המשפט, בין השאר, את היקף הראיות בכתב ובעל פה, את מורכבותה של התביעה וטיב הסכסוך בין הצדדים תוך מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.

(א1) הורה בית המשפט על הגשת עדות ראשית בכתב, ולא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כאמור, רשאי בית המשפט, בלי לגרוע משאר סמכויותיו, להורות כי לא יורשה בעל הדין להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות.

לעומת הערכאה הדיונית שבה בעל הדין רשאי להחליט איזה מסמכים/ראיות להגיש כדי להוכיח את טענותיו, בעת ניהול ערעור בזכות בעל הדין רשאי להגיש ראיות חדשות רק אם קיבל את רשות בית המשפט לכך. העניין קבוע בתקנה 144:

144. בעל דין אינו רשאי להגיש ראיות חדשות לבית המשפט שלערעור; ואולם בית המשפט רשאי להתיר הגשת ראיות חדשות אם שוכנע שהן עשויות להשפיע על תוצאות הערעור וכן שמתקיים אחד מאלה:

(1) לא היה ניתן לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך;

(2) הגשת הראיה דרושה כדי למנוע עיוות דין.

שמיעת עדים

בעת ניהול תביעה בעלי הדין (התובע או הנתבע) רשאים לזמן איזה עדים שהם רואים לנכון כדי להוכיח את טענותיהם. בית המשפט ישמע את העדים ויתרשם מאמינותם ו/או הראיות שהם יגישו.

לעומת זאת, ערכאת הערעור שומעת עדים מחדש רק במקרים חריגים ונדירים. לרוב ערכאת הערעור תסתמך על פרוטוקול הדיון או מסקנות בית המשפט שנתן את פסק הדין, בכל הקשור למהימנות העדים.

לסיכום

ערעור בזכות זוהי זכותו של בעל דין לחלוק על פסק הדין שניתן בתביעה. כל בעל דין רשאי להגיש ערעור אחד. אם בעל הדין ירצה להגיש יותר מערעור אחד בפעם השניה הוא יאלץ להגיש בקשת רשות ערעור ולקבל תחילה רשות לערער. אם לא תנתן רשות הבקשה תדחה.

ערעור בזכות ניתן להגיש תוך 60 ימים מהיום שפסק הדין נשלח והתקבל אצל בעל הדין.

הערעור מוגש לערכאה הגבוהה יותר. ערעור על בית משפט השלום מוגש לבית המשפט המחוזי, וערעור על בית המשפט המחוזי מוגש לבית המשפט העליון.

ישנם הבדלים בין ניהול תביעה לבין ניהול ערעור ולא כל מה שניתן להגיש או לבצע במסגרת התביעה עצמה ניתן להגיש או לבצע במסגרת הליך ערעור בזכות.