עיון בפנקס התובענות הייצוגיות, הזמין לכולם, יגלה כי כמעט מדי שבוע ניתן למצוא בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא נגישות אחת לפחות אשר מוגשת לבית המשפט (ולרוב הרבה יותר). למעשה, בשנים האחרונות תביעות ייצוגיות בנושא נגישות הפכו מתחום זניח לתחום פורח אשר מכניס כסף בעיקר לעורכי הדין המייצגים תובעים ייצוגיים.
מנגד, מי שנפגע בעת הגשת תביעה ייצוגית הוא בעל עסק קטן אשר יתכן שפשוט ולא היה מודע להוראת חוק כלשהי שעסקה בתחום הנגישות. ברוב המוחלט של המקרים, תביעה ייצוגית בנושא נגישות איננה מוגשת נגד עסקים גדולים מאוד (רשתות).
עניין זה זכה לאחרונה לסיקור תקשורתי נרחב:
באילו מקרים ניתן להגיש תביעה ייצוגית בנושא נגישות?
תביעה ייצוגית בנושא נגישות ניתן להגיש רק במקרים הקבועים בהוראות חוק תובענות ייצוגיות. התוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות מתייחסת לאותם מקרים וקובעת, בין היתר, כך:
9. (1) תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
(2) תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
(3) תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005.
כלומר, תביעה ייצוגית בנושא נגישות מוגשת בסוגיות הרלוונטיות לאנשים עם מוגבלויות.
פרקים ד', ה', ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עוסקים בנושאי תעסוקה של אנשים עם מוגבלויות, שירותי תחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלויות, ומקום ציבורי ומתן שירות ציבורי לאנשים עם מוגבלויות. הוראות אלה כוללות כל כך הרבה חובות הרלוונטיות לנגישות והתאמת השירותים לאנשים עם מוגבלויות, שלעיתים נראה שהן פשוט בלתי ישימות, או שחלק גדול מבעלי העסקים כלל לא מודעים אליהן.
לדוגמה: סעיף 19יב(ה')(1) קובע כך:
מי שעיסוקו בהשכרת רכב מנועי פרטי, שבבעלותו או בהחזקתו 100 כלי רכב לפחות, יחזיק לפחות שני כלי רכב, המותאמים לנהיגה בידי אדם עם מוגבלות, ולפחות שני כלי רכב נוספים, המותאמים להסעתו של אדם עם מוגבלות;
אתם מוזמנים לבדוק כמה מבין החברות העוסקות בהשכרת רכבים ויש להן יותר ממאה רכבים אכן עומדות בהוראות דרישה זו. להערכתי רק מעטות מהן.
הוראת חוק נוספת מכוחה ניתן להגיש תביעה ייצוגית היא תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013. חלק גדול מהתביעות הייצוגיות בנושא נגישות אכן מוגשות מכוח הוראת חוק זו משום שדווקא הוראת חוק זו עוסקת בהנגשת אתרי אינטרנט (ראו את הכתבה בסרטון המוצג מעלה), תחום שכל עורך דין תביעות ייצוגיות העוסק בהגשת תביעות ייצוגיות בנושא נגישות מחבב במיוחד.
למה שמישהו יגיש תביעה ייצוגית בנושא נגישות?
תביעה ייצוגית בנושא נגישות פטורה מתשלום אגרת בית משפט
בחודש מאי 2018 בוצע שינוי מהותי בתחום התובענות הייצוגיות. עד לאותו מועד כל הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית הייתה פטורה מאגרה. על מנת להילחם בתופעת הליכי הסרק שנוצרו בתחום זה, שרת המשפטים באותה תקופה (איילת שקד) קבעה שרוב התחומים שבהם ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית יחוייבו בתשלום אגרת בית משפט (האגרה המלאה להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי עומדת, נכון להיום, על קצת יותר מ-16 אלף ש"ח).
על מנת להקל על אנשים עם מוגבלויות נקבע שבעת הגשת תביעה ייצוגית בנושא נגישות לא תהיה חובה לשלם אגרה. פטור זה מאגרת בית משפט גרם לכך שתחום הנגישות הפך מתחום זניח לתחום "פורח" בעולם התביעות הייצוגיות, וכיום הפטור מאגרת בית משפט מוביל לכך שמוגשות תביעות ייצוגיות רבות בנושא נגישות, חלקן הגדול כנגד בעלי עסקים קטנים.
תביעה ייצוגית בנושא נגישות מובילה לרוב לקבלת תשלום כספי
בחלק גדול מהמקרים, לאחר הגשת תביעה ייצוגית בנושא נגישות, אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהתקיימה הפרה על ידי המשיב/ה. על פי הגישה הרווחת היום בבתי המשפט, די שההפרה תוקנה על מנת לזכות את המבקש הייצוגי ואת עורך דינו בגמול ושכר טרחה.
גמול ושכר טרחה עשויים לנוע בין אלפים בודדים לעשרות אלפי שקלים, ובמקרים חריגים גם ליותר מכך.
במקרים רבים בעלי העסקים נגדם הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא נגישות יעדיפו שלא לנהל את ההליך. הדבר נובע לא רק מהסיכון שבניהול הליך ייצוגי אלא משכר הטרחה הגבוה אותו אותם בעלי עסקים יצטרכו לשלם לעורכי דינם. במקרים אלה בעלי העסקים מעדיפים, לרוב, לשלם לתובע הייצוגי ועורך דינו ולסגור את התיק, במקום לשלם לעורך דין מטעמם ולשאת בסיכון שייתכן ובית המשפט יקבל לפחות חלק מטענות המבקש הייצוגי.
בתאריך 17.8.2023 בית משפט השלום בתל אביב דחה בקשה לקבלת תשלום גמול ושכר טרחה מתובעת ייצוגית שהגישה תביעה ייצוגית בגין העדר הצהרת נגישות באתר אינטרנט, ואף חייב אותה בהוצאות משפט. נימוקי בית המשפט מעניינים במיוחד ועשויים להוביל לשינוי מגמה במסגרת תביעות ייצוגיות העוסקות בנושא נגישות.
מצד שני, מדובר בפסיקה של בית משפט השלום שאיננה מחייבת בתי משפט אחרים, ושופטים אחרים עשויים להמשיך ולדון בתביעות ייצוגיות בנושא נגישות באותה צורה בדיוק שבה דנו עד היום.
איך מתמודדים עם בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא נגישות?
הדרך הנכונה ביותר כלכלית ומשפטית להתמודד עם בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא נגישות היא למנוע את הגשתה מלכתחילה.
בעלי עסקים גדולים יכולים להסתייע בשירותיהם של עורכי דין העוסקים בתחום הנגישות או מורשה נגישות השירות. אנשי מקצוע אלה יוכלו לבחון את פעילות העסק ולהציע התאמות אשר מקיימות את הוראות הדין. במצב שבו בית העסק יפעל על פי הוראות הדין יקטנו הסיכויים שמישהו יחליט להגיש נגדו תביעה ייצוגית בנושא נגישות.
אם בכל זאת הוגשה תביעה ייצוגית בנושא נגישות נגד בית העסק, צריכים לבחון את ההשלכות הכלכליות של ניהול ההליך על בית העסק. יתכן שפשוט לא ישתלם לבית העסק לשכור עורך דין מטעמו על מנת לנהל את ההליך (לדוגמה: בעסקים קטנים מאוד), ויהיה מקום לשקול לשלם סכומים שנעים בין 20-5 אלף ש"ח על מנת לסיים את ההליך.
הבעיה בגישה זו היא שהיא פותחת פתח להגשת בקשות נוספות בנושא נגישות נגד בית העסק. תחום הנגישות הוא תחום רחב הכולל הוראות חוק רבות. יתכן מצב שבו תושג פשרה בגין הפרה של הוראת חוק אחת ומיד לאחרי שהפשרה תאושר על ידי בית המשפט יוגש הליך ייצוגי נוסף בגין הפרת הוראת חוק אחרת.
ברגע שהגעתם לפשרה אחת יתכן שאותו עורך דין או עורך דין אחר (לעיתים מכרו של עורך הדין שהגיש את ההליך הראשון) יגיש נגדכם בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא נגישות בעניין שלגביו לא הגעתם לפשרה. כך תמצאו את עצמכם נאלצים להגיע שוב ושוב לפשרות. אין בהתנהלות זו שום היגיון עסקי או כלכלי.
לעיתים אין ברירה וצריכים לנהל הליך ייצוגי גם אם התקיימה הפרה כלשהי מצידכם ו/או אם התשלום לעורך הדין מטעמכם עשוי להיות גבוה יותר מסכום הפשרה עם התובע הייצוגי.
צריכים כמובן לבחון כל מקרה לגופו של עניין אך חשוב להבין שבקשה לאישור תביעה ייצוגית איננה זהה לתביעה אזרחית "רגילה" וחלים עליה כללים שונים. לעיתים ניתן להוביל לדחיית הבקשה לאישור תביעה ייצוגית גם אם אכן מוכח שהתקיים מחדל מצד בית העסק, אם משכנעים את בית המשפט שלא מתקיימים כל התנאים לאישור תביעה ייצוגית.
העניין מצריך מומחיות רבה וניסיון בתביעות ייצוגיות ולכן תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה.
שאלות נפוצות בעניין תביעה ייצוגית בנושא נגישות
-
האם כל תביעה ייצוגית בנושא נגישות מובילה לפיצוי כספי?
על פי המגמה בפסיקה בחלק גדול מאוד מהמקרים נפסק פיצוי כספי כלשהו לתובע הייצוגי ועורך דינו. רוב המקרים מסתיימים בהסתלקות מתוגמלת או הסכם פשרה.
הטעם לכך הוא שרוב הנתבעים חוששים לנהל הליך ייצוגי או שפשוט לא משתלם להם לשכור עורך דין שייצג אותם, ולא בהכרח משום שהתביעה הייצוגית בעלת סיכויי הצלחה גבוהים. -
האם יש טעם להתגונן בהליך ייצוגי אם אין מחלוקת שהפרתי את החוק?
על תביעות ייצוגיות חלים כללים שונים לעומת תביעה אזרחית "רגילה". עצם הפרת החוק מהווה קושי בהגנה על בית העסק, אך אין זה אומר שכל הפרת חוק מסתיימת לטובת התובע הייצוגי. חלק לא מבוטל מהתביעות הייצוגיות נדחות והתובע הייצוגי מחויב בהוצאות משפט.
-
כמה כסף אני יכול/ה לקבל לאחר הגשת תביעה ייצוגית בנושא נגישות?
ככל שבית העסק גדול יותר וההפרה חמורה/רחבה יותר, כך עולה הסבירות לקבל גמול גבוה יותר. עורך הדין תמיד יקבל סכום גבוה יותר (בצורה משמעותית) לעומת התובע הייצוגי.
הגמול לתובע הייצוגי עשוי לנוע בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים. -
האם כדאי לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה ייצוגית בנושא נגישות?
אני ממליץ בחום לשלוח מכתב התראה לפני הגשת כל בקשה לאישור תביעה ייצוגית. מניסיוני הרב מכתבים אלה, לרוב, משרתים מאוד את התובע הייצוגי במסגרת ההליך הייצוגי.