מה זה אכיפת חוזה?
אכיפת חוזה זהו מצב שבו כופים על אחד הצדדים לחוזה, שהפר אותו לפעול בהתאם להוראות החוזה, גם אם הוא לא רוצה או שהדבר לא כדאי לו מבחינה כלכלית.
לרוב אכיפת חוזה תתבצע על ידי מתן החלטה שיפוטית. הפרתה של ההחלטה השיפוטית עשוי להוביל לסנקציות קשות ביחס למפר, דבר שהופך את אי קיום ההחלטה השיפוטית לעניין לא משתלם.
אכיפת חוזה יכולה להתבצע גם על ידי הליך בוררות. הסנקציה בגין אי קיום החוזה לאחר הליך הבוררות יכולה להיות דומה או זהה לסנקציה שעשוי להטיל בית המשפט על המפר.
נדגים אכיפת חוזה על ידי דוגמה פשוטה: שלומי החליט לרכוש מאבי רכב יוקרתי בשווי חצי מיליון שקלים. שלומי שילם לאבי מקדמה קטנה ואת רוב הסכום התחייב לשלם זמן קצר לפני מסירת הרכב. אבי הזמין את הרכב מהיצרן מתוך הנחה ששלומי ישלם לו את כל יתרת הסכום. לפתע שלומי מודיע לאבי שהוא לא מעוניין יותר ברכב ושהוא לא מתכוון לשלם לו את היתרה. בשלב זה אבי בבעיה קשה כי הוא כבר הזמין את הרכב עבור שלומי מהיצרן. במצב כזה אבי יכול להגיש תביעה בגין הפרת חוזה נגד שלומי ולדרוש אכיפת חוזה.
מכוח מה ניתן לדרוש אכיפת חוזה?
סעד של אכיפת חוזה ניתן לדרוש מכוח הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
"אכיפה" מוגדרת בחוק החוזים כך:
"אכיפה" – בין בצו לסילוק חיוב כספי או בצו עשה אחר ובין בצו לא-תעשה, לרבות צו לתיקון תוצאות ההפרה או לסילוקן;
הסעיף הרלוונטי לסעדים בגין הפרת חוזה הוא סעיף 2 אשר קובע כך:
הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה.
כלומר, מכוח סעיף זה ניתן לתבוע אכיפת חוזה או ביטולו בתוספת פיצוי כספי. לא ניתן לדרוש גם אכיפה וגם ביטול חוזה. מדובר בשני סעדים המנוגדים אחד לשני.
לא ניתן לדרוש אכיפת חוזה בכל מקרה
סעיף 3 לחוק החוזים קובע באילו מצבים לא ניתן לאכוף את החוזה:
הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה:
- החוזה אינו בר-ביצוע;
- אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי;
- ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל;
- אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין.
מכוח סעיף 4 לחוק החוזים בית המשפט רשאי גם לקבוע תנאים לצורך אכיפתו של החוזה. סעיף 4 קובע כך:
בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בקיום חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות הענין.
אי אכיפת חוזה מכוח פסיקת בית המשפט העליון
פסיקת בית המשפט העליון היא פסיקה חשובה מאוד מכיוון שהיא מחייבת את כל יתר הערכאות. בית המשפט העליון הכיר בכך שלא ניתן להורות על אכיפת חוזה גם במקרים נוספים שלא מפורטים בצורה מפורשת בסעיף 3 המוזכר קודם לכן, לדוגמה כאשר מדובר במחלוקת עסקית בעניין חוזה הפצה. במקרים כאלה לפי בית המשפט יש לשקול מתן פיצוי כספי ולנתק את היחסים בין הצדדים.
פסיקת בית המשפט העליון בתיק רע"א 5292/24 שיראור סחר ישיר בע"מ נ' NIngbo AUX IMP & EXP.CO.LTD (פסק דין מחודש אוגוסט 2024) קבעה בעניין זה כך:
לא למותר להוסיף כי בעניינם של חוזי הפצה, נקבע לא אחת כי "ככלל, אין לכפות על צדדים להסכם מסוג זה שיחסיהם עלו על שרטון, להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי ביניהם בניגוד לרצונו של מי מהם והתרופה המתאימה למקרים מעין אלה איננה צו מניעה או צו עשה זמני כי אם סעד של פיצוי כספי" (רע"א 7246/11 חיים לוי סוכנות רכב מוסך איזורי ירושלים (1998) בע"מ נ' קרסו מוטורס בע"מ, פסקה 7 (16.1.2012); ראו גם: רע"א 2479/06 ארגון סוכני דואר נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 11 (9.7.2007); רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ, פסקה 6 (13.12.2005); רע"א 5284/95 ג'יג'י מערכות קוסמטיקה בע"מ נ' של סוכנויות יופי בע"מ (24.10.1995)).
האם ניתן לאכוף חוזה שנכרת בעל פה?
לא כולם יודעים שלא חייבים לחתום על חוזה כדי ליצור התחייבות מחייבת. ניתן גם לכרות חוזה בעל פה (למעט מקרים מסוימים כמו ביצוע עסקאות במקרקעין – במקרים אלה ישנה חובה לערוך חוזה בכתב).
ככל שניתן להוכיח שאכן נכרת חוזה בעל פה ניתן גם לדרוש את אכיפתו במצב שבו אחד הצדדים מפר אותו. יחד עם זאת, הוכחת קיומו של חוזה בעל פה הוא לעיתים משימה קשה מאוד, ואפילו בלתי אפשרית, במיוחד אם אין הקלטת שיחה המתייחסת לעריכת החוזה בעל פה, או אם אין עדים שיכולים להעיד שאכן נכרת חוזה בעל פה.
זאת בדיוק הסיבה מדוע אנשים נוטים לערוך הסכמים בכתב, משום שקל יחסית להוכיח את תנאי ההסכם, ולא צריכים להעזר, לרוב, בעדים או שיחות מוקלטות.
אם הנפגע מהפרת חוזה בעל פה יצליח להוכיח את תנאי ההסכם שאליו הגיעו הצדדים בעל פה, ויוכיח שתנאי ההסכם הופרו, הוא יוכל לקבל סעד של אכיפת חוזה בבית המשפט.
כיצד לפעול לאחר הפרת חוזה אם מעוניינים באכיפתו?
כפי שהוסבר בתחילת מאמר זה, לא כל אדם יכול להורות על אכיפת חוזה אלא לרוב העניין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט (או לבורר).
לעיתים הפרת חוזה יוצרת נזק מיידי ומשמעותי ולא תמיד ניתן לחכות שנה או שנתיים עד שתוכרע התביעה במלואה, ובית המשפט יורה על אכיפת החוזה. במצבים אלה ניתן להגיש את התביעה ואיתה בקשה לקבלת סעדים זמניים. מטרתם של הסעדים הזמניים הוא להבטיח שהתביעה בין הצדדים לא תתנהל לחינם, ושבסופה לא יתברר שהסעד שנתבע (אכיפת החוזה) כלל אינו אפשרי.
במקרים אלה ניתן לשקול לדרוש סעד זמני בדמות צו עשה או צו מניעה במטרה לקבע את המצב הקיים. במקרים מסוימים אפשר אפילו לדרוש הטלת צו עיקול זמני על כספים שחייבים לנפגע מכוח החוזה.
אם נשתמש בדוגמה בתחילת המאמר בעניין רכישת הרכב, אז לצורך הבטחת האפשרות לאכיפת החוזה ניתן לדרוש מבית המשפט צו מניעה שאוסר על שלומי לרכוש רכב חלופי אחר וגם צו עיקול זמני על הכספים ששלומי התחייב לשלם לאבי עבור הרכב.
כמובן שכל מקרה צריכים לבחון לגופו של עניין, אבל בשורה התחתונה תמיד צריכים לחשוב כיצד כדאי לפעול על מנת להבטיח שבסיומו של ההליך התובע לא יעמוד בפני שוקת שבורה ולא יוכל לקבל סעד של אכיפת חוזה או פיצויים כספיים.
לסיכום
אכיפת חוזה הוא מצב שבו דורשים לקיים את החוזה. לרוב, כדי לאכוף חוזה תצטרכו להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לקבל החלטה שיפוטית בעניין זה.
לא בכל מצב אכיפת חוזה אפשרית וחוק החוזים ואפילו פסיקת בית המשפט העליון מכירים במקרים בהם לא ניתן לאכוף חוזה. במקרים שבהם לא ניתן לאכוף חוזה יפסק לרוב פיצוי כספי.
לא ניתן לדרוש אכיפת חוזה וביטול חוזה באותה תביעה, מכיוון שמדובר בסעדים מנוגדים, ועל התובע לבחור באחת האפשרויות.
בעת הגשת תביעה לצורך אכיפת חוזה, לעיתים כדאי לשקול הגשת בקשה לקבלת סעדים זמניים על מנת שיובטח בסיומה של התביעה שתוכלו לקבל את סעד אכיפת החוזה.
