פיצול סעדים – מדוע יש לחשוב על זה עוד לפני הכנת כתב תביעה?

פיצול סעדים זאת סוגיה משפטית חשובה מאוד אשר רבים אינם נותנים עליה את הדעת. לעיתים התעלמות מסוגיית פיצול הסעדים אף עשויה להוביל לכך שהתובע יפסיד חלק מהסעדים המגיעים לו עקב התנהלות לא נכונה מצידו.

כלל ידוע הוא שיש לכלול בכתב התביעה את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת תביעה, והוא לא יוכל לתבוע בתביעה נפרדת את מה שהוא לא תבע. עניין זה מוסדר בתקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, אשר קובעת כך:

(א) תובע יכלול בכתב תביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו בשל עילת התביעה ולא יוכל להגיש תביעה בשל החלק שלא תבע.

(ב) תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תינתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים.

(ג) בית המשפט יכריע בבקשה לפיצול סעדים עד תום קדם-המשפט.

לדוגמה: אדם מעוניין לתבוע אדם אחר על סך מיליון שקלים, אך כרגע הוא יכול לשלם אגרת בית משפט עד לגובה מאה אלף שקלים. מסיבה זו אותו אדם מגיש תביעה, ללא בקשה נפרדת לצורך פיצול סעדים, ותובע רק מאה אלף שקלים. בנסיבות אלה אותו תובע לא יוכל לתבוע בשלב מאוחר יותר את היתרה.

שימו לב: בהתאם לתקנה 25(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, פיצול הסעדים יש לדרוש בבקשה נפרדת ולא כסעיף נפרד בכתב התביעה.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

האם יש חובה לבקש פיצול סעדים כאשר הסעד הנדרש אינו בסמכותה של הערכאה שדנה בתביעה?

נבחן לדוגמה את המקרה הבא: מוגש כתב תביעה להכרעתו של המפקח על הבתים המשותפים. במסגרת כתב תביעה נטען שהנתבע בנה פרגולה באופן הפוגע בקניינו של התובע וברכוש המשותף של יתר הדיירים בבניין המשותף. התובע דורש מהמפקח על הבתים המשותפים להורות לנתבע להסיר את הפרגולה, ובמקביל התובע מעוניין לקבל גם פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו.

במצב זה התובע במלכוד מסוים. אם הוא ידרוש לקבל פיצוי כספי בגין הנזקים שהנתבע גרם לו, הרי שהנתבע יוכל להגיש בקשה לסילוק על הסף משום שלמפקח על הבתים המשותפים אין כלל סמכות עניינית לדון בעילות תביעה נזיקיות. בדוגמה שפורטה לעיל, כל מה שהמפקח יוכל להכריע בו הוא בעניין הסרת הפרגולה (ללא פסיקת פיצוי כספי).

האם במקרה זה על התובע לבקש פיצול סעדים? התשובה על כך שלילית. מכיוון שלמפקח על הבתים המשותפים אין כלל סמכות עניינית לדון בעילה נזיקית, אין צורך לדרוש פיצול סעדים, וניתן להגיש תביעה נוספת ולדרוש פיצוי כספי גם ללא פיצול סעדים (במקרה שבדוגמא – ניתן להגיש תביעה נוספת לבית משפט השלום או לבית משפט לתביעות קטנות, או אפילו בית המשפט המחוזי, והכל בהתאם לסכום הנזק וסכום התביעה).

בעניין מקרקעין ישנו חריג לסוגיית פיצול הסעדים – במקרים אלה מגישים את התביעה לבית המשפט שמוסמך לדון בסעד העיקרי וכוללים באותו כתב תביעה גם את הסעד המשני (הסעד הטפל), גם אם הוא לא בסמכותה של אותה ערכאה.

פסיקות בית המשפט העליון בעניין פיצול סעדים

ניתן למצוא דוגמאות רבות של פסיקות בית המשפט העליון בסוגיית פיצול הסעדים:

רע"א 6581/19 קבוצת שיא ניהול פרויקטים בע"מ נ' אברהם אלתר קוסטינר ואח' (החלטה מיום 5.4.2020) – פיצול סעדים בתביעות מקרקעין:

על פי הלכת עקריש, אשר ידועה גם כ"הלכת פיצול הסעדים", אדם המבקש לתבוע סעד כספי לצד סעד שאינו כספי, וכל אחד מהסעדים מצוי בסמכותה של ערכאה שיפוטית אחרת, יידרש הוא לפצל את תביעתו בין הערכאות המתאימות. יוער כי הלכה זו צומצמה במידה מה ביחס לתחולתה לגבי סעדים במקרקעין, בין היתר בעקבות קביעת הכלל בדבר "הטפל הולך אחר העיקר". לפי כלל זה, מקום בו נתבעים שני סעדים הקשורים במקרקעין, אף אם מסורים הם לסמכותן העניינית של ערכאות שונות, הם יידונו לפני הערכאה המוסמכת לבירור הסעד העיקרי…

רע"א 7703/17 ורדה אחימן נ' המועצה המקומית פרדס חנה – כרכור (החלטה מיום 25.10.2017) – פיצול סעדים בעניין סעד הצהרתי וסעד אופרטיבי:

…."הלכה פסוקה היא, כי 'הזוכה בסעד הצהרתי רשאי לתבוע גם סעד אופרטיבי הנובע מאותה עילה ואין לו צורך בהיתר לפיצול סעדים'" (ע"א 7746/11 נציגות הבניין ברחוב רוטשילד 78 ראשון לציון נ' סטריקובסקי, [פורסם בנבו] פסקה 22 לחוות דעתי (24.10.2013), על סמך האמור בע"א 10474/03 הכהן נ' מלונות הים התיכון בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 18 (24.11.2005) (להלן: עניין הכהן); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 314-313 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)).

…

סוגיית פיצול הסעדים מבוססת במידה רבה על שאלת קיומו של השתק עילה, והדברים שלובים זה בזה: "פסק דין הצהרתי אינו מונע מכוח הכלל של השתק עילה תובענה לסעד אחר, אף אם בעת הגשת התובענה לסעד הצהרתי התגבשה כבר לתובע עילה לסעד מהותי, אך הוא העדיף לתבוע בשלב הראשון סעד הצהרתי בלבד. לפיכך, בהתאם לגישה זו אין התובע זקוק להיתר לפיצול סעדיו" (עניין הכהן, פסקה 18; וראו נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 134-124 (1991)).

ע"א 1020/06 הניה קרצר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (החלטה מיום 13.1.2010) – פיצול סעדים בתביעה כספית:

כלל הוא, כי תובע נדרש לתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת תביעה אחת, ואם לא עשה כן מנוע הוא מלשוב ולתבוע את אשר החסיר (ראו, תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי); עניין לב יסמין, עמ' 454). כאשר מדובר בסעדים שונים, רשאי התובע לבקש היתר לפיצול סעדים (תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי).

אולם, לא ניתן לקבל היתר לפיצול סעדים, כאשר מדובר בפיצול של אותו הסעד (ע"א 532/86 המועצה לייצור ולשיווק של פרחי נוי נ' פרחי שומרון סלע בע"מ, פ"ד מג(1) 252 (1989)). במקרה דנא, שני רכיבי הפיצוי, בגין נזקי גוף ובגין עוגמת נפש, הינם בגדר סעד כספי. ייתכן שדי בתכונה זו כדי להפוך אותם לסעד אחד שאינו ניתן לפיצול (ראו, עניין לב יסמין, עמ' 455). אין צורך להכריע בשאלה זו, שכן המערערים לא ביקשו, וממילא לא קיבלו, היתר לפיצול סעדים.

שאלות נפוצות בעניין פיצול סעדים