באילו מקרים תיקון כתב הגנה עשוי להיות נחוץ?
תיקון כתב הגנה עשוי להיות נחוץ בשני מצבים:
- לאחר תיקון כתב תביעה – במקרים אלה הנתבע עשוי לבצע התאמות בכתב הגנתו כדי להתייחס לטיעונים חדשים שהופיעו בכתב התביעה המתוקן.
- טעות בכתב ההגנה או השמטה של פרטים חשובים – לעיתים הנתבע טועה ומציין פרטים שגויים בכתב הגנתו, שאותם הוא ירצה לתקן בשלב מאוחר יותר כשתתגלה הטעות, או שהנתבע מגלה שהוא שכח לציין פרטים חשובים או רלוונטיים בכתב הגנתו.
לנתבע אין זכות אוטומטית לתיקון כתב הגנה והוא יאלץ להגיש בקשה לבית המשפט ולהסביר מה בדיוק הוא מבקש לתקן ומדוע. בית המשפט לא יעתר לבקשת הנתבע בכל מקרה שבו תוגש בקשה, אבל במקרים שבהם הבקשה תאושר, והנתבע יקבל אישור לביצוע התיקונים הנדרשים, לרוב בית המשפט יחייב את הנתבע בהוצאות משפט (לעיתים הסכומים עשויים להיות משמעותיים מאוד).
בית המשפט רשאי גם להעתר לבקשת הנתבע באופן חלקי. כלומר להתיר תיקונים מסוימים ולדחות את הבקשה ביחס לתיקונים אחרים.
מכוח איזו הוראת דין ניתן לבקש תיקון כתב הגנה?
תיקון כתב הגנה במסגרת תביעות אזרחיות ניתן לבקש מכוח תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי אשר קובעת כך:
(א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.
(ב) כתב טענות מתוקן יוגש בתוך עשרים ימים.
שימו לב שהתקנה קובעת שעל השופט להתייחס בבקשה לתיקון כתב הגנה גם להתנהלותו של הנתבע, השלב שבו נמצא הדיון (ככל שהשלב מתקדם יותר כך הסבירות שבית המשפט יעתר לבקשה נמוכה יותר), והמטרה של התיקון (איזה פרטים/עובדות להוסיף).
האם לאחר תיקון כתב התביעה ניתן לתקן כתב הגנה באופן אוטומטי?
בעבר לאחר תיקון כתב תביעה ניתן היה לתקן את כתב ההגנה באופן אוטומטי. כיום המצב שונה ומוסדר במסגרת תקנה 47 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:
(א) החליט בית המשפט להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו לפי תקנה 46, יורה אם רשאי בעל הדין שכנגד לתקן כתב טענותיו ואת התנאים לכך.
(ב) התיר בית המשפט תיקון כתב הטענות של בעל הדין שכנגד כאמור בתקנת משנה (א), יוגש כתב הטענות כאמור בתוך עשרים ימים אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; לא תיקן בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו בתוך הזמן האמור, יוכל להסתמך על כתב טענותיו המקורי ועל הכחשת המפורט בתיקון.
כלומר, על פי תקנה 47 תיקון כתב הגנה לאחר תיקון כתב תביעה אפשרי רק אם בית המשפט התיר זאת.
פסיקת בית המשפט בעניין תיקון כתב הגנה
סוגיית תיקון כתב הגנה לאחר תיקון כתב תביעה נדונה במסגרת ת"א 26097-02-24 שלמה ברנובסקי נ' מגדלי בראשית דניאל – נדל"ן בע"מ. בית המשפט קבע, בין היתר, כך:
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה (הבקשה) ולאפשר הגשת כתב הגנה מתוקן שתיקוניו מוגבלים לתיקונים שבוצעו בכתב התביעה. אלו טעמיי;
לא יכול להיות חולק על הצורך בתיקון כתב התביעה, לאור ההתפתחויות שחלו לאחר הגשת כתבי הטענות, כמפורט לעיל וכעולה מהחלטותיי שקדמו להגשת הבקשה שלפניי. למעשה, גם הנתבעת סבורה שכך ועיקר המחלוקת הוא בשאלת היקף ההיתר לתיקון כתב ההגנה ושאלת ההוצאות. על כן לא ארחיב בשאלת עצם התרתו של התיקון אלא רק במה ששנוי, כאמור, במחלוקת.
ואולם פטור בלא כלום אי אפשר. אזכיר כאן את תקנה 46 לתקנות, שלפיה בית המשפט רשאי ליתן "בכל עת" הוראות לתיקון כתב טענות "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
…
לפי תקנה 47 לתקנות, בשונה מהדין שקדם לה, אין לנתבע זכות מוקנית להגשת כתב הגנה מתוקן, וההחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעת בית המשפט. זו לשון התקנה: "החליט בית המשפט להתיר לבעל דין לתקן כתב טענותיו לפי תקנה 46, יורה אם רשאי בעל הדין שכנגד לתקן כתב טענותיו ואת התנאים לכך".
תקנה 47 ביקשה לשנות את הדין הקודם, שלפיו התאפשר תיקון כתב הטענות ללא צורך בהיתר בית המשפט וגם ללא קשר לתיקון שנעשה, לרבות משלוח הודעות לצד ג' והגשת תביעה שכנגד [לשינוי בדין ראו רע"א 3901/21 פלוני נ' שירותי בריאות כללית (22.7.2021).
להרחבה בעניין זה ראו יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (מהדורה שלישית – דיגיטילית, יולי 2025 בעמ' 343-346) (רוזן- צבי)]. יצוין כי תקנה זו טרם זכתה לליבון משמעותי בפסיקה. רוזן-צבי מציין כי הדין הקודם ביקש ליצור "מאזן אימה" בין בעלי הדין, כך שבעל דין המבקש לתקן את כתב התביעה צריך להביא בחשבון שהיענות לבקשה עלולה לגרור גם תיקון כתב הטענות של הצד שכנגד ככל העולה על רוחו.
לדעתו של רוזן-צבי, לדין הקודם לא הייתה הצדקה בחלק לא מבוטל של המקרים, והוא הפר "את האיזון הראוי בין הזכויות הדיוניות של מבקש התיקון לבין זכויות בעל הדין שכנגד, אשר לעתים מצא את עצמו נאלץ לתקן את כתב טענותיו בשל סיבות שאינן תלויות בו, ואף על פי כן הוא מצא את עצמו בנחיתות דיונית לעומת הצד שכנגד שהיה רשאי לתקן פגמים דיוניים או לשפר את מצבו הדיוני ככל העולה על הרוחו".
עם זאת, הוא סבור כי ההסדר בתקנה 47 מפר את האיזון אף הוא, זו הפעם לטובת הצד שביקש את התיקון, באופן שהצד שכנגד שעלול למצוא עצמו בפני עובדות חדשות שנותרו ללא מענה.
רוזן צבי סבור כי יש לאפשר זכות תיקון אוטמטית למענה לעובדות החדשות שהועלו בתיקון כתב התביעה, אף ללא צורך באישור בית המשפט. אך אם התיקון המתבקש בכתב ההגנה אינו נוגע ישירות לתיקון שנעשה בכתב התביעה, נדרש אישור בית המשפט.
לגבי מצב הדברים האחרון רוזן-צבי מציע להבחין בין שני מצבים: האחד, מצב שבו תיקון כתב התביעה נדרש בשל רשלנות של עורך הדין של התובע-המבקש – שאז יש לאפשר תיקון כתב ההגנה ללא כל מגבלה; השני, מצב שבו תיקון כתב התביעה התבקש בשל עובדות שלא היו ידועות לתובע-המבקש או לא היה עליו לדעת על קיומן – שאז, ככלל, אין מקום לאפשר, לדעת רוזן-צבי, הגשת כתב הגנה מתוקן בשום עניין שאינו עולה ישירות מתיקון כתב התביעה.
בענייננו, על יסוד המפורט לעיל וכמבואר להלן, אין צורך לקבוע מסמרות בדבר האבחנה המוצעת ולגבי המצב הראשון, שעה שממילא אין מחלוקת שיש לאפשר לנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן, והתיקון המבוקש אינו נעוץ ברשלנות התובעים, כך שגם על פי אבחנה זו יש להגביל את כתב ההגנה שיתייחס רק לתיקונים שהתבקשו בכתב התביעה.
…
אלא שהנתבעת סבורה, כאמור, כי יש לאפשר לה להגיש כתב הגנה חדש ללא כל מגבלה (ואף הגשת כתב תביעה שכנגד), ואילו התובעים טוענים כי יש להגביל את הנתבעת כך שתוכל להתייחס לתיקונים שהתבקשו בלבד. אני סבורה כי על רקע תכלית התקנה ונסיבות העניין, אין מקום לאפשר הגשת כתב הגנה מתוקן ללא כל סייג. תיקון כתב התביעה התבקש בשל נסיבות חדשות שנוצרו, ולא מסיבות התלויות בתובעים או בשל מחדלם. אין כל סיבה להעניק לנתבעת יתרון דיוני בנסיבות אלה, ויש להגביל את כתב ההגנה המתוקן לתיקונים הנוגעים לתיקונים שנעשו בכתב התביעה המקורי, ולא מעבר לכך.
לסיכום
תיקון כתב הגנה עשוי להיות נחוץ אחרי תיקון כתב תביעה או במצב שבו הנתבע ביצע טעות בכתב הגנתו או שכח לציין בכתב ההגנה פרטים חשובים ורלוונטיים.
במקרה שבו תוגש בקשה לתיקון כתב הגנה בית המשפט לא בהכרח יאשר אותה. בכל מקרה הנתבע צריך לפרט מה בדיוק הוא מבקש לתקן ובית המשפט עשוי להעתר לבקשה באופן מלא או חלקי.
תיקון כתב הגנה תלוי בהתנהלות הנתבע, השלב שבו נמצא ההליך ומה בדיוק התיקון אמור להשיג. ככל שהתיקון לא יתרום לבירור המחלוקת הוא כנראה לא יאושר.
