מה זה הונאה בכרטיס אשראי?
הונאה בכרטיס אשראי זו לרוב פעולה של צד שלישי שנועדה להוציא כספים במרמה מבעל כרטיס האשראי ולעיתים גם מבעלי עסקים שסיפקו שירות או מוצר תמורת תשלום באמצעות כרטיס האשראי.
במקרים מסוימים מי שמבצע את ההונאה הוא לא צד שלישי אלא בעל כרטיס האשראי עצמו, ומטרתו לקבל מוצר או שירות ולאחר מכן לדווח לחברת האשראי שלא הוא ביצע העסקה (התכחשות לעסקה). מיותר לציין שמדובר בפעולה שמנוגדת לחוק ובעל כרטיס אשראי שפועל בצורה כזאת מסתכן בנקיטת הליכים פליליים ואזרחיים כנגדו.
בחלק מהמקרים הונאה בכרטיס אשראי היא תוצאה של הונאה מורכבת יותר במסגרתה בוצעה גניבת זהות של הקורבן.
הוראות החוק בעניין הונאה בכרטיס אשראי
החוק שאוסר הונאות בכרטיסי אשראי הוא חוק שירותי תשלום, תשע"ט – 2019 והוא קובע אפילו סנקציות של מאסר בפועל. כדי להבין את משמעות החוק ומה זה הונאה בכרטיס אשראי צריכים להכיר את ההגדרות הרלוונטיות בחוק:
"אמצעי תשלום" – רצף פעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הוראת תשלום, בין שהוא כולל שימוש בחפץ או בפרט אימות ובין שאינו כולל שימוש כאמור;
"שימוש לרעה", באמצעי תשלום – שימוש באמצעי תשלום או ברכיב חיוני שלו בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה שירותי התשלום;
"רכיב חיוני", באמצעי תשלום – רכיב באמצעי התשלום, הייחודי למשלם, ובכלל זה החפץ או פרט האימות שנעשה בו שימוש כחלק מאמצעי התשלום, או צירוף של רכיבים כאמור, שבעל הגישה לרכיב או לצירוף הרכיבים כאמור יכול לתת באמצעותו הוראת תשלום, ובלבד שהרכיב או צירוף הרכיבים פורט בחוזה שירותי התשלום בין נותן שירותי התשלום למשלם ובין המשלם;
סעיף 40 לחוק שירותי תשלום קובע עונש מאסר של 3 – 5 שלוש שנים במקרים הבאים:
(א) בסעיף זה, "רכיב חיוני" – כהגדרתו בסעיף 1, ולגבי אמצעי תשלום שהוא כרטיס חיוב כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי) – הלוחית או החפץ שהם כרטיס החיוב.
(ב) אלה דינם – מאסר שלוש שנים:
(1) מי שנטל או החזיק רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם, בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו; לעניין זה, "נטילה" – כהגדרתה בסעיף 383(ג)(1) לחוק העונשין;
(2) מי שהשתמש ברכיב חיוני באמצעי תשלום, או מסר לאחר רכיב חיוני כאמור, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו, בכוונה להונות.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ב)(2), בנסיבות מחמירות, דינו של עובר העבירה – מאסר חמש שנים; בסעיף קטן זה, "נסיבות מחמירות" – אחת מאלה:
(1) המעשה המהווה את העבירה נעשה כלפי מספר רב של משלמים או כלפי קשיש, קטין, חסר ישע, או משלם אחר הנתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;
(2) עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה משמעותיים מהמעשה המהווה את העבירה;
(3) העבירה נעברה בתחכום שהקל באופן ניכר את ביצועה או שהקשה את גילויה.
(ד) נותן שירותי תשלום שלא כלל בחוזה שירותי תשלום תיאור פשוט ותמציתי של התנאים המהותיים בו, בניגוד להוראות סעיף 7(ב), דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
(ה) נותן שירותי תשלום שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה למתן שירותי תשלום, בניגוד להוראות סעיף 8, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – פי שניים מהקנס האמור.
כיצד לא להפוך לקורבן במסגרת הונאה בכרטיס אשראי?
אחת הבעיות שמובילה למקרי הונאה בכרטיס אשראי (ובאופן דומה להונאה שעוסקת בהעברת כספים מחשבון בנק ללא רשות) היא הקלות שבה ניתן לקבל היום את מספר כרטיס האשראי מבעליו של הכרטיס, או אפילו הקלות שבה ניתן לשכפל את כרטיס האשראי ללא ידיעתו של בעל הכרטיס. שכפול כרטיס אשראי זאת פעולה שאורכת לעיתים שניות ספורות.
הונאה בכרטיס אשראי במסעדה/בית עסק שבו אתם מוסרים את הכרטיס בפועל
תחשבו כיצד אתם משלמים בכרטיס אשראי במסעדה או בבית קפה. לרוב אתם מוסרים את כרטיס האשראי למלצר, שלוקח את הכרטיס למקום שבו נמצא מכשיר הסליקה. בפועל אתם לא רואים את כרטיס האשראי לפחות מספר דקות עד שהוא חוזר אליכם. בזמן הזה המלצר יכול בקלות לשכפל את הכרטיס שלכם ללא ידיעתכם.
במקרים אלה הקפידו לגשת עם כרטיס האשראי ישירות לקופה ולבקש שהסליקה תבוצע לנגד עיניכם. לחלופין, במסעדות או בבתי קפה מודרניים יותר, המלצרים מצוידים במכשירי סליקה ניידים וניתן לבצע את הסליקה ליד שולחן הסועדים.
הונאה בכרטיס אשראי בגלישה באינטרנט
עוד מקרה נפוץ מאוד של הונאה בכרטיס אשראי הוא קבלת פרטי האשראי במרמה באמצעות התחזות לאתר מכירות לגיטימי. בחלק גדול מהמקרים הנוכלים ישכפלו את האתר ברמה גבוהה והוא עשוי להראות דומה מאוד עד כדי זהה לאתר המקורי.
ניקח כדוגמה את האתר של חברת קסטרו:
מדובר באתר ישראלי מוכר וידוע ואדם שירצה לבצע הונאות בכרטיס אשראי יוכל לשכפל את האתר, לבצע פרסום ממוקד לאנשים שמעוניינים לבצע רכישות באתרים כמו קסטרו, ולהדגיש שמדובר במכירת סוף עונה מאוד אטרקטיבית ולהציג באתר מחירים זולים במיוחד. חלק לא מבוטל מהאנשים שיגלשו לאתר בעקבות הפרסום של הנוכל המתחזה, יתפתו ויבצעו רכישות באתר זה. מספיק לבצע רכישה אחת כדי שהמתחזה יקבל גישה לפרטי האשראי ויוכל לעשות בהם שימוש לרעה.
על מנת להמנע ממצב של הונאה בכרטיס אשראי באינטרנט, טרם כל רכישה וכל הזנת פרטי כרטיס אשראי חשוב לבדוק את כתובת האתר כדי לוודא שאתם אכן נמצאים באתר הנכון ולא באתר מתחזה, וכן, שכתובת האתר מתחילה ב-HTTPS. מדובר בפרוטוקול אבטחה והצפנת נתונים כך שכאשר אתם מזינים את פרטי האשראי הם מוצפנים ואינם גלויים לצדדים שלישיים. אל תבצעו עסקאות בכרטיס אשראי באתרים שמתחילים אך ורק ב-HTTP, מכיוון שאתרים אלה עשויים לחשוף את פרטי האשראי שלכם.
הונאה בכרטיס אשראי באמצעות הטלפון
מקרה נוסף של הונאה בכרטיס אשראי הוא כאשר הנוכל מתקשר לקורבן ומתחזה לגוף או נציג חברה מוכרת (הונאה טלפונית או עוקץ טלפוני). לדוגמה: הנוכל יכול להתקשר ולומר לקורבן שהוא מתקשר ממשטרת ישראל, ושהמשטרה זיהתה שכרטיס האשראי של הקורבן שוכפל. הנוכל שמתחזה לשוטר יבקש לאמת את פרטי כרטיס האשראי ויבקש מהקורבן לחזור על הפרטים של כרטיס האשראי. לא תאמינו בכמה מקרים הקורבנות ימסרו במצב זה את פרטי כרטיס האשראי, ובכך הנוכל ישיג את הפרטים הנחוצים כדי לעשות בהם שימוש לרעה (קבלת דבר במרמה).
מקרים נוספים של הונאות בכרטיס אשראי
בכל מקרה של הונאה בכרטיס אשראי יש מכנה משותף – הקורבן מוסר את פרטי כרטיס האשראי מרצונו אך מבלי לדעת שהוא מוסר את הפרטים לגורם שמתכוון להונות אותו.
ברוב המקרים הקורבן מגלה לראשונה שהוא "נעקץ" רק כאשר מתחילות להגיע הודעות מחברת האשראי על חיובים שהקורבן לא מכיר. במקרים מסוימים זה עשוי להיות מאוחר מדי.
כיצד מתמודדים עם הונאה בכרטיס אשראי?
דיווח מיידי לחברת האשראי על הונאה בכרטיס אשראי
ברגע שעלה החשד לכך שנפלתם קורבן למעשה הונאה בכרטיס אשראי עליכם לפנות מיידית לחברת האשראי במטרה שזו תחסום כל פעולה עתידית בכרטיס. בנוסף, עליכם לדרוש להחליף את הכרטיס כדי שתוכלו להמשיך לעשות שימוש בכרטיס בעתיד מבלי לחשוש שהנוכל ימשיך לעשות שימוש בכרטיס על חשבונכם.
במצב זה הונאה עתידית כבר לא תהיה אפשרית וכל שיהיה צורך להסדיר הוא החזר הכספים שהוצאו מכם במרמה. במקרים מסוימים חברת האשראי תזכה אתכם בגין שימושים בכרטיס האשראי שלכם שנעשו ללא ידיעתכם וללא אישורכם, וזאת מכוח סעיף 24 לחוק שירותי תשלום שקובע כך:
(א) בסעיף זה, "הודעה" – הודעה של המשלם לנותן שירותי תשלום למשלם על גניבה או אבדן של רכיב חיוני באמצעי תשלום או על שימוש לרעה באמצעי תשלום.
(ב) המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לאחר שנמסרה הודעה.
(ג) המשלם יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לפני שנמסרה הודעה, לפי הסכום הנמוך מבין אלה:
(1) סכום קבוע של 75 שקלים חדשים בתוספת של 30 שקלים חדשים לכל יום מהמועד שבו נודע למשלם על הכניבה או האובדן של הרכיב החיוני באמצעי התשלום או על השימוש לרעה באמצעי התשלום, עד למועד מסירת ההודעה; על אף האמור, מסר המשלם את ההודעה בתוך 30 ימים מיום שנעשה לראשונה שימוש לרעה, לא יהיה אחראי לסכום העולה על 450 שקלים חדשים; יום ההודעה לא ייכלל במניין הימים לפי פסקה זו, אם ההודעה נמסרה באותו יום שבו נודע למשלם על הגניבה או האבדן של הרכיב החיוני או על השימוש לרעה באמצעי התשלום; השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע, בצו, סכומים שונים מהסכומים הקבועים בפסקה זו;
(2) סכום פעולות התשלום שבוצעו בפועל תוך כדי השימוש לרעה.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), המשלם יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לפני שנמסרה הודעה, והגבלת האחריות לפי הסעיף הקטן האמור לא תחול עליו, אם השימוש באמצעי התשום נעשה לאחר שהמשלם העמיד את הרכיב החיוני באמצעי התשלום לרשותו של אדם אחר, והכול בין שהשימוש נעשה בידיעת המשלם ובין שנעשה שלא בידיעתו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
(1) הרכיב החיוני הועמד לרשותו של האדם האחר בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד או שהועמד לרשותו של מוטב לשם מתן הוראת תשלום באמצעות המוטב;
(2) השימוש לרעה נעשה לאחר שהרכיב החיוני שהועמד לרשות האדם האחר נגנב מאותו אדם או אבד לו.
(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי התשלום לפי הסעיפים הקטנים האמורים אם נותן שירותי התשלום למשלם לא איפשר לו למסור הודעה או לבטל את אמצעי התשלום, בכל עת, באופן סביר.
שימו לב שחברת האשראי לא אחראית תמיד להשיב את כל הסכומים שנגבו מהקורבן במרמה.
הגשת תלונה למשטרת ישראל בגין הונאה בכרטיס אשראי
הונאה בכרטיס אשראי מצדיקה הגשת תלונה למשטרת ישראל על מנת שזו תחקור ותנסה לאתר את הנוכל. יחד עם זאת, חשוב להבין שמשטרת ישראל לא תמיד תוכל לסייע לכם עקב מחסור חמור בכוח אדם ומכיוון שיהיו לרוב דברים דחופים יותר לטפל בהם.
המציאות מלמדת שברובם המוחלט של המקרים תלונות אלה יסגרו ללא תוצאה מבחינת הקורבן, אך עצם הגשת התלונה עשויה להיות חשובה כדי להראות שפעלתם וניסיתם לאתר את הנוכל.
פניה לעורך דין שעוסק בהונאות ומרמה
עורך דין הונאה ומרמה הוא עורך דין שמתמחה בהתמודדות עם מקרי הונאה והגשת תביעות נגד נוכלים. ככל שזהות הנוכל תהיה מוכרת לקורבן ניתן יהיה להגיש תביעה אזרחית או תביעה כספית כנגד הנוכל בגין כל הנזקים שנגרמו לקורבן.
ככל שזהות הנוכל לא תהיה מוכרת לקורבן יתכן שלא יהיה מנוס משכירת שירותיו של חוקר פרטי שינסה להתחקות אחרי הנוכל באמצעות מספרי הטלפון שהוא יצר קשר עם הקורבן דרכם, או באמצעים אחרים.
לא תמיד גם חוקר פרטי מנוסה יוכל להתחקות אחרי נוכל מנוסה ומיומן.
לסיכום
הונאה בכרטיס אשראי זהו דבר נפוץ מאוד בימינו ולא תמיד פשוט להתמודד איתה.
הדרך הפשוטה ביותר להתמודד עם הונאה בכרטיס אשראי היא למנוע אותה מראש. דאגו תמיד להשאר בקשר עין עם כרטיס האשראי שלכם כדי שגורם אחר לא ישכפל אותו, לא לרכוש באתרים מפוקפקים ולא למסור את פרטי כרטיס האשראי בטלפון לגורם שאתם לא מצליחים לזהות.
אם אתם קורבן למקרה הונאה בכרטיס אשראי עליכם לדווח זאת מיד לחברת האשראי על מנת שתחסום את הכרטיס. מומלץ גם להגיש תלונה במשטרה.
אם מדובר במקרה הונאה בסכום משמעותי כדאי גם ליצור קשר עם עורך דין הונאה ומרמה שיבחן האם יש אפשרות להגיש תביעה כנגד הנוכל על מנת שתקבלו את כספכם חזרה, בתוספת פיצוי כספי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לכם.
