עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

בתאריך 21.6.2016 ניתנה החלטה מעניינת על ידי בית המשפט העליון (ע"א 1170-06-15 סיגל שוורץ נ' לילך צולר) אשר עסק ביחסים בין עובדת למעסיק לשעבר במסגרת תביעה בגין לשון הרע. הסוגיה המעניינת אשר נדונה בהחלטה זו היא האם ניתן לתבוע בגין לשון הרע מכוח הוראות חוק אחרות, שאינן חוק איסור לשון הרע.

תביעה בגין לשון הרע ניתן להגיש במקרים המנויים בחוק איסור לשון הרע. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 קובע כי לשון הרע הוא דבר אשר פרסומו עלול:

  1. להשפיל אדם או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או לעג;
  2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
  3. לפגוע במשרתו של אדם, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

  4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

כלומר, מבלי שהדבר יתפרסם ברבים (כיום ניתן למצוא בקלות פרסום לשון הרע בפייסבוק) לתובע לא תהיה עילת תביעה כנגד המפרסם.

כמו כן, על מנת להגיש תביעה בגין לשון הרע צריכים לוודא שלנתבע אין טענות הגנה מכוח חוק איסור לשון הרע. טענות הגנה אלה עשויות לגרום לדחיית תביעת התובע (אשר נפגע מפרסום לשון הרע), אף אם טענותיו מוצדקות.

במקרה אשר התברר בפני בית המשפט העליון התובעת הייתה ערה לכך שלנתבעת טענות הגנה טובות מכוח חוק איסור לשון הרע, ומשכך ביססה את תביעתה על עילה משפטית אחרת (במטרה לעקוף את ההגנה). 

בית המשפט העליון דחה ניסיון זה וקבע כך:

כאשר ביקש המחוקק לייחד את ההגנה לחוק איסור לשון הרע, הוא ידע לקבוע זאת באופן ברור ומפורש. כך למשל בסעיף 14 לחוק נקבע כי "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין לציבור". הוא הדין לגבי סעיף 15 לחוק הפותח במלים "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו ….. ". (ההדגשות אינן במקור – א.ט). משמע שכאשר ביקש המחוקק לייחד את ההגנה לחוק איסור לשון הרע, הוא עשה כן במפורש ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים.

אלא שאף אילולא נוסח סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע בצורה קטיגורית וגורפת, ספק אם ניתן היה להגיש תביעה בעוולת מסגרת תוך עקיפת העוולה הפרטיקולרית. סוגיה זו שעניינה היחס בין העוולות הפרטיקולריות (וההגנות הכלולות בהן) לבין עוולות המסגרת הכלליות נדונה פעמים רבות בפסיקת בתי המשפט והעמדה לגביהן אינה אחידה. (ראו: ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1), 113 ולעומתו ע"א 558/84 כרמלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3), 757; כן ראו לעניין העמדות הנוגדות את מאמרה של ד"ר תמר גדרון "לשון הרע עוולת רשלנות", המשפט ד' עמ' 219 ולעומתה מאמרו של אורי צור "לשון הרעעוולת רשלנות? תגובה", המשפט ד' עמ' 239).

אלא שאף לשיטת המקלים, אלה המבקשים לפתוח את השערים בפני תביעה בעוולת מסגרת גם מקום שניתן היה לתבוע בעוולה פרטיקולרית, יש לבחון כל מקרה לגופו ונסיבותיו ולבחון בין היתר את סיבת העדפת עוולת המסגרת ואת ההוראה הספציפית "הנעקפת".

12. בענייננו, קיימת לטעמי זהות בין האלמנטים של עוולת המסגרת הכללית לבין העוולה הפרטיקולרית. מדובר באותו מעשה בדיוק המיוחס למשיבות ועסקינן באותה מסכת עובדתית הזהה בשתי העוולות. המטרה בשלה ראתה המערערת לבסס תביעתה על אדני פקודת הנזיקין ברורה שכן ניסיונה להגיש תביעה בעילה של לשון הרע נהדף, ודרכה לזכות בסעד על פי חוק איסור לשון הרע נחסמה. לכן ראתה להגיש התביעה שהונחה בפני בית משפט קמא, על מנת לעקוף את ההגנה המוקנית בחוק לפרסום בו עסקינן. בשים לב להגנה המוחלטת אותה בקש המחוקק להעניק לפרסום המוגן על פי סעיף 13 לחוק, ובהתחשב באינטרסים עליהם בקש המחוקק להגן ונוכח הנסיבות של המקרה דנא, דומה כי אין לאפשר עקיפת העוולה הפרטיקולרית. אם לא נאמר כך ייפרץ הסכר בפני הגשת תביעה מצד עובד כנגד הממונים עליו בעבודה אשר מתוקף תפקידם חיברו דו"ח הערכה על אודותיו, כל אימת שאותה הערכה אינה לשביעות רצונו או שהיא נראית לו מקפחת. אני סבור כי כמדיניות שיפוטית אין להתיר כדבר הזה.

מהחלטת בית המשפט העליון אנו למדים שהגשת תביעה בגין לשון הרע אפשרית גם מכוח עילות משפטיות אחרות, שאינן חוק איסור לשון הרע. יחד עם זאת, מדובר בגישה שנויה במחלוקת אשר מובילה לכך שעל בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו.

לצורך הגשת תביעה בגין לשון הרע או התגוננות מפני תביעה בגין לשון הרע מומלץ להתסייע בשירותיו של עורך דין לשון הרע מנוסה. 

מעוניינים לתאם פגישת ייעוץ בנושא זה? צרו קשר עם משרדנו באמצעות עמוד יצירת קשר.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום