פרסום לשון הרע בטלוויזיה – האם ניתן למנוע את השידור?

סוגיה שהתבררה לאחרונה בבית המשפט המחוזי העלתה את השאלה האם ניתן למנוע פרסום לשון הרע בטלוויזיה, ובמיוחד כאשר התחקיר העיתונאי עדיין לא הסתיים (ת"א 1598-12-19 הלל בבייב נ' שידורי קשת בע"מ, החלטה מיום 22.12.2019).

במקרה הנדון דובר על תחקיר עיתונאי על עורך דין שלכאורה פעל במרמה מול לקוחותיו. כנגד עורך הדין התנהל תחקיר עיתונאי במסגרתו התברר כי קיימות נגדו תלונות רבות מצד לקוחותיו אשר שילמו לו כספים אך לא זכו לקבל שירותים שונים ולא קיבלו את כספם בחזרה.

את התחקיר העיתונאי התכוונו לשדר בטלוויזיה, במסגרת תוכנית "הנוכלים". עורך הדין טען כי מדובר בתוכנית שמטרתה פרסום לשון הרע בטלוויזיה על עורך הדין, דבר שיפגע בצורה משמעותית בשמו הטוב, במיוחד אם יקשרו את שמו או את משרדו עם המילים "נוכל" או "נוכלים".

מדוע שידור כתבה עשויה להיות בגדר פרסום לשון הרע בטלוויזיה?

אחת הסוגיות המרכזיות הרלוונטיות לסוגיית לשון הרע – הוצאת דיבה היא סוגיית הפרסום. ככל שהפרסום מגיע לקהל גדול יותר כך הוא עשוי להיות פוגעני הרבה יותר.

לצורך הדוגמה; עורך הדין נגדו מבוצע תחקיר עשוי לחשוש אם המידע שיפורסם בתחקיר אינו נכון. אם התחקיר ישודר, במיוחד בתוכנית או בשעות שבהן יש צופים רבים הדבר עשוי להיות פרסום לשון הרע בטלוויזיה משום שהדבר יפגע בשמו הטוב ובפרנסתו.

במקרה כזה, אם המידע לא נכון, פרנסתו של עורך הדין צפויה להיפגע באופן משמעותי, ומטבע הדברים יהיה קשה מאוד להחזיר את הגלגל אחורה, גם אם תוכנית הטלוויזיה תשדר לאחר מכן הבהרה והתנצלות (במקרה ויתברר שהמידע שפורסם לא נכון).

עמדת בית המשפט בעניין פרסום לשון הרע בטלוויזיה

כאן צריכים לבצע אבחנה בין שני מצבים. אם הכתבה כבר שודרה הנפגע רשאי לפנות לבית המשפט ולדרוש פיצוי כספי.

לעומת זאת, אם טרם בוצע פרסום לשון הרע בטלוויזיה הנפגע רשאי לפנות לבית המשפט ולדרוש מתן צו האוסר את פרסום דברי לשון הרע – הוצאת דיבה.

יחד עם זאת, חשוב להבין שמניעת פרסום עתידי אינה דבר של מה בכך, ובתי המשפט לא ממהרים לתת את הצו המבוקש.

במקרה של עורך הדין, אליו התייחסתי בתחילת המאמר, קבע בית המשפט בעניין זה, כך:

לגופו של עניין, המדובר בתחקיר אשר טרם שודר ואין מבוקש למנוע שידורו. עומדת בפני אך דרישת התובע שלא לכנות אותו כ"נוכל" לא באופן אישי וגם לא על דרך שידור תחקיר תחת פינת "הנוכלים", שיש בה לכשעצמה כדי להדביק דימוי שלילי לתובע.

המדובר, אפוא, בדרישת התובע למנוע פגיעה בשמו הטוב, הצפויה מראש, לטענתו, להתקיים מעצם שידור התחקיר.

לעניין זה, של מניעת פרסום בשלב מקדמי, נפסק לא אחת כי אין להיעתר לבקשות אלה אלא רק במקרים חריגים בהם משתכנע בית המשפט, כי הגנת המפרסם היא הגנת סרק או שאין עניין לציבור.

בנסיבות העניין, כתבת התחקיר מלמדת על קיומו של פוטנציאל לכאורי של עניין לציבור לפרסום הכתבה, כמו כן הכרה בקיומה של חובה עיתונאית לפרסם הכתבה, לפי סעיף 15(2) לחוק איסור לשום הרע.

כל זאת, בהינתן העובדה כי התובע הוא עו"ד המפרסם עצמו בציבור ומזמין לקוחות לקבל את שירותיו המקצועיים, בעוד שקיימת תשתית ראיתית לכאורית לגביו, על פי תלונות לקוחותיו, כי נוהג הוא לגבות כספים שלא כדין.

לפיכך, גם אין לומר כי בידי הנתבעות מידע סרק, בבחינת קיומה של הגנת סרק.

בענייננו זה, אין ספק כי שם התוכנית, במסגרתה בכוונת הנתבעות לשדר את התחקיר, מהווה חלק בלתי נפרד מתוכן התחקיר, וזאת בדומה לכותרת של כתבה עיתונאית המהווה חלק בלתי נפרד מתוכן הכתבה גופה.

המונח "נוכל" מוגדר במילון –כ"אדם לא ישר המתפרנס מביצוע תרגילי עוקץ והונאה". לפיכך, אך מובן כי מן הראוי לנקוט בזהירות רבה, ובפרט כאשר מדובר בתקשורת, בטרם ידבק כינוי שכזה באזרח.

בהינתן התשתית הראייתית אשר הונחה בפני, כבסיס לתחקיר אותו מבקשות הנתבעות לשדר, ובהעדר מענה מפורט מטעם התובע לטענות הקשות המוטחות כלפיו, בדבר הוצאת כספים מלקוחות במרמה, לכאורה, אין בידי אלא לקבוע, בשלב מקדמי זה של טרם קבלת תגובתו המלאה של התובע לטענות הנטענות כלפיו ובטרם גיבוש ועריכת התחקיר לשידור, כי קיים עניין לציבור המצדיק פרסום הכתבה כמו גם כי הגנת הנתבעות, המבקשות לשדר התחקיר תחת התוכנית " הנוכלים" אינה הגנת סרק.

המענה הכללי שנתן התובע, במסגרת ההליך בפני, ולפיו כל לקוח שביקש קיבל את כספו בחזרה אין בו די כדי להצדיק, בשלב זה של הדברים, חסימת הנתבעות משידור התחקיר תחת תכנית "הנוכלים".

לצד האמור, אך מצופה מהנתבעות, כי לאחר שיקבלו את תגובת התובע לטענות הקשות ישקלו מילותיהן בהתאם ויגבשו החלטתן אם ראוי לשדר התחקיר תחת תכנית ה"נוכלים".

לצד זאת, אך מובן, כי קיומו של עניין לציבור אינו מקנה לעיתונאי את החירות לפרסם דברים כאוות נפשו ועליו לנקוט בזהירות רבה בטרם יפרסם דברים אשר יש בהם כדי להטיל דופי באדם אחר ובפרט כאשר לאדם הפרטי אמצעים פחותים לנקות עצמו מכתם שידבק בו בעקבות פרסום פוגע.

בסוגיות אלה מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשון הרע.

.

אם המידע סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני
הצטרפות לרשימת תפוצה

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים וחשובים נוספים? הזינו כתובת מייל ונשלח לכם

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

הזינו מייל ותקבלו מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר שקראתם? כתבו לנו ונשתדל להתייחס בהקדם

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם