תיקון כתב תביעה הוא הליך פרוצדוראלי נפוץ בהליכים אזרחיים והוא נובע לרוב מטעות שעשה התובע (או עורך דינו) בשעה שניסח את כתב התביעה.
לעיתים הטעות באה לידי ביטוי באי ציון עובדות חשובות, ולעיתים הטעות נובעת מאי איזכורו של סעד הכרחי לתביעה.
אם לא תבעתם סעד מסוים בכתב התביעה, בית המשפט לא יהיה רשאי לפסוק אותו בסיומו של ההליך.
ככל שנחוץ לכם ליווי משפטי בעניין תיקון כתב תביעה אתם מוזמנים ליצור קשר עם עורך דין אזרחי אדי בליטשטיין.
קיימת זכות לדרוש תיקון כתב תביעה במסגרת הליכים אזרחיים
תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כך:
(א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.
(ב) כתב טענות מתוקן יוגש בתוך עשרים ימים.
שימו לב: תקנה זו איננה עוסקת רק בתובע או תיקון כתב תביעה אלא ביחס לכל המעורבים בתיק, כך שניתן להשתמש בתקנה זו גם כדי לבקש את תיקונו של כתב הגנה.
על פי תקנה זו ניתן לדרוש תיקון כתב תביעה בכל עת, אך על פי הפרקטיקה והפסיקה ככל שההליך יהיה בשלב מתקדם יותר, כך בית המשפט ימנע מלאשר את בקשתו של התובע לתקן את כתב התביעה או כתב ההגנה.
תיקון כתב התביעה יאושר אך ורק אם התיקון מתייחס לסוגיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ובעניינים מהותיים ולא שוליים.
תיקון כתב תביעה המתייחס להוספת עובדות חדשות מחייב הגשת תצהיר.
ברוב המוחלט של המקרים תיקון כתב תביעה יוביל לכך שהתובע יחויב בהוצאות משפט לזכות הנתבע. מטרת הוצאות המשפט היא לפצות את הנתבע על כך שגם הוא יאלץ להגיש כתב הגנה מחדש (מכיוון שהתובע לא ערך את כתב התביעה כראוי).
באילו מקרים תיקון כתב תביעה לא יאושר על ידי בית המשפט?
ברוב המקרים בקשת התובע בעניין תיקון כתב תביעה תתקבל על ידי בית המשפט, משום שהגישה הרווחת בבתי המשפט היא שיש לעשות ככל הניתן על מנת להגיע לחקר האמת, וברוב המקרים בית המשפט יעדיף להעניק לבעל דין את יומו בבית המשפט.
יחד עם זאת, אין זה אומר שניתן לבקש תיקון כתב תביעה בכל שלב של ההליך המשפטי, או בכל מקרה. אם מטרת תיקון כתב התביעה היא להוסיף עילות תביעה חדשות, בתי המשפט לא יאשרו את התיקון (ברוב המקרים).
סוגיה זו נדונה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון (אשר קביעותיו מחייבות את הערכאות הנמוכות יותר) במסגרת רע"א 4699/18 פלוני ואח' נ' בית חולים העמק ואח', החלטה מיום 15.8.2018.
במסגרת הליך זה נקבע, בין היתר, כך:
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת את תיקונם של כתבי הטענות "בכל עת" ו"בתנאים הנראים צודקים".
לא אחת נאמר בפסיקה כי סמכות זו מתפרשת בליברליות וההיענות לבקשה מעין זו תיעשה ברוחב לב (ראו, לדוגמה, רע"א 2345/98 ס' דנגור ואח' נ' ליבנה ואח', פ"ד נב(3) 427, 431 (1998); רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר, [פורסם בנבו] פסקה 5 (25.10.2012)).
עם זאת, "בית המשפט ייטה שלא להתיר תיקון כתב טענות אם מטרת התיקון היא הוספת עילה חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית.
נטייה זו מתחזקת ככל שהתביעה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההליך, וככל שהתרת התיקון תאריך ותסרבל את הדיון" (רע"א867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 12 והאסמכתאות שם (22.3.2017))).
לצד שיקול זה, קיימים שיקולים נוספים כמו תום לב ושיהוי בהגשת הבקשה; עיתוי הגשתה ביחס לשלב בו מצוי ההליך; התנהגותו של בעל הדין המבקש; השפעת התיקון על הגנתו של הצד שכנגד, ושיקול מערכתי-ציבורי הנוגע למשאבי הזמן של מערכת השיפוט (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי328-321 (2015)).
כלומר, ככל שההליך בשלב מתקדם יותר, תיקון כתב התביעה יוביל לסרבול ההליך, ובמסגרת בקשת התיקון מבוקש להוסיף עילות תביעה חדשות, בית המשפט יטה שלא לאשר את בקשת התובע לתיקון כתב התביעה.
פסיקת בית המשפט העליון בנושא זה לא השתנתה גם לאחר כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018. בעניין זה נפסק ברע"א 8892/20 דן פורטמן נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ (החלטה מיום 8.4.2021), בין היתר, כך:
כידוע, לבית המשפט שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר "בכל עת" לבקשות לתיקון כתבי טענות, "בדרך ובתנאים הנראים צודקים" לשם הכרעה "בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (תקנה 92 לתקסד"א הישנות; וכן תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (להלן: תקסד"א החדשות)). בשים לב לתכלית זו, לאורך השנים השתרשה בפסיקה גישה ליברלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, כאשר על פי רוב נעתרים להן ברוחב לב (רע"א 8966/20 מוהנא נ' ח'ליל סולימאן, [פורסם בנבו] פסקה 10 (17.1.2021); רע"א 6222/20 הדר נ' שם טוב, [פורסם בנבו] פסקה 13 (27.10.2020)).
בין מכלול שיקוליו, יבחן בית המשפט את השלב בו מצוי ההליך, תום לבו של מבקש התיקון, האם התיקון צפוי להוביל להארכת הדיון ולסרבולו, וכן את תרומתו הפוטנציאלית של התיקון לבירור הפלוגתאות שבמחלוקת (ראו: בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר, [פורסם בנבו] פסקה 8 והאסמכתאות שם (22.11.2012) (להלן: עניין אינסלר); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 362-335 (מהדורה שביעית בעריכת שלמה לוין, 1995) (להלן: זוסמן)). ביישום השיקולים הללו על נסיבות המקרה הנדון, סבורני כי יש לאפשר את התיקון המבוקש, וזאת אף בשים לב למדיניות ההתערבות המצומצמת בהחלטת הערכאה המבררת הנהוגה ביחס להחלטות מסוג זה.
המדובר בבקשה לתיקון סכום התביעה, המרחיבה, ביחס לאותה עילת תביעה, ועל בסיס מסד עובדתי זהה בעיקרו, את היקף הנזק שנגרם לבעלי הדירות כתוצאה ממעשי החברה הקבלנית. משכך, פשיטא כי אין בהיעתרות לבקשת התיקון כדי לסרבל או להאריך את ההליך במידה בלתי מתקבלת על הדעת.
מסקנה זו מתחזקת בהינתן השלב הדיוני בו מצוי ההליך: אומנם חלפו כ-5 שנים מיום הגשת התובענה, אולם טרם החלו דיוני ההוכחות בעניין הסעד הכספי, נושא בקשת התיקון, והרי בחלוף הזמן, כשלעצמו, אין "השפעה מכרעת" היה ולא "התחיל בינתיים הבירור והמשפט התקדם" (ראו: זוסמן, עמ' 354-353; ראו גם: רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 432 (1998)).
לא זו אף זו, דומה כי היענות לבקשת התיקון תביא לבירור ממצה של הפלוגתאות שבין הצדדים ותסייע לבית המשפט "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת", כמצוות סעיף 92 לתקסד"א הישנות; וכי מנגד דחייתה עלולה לגרום לנזק לא מבוטל לבעלי הדירות, אשר יפוצו אך בגין חלק מהנזק שנגרם להם, ולא יוכלו לתבוע בגין יתרת הנזק בשל מעשה בית דין שיקום, חשש העולה ביתר שאת בשים לב לחומרה ולהיקף הליקויים בעבודות הבנייה, כעולה מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.
שינוי מגמה מסוים בעת תיקון כתב תביעה או תיקון כתב הגנה
בפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון המתייחסת לתיקון כתב טענות (תיקון כתב תביעה או תיקון כתב הגנה בתביעה כספית או אזרחית) בית המשפט מדגיש כי הגישה הליברלית שהייתה נהוגה בעת תוקפן של תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 כבר אינה חלה לאחר כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (החל מתאריך 1.1.2021).
בעניין זה בית המשפט העליון קבע ברע"א 3510/21 עידן נצר נ' דוד קונפינו ואח' (פורסם בנבו, 25.8.2021):
"ויובהר, בפסיקה שנהגה לאורך השנים בהן חלו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקסד"א הישנות) נהגה גישה ליברלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, אשר נבחנו בהתאם לתקנה 92 לתקסד"א הישנות, כאשר על פי רוב היו נעתרים להן ברוחב לב (ראו, למשל: בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר, [פורסם בנבו] פסקה 8 והאסמכתאות שם (22.11.2012); רע"א 198/20 פוטשניק נ' MORBY, [פורסם בנבו] פסקה 15 והאסמכתאות שם (10.6.2020); רע"א 8892/20 פורטמן נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 14 (8.4.2021); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 362-335 (מהדורה שביעית, 1995)).
לעומת זאת, התקסד"א החדשות משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות. כך, במיוחד, באותם מקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש כבר במסגרת כתב הטענות המקורי (השוו: רע"א 5060/21 נחל אשכול השקעות בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 10-13 (18.8.2021)).
אתם צריכים לתקן את כתב הטענות שלכם?
אם נתקלתם בבעיה המצריכה תיקון כתב תביעה או כתב הגנה עליכם ליצור קשר בהקדם עם עורך דין תביעות מנוסה ובעל ידע רב בכל הקשור לתיקון כתבי טענות והגשת בקשה לתיקון כתב תביעה.
לסיכום
תיקון כתב תביעה עשויה להיות משימה לא פשוטה ובמיוחד אם בקשה לתיקון כתב תביעה מוגשת בשלב מתקדם של ההליך. כדאי מאוד להכיר את הטיעונים המשפטיים הרלוונטיים לצורך תיקון כתב תביעה ולהגיש את הבקשה מוקדם ככל הניתן.
בכל מקרה, קחו בחשבון שאם תוגש בקשה לתיקון כתב תביעה ובית המשפט יקבל אותה, אתם עשויים להיות מחוייבים בתשלום הוצאות משפט לצד שכנגד, משום שהנתבע יאלץ להגיש כתב הגנה מתוקן.
שאלות נפוצות בעניין תיקון כתב תביעה
-
האם תיקון כתב תביעה כרוך בהוצאות משפט?
לרוב, תיקון כתב תביעה יהיה כרוך בתשלום הוצאות משפט לצד שכנגד (הצד שכנגד יאלץ להגיש כתב הגנה מתוקן).
-
מה השלב הנכון לדרוש תיקון כתב תביעה?
יש לדרוש תיקון כתב תביעה (נכון גם לתיקון כתב הגנה) מיד או בהקדם האפשרי לאחר שהתברר שיש סיבה או עילה לתקן את כתב התביעה. ככל שההליך המשפטי יהיה בשלב מתקדם יותר כך הסיכוי שבית המשפט יעתר לבקשה לתקן את כתב התביעה הולך ופוחת.
-
האם אפשר לדרוש תיקון כתב תביעה ללא סיוע מעורך דין?
בקשה לתיקון כתב תביעה מתבססת לרוב על טיעונים משפטיים. אם אתם רוצים להגדיל את הסיכויים שהבקשה שלכם תתקבל עדיף להסתייע בשירותיו של עורך דין.
-
מה קורה אם בקשה לתיקון כתב תביעה נדחית על ידי בית המשפט?
במצב שבית המשפט דוחה את הבקשה ההליך ממשיך מהנקודה שהוא עצר. יתכן מאוד שבמצב זה תהיה בעיה לתובע להוכיח את טענותיו ולזכות במשפט.