שרלטן הוא כינוי פוגעני המייחס למישהו מעשה מרמה או נוכלות. המילה שרלטן או דומות לה עשויות לזכות את הנפגע בפיצוי כספי גבוה שכן מדובר באמירה המהווה לשון הרע.
בפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב (תא"מ 36346-04-20 רובי ראובני נ' רונן עמיחי) נדונה סוגיה זו בדיוק.
שרלטן = פיצוי כספי בסך 25,000 ש"ח בגין כל פרסום
בפסק הדין דובר על אדם אשר עסק בתחום ההדברה אשר החליט בתחילת מגפת הקורונה למכור חומר חיטוי בטענה שהוא מחטא ומשמיד את נגיפי הקורונה. הפרסומים נעשו בפייסבוק, בקבוצה ייעודית אשר עוסקת בתחום ההדברה. אדם אחר הגיב לפוסט וקרא לתובע שרלטן.
בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לטובת התובע 50 אלף ש"ח בגין שני פרסומים פוגעניים, ועוד עשרת אלפים ש"ח הוצאות משפט.
בין היתר נפסק כך:
מעיון באתר האקדמיה ללשון העברית (Hebrew.org.il) נכתב:
"שרלטן" בהגדרתו הוא "רמאי המתיימר להיות מומחה."
"רמאי" הוגדר באותו אתר: "שמטעה בכוונה להפיק תועלת."
באתר מילוג (milog.co.il) הדן בפירוש המילה "שרלטן" אף נאמר: "רמאי המשתמש באחיזת עיניים ובטכניקות שונות כדי להציג עצמו בציבור כבעל מקצוע או כבעל יכולת אחרת או ידע מסתורי או מקצועי וזאת על מנת להרוויח כסף, כבוד או טובות הנאה שלא ביושר".
הכינוי ניתן לראשונה למוכרי תרופות בצרפת ואומץ בעיקר בהקשר לרופאי אליל למיניהם שמכרו ידע ותרופות חסרי השפעה אמתית (מתוך אתר ויקיפדיה – he.m.wikipedia.org).
בקריאה לתובע "שרלטן" טוען הנתבע למעשה כי לתכשיר אין כל השפעה במטרה שלשמה רוקח וכי מטרתו היחידה של התובע היא להוציא כספים ברמאות מהציבור על ידי מכירתו של תכשיר שאינו עושה כלל את מלאכתו לה נועד.
אמירה זו מקבלת חיזוק כאשר מתייג הנתבע את התובע לאמירה שנאמרה לזכותו בתגובה לפוסט על תכשירים אחרים, תוך שינוי משמעותה על ידי הוספת המילה "חוסר" והכוונה לחוסר אמינות וחוסר מקצועיות של התובע.
אומר כבר עכשיו כי שני הביטויים עלולים לפגוע בתובע כאשר נאמרו בהקשר של ניסיונו של התובע לשווק תכשירים לציבור על מנת להגדיל את הכנסותיו במיוחד כאשר הוא ידוע כבעל מקצוע בתחום ההדברה ובמיוחד כאשר פרסום הביטויים נעשו ברשת חברתית נפוצה, בקבוצה שכוללת נותני שירותי הדברה וצרכני שירותי ההדברה גם יחד.
…
הטענה כי הפרסום מטעה מאחר וכולל חומר שהשימוש בו מחייב נקיטת אמצעי בטיחות מחמירים אינה מצדיקה פרסום התובע כשרלטן ובוודאי שלא בתגובה לשיווק התכשיר על ידי התובע בקבוצת הפייסבוק.
…
המילה: "שרלטן" מעידות על כוונה וידיעה כי התכשיר אינו יעיל וחסר תועלת ואין מחלוקת כי ידיעה כזו לא הייתה הלכה למעשה לאיש. היה על הנתבע להראות כי בזמן אמת הייתה לו ידיעה כי התכשיר אינו יעיל כלל כחיטוי מפני נגיף הקורונה – טענה שאף לא הוכחה כלל גם היום.
הרי התובע לא ציין בפוסט כי מדובר בתכשיר שהומלץ או נבדק ונמצא יעיל ברשויות כלשהן בארץ ובעולם.
כך אף המילים "חוסר אמינות ומקצועיות" הנרמזות בפרסום השני לא הוכחו, ונאמרו בהתייחס לפוסט שיווק שעשה התובע לתכשיר אחר ומיוחסות לתובע ללא כל ביסוס עובדתי שהוא.
…
כאן יוזכר שוב כי מדובר בקבוצה ייעודית בתחום ההדברה והחיטוי ואף הנתבע אינו קוטל קנים בתחומו – מנכ"ל חברה וותיקה בתחום ההדברה, כך שאמירתו נחשבת ועשויה להשפיע על החברים באותה הקבוצה ובמיוחד בתקופה רגישה עת כל הציבור, ובכלל זה ציבור העוסקים בהדברה, היה מבולבל וחרד מפני נגיף הקורונה.
דווקא כאשר מדובר בנתבע הידוע כעוסק בתחום הדברה, יכולים הדברים להתפרש כמי שבדק ומצא כי התכשיר חסר תועלת וכי התובע ידע זאת ובכל זאת מצא לנכון לשווקו לציבור.
לפיכך אין מנוס מהמסקנה כי מדובר בפרסומים הלוקים בלשון הרע.
…
אשר על כן, ישלם הנתבע לתובע פיצוי בגין פרסום לשון הרע סך של 50,000 ₪ בהתחשב בכך שמדובר בשני פרסומים.
כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.
