מעשה בית דין – מה זה וכיצד טענה זו יכולה לסיים את התביעה?

מעשה בית דין
מעשה בית דין

מה זה מעשה בית דין?

מעשה בית דין זוהי טענה משפטית אותה יעלה לרוב הנתבע, ומשמעותה שכבר התקיימה התדיינות משפטית באותו עניין על ידי הצדדים לתביעה הנוכחית (או חליפיהם), הסוגיה נבחנה על ידי בית המשפט לגופו של עניין, והתקבלה הכרעה באותה סוגיה.

מטרתו של הכלל מעשה בית דין היא לא להטריד את בעל הדין (ואת בית המשפט) בעניין שכבר הוכרע בעבר. אם בעל דין אינו מרוצה מהתוצאה אליה הגיע השופט, במקום להגיש תביעה נוספת עליו לפעול לצורך הגשת ערעור על פסק דין.

חשוב מאוד לדעת שטענה בדבר מעשה בית דין יש להעלות בהזדמנות הראשונה. אם הטענה לא תעלה בהזדמנות הראשונה יתכן שבית המשפט ידון באותו עניין פעם נוספת. הדבר בדרך כלל נובע מכך שבית המשפט פשוט אינו מודע להליכים קודמים שהתקיימו בין אותם בעלי דין אם הם לא חושפים זאת במסגרת כתב תביעה או כתב הגנה.

אם בית המשפט מודע להליכים קודמים בין הצדדים באותו נושא, הוא עשוי להעלות את סוגיית מעשה בית דין גם אם הצדדים לא מעלים זאת ביוזמתם.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים בתביעות מורכבות בתחומי המשפט האזרחי – מסחרי. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

מעשה בית דין
עורך דין תביעות אדי בליטשטיין מסביר על מעשה בית דין

סמכות השופט בעניין טענת מעשה בית דין

סמכותו של השופט בעניין טענת מעשה בית דין קבועה בתקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:

דחיית תביעה במקרים מיוחדים

43. בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה.

כלומר, בית המשפט רשאי (אך לא חייב) לדחות תביעה (כך שלא ניתן יהיה להגיש אותה מחדש) אם עולה טענה בדבר מעשה בית דין.

דחיית התביעה משמעות הדבר שהשופט "יפסול" את התביעה, ולמעשה לאור העלאת הטענה השופט כלל לא יבחן את הטענות לגופו של עניין. הדחייה יכולה להתבצע גם לפני הגשת כתב הגנה, אם הנתבע יגיש בקשה לסילוק על הסף ויצליח לשכנע את בית המשפט בטענותיו.

פסיקת בית המשפט העליון בעניין מעשה בית דין

סוגיית מעשה בית דין נבחנה רבות בפסיקת בית המשפט העליון אשר קבע לדוגמה מדוע מדובר בעניין מהותי ובאילו מקרים יש לקבל את הטענה.

לדוגמה במסגרת בע"מ 7367/22 פלונית נ' פלונית, שם נקבע בין היתר, כך:

לצד האמור, מובן כי ישנם הבדלים לא מבוטלים בין מחיקה מוקדמת של כתב תביעה, לבין מתן פסק דין בשלב קדם המשפט. הבדל מרכזי בין אלה, עניינו בהשלכות המשפטיות הנובעות מן השימוש בכל אחת מהסמכויות הנ"ל – מחיקת כתב תביעה, משנמצא כי אינו מגלה עילת תביעה, או מכל סיבה אחרת, אינה יוצרת מעשה בית דין, ומשכך, תובע שתביעתו נמחקה, יכול לתקנה ולהגישה מחדש (תקנה 41(ב) לתקנות החדשות).

לעומת זאת, מתן פסק דין בשלב קדם המשפט, משמעותו היא כי ניתן פסק דין לכל דבר ועניין, היוצר מעשה בית דין בכל הנוגע לתביעות אלה (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 583 (1968)). אמנם, גם למחיקת כתב תביעה יש השלכה משמעותית על התובע (רוזן-צבי, עמודים 251-250), אולם ההבדל הנזכר, מטבע הדברים, הופך את ההכרעה בדבר מתן פסק דין בשלב קדם המשפט, לבעלת משמעות מרחיקת לכת בהרבה, בהשוואה להשלכות הנובעות ממחיקת כתב תביעה.

במובן זה, הסמכות ליתן פסק דין בשלב המקדמי, דומה דווקא לסמכות בית המשפט לדחיה מוקדמת של תביעה, שכן גם זו האחרונה, יוצרת מעשה בית דין (גורן, עמודים 307-306). אכן, העדר עילת תביעה אינו נמנה – ודאי לא באופן מפורש – על הטעמים שמכוחם ניתן לדחות תביעה על הסף (ראו: תקנה 43 לתקנות החדשות; ובעבר: תקנה 101 לתקנות הקודמות).

מעשה בית דין
הכרות עם סוגית מעשה בית דין יכולה לסייע לכם להמנע מהתדיינות משפטיות יקרות

בעניין ע"א 642/21 פרידה ורקשטל נ' בנק לאומי ישראל, קבע בית המשפט העליון, בין היתר, כך:

אחד הכללים הנובעים מדוקטרינת מעשה בית דין הוא, שבעל דין לא יוטרד פעם נוספת באותו עניין עצמו (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי, עמ' 12 ואילך (התשנ"א)). עקרון מעשה בית דין נועד, בין היתר, לתמרץ את התובע לרכז את תביעותיו, ולכן חל השתק עילה מקום בו התובע יכול היה להגיש תביעתו במסגרת תביעה קודמת.

בבסיסו של כלל זה עומד אינטרס היעילות וסופיות הדיון "שלולא מוראה של דוקטרינה איש את רעהו רדפו במעגל אין-סופי" (ע"א 4012/96 שחף הובלות והשקעות (1976) בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד נה(1) 492, 506 (1999). "כללי מעשה-בית-דין מבוססים על הרעיון כי מסגרת סדרי הדין ששיטת המשפט מספקת לבעלי-הדין מאפשרת להם בדרך-כלל למצות את מלוא טענותיהם ומלוא סעדיהם בהליך דיוני אחד" (ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166, 183 (2003); ע"א 9656/08 מדינת ישראל נ' סעידי, פסקה 18 [פורסם בנבו] (15.12.2011)).

על מנת שבעל דין לא יוטרד שוב ושוב בגין אותו עניין, נדרש התובע לרכז תביעתו כנגד הנתבע, שאם לא כן, ובהיעדר היתר לפיצול סעדים, מיצה את תביעתו. פסקי הדין המנחים בנושא זה הם ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561 (1968) ו-ע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1) 29 (1976), שם נקבע כי יש להשתיק בעל דין המבקש להטריד את יריבו בעניין בו נפסק במשפט הראשון.

גם יסודות טענת מעשה בית דין נבחנו על ידי בית המשפט העליון, לדוגמה במסגרת רע"א 7202/18 יוסף קוזליק נ' בנק דיסקונט ואח', שם נקבע, בין היתר, כך:

הכלל בדבר מעשה בית דין מבוסס על הרעיון שלפיו פסק דין שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, מהווה סוף פסוק להתדיינות בין אותם בעלי דין או חליפיהם; והוא מקים מחסום דיוני, השתק, בכל עניין או שאלה שהוכרעה בפסק הדין (להרחבה בנושא ראו: נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי (1991) (להלן: זלצמן); יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי פרק 8 (2015) (להלן: רוזן-צבי)).

כידוע, לכלל זה שני ראשים – "השתק עילה" שמושתת על עיקרון מיצוי עילת התביעה ומכוחו נמנעות התדיינויות נוספות ב"עילה" שהוכרעה זה מכבר; ו"השתק פלוגתא" שמונע התדיינות חוזרת במחלוקות עובדתיות ומשפטיות שנידונו לגופן והוכרעו בהליך הקודם, וזאת גם כאשר ההתדיינות המאוחרת היא בעילת תביעה שונה (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 584-583 (1968); וראו למשל: ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי, פסקאות 22 ו-26 (15.12.2015); רע"א 5138/18 ‏עוואד נ' עו"ד נשר, פסקה 12 (16.10.2018))….

על דרך הכלל, השתק עילה חל רק על התובע ולא על הנתבע, שכן מצופה מהתובע כי לא יפצל את עילת התביעה למספר תובענות; בעוד הנתבע אינו מחויב להעלות את כל הטענות שעומדות לו בקשר עם נושא התובענה, ואף אינו נדרש להגיש תביעה שכנגד (זלצמן, בעמ' 46-42; רוזן-צבי, בעמ' 551). במובן זה, ובשונה מקביעת בית המשפט המחוזי, לא בכל מקרה שבו תתקבל תביעה נגד נתבע הדבר יהווה השתק עילה כלפיו.

כפי שניתן לראות לכלל בדבר מעשה בית דין יש שני יסודות והם השתק עילה וגם השתק פלוגתא. גם יסודות אלה בעלי מבחני משנה אותם צריכים להכיר.

מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא

בעניין השתק פלוגתא בית המשפט העליון קבע במסגרת רע"א 5138/18 ג'אזי עוואד נ' עו"ד נפתלי נשר, בין היתר, כך:

כללי מעשה בית דין מבוססים על רעיון הסופיות. ביסודם התפיסה כי לאחר שעניין נדון על ידי הערכאות המשפטיות המוסמכות, תוך שניתן לכל אחד מהצדדים יומו בבית המשפט, הרי שהכרעה שיפוטית סופית שהתקבלה כדין היא מחייבת, ומכוחה נוצר מחסום דיוני המונע התדיינות משפטית חוזרת באותו עניין. כידוע, לכללי מעשה בית דין שני ראשים: השתק עילה והשתק פלוגתא. השתק העילה מונע התדיינות נוספת בתביעות שנידונו בהליך שהוכרע; השתק פלוגתא מונע התדיינות חוזרת במחלוקות עובדתיות ומשפטיות שנידונו לגופן ונקבע לגביהן ממצא פוזיטיבי בהליך הקודם (לדיון מקיף בכללי מעשה בית דין ראו: נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי (1991) (להלן: "זלצמן"); יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 678-485 (2015) (להלן: "רוזן-צבי")).

מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא מחייב קיומם של ארבעה תנאים: (1) שהפלוגתא העולה בכל אחת מן ההתדיינויות, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים, תהא זהה; (2) שבעל הדין שנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השנייה "זכה ליומו בבית המשפט" ביחס לאותה פלוגתא; (3) שההתדיינות הסתיימה בהכרעה, מפורשת או מכללא, של בית המשפט באותה פלוגתא בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא של חוסר הוכחה; (4) שההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין הסופי שניתן בתובענה הראשונה (להבדיל מהכרעה שולית בלתי נחוצה לביסוסו של פסק הדין בתובענה) (ראו זלצמן, עמוד 141; רוזן-צבי, עמוד 539).

עורך דין אדי בליטשטיין
צריכים ליווי משפטי בעניין טענת מעשה בית דין? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

לסיכום

מעשה בית דין זו טענה משפטית חשובה משום שהיא עשויה למנוע התדיינות משפטית נוספת (ומיותרת) בין אותם בעלי דין בסוגיה שכבר נבחנה והוכרעה על ידי בית המשפט.

בית המשפט רשאי לדחות את התביעה בכל שלב אם אחד הצדדים מעלה את הטענה.

לטענה משפטית זו יש מספר תנאים ויסודות כגון השתק עילה והשתק פלוגתא.

מומלץ מאוד להסתייע בשירותיו של עורך דין מנוסה על מנת להתמודד עם טענה זו או לבחון האם היא חלה במקרה שלכם.

דירוג הגולשים:

5 / 5. 67

No votes so far! Be the first to rate this post.

אנחנו שמחים לדעת שהמאמר סייע לך.

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

הקליקו על הכותרת כדי לחזור לחלק הרלוונטי במאמר
Picture of עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות - כספיות מורכבות.

למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בעמוד אודות.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב