ביטול פסק דין מחובת הצדק – מה משמעות הטענה ומתי להשתמש בה?

מתי משתמשים בטענת ביטול פסק דין מחובת הצדק?

כאשר מדברים על ביטול פסק דין מחובת הצדק מתכוונים למצבים בהם ניתן פסק דין כנגד בעל דין כשהוא לא הגיש כתב הגנה או לא התייצב לדיון. במקרים אלה, במקום להגיש ערעור על פסק הדין, על אותו בעל דין להגיש בקשה לביטול פסק הדין.

בקשה לביטול פסק דין ניתן להגיש מכוח תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:

נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד).

כלומר, ביטול פסק דין מחובת הצדק רלוונטי אך ורק כאשר מגישים את בקשת הביטול תוך 30 ימים לאחר קבלת פסק הדין. אם בעל הדין פספס את המועד ומעוניין לבטל את פסק הדין בחלוף 30 ימים לאחר קבלת פסק הדין, עליו להגיש בקשה להארכת מועד ולבקש את אישורו של בית המשפט לאפשר לו להגיש את הבקשה באיחור.

במקרים אלה על בעל הדין להציג טעמים כבדי משקל על מנת שבית המשפט יעתר לבקשה להארכת מועד. טעות משרדית, לדוגמה, לא תתקבל כהסבר משכנע ובמקרים אלה בית המשפט, לרוב, לא יעתר לבקשה להארכת מועד.

במצב שבו בעל דין ביקש ביטול פסק דין מחובת הצדק אך בקשתו נדחתה, ניתן להגיש ערעור.

משמעות טענת ביטול פסק דין מחובת הצדק

על מנת לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד או בהעדר הגנה בית המשפט בוחן מספר סוגיות. אחת מאותן סוגיות היא מה הסיבה שניתן פסק דין כנגד אותו בעל דין, והאם זה צודק לבטל את פסק הדין באותן נסיבות.

לדוגמה: ביטול פסק דין מחובת הצדק אפשרי כאשר בעל הדין כלל לא קיבל את כתב התביעה, ופסק הדין כנגדו ניתן על בסיס מידע שגוי שנמסר לבית המשפט, לפיו הוא כן קיבל את כתב התביעה. ניתן להשתמש בטענת ביטול פסק דין מחובת הצדק גם אם בעל הדין לא קיבל כלל זימון לדיון, וזאת הסיבה שאותו בעל דין לא התייצב לדיון.

במקרים אלה, ודומים להם, המחדל של בעל הדין לא נובע מאשמתו או רשלנותו, אלא פשוט מחוסר ידיעה על קיומו של ההליך, ולכן מערכת המשפט מבינה ומכירה בכך שזה לא מסוג המקרים שבהם יש להשאיר את פסק הדין בתוקף, משום שזה פשוט לא צודק בנסיבות העניין.

פסיקות בתי המשפט בעניין ביטול פסק דין מחובת הצדק

ניתן למצוא החלטות רבות העוסקות בעניין ביטול פסק דין מחובת הצדק. למעשה כל החלטה שתדון בבקשה לביטול פסק דין תדון ב"חובת הצדק". בהמשך מפורטים ציטוטים ממספר פסקי דין העוסק בעניין ביטול פסק דין מחובת הצדק.

רע"א 52572-12-23 יעקב שייקוביץ נ' בנק הפועלים בע"מ:

תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו…"

ההלכה הפסוקה מכירה בשתי עילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: הראשונה – ביטול "מחובת הצדק" – העוסקת במצבים בהם קיים פגם בהמצאת כתב תביעה או בהמצאת זימון לדיון (ראו לעניין זה: רע"א 2582/18 גריפאת נ' רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל [פורסם בנבו] (2.6.2013)). השנייה, שיקול דעת בית המשפט והיא נוגעת למצבים בהם לא נפל כל פגם בהמצאה או בזימון. השיקול השני, שהינו השיקול המשמעותי והמהותי יותר – עניינו בחינת סיכויי ההצלחה של מבקש הביטול בתביעתו או בהגנתו (ראו: רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן [פורסם בנבו] (22.5.2012)).

ת"א 29349-05-18 פלוני נ' שמעון לוי:

כידוע, בהתאם להלכה הפסוקה, ישנן שתי עילות המאפשרות ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד: ביטול מחובת הצדק – מקרים שבהם נפל פגם בפסק הדין היורד לשורשו של ההליך, אשר מצדיק ביטולו ללא קשר לגוף פסק הדין ולהצדקתו, כמו למשל כאשר לא בוצעה המצאה כדין (רע"א 640/19 איברהים נ' אלבאחבסה, פסקה 6 [פורסם בנבו] (17.04.2019) (להלן: "עניין איברהים"));

והעילה השנייה היא ביטול לפי שיקול דעתו של בית המשפט שמתקיימת בנסיבות בהן מוצא בית המשפט כי פסק הדין ניתן כדין. לפי עילת ביטול זו, מוסמך בית המשפט לבטל פסק דין לפי שיקול דעתו כאשר יש להוכיח קיומם של שני יסודות מצטברים שעניינם, בחינת סיכויי הצלחתו של המבקש בתביעה נשוא הדיון אם יבוטל פסק הדין, והשני הנימוקים שסיפק המבקש למחדליו הדיוניים, האם מדובר בזלזול בבית המשפט או שמא טעות בתום לב, צירוף נסיבות אומלל או רשלנות …

ו"ע 28948-04-22 ניסים אלמוג נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה:

ההלכה הפסוקה מכירה בשתי עילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: הראשונה – ביטול "מחובת הצדק" – העוסקת במצבים בהם קיים פגם בהמצאת כתב תביעה או בהמצאת זימון לדיון. במצב דברים כזה, ככל שהוכח הפגם בהמצאה או בזימון – יורה בית המשפט על ביטול ההחלטה, מבלי שיידרש לעניין סיכויו של מבקש הבקשה להצליח בהליך.

…

השיקול השני, שהינו השיקול המשמעותי והמהותי יותר – עניינו בחינת סיכויי ההצלחה של מבקש הביטול בתביעתו או בהגנתו.

…

בנוסף לשני השיקולים האמורים, צוין בעניין חלה כי קיים שיקול נוסף, מעין שיקול-על שעניינו זכות הגישה לערכאות, אך גם זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול יתר האינטרסים:

לצד שיקולים מנחים אלה, שהאיזון הפנימי ביניהם הוסבר לעיל, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול פסק דין והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו… ברי, כי זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי.

כדברי השופט (כתארו אז) א' גרוניס: "בדברנו על אינטרס הציבור מכוונים אנו לאינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט" (רע"א 9686/09 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר ([פורסם בנבו], 21.2.2010) פסקה 6). מכאן שבבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות (או בהעדר הגנה) עלינו לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי היה להפעיל סנקציה אחרת – פחותה בחומרתה – כגון השתת הוצאות…

לסיכום

טענת ביטול פסק דין מחובת הצדק רלוונטית למצב שבו התקבל כנגד בעל דין פסק דין בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות. במקרים אלה במקום להגיש ערעור על בעל הדין להגיש בקשה לביטול פסק דין. ניתן להגיש ערעור אם בית המשפט ידחה את הבקשה לבטל את פסק הדין.

את הבקשה לביטול פסק הדין יש להגיש תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין. אם הבקשה לא הוגשה במועד ניתן להגיש בקשה לקבלת הארכת מועד לצורך הגשת בקשה לביטול פסק דין. במקרים אלה צריכים לפרט טיעונים כבדי משקל כדי לשכנע את בית המשפט להעתר לבקשה.

משמעות ביטול פסק דין מחובת הצדק היא שפסק הדין ניתן לחובת בעל הדין בנסיבות שלא היו בשליטתו, כגון: הוא לא קיבל את כתב התביעה (ולכן לא הגיש כתב הגנה) או שהוא לא קיבל את הזימון לדיון (ולכן לא התייצב לדיון).