משרדנו אינו מספק ללא תשלום

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

פיצוי ללא הוכחת נזק או פיצוי לדוגמה הוא פיצוי כספי שנקבע על ידי המחוקק בחוקים שונים. מטרתו של פיצוי ללא הוכחת נזק הוא מתן סעד כספי (לעיתים גבוה מאוד) מבלי שהתובע יאלץ לפרט ולהוכיח את הנזקים שנגרמו לו. כלומר, די להוכיח שהתקיימה הפרת חוק כדי שהתובע יוכל לדרוש את הפיצוי הכספי.

פיצויים ללא הוכחת נזק (או פיצויים לדוגמה) קבועים בחוקים רבים שאת חלקם כולם מכירים. אף על פי כן, אנשים אינם מכירים את האופציות להגיש תביעות מכוח חוקים אלה ולדרוש את הפיצוי ללא הוכחת נזק הקבוע באותם חוקים.

בחלק ניכר מהמקרים המחוקק העמיד את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק על סך 50 אלף ש”ח. מי שיעיין היטב בכל החוקים יגלה שהמחוקק קבע גם מנגנון של ריבית והצמדה לסכום זה כך שבפועל, ברוב המקרים, סכום הפיצוי נכון להיום עומד על כ-67 אלף ש”ח לכל הפרה.

משמעות הדברים היא, שאם נתקלתם לדוגמה באדם שפגע בשמכם הטוב על ידי פרסום לשון הרע – הוצאת דיבה במספר מקומות שונים, או במספר הזדמנויות שונות, הרי שתוכלו לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל אחד ואחד מאותם מקרים. סכום הפיצוי במקרים אלה עשוי להגיע למאות אלפי שקלים.

במאמר זה נפרט מספר חוקים נפוצים שמוכרים לרובכם, ונסביר מה הזכויות שלכם ובאילו מקרים תוכלו לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק או פיצוי לדוגמה.

פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק למניעת הטרדה מינית

הטרדה מינית מוגדרת בחוק זה כך:

(א) הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה:

(1) סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;

(2) מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין;

(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;

(4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;

(5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;

5א) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, ואולם במשפט פלילי או אזרחי לפי פסקה זו תהא זו הגנה טובה למפרסם אם מתקיים אחד מאלה:

(א) הפרסום נעשה בתום לב, בשים לב לנסיבות הפרסום, תוכנו, צורתו, היקפו ומטרתו;

(ב) הפרסום נעשה למטרה כשרה;

(ג) יש בפרסום עניין ציבורי המצדיק אותו בנסיבות העניין, ובלבד שאינו כוזב, או שהוא הבעת דעה או ביקורת על בעל תפקיד ציבורי בקשר לתפקידו, והפרסום לא חרג מתחום הסביר לשם השגת מטרתו;

בפסקה זו, “תצלום, סרט או הקלטה” – לרבות עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם;

6) הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה שלהלן, בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:

א) לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;

ב) למטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארהרפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל; בפסקת משנה זו, “טיפול נפשי” – כהגדרתו בסעיף 347א לחוק העונשין;

(ג) לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות;

ד) לתלמיד בכיתה יב, יג או יד, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ה) לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ו) (פקעה);

ז) לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיום כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;

ח) לאדם, מצדו של עובד הציבור במילוי תפקידו או בקשר אליו ותוך שימוש לרעה בסמכותו – תוך ניצול יחסי מרות או תלות של האדם בעובד הציבור; בפסקת משנה זו, “עובד הציבור” – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין;

ט) לאדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן – תוך ניצול יחסי מרות או תלות.

(ב) התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.

פיצוי ללא הוכחת נזקמכוח חוק למניעת הטרדה מינית ניתן לתבוע פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לסכום של 120 אלף ש”ח (לפני מנגנון ההצמדה הקבוע בסעיף שמגדיל את הסכום שניתן לתבוע):

6.(א) הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליהן בכפוף להוראות חוק זה.

(ב) בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי והודעה על הסכום המעודכן תפורסם ברשומות; לענין סעיף קטן זה –

מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

המדד החדש” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

המדד הבסיסי” – מדד חודש אוגוסט 2013.

(ג) לא יזדקק בית המשפט או בית הדין לעבודה, לפי הענין, לתביעה בשל עוולה לפי סעיף זה או לפי סעיף 7, שהוגשה לאחר שחלפה התקופה הקבועה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשיח-1958 מיום שנוצרה העילה והוראות סעיפים 18א ו-18ב לחוק האמור, לא יחולו על תביעה כאמור.

פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים

חוק זה נועד על מנת לאפשר לעובדים לקיים את עבודתם בישיבה (למעט מקרים בהם אין אפשרות לבצע את העבודה בישיבה). הפרת חוק זה עשויה לחייב את המעסיק בסכום פיצוי ללא הוכחת נזק שעשוי להגיע ל-200 אלף ש”ח.

סעיף 2 לחוק זה קובע כך:

מעסיק יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.

סעיף 4(ב)(1) הוא זה שקובע את הסנקציה לה צפוי המעסיק אם יבחר להפר את החוק:

מצא בית הדין לעבודה כי נתבע הפר את הוראות סעיפים 2, 3, 3א או 3ב, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה.

על מנת שבית הדין יפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק קרוב ככל הניתן ל-200 אלף ש”ח יש לתעד הפרות רבות מאוד (תצלומים, הקלטות וידיאו או אודיו).

פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור לשון הרע (הוצאת דיבה)

חוק איסור לשון הרע נועד להתמודד עם מצבים בהם מישהו מפרסם פרסום פוגעני כלפי אדם אחר (לכל התנאים לצורך קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור לשון הרע לחצו כאן).

סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע קובע כך:

(א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.

(ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.

(ג) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.

(ד) לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת.

(ה) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין סעיף קטן זה –

מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

המדד החדש” – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;

המדד הבסיסי” – מדד חודש ספטמבר 1998.

פיצוי ללא הוכחת נזק

סעיף זה מאפשר לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק גם בהליך אזרחי וגם בהליך פלילי.

סעיף 7א(ג) קובע בצורה מפורשת שאם התובע יצליח להוכיח שהנתבע פרסם דברי לשון הרע במטרה לפגוע בו הרי שאז סכום הפיצוי יוכפל ל-100 אלף ש”ח (ובתוספת ריבית והצמדה הסכום עומד נכון להיום על כ-140 אלף ש”ח, לכל הפרה).

פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים

חוק איסור הפליה אוסר להפלות אנשים על רקע דתם, גזעם, נטייתם המינית, ארץ מוצאם, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות.

מקרה נפוץ במסגרתו ניתן לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור הפליה הוא מקרה שבו נמנעת כניסה של מבלים למועדון (לכל התנאים לצורך קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור הפליה לחצו כאן)

סעיף 5 לחוק איסור הפליה קובע את הזכות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק:

(א) מעשה או מחדל בניגוד לסעיפים 3 ו-4 הם עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה.

(ב) בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי חוק זה פיצוי שלא יעלה על 50,000 שח, בלא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין סעיף קטן זה –

מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

המדד החדש” – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;

המדד הבסיסי” – מדד חודש אוקטובר 2000.

לאחרונה עיריית ראשון לציון חוייבה לשלם פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור הפליה לאישה חילונית שהופלתה ביחס לציבור דתי (לפירוט לחצו כאן).

פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק הגנת הפרטיות

חוק הגנת הפרטיות מגדיר מהי פגיעה בפרטיות המאפשרת לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק:

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)האזנה האסורה על פי חוק;

(3)צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, “נפגע” –מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

5)העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלאנועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, “כתב” – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשסא-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7)הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8)הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

11)פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

 

סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות קובע כי ניתן להגיש תביעה בגין פיצוי ללא הוכחת נזק (הסעיף דומה לסעיף הרלוונטי לחוק איסור לשון הרע):

(א)הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דיןשל אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.

(ב)(1)במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף 4, רשאי ביתהמשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.

(2)במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעהבפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייבאת הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.

(ג)לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.

(ד)הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי;לענין זה

מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

המדד החדש” – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;

המדד הבסיסי” – מדד חודש מאי 2007.

במקרים בהם מתקיימת פגיעה קשה בפרטיות התובע (לדוגמה כאשר מעורבים פרטים אישיים מאוד) נקבע בפסיקה כי אין חובה לחשוף את זהותו של התובע בתחילת ההליך (כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיותו).

פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק זכות יוצרים

חוק זכות יוצרים עוסק בסיטואציות בהן נעשה שימוש ביצירה כלשהי מבלי לשלם תשלום ליוצר היצירה (לדוגמה: העתקת תמונה מבלי לשלם לצלם בגין השימוש בה, או הורדת שירים או סרטים מהאינטרנט מבלי לשלם ליוצרים).

גם במקרה זה ניתן לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם למספר השימושים שלא כדין ביצירה (לדוגמה; אם הורדתם תמונה ועשיתם בה שימוש במספר אתרים או במספר הזדמנויות שונות, יוצר היצירה יוכל להגיש תביעה ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל אחת מההפרות).

גובה פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק זה הוא 100 אלף ש”ח לכל הפרה.

הזכות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק זכות יוצרים קבוע בסעיף 56:

(א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

(ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:

(1) היקף ההפרה;

(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;

(3) חומרת ההפרה;

(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;

(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;

(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;

(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;

(8) תום לבו של הנתבע.

(ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.

(ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק הגנת הצרכן

חוק הגנת הצרכן מונה רשימה ארוכה של מקרים בהם ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק (החוק משתמש במינוח פיצויים לדוגמה). גובה הפיצוי מכוח חוק זה הוא 10,000 ש”ח.

שימו לב: תנאי מקדים להגשת תביעה ודרישת פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק הגנת הצרכן הוא פניה בכתב לבית העסק ומתן הודעה כי בכוונתכם להגיש נגדו תביעה ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק (קבוע בסעיף 31א(ב)).

סעיף 31א מפרט את רשימת המקרים בהם ניתן להגיש תביעה ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק:

(א) נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:

(1) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי סעיף 4ג(ב), לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה לפי סעיף 4ג(א) – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;

1א) ביקש צרכן כי עוסק יספק את הנכס או השירות למקום כפי שהוסכם בין הצדדים, לאחר שהעוסק הטעה אותו בעניין המקום שאליו יסופק הנכס או השירות כאמור בסעיף 2(א)(3א) – והעוסק לא סיפק את הנכס או השירות למקום שהוסכם בין הצדדים כאמור;

(2) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את התמורה ששילם ובאופן שבו שילם, לפי סעיף 4ג(ב) ו-(ג), לאחר שהעוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם, לפי סעיף 4ג(א) – והעוסק לא השיב לצרכן את מלוא התמורה כאמור;

2א) בעסקה לתקופה קצובה – ביקש צרכן כי עוסק יפסיק לחייבו בתשלומים לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות לפי סעיף 13א(ג), או לא נמסרה לצרכן הודעה בכתב לפי סעיף 13א(ד) או לפי סעיף 13ה(ו)(2), לפי העניין – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בניגוד לאותן הוראות;

2ב) ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות סעיף 14ט – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות סעיף 13ד(ג);

2ב1) טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת סעיף 13ד1;

2ג) ביקש צרכן מעוסק לשלם בעד שירותים או טובין בלא עמלה כאמור בסעיף 13ח(ב), או לשלם כאמור באחת הדרכים המנויות בסעיף 13ח(ג) – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;

3) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את מה שהעוסק קיבל מכוח הסכם רוכלות, לפי סעיף 14(ב), בעקבות ביטול ההסכם לפי סעיף 14(א) או 14ג1(ב) – והעוסק לא השיב לצרכן את מה שקיבל מכוח ההסכם כאמור;

4) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, לפי סעיף 14ה(א)(1) או 14ה(ב)(1), בעקבות ביטול חוזה לרכישה של יחידת נופש לפי סעיף 14א(ג) או ביטול עסקת מכר מרחוק לפי סעיף 14ג(ג) או 14ג1(ג) – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;

4א) ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו לפי סעיף 13ז(1), בעקבות ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה לפי סעיף 13ו(א)(1) או (2) – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;

(5) ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי סעיף 17ב(ד), אף אם מחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל בהתאם לכך;

(6) ביקש צרכן לשלם את מחירו של נכס או שירות במטבע ישראלי בהתאם לשער החליפין הקבוע בתוספת הראשונה, לפי סעיף 17ז(ב) – והעוסק סירב לאפשר תשלום כאמור;

7) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(5) או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(א1) – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא מסר תעודה או מדבקה כאמור;

(8) ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(1) – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי אותו סעיף.

חוק הגנת הצרכן מאפשר להגיש גם תביעה ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום 50 אלף ש”ח. במקרים אלה תצטרכו להוכיח שבית העסק המשיך להפר את החוק גם לאחר שנדרש להפסיק את ההפרה (סעיף 31א(ג1) לחוק).

פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק שירותי תעופה (“חוק טיבי”)

חוק שירותי תעופה (הידוע בתור חוק טיבי על שם חבר הכנסת אחמד טיבי שיזם אותו) חל על כל נוסע שטס לישראל או מישראל. חוק זה מקנה פיצוי ללא הוכחת נזק במקרים רבים הרלוונטיים לביטול או עיכוב בטיסה.

פיצוי ללא הוכחת נזק

סעיף 11 לחוק שירותי תעופה מפרט באילו מקרים ניתן לפסוק לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק:

(א) בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,250 שקלים חדשים, אם מצא כי נעשה ביודעין אחד מאלה:

(1) מפעיל טיסה או מארגן –

(א) לא נתן הטבות לנוסע שסירב להטיסו, בניגוד להוראות סעיף 5;

(ב) לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה, בניגוד להוראות סעיף 6;

(ג) לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו המריאה באיחור, בניגוד להוראות סעיף 7;

(ד) לא נתן הטבות לנוסע שמועד ההמראה של טיסתו הוקדם, בניגוד להוראות סעיף 8;

(ה) לא נתן פיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה כאמור בתוספת השנייה, לנוסע שהועבר למחלקה ברמה נמוכה יותר מזו הנקובה בכרטיס הטיסה שלו, בניגוד להוראות סעיף 9(ב);

לפירוט כל ההטבות המגיעות לנוסעים בעת ביטול טיסה או עיכוב טיסה, לחצו כאן.

פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח “חוק הספאם”

עיון במאגרים משפטיים יגלה כי מוגשות תביעות רבות לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח “חוק הספאם“, והדבר מעיד כי הפרת החוק עדיין משתלמת לחברות שמפיצות ספאם (לכל התנאים לצורך קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק הספאם לחצו כאן).

חוק הספאם גרם לכך שהוקמו חברות שסייעו לתובעים להגיש את תביעתם, תמורת אחוז מהזכייה. אחת החברות, חברת ספאם אוף, נסגרה לאחר שבית המשפט המחוזי ביקר את פעילותה ומנע למעשה את המשך פעילותה.

למידע נוסף בעניין חוק הספאם לחצו כאן. פיצוי ללא הוכחת נזק

סעיף 30א(י)(1) קובע את זכות לתבוע ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק:

שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה;

סכום הפיצוי משולם בגין כל הודעת ספאם.

שימו לב שבית המשפט רשאי להפחית מסכום הפיצוי המקסימלי, ובפועל אכן במקרים חריגים נפסק פיצוי מקסימלי לתובעים.

לא תמיד תוכלו להגיש תביעה ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק

אחד המקרים החריגים בהם לא תוכלו להגיש תביעה ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק הוא במסגרת תביעה ייצוגית.

להבדלים בין תביעה ייצוגית לתביעה רגילה לחצו כאן.

חוק תובענות ייצוגיות קובע את האיסור בצורה מפורשת במסגרת סעיף 20(ה):

בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בתביעה כמפורט בפרט 9 בתוספת השניה, ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון.

המקרה היחיד בו תוכלו להגיש תביעה ייצוגית ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק הוא במסגרת הליך העוסק בפגיעה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.

[Total: 1 Average: 5]

משרדנו אינו מספק ללא תשלום

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

כתיבת תגובה