דיון הוכחות בבית משפט השלום או המחוזי – מה חשוב לדעת?

מה זה דיון הוכחות?

דיון הוכחות (או דיון שמיעת ראיות) הוא הדיון החשוב ביותר כל הליך אזרחי או תביעה כספית. מדובר בדיון שמתקיים בדרך כלל לאחר לפחות שני דיוני קדם משפט, במסגרתם השופט מנסה לפשט את המחלוקת ולגשר בין הצדדים במטרה להגיע לפשרה.

במסגרת דיון הוכחות מתקבלות ראיות הצדדים ונשמעים העדים של התובע והנתבע. ראיה שלא התקבלה במסגרת דיון זה או עד שלא נשמע במהלך דיון זה, לא יהיו חלק מהתיק ולא ניתן יהיה לבסס עליהם את פסק הדין, אלא אם כן תוגש בקשה נפרדת ובית המשפט יאשר את הגשת הראיה או שמיעת העד בנפרד.

דיון הוכחות הוא בדרך כלל הדיון הארוך ביותר ובמקרים מורכבים יכול להמשך יותר מיום אחד. במרבית המקרים דיון זה ימשך מספר שעות, ולרוב לפני הדיון השופט יקבע כמה זמן מוקצב לשמיעת או חקירת כל עד. עניין זה מוסדר במסגרת תקנה 64 לתקנות סדר הדין האזרחי אשר קובעת כך:

(א) לאחר ישיבת קדם-המשפט המסכמת יתקיים דיון במועדים שבית המשפט יורה, ובמסגרתו יובאו ראיות בעלי הדין.

(ב) הדיון בהליך שבו החלה שמיעת הראיות יתקיים ברצף והמשך הדיון במועד נדחה יתקיים בתוך ימים ספורים, זולת אם נסיבות העניין מחייבות אחרת; לעניין זה, על בית המשפט להבטיח, ככלל, שחקירה נגדית של עד תהיה מיד ובהמשך לחקירתו הראשית.

מטרתו של דיון ההוכחות היא לשכנע את השופט לקבל את טענות התובע או הנתבע, וכל אחד מהצדדים מנסה להראות לשופט שטענות הצד השני לא נכונות ואפילו שקריות.

התובע ועדיו מעידים ראשונים במסגרת דיון הוכחות, ואחריהם מעידים הנתבע ועדיו. עורך דינם של כל אחד מהצדדים מחליט מי מעיד ראשון. לדוגמה: אם לתובע יש 5 עדים ניתן להעיד קודם אותם ורק לאחר מכן להעיד את התובע. כנ"ל לגבי הנתבע.

ישנה חשיבות לשיקולים טקטיים במסגרת דיון הוכחות, וההחלטה את מי להעיד ובאיזה שלב עשויה להיות קריטית לניסיון לנצח במשפט.

הגשת תצהיר עדות ראשית או חקירה ראשית

כפי שהוסבר קודם לכן, במסגרת דיון הוכחות התובע ועדיו מעידים ראשונים ולאחר מכן הנתבע ועדיו. יחד עם זאת, מתן עדות והגשת ראיות לא חייבת להתבצע תמיד באמצעות עדות בעל פה.

בעניין אופן הגשת הראיות או שמיעת עדים, תקנה 67 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כך:

(א) בית המשפט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב; בהחלטתו לגבי אופן שמיעת העדויות ישקול בית המשפט, בין השאר, את היקף הראיות בכתב ובעל פה, את מורכבותה של התביעה וטיב הסכסוך בין הצדדים תוך מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.

(א1) הורה בית המשפט על הגשת עדות ראשית בכתב, ולא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כאמור, רשאי בית המשפט, בלי לגרוע משאר סמכויותיו, להורות כי לא יורשה בעל הדין להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות.

(ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי, תינתן עדיפות למתן עדות בכתב אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.

(ג) לאחר שהוזהר העד כדין, בעל הדין שזימן את העד יחקרוהו בחקירה ראשית ובעל הדין שכנגד רשאי לחקור את העד בחקירה נגדית; בעל הדין שזימן את העד רשאי לחזור ולחקור אותו בחקירה חוזרת, לגבי עניינים הנובעים מהחקירה הנגדית שנותרה לגביהם אי-בהירות; לעניין תקנת משנה זו, "בעל דין שכנגד" – כל בעל דין המצוי בחזית מחלוקת מהותית עם בעל הדין שזימן את העד או שבית המשפט התיר לו לחקור את העד בחקירה נגדית.

תצהיר עדות ראשית

ניהול דיון הוכחות יכול להתבצע על בסיס תצהיר עדות ראשית שמוגש מטעם התובע והנתבע, והעדים מטעמם. תצהיר עדות ראשית הוא מסמך שמפרט את עדות בעל הדין או העד הרלוונטי, ואליו מצרפים את כל הראיות הרלוונטיות לאותו בעל דין או עד.

מטרת הגשת תצהיר עדות ראשית לפני דיון הוכחות היא לחסוך זמן בתשאול בעל הדין או העד הרלוונטי על ידי עורך דין מטעמו. אם הוגש תצהיר עדות ראשית, בעל הדין או העד יחקרו רק על ידי עורך הדין של הצד שכנגד (חקירה נגדית).

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות קובעות כי ברירת המחדל במסגרת דיון הוכחות היא שמיעת בעלי הדין או העדים בעל פה ולא באמצעות הגשת תצהירי עדות ראשית, אך מדובר בהחלטה שנתונה לשיקול דעת בית המשפט, אשר רשאי לקבוע הגשת תצהירי עדות ראשית, במיוחד בתיקים מורכבים.

בעל דין או עד שלא הגיש תצהיר עדות ראשית, למרות החלטת בית המשפט, לא יוכל להעיד במסגרת דיון הוכחות, מבלי לקבל את אישורו של בית המשפט. אם לא יהיה הסבר משכנע במיוחד בעניין אי הגשת התצהיר, בית המשפט לא יתיר את מתן העדות בנסיבות אלה.

חקירה ראשית

במסגרת כל דיון הוכחות יש כמה סוגים של חקירות:

1. חקירה ראשית – חקירה במסגרתה בעל הדין מתושאל על ידי עורך דין מטעמו. מטרתה של החקירה הראשית היא למסור את עדותו של בעל הדין או העד מטעמו לבית המשפט, ולהגיש את הראיות שעשויות לתמוך בטענות. במסגרת חקירה ראשית עורך דין רשאי לשאול רק שאלות פתוחות (לדוגמה: ספר לי מה קרה בתאריך מסוים).
2. חקירה נגדית – במסגרת דיון הוכחות עורך הדין רשאי לחקור את בעל הדין או העדים של הצד שכנגד. מטרתה של החקירה הנגדית היא להפריך את עדותו או ראיותיו של הצד שכנגד. עורך הדין רשאי לשאול שאלות סגורות (שאלות שהמענה עליהן הוא כן או לא) או שאלות פתוחות.
3. חקירה חוזרת – חקירה חוזרת אינה הכרחית בכל דיון הוכחות, וכל מטרתה היא לאפשר לעורך דין לשאול את הלקוח שלו או עדים מטעמו שאלות שמטרתן להבהיר סוגיה שהועלתה במסגרת חקירה נגדית, ולא הייתה ברורה.

אם בית המשפט קבע שיש לנהל חקירה ראשית במסגרת דיון הוכחות זהו סימן שבית המשפט לא רואה מורכבות מיוחדת בתביעה, ולרוב, במקרים אלה בית המשפט יקבע פרק זמן קצר יחסית לחקירה ראשית.

במסגרת חקירה ראשית על בעל הדין או העדים מטעמו למסור כמה שיותר מידע שיכול לסייע להם להוכיח את טענותיהם, אך חשוב מאוד שעורך הדין יבצע פגישת הכנה עם הלקוח שלו על מנת שהלקוח ידע כיצד לענות נכון על שאלות וכיצד למסור את המידע הרלוונטי ולסנן את המידע הלא רלוונטי, שייתכן ואפילו יפגע בו אם הוא יתייחס אליו במסגרת דיון הוכחות. זאת אחת הסיבות מדוע מאוד חשוב להסתייע בשירותיהם של עורכי דין ליטיגציה מנוסים כדי שיכינו את הלקוח כראוי.

בסיום דיון הוכחות – סיכומים

בסיומו של כל דיון הוכחות על הצדדים לסכם את טענותיהם. סיכום הטענות יכול להתבצע בעל פה או בכתב. אם בית המשפט מצפה מהצדדים לסכם בעל פה, לרוב, מדובר בסימן שמדובר במחלוקת פשוטה יחסית.

במסגרת הסיכומים על בעלי הדין לטעון את כל טענותיהם ולהתייחס לנטען במסגרת כתב תביעה או כתב הגנה, תצהירי עדות ראשית, עדויות הצדדים, הראיות שהוגשו, מחדלים של בעלי הדין לאורך כל ההליך.

בעל דין שלא חזר במסגרת הסיכומים על טענה שהוא טען באחד מכתבי הטענות שלו לאורך ההליך – רואים בו כאילו הוא ויתר על הטענה.

לסיכום

דיון הוכחות הוא הדיון החשוב ביותר והוא יתקיים תמיד לאחר יותר מקדם משפט אחד. דיון זה תמיד יהיה הדיון הארוך ביותר, ובמקרים מורכבים יתקיים במשך יותר מיום אחד, אך לרוב מדובר בדרך כלל בדיון שנמשך כמה שעות.

במסגרת דיון הוכחות בעלי הדין מנסים לשכנע את השופט לקבל את גרסתם, ובמקביל הם מנסים להפריך את טענות הצד השכנגד.

דיון הוכחות יכול להתקיים על בסיס תצהירי עדות ראשית או באמצעות חקירה ראשית, נגדית וחוזרת.