באילו מקרים ניתן להעזר בהוראות פקודת ביזיון בית משפט?
ביזיון בית משפט רלוונטי לשני מצבים:
- עד שמסרב לענות על שאלות שהוצגו בפניו כחוק.
- אדם שמפר הוראה שניתנה על ידי בית המשפט.
שני עניינים אלה מוסדרים בסעיפים 5 – 6 לפקודת ביזיון בית משפט אשר קובעים כך:
דין עד המסרב להשיב על שאלות
5. סרב עד להחקר עפ"י החוק או להשיב על אותן שאלות שהוצגו לפניו כחוק, ולא הראה כל טעם צודק לסרובו, יכול בית המשפט לתתו מיד במאסר למועד שלא יעלה על חדש אחד, חוץ אם הסכים בינתים, לפני סיום המשפט, להחקר ולהשיב על שאלות.
המסרב לציית לצוויי בית המשפט
6. (1) בית המשפט העליון, בית המשפט לפשעים חמורים, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי, בית-המשפט לקרקעות ובית-משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.
(2) לא ינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או, כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה.
(3) הטיל בית משפט מאסר לפי סעיף קטן (1), יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה.
(4) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יביא את ענינו של אסיר לפי סעיף קטן (1) לפני בית המשפט שהטיל עליו את המאסר, לשיקול נוסף, כשראה צורך בכך ולא פחות מאחת לששה חדשים מיום תחילת המאסר.
(5) בשיקול הנוסף רשאי בית המשפט, לאחר שנתן לאסיר ולכל בעל דין אחר בהליך שבו הוטל המאסר הזדמנות להשמיע טענותיהם, לקיים את הצו, לשנותו, להתנותו בתנאים או לבטלו או ליתן כל הוראה אחרת שימצא לנכון.
(6) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין בשיקול נוסף לפי סעיף זה.
הסעדים שניתן לקבל מכוח פקודת ביזיון בית משפט
בקשה לביזיון בית משפט מוגשת כאשר לא ניתן לקיים את ההחלטה באמצעות הליכי הוצאה לפועל או באמצעים אחרים. לדוגמה: אם נפסק לטובתכם פיצוי כספי והחייב לא משלם הדרך הנכונה היא לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל ולנקוט כנגד החייב בהליכי גבייה, ולא הגשת בקשה נפרדת לביזיון בית משפט.
הסעדים האפשריים מכוח פקודת ביזיון בית משפט הם:
- קנס לטובת המדינה.
- הטלת עונש מאסר.
האם ניתן להגיש בקשה לביזיון בית משפט לכל ערכאה?
לא כל ערכאה יכולה לדון בבקשה לביזיון בית משפט. הערכאות שכן רשאיות לדון בבקשה זו מפורטות בסעיף 6 לפקודה המוזכר בתחילת מאמר זה.
כלומר, בית הדין לעבודה או בית משפט לתביעות קטנות חסרי סמכות לדון בבקשות אלה.
איך מגישים בקשה לביזיון בית משפט?
יש לנסח בקשה ולפרט את כל העובדות הרלוונטיות להחלטה שניתנה וכיצד הופרה על ידי המשיב. ככל שהבקשה כוללת תיאור עובדתי יש לצרף תצהיר. מובן שיש לצרף את ההחלטה שניתנה והופרה על ידי המשיב.
במסגרת הבקשה יש לפרט מדוע יש לדון בבקשה לפי הוראות הפקודה ומדוע לא ניתן לגרום למשיב לפעול בהתאם להחלטה באמצעים אחרים (לדוגמה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל).
חשוב להבין שכל מטרתה של פקודת ביזיון בית משפט היא להעניק סעד צופה פני עתיד. כלומר, בעיקר לגרום למפר לקיים את ההחלטה ולא להעניק פיצוי כספי למי שנפגע מהתנהלות המפר.
פסיקת בית המשפט העליון בעניין ביזיון בית משפט
פסיקת בית המשפט העליון היא פסיקה שמחייבת את כל הערכאות האחרות, ולכן חייבים להכיר אותה כדי שניתן יהיה להשתמש בה במסגרת הבקשות שלכם, כדי לשכנע את בתי המשפט לקבל את טענותיכם.
רע"א 8718/17 אקטיב ויז'ן בע"מ נ' מוקד הפרסום הארצי – פרסום מטרה בע"מ:
סעיף 6 לפקודת הביזיון מקנה לבתי המשפט "סמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה". תכליתו של הסעיף לאפשר אכיפת צווים והחלטות שיפוטיות, במבט צופה פני עתיד, שלא ניתן להגשים באמצעות מסלולי האכיפה המקובלים – למשל, אכיפה לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (רע"א 1068/12 דנ-אל פתרונות תוכנה מתקדמים בע"מ נ' גיל סנפיר- סנפיר תוכנה וייעוץ, פסקה 5 (2012); משה קשת ביזיון בית-משפט 11 (2002) (להלן: קשת)).
בהינתן חומרת האמצעים שניתן להפעיל במסגרתו, הליך הביזיון מצוי ב"אותו תחום דמדומים שבין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי" ומקובל לראותו כהליך שיורי שיש לנקוט בו רק במקרה שלא ניתן לאכוף את ביצוע הצו השיפוטי באמצעיים פוגעניים פחות (ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון, פ"ד לד(4) 232, 240 (1980) (להלן: עניין מוניות הדר); רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, פסקה 25 (29.12.2014)).
יש ליתן את הדעת אף לכך שבענייננו בקשת הביזיון הוגשה על ידי גורם שאינו צד להליך, כלפי מפר שאף הוא אינו צד להליך. אמנם, הלכה היא כי כאשר הנסיבות מחייבות בית משפט רשאי להוציא צו לפי פקודת הביזיון כלפי כל אדם שסייע או הביא להפרת הצו השיפוטי, לרבות "גורם זר" להליך העיקרי (קשת, בעמודים 296–300; עניין מוניות הדר לוד, בעמ' 238–239; בש"פ 2137/16 פלונית נ' פלוני, פסקה כ"ב (20.3.2017)).
אולם, שאלה היא אם למי שאינו צד להליך יש זכות להגיש בקשה לפי פקודת הביזיון. החשש מפתיחת הדלת בפני גורמים חיצוניים, להגשת בקשות לפי פקודת הביזיון שנועדו להטלת סנקציה בעלת גוון מעין פלילי במטרה לאכוף צו שיפוטי, הוא שהדבר יביא להכבדה ולסרבול של ההליך השיפוטי וכן לניצול לרעה שלו – כדוגמת בקשת הביזיון שהוגשה בהליך דנן. משכך, על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בעת שמונחת לפתחם בקשה מעין זו ולעמוד על האינטרסים שביסודה. לצד האמור, ובהינתן התוצאה שאליה הגעתי, איני נדרשת להכריע לעת הזו בשאלת מעמדו של "הזר" כיוזם ההליך.
רע"א 6821/15 פלונית נ' משרד הבריאות:
כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב לעניין הוצאת צווים מכוח פקודת ביזיון בית משפט (רע"א 2881/15 קנפלר נ' אברהם, [פורסם בנבו] בפסקה 11 (22.4.2015)). יתר על כן, נקבע בפסיקה כי בשל הפגיעה הקשה הנלוות להפעלת הסנקציה המעין פלילית המצויה בצדו, הליך לפי פקודת ביזיון בית משפט הוא הליך שיורי בלבד (ראו: רע"א 4036/14 מסעודין נ' קושניר, [פורסם בנבו] פסקאות 26-25 (29.12.2014)).
כמו כן, מדובר בהליך שמטרתו אכיפת ציות מכאן ואילך ולא ענישה על אי ציות בעבר. בית משפט קמא קבע כי ההליכים המקדמיים בגינם הוגשה הבקשה למתן צו לפי פקודת ביזיון בית משפט הושלמו, ומשכך לא מצא להיעתר לבקשת המבקשת להפעלת הסנקציות הקבועות בפקודת ביזיון בית משפט. עם זאת, נקבע כי אין לבטל את ההוצאות שהושתו על המדינה בגין אי-עמידה במועדים שנקבעו. אני סבור כי החלטה זו מאזנת כראוי בין הצורך לשמור על יעילות הדיון לבין השאיפה להשתמש במשורה בצווים לפי פקודת ביזיון בית משפט, במיוחד מקום בו הפרת הוראות בית המשפט הופסקה, כבענייננו, מה ששומט את הקרקע מתחת לבקשה שעל פי הפקודה האמורה.
לסיכום
ניתן להעזר בהוראות פקודת ביזיון בית משפט בשני מקרים: כאשר אדם מסרב לקיים החלטה שיפוטית או כאשר עד מסרב לענות על שאלה שנשאלה כחוק.
מטרתה של בקשה לביזיון בית משפט היא לגרום למפר לקיים את ההחלטה. כלומר הסעד צופה פני עתיד ולא עבר. אם לפני מתן ההחלטה בבקשה לביזיון המפר יקיים את ההחלטה שהוא הפר יהיה די בכך כדי לדחות את הבקשה לביזיון.
שני הסעדים שניתן לדרוש במסגרת בקשה לביזיון בית משפט הם קנס לטובת המדינה ומאסר.