שימוש לרעה בהליכי משפט – האם וממי ניתן לדרוש פיצוי כספי?

שימוש לרעה בהליכי משפט משמעותו שצד להליך משפטי מנצל את זכותו לפנות לערכאות משפטיות או לנהל הליך משפטי בצורה כזו שתפגע בצד שכנגד. דוגמאות אשר עשויות להחשב שימוש לרעה בהליכים משפטיים: הגשת תביעות חסרות כל סיכוי במטרה לגרום לצד שכנגד הוצאות כספיות, הגשת שוב ושוב בקשות שאינן רלוונטיות כדי לעכב את הדיון, ביצוע פעולות משפטיות במטרה לסכל החלטה קיימת של בית המשפט.

בית המשפט העליון במקרה בו נעשה שימוש לרעה בהליכי משפט על ידי חברה (ע"א 8553/19 אלכסנדר אורן נ' יהודית כהן), אשר גרמה לנזקים כספיים. עלתה השאלה האם הנפגע זכאי לפיצויים בגין שימוש לרעה בהליכי משפט, והאם ניתן לדרוש פיצוי כספי רק מהחברה (חברה בע"מ) או גם מנושא משרה בחברה?

נושא משרה ישלם פיצוי בגין שימוש לרעה בהליכי משפט

בית המשפט העליון קבע כי שימוש לרעה בהליכי משפט עשוי להוביל למצב שבו גם נושא המשרה בחברה (ולא רק החברה עצמה) עשוי להיות מחויב בגין הנזקים שנגרמו בגין הליכי הסרק שננקטו.

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין תביעות אדי בליטשטיין מסביר על שימוש לרעה בהליכי משפט

בין היתר נקבע על ידי בית המשפט כך:

סבורני, כי דוקטרינת השימוש לרעה מסמיכה את בית המשפט להטיל על מי שעושה שימוש לרעה בהליכי משפט – לצד סנקציות אחרות או במקומן – את החובה לפצות את הנפגע על נזקיו ועל הפסדיו. קיומה של תרופת פיצויים כאמור מייתר את ההיזקקות לעוולת הרשלנות כבסיס להטלת החובה לפצות את הנפגע על מי שהסב לאותו נפגע הפסדים או נזקים על ידי שימוש לרעה בהליכי משפט.

ואולם, מלחמת ההתשה אשר נוהלה, כפי שנוהלה, בניצוחה של גב' כהן, היא-עצמה היתה בגדר שימוש לרעה בהליכי משפט, אשר נעשה במכוון ואשר גורר אחריו אחריות וחבות בפיצויים – ובזאת אציע לחבריי להסתפק כדי לאשר את חלקו האופרטיבי של פסק הדין קמא ללא כל שינוי.

דוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט, כשמה כן היא, נועדה למנוע שימוש לרעה בהליכים וכן בזכויות ובכוחות שכללי הפרוצדורה מקנים לבעלי דין – זאת, על מנת למנוע בזבוז זמן שיפוטי, למזער את העלות החברתית הכוללת של התדיינות, וכן כדי להגן על בעלי דין מפני התנהלות פסולה ומזיקה של יריביהם. כדי להגשים יעדים אלה, מסמיכה הדוקטרינה את בתי המשפט להטיל סנקציות שונות על בעלי דין שעושים שימוש לרעה בהליכים. מטרתן של סנקציות אלה היא ליצור הרתעה מפני שימוש לרעה בהליכים ולהגן על כל אותם בעלי דין אשר נפגעים מהשימוש לרעה.

הדוקטרינה מטילה סנקציות אלה רק על מי שעשה שימוש לרעה בהליכי משפט בכוונת מכוון – זאת, כדי למנוע הרתעת יתר של תובעים ושל נתבעים ועל מנת שלא לחסום את גישתם של אנשים לבתי המשפט. דוקטרינת השימוש לרעה נטועה אפוא הן במשפט הציבורי – בהיותה מכשיר אשר בא להבטיח את פועלה התקין של המערכת המשפטית – והן במשפט הפרטי, בהיותה מכשיר שנועד לכונן צדק מתקן בין הפוגע לנפגע. מדובר בדוקטרינה משפטית כללית שחלה על כל מעשה אשר מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ואשר נעשה במתכוון, להבדיל מרשלנות או שגגה גרידא.

שימוש לרעה בהליכי משפט
שימוש לרעה בהליכי משפט עשוי לעלות ביוקר

לאחריות בגין התרשלות כלפי בעל דין יריב, מאידך, יש מתווה צר מאד. אחריות זו מוטלת על בעל דין אשר פוגע באינטרס של יריבו על ידי הפרתה של חובת זהירות שמקורה ביחסים מיוחדים בין השניים. יחסים כאמור נוצרים מכוח הוראת דין או, לחלופין, בהתבסס על הבטחה או על מצג שבעל הדין הפוגע נתן לנפגע כדי ליצור אצלו הסתמכות. מדובר אפוא באחריות נזיקית אשר נטועה, רובה ככולה, במשפט הפרטי ומטרתה היא השגת הצדק המתקן בין הנפגע לפוגע. כפי שנאמר לא אחת בפסיקתנו, בהטלת אחריות כאמור יש להקפיד על כלליה כדי לא ליצור אפקט מצנן אצל מתדיינים המבקשים למצות את זכויותיהם בתום לב ובדרך ארץ (כמובהר, בין היתר, על ידי השופטת חיות בעניין פסל, בעמוד 45 לפסק דינה).

ודוק: היעדר אחריות לנזק שבעל דין גורם ליריבו על ידי התרשלותו, אין פירושו שאותו בעל דין, שאינו חב ליריבו חובת זהירות, יכול לעשות בהליך ככל העולה על רוחו – עליו לפעול למיצוי זכויותיו שבדין תוך הימנעות מעשיית שימוש לרעה בהליך המשפטי. במילים אחרות ופשוטות יותר: העובדה שלבעל דין מותר להיות רשלן כלפי יריבו כאשר הוא איננו חב לאותו יריב חובת זהירות מיוחדת, איננה משחררת אותו מן החובה להימנע מפגיעה מכוונת בתקינותו של ההליך המשפטי; והדברים ברורים.

ברם, גב' כהן פעלה, כאמור, בכוונת מכוון כדי לסכל את מימוש זכויותיו של אורן לפי הסכם הבוררות שקיבל תוקף של פסק דין. כחלק מקבוצת כהן, היא ניהלה נגד אורן מלחמת התשה משפטית רוויית מהלכים פסולים אשר היוו שימוש לרעה בהליכי משפט. מטעמים אלה, כפי שכבר צויין על ידי, מן הדין להטיל על גב' כהן את החובה לפצות את אורן על מלוא הפסדיו ונזקיו במסגרתה של דוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט.

גב' כהן מלינה על כך שבית משפט קמא הרים את מסך ההתאגדות, אשר הפריד בינה לבין החברות שבשליטתה, כדי להטיל עליה אחריות כספית לנזקיו ולהפסדיו של אורן.

דא עקא, לתלונה זו אין כל בסיס מאחר שבית משפט קמא הטיל על גב' כהן אחריות אישית בגין מעשיה שלה וציין זאת במפורש בפסק דינו (ראו פסקאות 35-33 לפסק הדין קמא). בעניין זה, בית משפט קמא צדק לחלוטין: אדם שפועל בשמו של תאגיד כאחד האורגנים שלו איננו מפסיק לשאת באחריות בגין מעשיו הוא, כאחד האדם

עורך דין אדי בליטשטיין
זקוקים לייצוג משפטי בעניין שימוש לרעה בהליכי משפט? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שאלות נפוצות בעניין שימוש לרעה בהליכי משפט

  • האם ניתן לדרוש פיצוי כספי בגין שימוש לרעה בהליכי משפט?

    בהחלט.
    במאמר זה תמצאו פסיקה של בית המשפט העליון אשר קובעת שאפילו אם מדובר בחברה שהגישה תביעת סרק תוך כדי שימוש לרעה בהליכים משפטיים, ניתן לתבוע לא רק את החברה אלא גם את נושא המשרה.

  • מה גובה הפיצוי הכספי שניתן לדרוש בעקבות שימוש לרעה בהליכי משפט?

    צריכים לבחון את הנזקים שנגרמו לנפגע. לדוגמה: נזקים כספיים כגון עלויות שכר טרחת עורך דין כדי להתגונן מפני תביעת הסרק, האם נגרמו לנפגע נזקים נוספים, לדוגמה אם הוטלו על חשבונותיו עיקולים בניגוד לדין, ניתן להגיש תביעת לשון הרע.

    בשורה התחתונה – כל מקרה צריכים לבחון לגופו של עניין ולכמת את הנזקים הממוניים והלא ממוניים (כגון עוגמת נפש) שנגרמו לנפגע.

  • כמה זמן נמשכת תביעה לפיצוי בגין שימוש לרעה בהליכי משפט?

    לרוב תביעות אלה נמשכות יותר משנה, משום שהנפגע דורש סכומי פיצוי משמעותיים והנתבע, לרוב, לא מוכן להתפשר.

  • האם תמיד בית המשפט מפצה בגין שימוש לרעה בהליכי משפט?

    לא כל תביעה שמוגשת לבית המשפט מתקבלת. על התובע להוכיח את טענותיו ולא מספיק שהוא יטען במסגרת כתב תביעה שהנתבע עשה שימוש לרעה בהליכים משפטיים.

    לדוגמה: אם הוגשו עיקולים בניגוד לדין צריכים להוכיח בפועל שהעיקולים האלה הוטלו ולאחר מכן בוטלו, ושנקבע שלא היה מקום להטילם מלכתחילה.

דירוג הגולשים:

5 / 5. 19

No votes so far! Be the first to rate this post.

אנחנו שמחים לדעת שהמאמר סייע לך.

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

שימוש לרעה בהליכי משפט
שימוש לרעה בהליכי משפט
חזרה לחלק ספציפי במאמר
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב-X
שיתוף בלינקדין
שליחה בוואטסאפ
שליחה בטלגרם
שליחה בדוא"ל
מדוע כדאי לשכור את שירותינו?
מעל 13 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
0 +
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
% 0
תמונה של עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות - כספיות מורכבות.

למשרדנו מעל 13 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

חיוג לעו"ד אדי בליטשטיין 03-6427876
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

מידע משפטי בווידאו

מידע משפטי במגוון נושאים
20 קטעי וידאו
מאמרים באותה קטגוריה

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב