האם שימוש בבינה מלאכותית מהווה רשלנות מקצועית של עורך דין?
רשלנות מקצועית של עורך דין זהו מעשה שבהכרח הוביל לנזק ללקוח. הנזק יכול להגרם בעקבות שימוש בבינה מלאכותית אך גם ללא שימוש בבינה מלאכותית.
יחד עם זאת, לא כל שימוש בבינה מלאכותית במסגרת הליכים משפטיים גורם בהכרח נזק ללקוח. ההיפך הוא הנכון. ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית מובילים להקלה משמעותית בעבודת עורכי הדין, חסכון זמן בהכנת כתבי טענות או אפילו איתור מידע משפטי רלוונטי. כל אלה לא רק שלא מהווים רשלנות מקצועית של עורך דין, אלא יכולים לסייע ללקוח לזכות בהליך המשפטי שהוא מנהל.
מצד שני, שימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית, ומבלי לבדוק את המידע שמתקבל מהבינה המלאכותית יכול להוביל גם לקבלת מידע פיקטיבי (לדוגמה: פסקי דין שלא קיימים). אם ההליך המשפטי כשל בעקבות הסתמכות עורך הדין על פסקי דין שלא קיימים, במקרים אלה יתכן שיהיה מקום לשקול הגשת תביעה נגד עורך דין בגין רשלנות מקצועית או תלונה נגד עורך דין לוועדות האתיקה.
שימוש רשלני בבינה מלאכותית שהגיע לבית המשפט העליון
בית המשפט העליון נדרש לדון בסוגיית רשלנות מקצועית של עורך דין בעקבות שימוש בבינה מלאכותית במסגרת בג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים.
במקרה זה עורכת דין שייצגה את העותרת התרשלה ועשתה שימוש בבינה מלאכותית כדי לכתוב את כתב טענותיה. במסגרת כתב הטענות היא ציטטה פסקי דין שלא קיימים. בית המשפט העליון התייחס לכך כ"הזיות הבינה המלאכותית". זהו מקרה קלאסי של רשלנות מקצועית של עורך דין.
בית המשפט העליון התייחס להזיות הבינה המלאכותית וקבע כך:
אתגר נוסף, שדומה שהוא הרלוונטי לענייננו, משתקף מן התופעה המכונה הזיות הבינה המלאכותית (AI hallucinations). כינוי זה מתאר, בהשאלה מן הפסיכולוגיה, תופעה בה מערכת בינה מלאכותית 'הוזה'; דהיינו, יוצרת תוכן המכיל מידע כוזב או מטעה המוצג כעובדה…
…
תופעה זו מצטרפת לכך שפעמים רבות המידע עליו נסמך האלגוריתם עשוי להיות מטעה, לא עדכני ואף מוטה במכוון…
…
כך נעשה בעניין שלפנינו. על פי הודאת באת-כוח העותרת עצמה, היא נסמכה על "אותם אזכורים וציטוטים, עפ"י מידע שסופק לה ע"י אותו אתר שהומלץ לה עליו ע"י קולגות מבלי לוודא את נכונותם", כאשר ההפניות שקיבלה, והמובאות שהותאמו לה – לא היו ולא נבראו; והם אינם אלא חזיון תעתועים. דומה שפלט "ההזיה" שקיבלה נחזה בעיניה כה אמין, עד כי לא טרחה לבדוק את אמיתות תוכנו.
רשלנות מקצועית של עורך דין – למה חשוב לשים לב?
בית המשפט העליון קבע בפסק הדין כיצד ניתן להמנע ממצב של רשלנות מקצועית של עורך דין וקבע, בין היתר, כך:
עורך דין המגיש כתב בית-דין שתוכנו בדוי, תוך שהוא נסמך על אסמכתאות שאינן קיימות, מועל בחובותיו, כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג; כלפי בית המשפט; כלפי הצד שכנגד; וכלפי מקצוע עריכת הדין.
…
בהגישו כתב טענות ובו טענות משפטיות בדויות, חוטא עורך הדין לכל חובותיו גם יחד.
ראש ותחילה – הוא מפר את חובותיו ללקוחו, המשליך את יהבו על מקצועיותו ועל אמינותו של בא-כוחו. החובה כלפי הלקוח מעוגנת בהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין), ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות"; וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה) אשר מורה כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט".
בהגישו כתב טענות בדוי, עורך הדין חוטא לחובתו לייצג את לקוחו במסירות, הוא פוגם באמונו, ואף שולל ממנו את ההזדמנות לשטוח טענותיו על בסיס טיעון משפטי שריר וקיים. כבר לפני שנות דור, ועוד בטרם עוגנה חובה זו בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין…
…
חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוח היא אמנם 'הדיבר הראשון', אך כאמור, אין היא חובה יחידה. לצידה שוכנת חובתו של עורך הדין כלפי בית המשפט….חובה זו מוצאת ביטוי מפורש בסיפא של סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, שהוזכר לעיל, לפיה "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט" (ההדגשה הוּספה).
חובותיו של עורך הדין לבית המשפט נובעות מן התפיסה שעורך הדין הוא 'נאמן בית המשפט' (officer of the court), ועל יסודה נקבע כי "הצהרה עובדתית הנמסרת לבית-המשפט מפי עורך-דין […] מתקבלת, בדרך-כלל, כאמת בדוקה ומוסמכת. ביסוד האמון שבית-המשפט רוחש להצהרות פרקליטים ניצבת ההנחה שעורך-דין העושה את מלאכתו נאמנה אינו מצהיר על עובדה אלא לאחר שבדק ונוכח באמיתותה"
…
ואכן, מחובתו הכללית של עורך הדין לסייע לבית המשפט לעשות משפט נגזרת חובתו שלא להטעותו. חובה זו אף עוגנה בכלל 34(א) לכללי האתיקה שכותרתו "איסור הטעיה", המורה כי "לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה". החובה שלא להטעות את בית המשפט נועדה לאפשר הגעה לחקר האמת, לשמור על טוהר ההליך השיפוטי, להבטיח הליך הוגן ויעיל, ולשמור על כבוד המקצוע – ערכים הנחוצים לשם תפקודה התקין של מערכת המשפט (וראו: בר"ש 9951/16 עו"ד גרין נ' לשכת עורכי הדין – מחוז תל אביב, פסקה יז [נבו] (26.2.2017) (להלן: עניין גרין); זר-גוטמן, בעמ' 419).
סיכון ממשי נשקף לערכים אלה עת נטענות בפני בית המשפט טענות כוזבות. קריעת רקמת האמון שבין בית המשפט לעורך הדין עלולה לפגוע, לא רק בשאיפה להגיע לחקר האמת אלא גם לפגוע פגיעה אנושה ביעילות הדיון. ללא אמון זה, יידרש בית המשפט, כמו גם הצד שכנגד, לוודא כל טענה ועובדה, באופן שישית עלויות מופרזות הן על הצדדים להליך, הן על הציבור. העלאת טענות כוזבות היא, אם כן, מופע חריג בחומרתו, המכרסם ביסודותיו של האמון הנתון לעורך הדין – אמון שקיומו חיוני לפעילותה התקינה של מערכת המשפט.
מה העונש בגין רשלנות מקצועית של עורך דין?
רשלנות מקצועית של עורך דין בשימוש בבינה מלאכותית לצורך הכנת כתב טענות עשויה להוביל למספר סנקציות שחלקן עשויות להשפיע על הלקוח בצורה מאוד משמעותית.
סילוק על הסף עקב רשלנות מקצועית של עורך דין
בעניין זה בית המשפט קבע, בין היתר כך:
ראשית, ביכולתו של בית המשפט לסלק על הסף הליך המבוסס על כתב טענות מטעה, או כזה המכיל טענות ואסמכתאות בדויות, שהוגש לפתחו. הלכה מושרשת בשיטתנו היא, כי על המתדפק על דלתות בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, לבוא בידיים נקיות ולהציג עניינו בצורה תמת לב תוך גילוי מלא של כל העובדות הרלוונטיות לעתירתו…בית משפט זה לא יושיט סעד לטוען בפניו טענות כוזבות, ואפשר כי עתירתו תידחה על הסף בלא שטענותיו תידונה לגופן. כך הוא הדין, בין היתר, בעתירות מנהליות…
…
עילת סף נוספת העומדת לרשות בית משפט זה היא סילוק על הסף בשל היעדר תשתית משפטית מספקת. תקנה 2 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 מורה כי על העותר לפרט לא רק טענות שבעובדה אלא גם נימוקים שבחוק המבססים את עתירתו (וראו בדומה לעניין עתירות מינהליות: תקנה 5(ב)(5) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). בהתאם, וכפי שנפסק בעבר, על עותר הפונה לבית המשפט הגבוה לצדק להציג טיעון משפטי מפורט ומבוסס די צורכו, וככל שלא עשה כן – ניתן לדחות את עתירתו…
….
אף בהליכים אזרחיים רשאי בית המשפט, במקרים המתאימים, למחוק כתב תביעה המבוסס על טיעון משפטי בדוי….עוד באפשרותו של בית המשפט האזרחי, אם סבר שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט, למחוק את כתב טענותיו מטעם זה בלבד (תקנה 42 לתקנות). יוזכר בהקשר זה, כי תקנה 4 לתקנות שכותרתה "שימוש לרעה בהליך השיפוטי", אוסרת על בעל דין או בא כוחו לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, "ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו"
הטלת הוצאות אישיות בגין רשלנות מקצועית של עורך דין
סנקציה אפשרית נוספת בגין רשלנות מקצועית של עורך דין היא הטלת הוצאות משפט אישיות על עורך הדין:
כלי נוסף הנתון בידו של בית המשפט הוא הטלת הוצאות אישיות על עורך הדין שהגיש כתב טענות בדוי. סמכות זו – של הטלת הוצאות אישיות על עורך דין – הוכרה בפסיקה זה מכבר בכל סוגי ההליכים…
…
בהתאם להלכה הפסוקה, חיובו של עורך דין בהוצאות ייעשה בזהירות ובנסיבות מיוחדות…
…
הטעם המצדיק לשקול חיובו של עורך דין, במובחן מחיוב לקוחו, בהוצאות אישיות במקרה כמו זה המונח לפתחנו, הוא החטא הכפול – הן כלפי בית המשפט, הן כלפי הלקוח עצמו. בהגשת כתב טענות פרי הזיית בינה מלאכותית, מבלי לוודא את אמיתות הטענות הכלולות בו, נפגע בראש ובראשונה האינטרס של הלקוח.
על כן, הגם שהכלל הרגיל הוא כי בעל הדין – ולא עורך הדין – הוא הנושא בהוצאות ההליך (עניין חנא, בעמ' 380), במקרים מסוג זה, השתת הוצאות על הלקוח תהא בבחינת תשלום כפל: לא זו בלבד שנמנע ממנו ייצוג משפטי ראוי והולם, אלא שהוא אף יידרש לשאת במחיר התנהלותו הפגומה של בא-כוחו. דומה אפוא כי מקרים מעין העתירה דנן, בהם התרשל עורך הדין בהגשת כתב בית-דין בדוי, הולמים במיוחד שימוש בכלי של הוצאות אישיות
רשלנות מקצועית של עורך דין עשויה להיות עבירת משמעת
מעבר לאפשרות להגיש תביעה בגין רשלנות מקצועית של עורך דין, ניתן גם להגיש תלונה בגין ביצוע עבירת משמעת. בעניין זה בית המשפט קבע, בין היתר, כך:
ולסיום יוער, כי הפרת חובתו של עורך דין שלא להטעות את בית המשפט עלולה לעלות כדי עבירת משמעת בהתאם להגדרתה בסעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין…
לסיכום
שימוש בבינה מלאכותית לצורך ביצוע עבודה משפטית אינה בהכרח רשלנות מקצועית של עורך דין. לעיתים דווקא השימוש בבינה מלאכותית עשוי לסייע ללקוח.
על מנת להמנע ממצב של רשלנות מקצועית של עורך דין על כל עורך דין שנעזר בבינה מלאכותית לבדוק את הנתונים שהתקבלו מהבינה המלאכותית כדי לוודא שהמידע הוא נכון ומדויק.
עורך דין שלא בדק את הנתונים יכול לגרום לכך שכתב הטענות של הלקוח יסולק על הסף, או שעורך הדין יחויב בהוצאות משפט אישיות, או שאפילו תוגש נגדו תלונה ללשכת עורכי הדין.
