צו חוסם – מהו וכיצד הוא יכול למנוע מכם להגיש תביעה?

צו חוסם
צו חוסם

צו חוסם הוא צו חריג מאוד שכל מטרתו היא למנוע מאדם או גוף אחר להגיש תביעה. כידוע, זכות הגישה לערכאות היא זכות מהותית ולכן שלילת זכות זו תעשה במקרים נדירים ביותר. דוגמה למקרה בו עשוי להינתן צו חוסם – כאשר בעל דין מגיש אין ספור תביעות כנגד אדם או גוף אחר, וכל התביעות הן תביעות סרק.

לעיתים אין ברירה אלא לדרוש לקבל צו חוסם משום שכל מטרתו של בעל הדין שמנגד היא לגרום לכם לנזקים כספיים. כלומר, אותו בעל דין שמגיש תביעות סרק יודע שתביעותיו ידחו אך הוא גם יודע שתאלצו לשכור שירותיו של עורך דין על מנת להתמודד עם כל התביעות, וזה עשוי לעלות לכם סכומי כסף משמעותיים.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

באילו מקרים ינתן צו חוסם?

סוגיה זו נדונה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית שמתבררת בישראל בין חברות ישראליות וזרות (ת"צ 50307-11-20 בי. אם. אנד. בי. אל. קבוצת מסחר בע"מ נ' Yang Ming Marin Transport Corp). אם צו חוסם הוא דבר נדיר הרי שקבלת צו שכזה במסגרת הליך ייצוגי זהו מקרה נדיר עוד יותר.

בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כך:

סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מקנה לבית המשפט סמכות כללית למתן סעדים, לרבות צווים: " … צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שייראה לנכון בנסיבות שלפניו".

הפסיקה הכירה בכך שהתיבה "כל סעד אחר" מצביעה על כך שהמדובר ברשימה פתוחה, המאפשרת לבתי המשפט ליצור סעדים חדשים ולקבוע את אופן הפעלתם, ואכן בתי המשפט הוציאו מלפניהם צווים החוסמים את דרכו של מתדיין ספציפי לנקוט בהליכים משפטיים. הצווים ניתנים באופן אישי כנגד הצד הספציפי (in Personam).

משמעותו המעשית של הצו החוסם היא פגיעה בזכות הגישה לערכאות, ובמקרים בהם מבוקש ליתן צו חוסם כנגד ניהול הליך בפורום זר, כפי שמבוקש בענייננו, מהווה הדבר גם פגיעה בעקרון כיבוד הערכאות הזרות.

האפשרות העיונית להעניק צו חוסם, אשר ימנע מבעל דין לפתוח בהליך במדינה זרה, נדון לראשונה בהרחבה על ידי בית המשפט העליון ב רע"א 714/96 פריסקל נ' אורנשטיין, פ"ד מט(5) 759, (1996) (להלן: "עניין פריסקל").

בפסק הדין בעניין פריסקל התווה בית המשפט העליון את השיקולים להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בבואו ליתן צו חוסם, תוך שהוא מבהיר שאין המדובר ברשימה סגורה:

ראשית יש לבחון האם פתיחתו של ההליך הזר מהווה ניסיון לפגוע במבקש הצו או למנוע ממנו זכות המגיעה לו בדין; שנית, האם פתיחת ההליך הזר נעשתה לצורכי איום או סחיטה; שלישית, האם פתיחת ההליך הזר פוגעת בעקרונות צדק מהותיים ודיוניים. מעל כל אלו, עומד שיקול הצדק המוכרע בהתאם לנסיבות העניין.

צא ולמד; סמכות ליתן צו חוסם אינה במחלוקת, אולם אופיו הקיצוני והייחודי של הצו החוסם מחייבים את בית המשפט לנהוג משנה זהירות בהפעילו את שיקול הדעת המסור לו בהענקת הצו ולתתו אך ורק במקרים נדירים וחריגים במיוחד (ראו: רע"א 778/03 אינטר-לאב בע"מ נ' Israel Bio Engineering Project, פ"ד נז(5) 769, 772 (2003)).

עורך דין אדי בליטשטיין
צריכים ליווי משפטי בעניין צו חוסם? צרו קשר עם עורך דין תביעות אדי בליטשטיין

דירוג הגולשים:

5 / 5. 59

No votes so far! Be the first to rate this post.

אנחנו שמחים לדעת שהמאמר סייע לך.

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

הקליקו על הכותרת כדי לחזור לחלק הרלוונטי במאמר
Picture of עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות - כספיות מורכבות.

למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בעמוד אודות.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב