האם תמיד מתקיימים דיונים בבית משפט?
במסגרת כל תביעה אזרחית או תביעה כספית או אפילו תביעה ייצוגית חייבת להתבצע פרוצדורה מסויימת אשר קבועה במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018. פרוצדורה זו מכתיבה לשופטים את החובה לקיים דיונים בבית משפט.
יחד עם זאת, פרוצדורה משפטית זו קובעת שבמקרים מסויימים ניתן לקיים דיון בבית משפט באמצעות היוועדות חזותית. כלומר, בעלי הדין, כולם או חלקם, יתחברו לדיון שיתקיים באולם בית המשפט באמצעות זום או סקייפ.
מקרים חריגים אלה רלוונטיים בעיקר למצב שבו חלק מבעלי הדין לא נמצאים בישראל והם מתקשים להגיע לדיון (לדוגמה עקב מלחמה או עקב מגבלות שהיו קיימות בימי מגפת הקורונה). היוועדות חזותית עשויה להיות רלוונטית לצורך דיונים בבית משפט גם עבור בעל דין שנמצא בישראל אך לא יכול להגיע פיסית לאחד הדיונים עקב מחלה קשה.
המצב היחיד שייתכן שבו לא יתקיים דיון בבית משפט הוא כאשר הצדדים מודיעים לבית המשפט שהם הגיעו לפשרה לפני קיומו של הדיון הראשון. במצב כזה הצדדים פשוט יגישו הודעה על הסדר פשרה ויבקשו לקבל להסדר תוקף של פסק דין.
מטרתו של דיון בבית משפט
ניהולו של הליך אזרחי על בסיס כתבי טענות בלבד, כגון כתב תביעה או כתב הגנה, כמעט ולא אפשרי. במסגרת דיונים בבית משפט השופט ינסה לקיים דו שיח עם הצדדים ולגרום להם להגיע להסכמות שייפשטו ויקצרו את ההליך (דילוג מוסכם על פרוצדורות מסוימות שקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי), או אפילו להוביל את ההליך לסיום על דרך הפשרה.
בשורה התחתונה צריכים לזכור שגם השופטים מאוד מעוניינים לסיים את ההליך האזרחי בהקדם האפשרי כדי להפחית גם מהם את העומס שנובע מעשרות או מאות תביעות בהן הם מטפלים בו זמנית.
דבר נוסף שצריכים לקחת בחשבון הוא שלעיתים עורכי הדין מטעים את הלקוחות שלהם (בכוונה או עקב חוסר ניסיון) בעניין סיכויי הצלחת תביעתם או סיכויי הצלחת הגנתם מפני תביעה. כל עוד הלקוח לא מתייצב בפני שופט במסגרת דיון בבית משפט הוא לא ידע מה באמת השופט חושב על התיק, ומה באמת סיכויי הצלחת או כישלון ההליך.
רק לאחר התייצבות לקדם המשפט הראשון, ולאחר מכן לקדם המשפט המסכם הלקוח יכול לקבל מושג ראשוני "לאן נושבות הרוחות" ומה באמת השופט חושב על התיק. לעיתים שופטים עושים שימוש בדיונים אלה כדי להלחיץ או להפחיד את הלקוחות גם כאשר סיכויי הצלחתם טובים, והכל במטרה לסיים את התביעה כמה שיותר מהר.
דיונים בבית משפט מתחילים באמצעות "קדם משפט"
קדם משפט (או ישיבה מקדמית) זהו הדיון הראשון שאליו מגיעים הצדדים לבית המשפט, וזאת הפעם הראשונה שהצדדים נפגשים עם שופט (לפני קדם משפט באי כוח הצדדים עשויים לנהל בינם לבין עצמם דיון מקדמי, והצדדים עשויים להפגש עם מגשר חיצוני במסגרת פגישת מהו"ת).
כאשר אני מכין את לקוחותי לדיון קדם משפט ראשון אני תמיד מדגיש בפניהם שיקחו את כל מה שנאמר בדיון זה על ידי השופט בערבון מוגבל. אם השופט יגיד ללקוחותי שהם הולכים לזכות בתביעה – אני מדגיש בפניהם שמוקדם מדי לשמוח. אם השופט יגיד ללקוחותי שהם הולכים להפסיד – אני מדגיש בפניהם שמוקדם מדי להתאייש (בין היתר כי לרוב השופטים עדיין לא מכירים מספיק טוב את התיק ואת כל הראיות). הכנה זאת מאוד חשובה לצורך תיאום ציפיות וגם כדי לא לגרום ללקוח תחושות קשות שילוו אותו זמן רב אחרי הדיון.
הסיבה להכנה זו מאוד פשוטה – במקרים רבים קל לזהות שהשופט כלל לא קרא את כתבי הטענות, ובטח שלא לעומק, והוא כלל לא מכיר את כל טענות התביעה או ההגנה. מסיבה זו כל הצעה שתנתן במסגרת דיון זה עשויה שלא לשקף בפועל את סיכויי ההצלחה בתיק.
למרות זאת, במסגרת קדם משפט השופט ינסה מאוד לגרום לצדדים להתפשר. כדי להוביל לכך השופט ידגיש בפני התובע את הקשיים בגרסתו או טענותיו, ומנגד השופט ידגיש בפני הנתבע את הקשיים בהגנתו, והכל במטרה ללחוץ על הצדדים עצמם "לרדת מהעץ" ולמזער את הסיכונים שבהמשך ניהול ההליך.
השופט עשוי להדגיש בפני הצדדים כי אין טעם לנהל דיונים בבית משפט אם אפשר לסיים את התביעה באמצעות פסק דין לפי סעיף 79א. מדובר בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים, ללא נימוקים כלל (או עם נימוק קצר ביותר), וכמעט בלתי אפשרי להגיש עליו ערעור.
כלומר, מצד אחד התביעה עשויה להסתיים כבר בקדם המשפט הראשון (בהסכמת הצדדים), ומצד שני, הצדדים עשויים לקבל פסק דין עליו כמעט בלתי אפשרי לערער, ולכן התוצאה יכולה להיות רחוקה מאוד ממה שציפה לה אחד הצדדים, או אפילו שניהם.
לרוב, בתביעה שמוגשת במסגרת דיון מהיר (עד 75 אלף שקלים) יתקיים קדם משפט אחד. דיונים בבית משפט הם משאב מאוד יקר ובתביעות "פשוטות" יחסית מנסים לצמצם עד כמה שאפשר במספר הדיונים.
לעומת זאת, דיונים בבית משפט בתיקים מורכבים יותר, בתביעות מעל 75 אלף שקלים, עשויים להצריך בין 1 – 3 קדמי משפט (ובמקרים חריגים גם יותר מכך).
דיון בבית משפט לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית – קדם משפט מסכם
תצהיר עדות ראשית הוא כתב טענות חשוב מאוד במסגרתו הצדדים מפרטים את טענותיהם העובדתיות ומצרפים את ראיותיהם (מסמכים עליהם הם מתכוונים להסתמך כדי להוכיח את תביעתם). מטרתו של תצהיר עדות ראשית הוא לצמצם את מספר החקירות שיתקיימו במסגרת דיון הוכחות, כך שכל אחד מהצדדים יתמקד בניהול חקירה נגדית.
לאחר שמוגשים תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, ובתקווה שהשופט קרא אותם בעיון, השופט מגיע הרבה יותר מגובש בדעתו לקדם המשפט המסכם.
דיון בבית משפט לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית שונה מאוד לעומת קדם משפט ראשון, ובשלב זה צריכים להתייחס בצורה רצינית יותר להצעותיו או אמירותיו של השופט שדן בתיק. אמירתו של השופט במסגרת קדם משפט מסכם עשויה להעיד על הלך הרוח ומה לדעתו צריכה להיות התוצאה במסגרת פסק הדין.
אם השופט יציע הצעת פשרה במסגרת קדם משפט מסכם, צריכים לשקול אותה היטב, ולא לפסול באופן מיידי, גם אם לשיטתכם לא מדובר בהצעה מספיק טובה. אם הצדדים לא יגיעו להסכמות או לא יקבלו את הצעת השופט, התיק יקבע לישיבת הוכחות.
ישיבת הוכחות – דיון בבית משפט שעשוי להכריע את התביעה
לרוב תתקיים ישיבת הוכחות אחת, אך אם מדובר במספר רב של בעלי דין או מספר רב של עדים, השופט עשוי לחלק את הדיון ולקבוע כמה ישיבות הוכחות. לדוגמה: בישיבת ההוכחות הראשונה יחקרו התובעים ועדיהם, ובישיבת ההוכחות השניה יחקרו הנתבעים והעדיהם. במקרים חריגים מאוד יקבעו יותר משני דיוני הוכחות.
מאוד מאוד חשוב שעורך דין יכין את לקוחותיו היטב לישיבת ההוכחות. דיונים בבית משפט לא תמיד מחייבים הכנה אינטנסיבית, אך במקרה של דיון הוכחות חשוב לוודא שהלקוח מכיר את מה שכתוב בתצהיר עדות ראשית עליו הוא חתם, ושהוא יודע כיצד יתנהל הדיון.
במסגרת ההכנה מאוד מומלץ לשלוח את הלקוח לשבת בדיוני הוכחות בתיקים אחרים כדי שהוא יבין כיצד דיון ההוכחות במקרה שלו יתנהל (רובם של הדיונים מתקיימים בדלתיים פתוחות ואין מניעה להגיע לדיון כלשהו ולהאזין למה שקורה באולם). עוד יותר מומלץ לשלוח את הלקוח לדיוני הוכחות בתיקים אחרים שמנוהלים על ידי אותו שופט בפניו מתנהל התיק של הלקוח.
דיונים בבית משפט, ובמיוחד במסגרת דיון ההוכחות, עשויים להוביל לתוצאות בלתי הפיכות. לדוגמה: אם הלקוח יתבלבל ויגיד במהלך חקירתו משהו לא נכון, הדבר עשוי להשפיע מאוד על תוצאת ההליך, ולעיתים גם עורך דין טוב לא יוכל לתקן את הנזק שיצר הלקוח. עניין זה רק מדגיש עד כמה חשוב להכין את הלקוח בצורה טובה ככל הניתן לחקירתו.
במסגרת דיון הוכחות עורך הדין של הצד שכנגד יחקור וינסה להכשיל את בעל הדין והעדים מטעמו, במטרה להוכיח שדווקא הגרסה של הלקוח שלו היא הנכונה.
לסיכום
דיונים בבית משפט חייבים להתקיים מכוח הוראות תקנות סדר הדין האזרחי. הדרך היחידה להמנע מקיומם של דיונים בבית משפט היא אם הצדדים יגיעו להסדר פשרה עוד לפני קיומו של קדם המשפט הראשון.
הדיון הראשון בבית המשפט נקרא קדם משפט. לרוב תגלו שהשופט לא מגיע תמיד מוכן לדיון זה, ולא בהכרח מכיר בצורה מעמיקה את כל כתבי הטענות או כל טענות או דרישות הצדדים. יחד עם זאת, השופט ינסה לשכנע את הצדדים להגיע להסכמות שיפשטו את ההליך, או אפילו ינסה לשכנע את הצדדים לאפשר לו לתת פסק דין על דרך הפשרה.
לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית הצדדים יגיעו לדיון נוסף שנקרא קדם משפט מסכם. בדיון זה השופט יהיה הרבה יותר בקיא בתיק, ואם הוא יציע הצעה כלשהי צריכים לשקול אותה ולא להתעלם ממנה, משום שהיא עשויה להעיד שהשופט התחיל כבר לגבש את עמדתו ביחס לטענות הצדדים.
דיון בבית משפט שעשוי לקבוע את תוצאת ההליך הוא דיון ההוכחות. מאוד מאוד חשוב להכין את הלקוח היטב לדיון זה, משום שזה הדיון החשוב ביותר.