עורך דין אדי בליטשטיין

תגובה על תשובה בתביעה ייצוגית – האם ניתן לכלול טענות חדשות?

תגובה על תשובה
תגובה על תשובה
5
(54)

מה זה תגובה על תשובה?

הליך ייצוגי אינו מתחיל בהגשת כתב תביעה אלא בהגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. על בקשה זו המשיב מגיש תשובה. המבקש רשאי (אך לא חייב) להגיש על תשובה זו תגובה קצרה, במסגרתה הוא יתייחס לטענות ההגנה של המשיב.

הזכות להגיש תגובה על תשובה קבועה בתקנה 2(ז) לתקנות תובענות ייצוגיות אשר קובעת כך:

בקשה לאישור והתשובה לבקשה לאישור לפי תקנת משנה (ג) לא יעלו בהיקפן על שלושים עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על עשרים וחמישה עמודים; תשובת המבקש לפי תקנת משנה (ד) לא תעלה בהיקפה על חמישה עמודים; התצהיר המצורף לה לא יעלה בהיקפו על שלושה עמודים.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

תגובה על תשובה בתביעה ייצוגית
עורך דין תביעה ייצוגית אדי בליטשטיין מסביר על תגובה על תשובה במסגרת תביעה ייצוגית

מה מטרתה של תגובה על תשובה במסגרת תביעה ייצוגית?

מטרתה של תגובה על תשובה במסגרת תביעה ייצוגית היא לאפשר למבקש להגיב ולהתייחס לטענות המשיב. המשיב במסגרת תשובתו עשוי להעלות טענות או להציג ראיות שהמבקש לא התייחס אליהן במסגרת בקשת האישור, ולכן המבקש יהיה רשאי להציג את התייחסותו הקצרה לטענות אלה.

האם המבקש רשאי להציג טענות או ראיות חדשות במסגרת תגובה על תשובה?

אחד המצבים הנפוצים ביותר במסגרת הליכים ייצוגיים הוא שלאחר הגשת תשובה על בקשת האישור, המבקש מגלה שהוא לא הכין נכון את בקשת האישור או לא צירף מספיק ראיות כדי להוכיח את טענותיו, והמבקש מנסה לתקן את מחדליו באמצעות העלאת טענות עובדתיות חדשות או צירוף ראיות חדשות לתגובה על תשובת המשיב. כמובן שהמבקש עושה זאת על דעת עצמו וללא קבלת אישור מבית המשפט.

במצבים אלה בדיוק המשיב לרוב מגיש בקשה למחיקת סעיפים ו/או להוצאת ראיות מתגובת המבקש על תשובת המשיב.

במקרים אלה בית המשפט העליון קבע שיש לבצע אבחנה בין הטענות ו/או הראיות החדשות. אם מדובר במענה ישיר על טענות המשיב הדבר מותר, ואינו מצריך קבלת רשות מבית המשפט. אחרת הדבר אסור.

בעניין זה קבע בית המשפט העליון כך:

רע"א 8591/23 פיוצ'ר ממורי בע"מ נ' אייל חבאני:

את הדיון בענייננו יש לפתוח בהלכה לפיה ככלל, אין מקום לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית טענות שלא הועלו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפו אליה, בהיעדר היתר מטעם בית המשפט לעשות כן (ראו מני רבים: רע"א 1235/19 סופר נ' אורגד ח.ש.ן בע"מ, פסקה 12 [פורסם בנבו] (2.4.2020) (להלן: עניין סופר); עניין ברנר, פסקה 13 והאסמכתאות שם).

לצד זאת, אישורו של בית המשפט אינו נדרש על מנת לכלול בכתב התגובה טענות וראיות אשר עונות באופן ישיר לטענות ההגנה שהועלו על ידי המשיב לבקשת האישור (שם. כן ראו רע"א 4215/19 The Procter & Gamble Company נ' אלמוג, פסקה 7 [פורסם בנבו] (30.10.2019); רע"א 3055/22 גושן נ' סאנופי אוונטיס ישראל בע"מ, פסקה 10 [פורסם בנבו] (6.6.2023) (להלן: עניין גושן). מבחן זה יכונה להלן: מבחן המענה הישיר).

ואולם, לאור חמקמקותו של מבחן המענה הישיר (עניין סופר, פסקה 12; עניין גושן, פסקה 11), הותוו בפסיקה שלושה מבחני עזר: לפי המבחן הראשון, אין להתיר צירוף ראיות וטענות אשר ניתן היה בשקידה ראויה לצרף כבר לבקשת האישור; לפי המבחן השני – אין להתיר את צירופן של ראיות או טענות אשר מוסיפות נדבך משפטי או עובדתי חדש לקו הטיעון שננקט בבקשה לאישור; ולפי המבחן השלישי – יש לבחון את השאלה מה צפו או יכולים היו לצפות מגישי בקשת האישור שיעמוד במוקד המחלוקת בהליך שהגישו …

בהמשך לאמור, בעניין ברנר ביקשתי לחדד מספר נקודות הנוגעות ליחס שבין מבחני העזר לבין עצמם, וכן בינם לבין מבחן המענה הישיר. בתוך כך, ציינתי כי:

שלושת מבחני העזר הללו, כשמם כן הם – מבחני עזר. אין הם עומדים בפני עצמם, ואין הם מיועדים להחליף את מבחן המענה הישיר.

לפיכך, התקיימות אחד ממבחני העזר הללו, או יותר, אינה מחייבת, מניה וביה, את המסקנה כי כתב התגובה חורג מגדר המותר. כך, למשל, גם אם ייקבע כי ראיה או טענה מסוימת היו אמורות להיכלל בבקשת האישור, וכי מגישי בקשת האישור לא פעלו בשקידה ראויה (כלומר, אי-עמידה במבחן העזר הראשון), או כי יש בהן כדי להוסיף נדבך עובדתי או משפטי חדש למחלוקת (קרי, אי-עמידה במבחן העזר השני), אך מנגד, כי מגישי בקשת האישור לא צפו ולא צריכים היו לצפות כי טענה או ראיה אלו יידרשו על מנת להשיב לטענות העומדות במרכז טיעוני ההגנה מטעם הנתבע (דהיינו, צליחת מבחן העזר השלישי) – ייתכן עדיין מקום לקבוע שבראיית המכלול, כתב התגובה מהווה מענה ישיר לטענות ולעובדות שהוצגו בכתב התשובה, ולפיכך הוגש כדין (שם, פסקה 16).

תגובה על תשובה בתביעה ייצוגית
הכנת תגובה על תשובה במסגרת תביעה ייצוגית מצריכה מומחיות וזמן

באופן דומה נקבע גם במסגרת רע"א 3055/22 ישראל גושן נ' סאנופי אוונטיס ישראל:

כידוע, תגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית היא מסגרת דיונית שנועדה למתן מענה לטענות שנטענו על ידי המשיב בתשובה לבקשה. משכך, הכלל הוא שאין לכלול בתגובה לתשובה טענות או ראיות שלא הופיעו בבקשת האישור; אלא טענות שהן מענה ישיר לטענות ההגנה שעלו בתשובה לבקשת האישור. תכלית כלל זה היא למנוע מהתגובה לתשובה להפוך ל"מקצה שיפורים" של בקשה לאישור תובענה כייצוגית הנסמכת על תשתית עובדתית או משפטית חסרה (רע"א 1637/22 רובינשטיין נ' שופרסל בע"מ, פסקה 11 (3.10.2022), להלן: עניין רובינשטיין; רע"א 8857/17 צור נ' א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים בע"מ, פסקה 5 (27.12.2018)).

לשון אחר, ניתן לכלול בתגובה לתשובה רק טענות ש"אינן בגדר חומר אשר 'על פי טיבו ואופיו' אמור להיות חלק מבקשת האישור ואינן מרחיבות את חזית המחלוקת" (רע"א 2224/17 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' פרוידמן, פסקה 6 (27.6.2017); כן ראו: רע"א 1235/19 סופר נ' אורגד ח.ש.ן בע"מ, פסקה 12 (2.4.2020)). בהכללה, נקבע כי טענות שמוסיפות נדבך משפטי או עובדתי לקו הטיעון שבבקשת האישור, לרוב אינן בגדר מענה בלבד.

ההבחנה בין טענות או ראיות שניתן לכלול בתגובה לבין כאלה שמרחיבות את חזית המחלוקת, מסורה בידי הערכאה הדיונית; לה נתון שיקול דעת רחב בהחלטות דיוניות, בהינתן היכרותה עם ההליך ויכולתה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתנהלות הצדדים. בהתאם לכך, ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות דיוניות שמתקבלות במסגרת ניהול ההליך, למעט בנסיבות מיוחדות (רע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש פסקה 9 (7.7.2019)). הדברים נכונים בהליכים אזרחיים "רגילים", וביתר שאת בהליכים ייצוגיים שבהם נתון לערכאה המבררת תפקיד ניהולי משמעותי (ראו, מני רבים, עניין רובינשטיין, פסקה 10).

יצוין כי עשויים להיות מקרים שבהם בית המשפט ימצא לנכון לאפשר הוספה בדיעבד של טיעונים או ראיות לבקשה לאישור תובענה כייצוגית – הגם שניתן היה לכאורה לעשות כן מבעוד מועד. זאת בשים לב למורכבות ההליך הייצוגי והיקף השאלות העובדתיות והמשפטיות העשויות להתעורר בו; לאינטרס הציבורי שבניהול ההליך; ועוד (רע"א 9181/18 רוקח נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 14 (16.12.2019); רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, פסקה 8 (15.4.2007)).

עורך דין אדי בליטשטיין
צריכים ליווי משפטי במסגרת תביעה ייצוגית או הגשת תגובה על תשובה? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

לסיכום

כל הליך ייצוגי מתחיל בהגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, עליה המשיב מגיש תשובה והמבקש רשאי להגיש תגובה על תשובה. התגובה מוגבלת לחמישה עמודים.

במסגרת תגובה על תשובה המבקש רשאי לצרף ראיות חדשות או לטעון טענות נוספות שלא נטענו בבקשת האישור רק אם מדובר במענה ישיר על טענות המשיב. במקרה כזה המבקש לא צריך לבקש או לקבל את רשותו של בית המשפט.

אם טענות המבקש אינן מהוות מענה ישיר, במצב כזה טרם הגשת תגובה על תשובה, על המבקש להגיש בקשה לבית המשפט על מנת שיתיר למבקש לצרף נתונים חדשים אלה. לחלופין, על המבקש יהיה להגיש בקשה לתיקון בקשת האישור.

גולשים דירגו את המאמר:

5 / 5. 54

No votes so far! Be the first to rate this post.

רוצים לחזור לחלק ספציפי במאמר?

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

Picture of עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות - כספיות מורכבות.

למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בעמוד אודות.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

מידע רלוונטי נוסף

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב