הסתיימה תביעה ייצוגית נגד משווקת תה טיבטי – פיצוי 50 מיליון

בתאריך 13.12.2020 ניתן פסק דין סופי במסגרת תביעה ייצוגית אשר נמשכה משנת 2013 נגד משווקת תה טיבטי בישראל (ת"צ 13190-03-13 אילנית סבח נ' סודות המזרח בע"מ).

במסגרת התביעה הייצוגית עלתה השאלה האם פרסומי החברה ששיווקה תה טיבטי בישראל היו מטעים? החברה טענה כי תה טיבטי מסייע בהרזיה ושמדובר בדיאטה הנמכרת ביותר בישראל מזה 20 שנים.

השקעת החברה בפרסום מעידה שהפרסום המטעה הועיל לה

בית המשפט התייחס לסוגיית הפרסום הרב של תה טיבטי וקבע שמדובר באינדיקציה לכך שהפרסום הועיל מאוד לחברה (אחרת לא הייתה מבצעת אותו). בין היתר נפסק כך:

חיזוק נוסף לטענות התובעות ולהוכחת הקשר הסיבתי ניתן למצוא גם  בהשקעות הנתבעת בפרסום, שמהן נתן להסיק כי גם הנתבעת עצמה סברה שלפרסומיה יש השפעה על הצרכנים, אלמלא כך היה, לא הייתה משקיעה בכך כספים וממון. לכל הפחות יש לומר כי הנתבעת מנועה  מלהעלות טענות נגד אפקטיביות הפרסום והשפעתו על הצרכנים חברי הקבוצה.

ראו בהקשר זה דברי השופטת אגמון-גונן בת"א (מחוזי ת"א) 2084-07 ורון נ' טעם טבע אלטמן (16.3.2011):

"עצם העובדה שהמשיבות ערכו מסעות פרסום, והשקיעו בכך ממון רב, מחייבת את המסקנה כי המשיבות עצמן סבורות כי מסעות הפרסום משפיעות על הצרכנים לרכוש את מוצריהם. אם כך הם פני הדברים, אין לאפשר למי שמפרסם לטעון כי הפרסום המטעה לא השפיע.

נוכח כך שקשר סיבתי אינו ניתן מעשית להוכחה בדרך אחרת מקום בו מדובר בהטעיה באמצעות פרסום, אין להציב רף הוכחה גבוה יותר להסתמכות על הפרסום, שכן יהיה בכך כדי לחסום את הדרך מפני שימוש בהליך הייצוגי מקום בו מדובר בהטעיה באמצעות פרסום. תוצאה זו אינה רצויה גם לאור כך שלעניין פרסום מטעה דווקא, הכלי הייצוגי הוא המתאים וההוגן ביותר נוכח החשיפה של ציבור רחב לפרסום, הנזק הקטן יחסית לכל אחד מהצרכנים, והסבירות הגבוהה שלא יוגשו תביעות אישיות".

ראו בנוסף: ת"צ (מחוזי ת"א) 2351-10-12 שור נ' אסם, פסקאות 7-8 (22.4.2015); ת"צ (מחוזי ת"א) 13345-12-15 פלונית נ' סאקר (16.06.2020).

כפי שפורט בהחלטת האישור, התובעות צרפו פרסומים רבים מטעם הנתבעת שנועדו להשפיע על הצרכנים לרכוש את המוצרים נושא התובענה. אף בנוגע לפרסומים המטעים לפיהם המוצר הוא "באישור משרד הבריאות" נקבע בהחלטת האישור כי מעדותו של המנכ"ל סער עלה שהוא היה מודע להשפעתו של כיתוב זה על הלקוחות, ועל כן בחר לציין זאת (ע' 196, ש. 3-4 לפרוטוקול מיום 11.6.2015).

בתצהיר העדות הראשית בהליך העיקרי טען מנכ"ל הנתבעת כי "מפרסומי הנתבעת ניתן ללמוד מיהו קהל לקוחותיה" (ס' 77 לתצהיר סער), ללמדנו כי לשיטת הנתבעת עצמה הפרסומים מטעמה "הגיעו ליעדם" והשפיעו על קהל הצרכנים שהיא ביקשה לפנות אליהם. תוצאות הסקר שהציגו התובעות אף יכול ללמד כי פרסומיה הרבים של הנתבעת פעלו את פעולתם והשפיעו בפועל על ציבור הצרכנים חברי הקבוצה.

גובה הפיצוי הראוי

בעניין גובה הפיצוי הראוי בית המשפט קבע כך:

לאור האמור אני מחייבת את הנתבעת בפיצוי בסך 53,633,333 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 14.5.2019 (מועד עריכת חוות דעת קולקר) ועד לתשלום בפועל.

כמו כן ניתן סעד הצהרתי כמבוקש לפיו נאסר על הנתבעת לפרסם את המוצר כמועיל להרזיה או לייחס לו את התכונות המיוחסות (כהגדרתן לעיל).

בהתאם לסמכותי מכח סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, לאחר שמצאתי כי הענקת הפיצוי הכספי לחברי הקבוצה אינה מעשית בנסיבות הענין, אני מורה כי סכום הפיצוי ישולם לטובת הציבור ויועבר לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות. בשים לב לנושא התובענה אני מורה כי הכספים ייועדו על-ידי הקרן מחציתם למחלקות בתי חולים ועמותות המטפלות באנשים הסובלים מהפרעות אכילה; ויתרתם לעמותות לאספקת מזון לאוכלוסיות נזקקות.

.

הזינו כתובת מייל ותקבלו מאיתנו בחינם עדכונים בנושא זה סיכום פסקי דין מדריכים משפטיים

המלצות מלקוחות
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. נתקלתם בבעיה משפטית? צרו קשר עכשיו ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב