פגיעה בפרטיות – מה זה ובאילו מקרים תוכלו לקבל פיצוי כספי?

פגיעה בפרטיות באינטרנט
פגיעה בפרטיות באינטרנט

פגיעה בפרטיות "בעולם האמיתי" או באינטרנט עלולות להוביל לתוצאה הרסנית ביחס לנפגע. בשנים האחרונות במיוחד עולים לכותרות בתקשורת מקרים רבים בהם גברים מפיצים תמונות עירום של נשים ללא רשותן. דוגמה זו ומקרים רבים אחרים יכולים להוביל לפיצוי כספי גבוה כלפי הנפגע/ת. כל מה שאותם נפגעים צריכים לעשות הוא להכיר את הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולהתייעץ לפני הגשת תביעה עם עורך הדין אזרחי העוסק הגנת הפרטיות.

במקרים רבים לתביעה בגין פגיעה בפרטיות באינטרנט או "בעולם האמיתי" מתלוות טענות גם מתחום לשון הרע, וככל שמדובר בסוגיית הפצת תמונות עירום, גם טענות מתחום הטרדה מינית.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות בגין פגיעה בפרטיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

מה זה פגיעה בפרטיות?

פגיעה פרטיות (ואין זה משנה אם מדובר ב"עולם האמיתי" או באינטרנט) מוגדרת בחוק הגנת הפרטיות כך:

פגיעה בפרטיותו של אדם היא אחת מאלה:

(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2) האזנה האסורה על פי חוק;

(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(5)העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

אדם אשר נפגע מאחד המצבים האלה זכאי לקבל פיצוי כספי בגין הפגיעה שהוא חווה בפרטיותו.

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין הגנת הפרטיות אדי בליטשטיין מסביר על פגיעה בפרטיות

מהו גובה הפיצוי הכספי שניתן לקבל בעקבות פגיעה בפרטיות?

סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות קובע מהו הפיצוי הכספי שניתן לדרוש לאחר פגיעה בפרטיות:

(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.

(ב)(1) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף 4, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק;

(2) במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.

(ג) לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.

(ד)הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;

"המדד הבסיסי" – מדד חודש מאי 2007.

כלומר, בגין כל מקרה של פגיעה בפרטיות הנפגע זכאי לדרוש מבית המשפט לקבל פיצוי כספי בגובה 50,000 ש"ח. יחד עם זאת, סעיף 29א(ד) קובע כי את סכום הפיצוי יש להצמיד למדד חודש מאי 2007. משמעות הדברים היא שנכון להיום גובה הפיצוי הכספי שניתן לדרוש בגין פגיעה בפרטיות עומד על יותר מ-75,000 ש"ח בגין כל מקרה.

סעיף 29א(ב)(2) קובע שאם בוצעה פגיעה בפרטיות בכוונה לפגוע אז גובה הפיצוי מוכפל ועומד נכון להיום על קצת יותר מ-150,000 ש"ח בגין כל מקרה.

סעיף 29א(ג) קובע שלא ניתן לתבוע בגין אותה פגיעה בפרטיות פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת. משמעות הדברים היא שאם פורסמה אותה תמונת עירום, לדוגמה, במספר הזדמנויות שונות, הנפגע יוכל לקבל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק פעם אחת בלבד. לעומת זאת, אם פורסמו תמונות עירום שונות, בהזדמנויות שונות (כל פעם תמונה אחרת), הנפגע יוכל לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם למספר התמונות שפורסמו בהזדמנויות שונות.

דבר חשוב נוסף שצריכים לשים לב אליו הוא שהפיצוי מכוח חוק הגנת הפרטיות הוא פיצוי ללא הוכחת נזק, אך אם נגרמו לכם נזקים שאותם אתם יכולים להוכיח אין שום מניעה לתבוע אותם באותה תביעה כספית ביחד עם הדרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק.

גובה הפיצוי שבתי המשפט פוסקים בפועל בגין פגיעה בפרטיות

עצם העובדה שניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שיכול להגיע ליותר מ-75,000 ש"ח בגין כל הפרה (או יותר מ-150,000 ש"ח אם מדובר בכוונה לפגוע) איננה אומרת שבהכרח בית המשפט יפסוק לטובתכם את הפיצוי המירבי.

בעת פסיקת גובה הפיצוי לאחר פגיעה בפרטיות בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו של עניין. כך לדוגמה; פגיעה בפרטיות באינטרנט עשויה להוביל לפיצוי כספי גבוה יותר לעומת פגיעה בפרטיות בפני בן אדם אחד נוסף, משום שיותר אנשים נחשפו למידע הפוגעני, ובהחלט ניתן לטעון שהפגיעה של הנפגע במקרה זה גדולה יותר.

כמו כן, חשוב להבין שישנו הבדל גדול בין גובה הפיצוי שניתן לקבל בגין פגיעה בפרטיות בבית משפט לתביעות קטנות לבין גובה הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות בבית משפט השלום. לרוב הפיצוי שיפסק בבית משפט השלום יהיה גבוה הרבה יותר.

פגיעה בפרטיות
פגיעה בפרטיות יכולה להתבצע גם באמצעות מעקב עם מצלמות אבטחה

ת"א 55994-04-19 יעקב מרום נ' בנימין רוזנטל (פסק דין מיום 3.2.2021) – במקרה זה מגשר הפר את חובת הסודיות. בית המשפט קבע כך:

מהכלל אל הפרט : לענייננו לעניין הפרת סודיות החלה על הליך גישור כאמור על ידי המגשר, מסקנתי היא כי נסיבות הפרת הסודיות , על דרך מתן תצהיר על ידי המגשר , המופנה על בית המשפט לענייני משפחה שדן בסכסוך בין התובע לגרושתו ,אליו צירף חילופי תכתובות עם התובע – הצד לגישור בפני, בהחלט מעידות על כוונה לפגוע בתובע בהתנהלותו המשפטית מול גרושתו. במקרה דנן  יש מקום  במסגרת הפעלת שיקול הדעת המסור לבית המשפט ,להתייחס לפיצוי הסטטוטורי   על פי חוק הגנת הפרטיות ולכפל פיצוי סטטוטורי  מכח חוק זה בשל ה"כוונה לפגוע" שהייתה בהפרת חובת הסודיות מסקנה אליה הגעתי כפי שנימקתי מעלה .

באשר לפיצוי במקרה של "כוונה לפגוע" קובע סעיף 29א(ב)(2) לחוק הגנת הפרטיות (הדגשה שלי – כ.ל.)) – "במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק".

העובדה שהנתבע פעל ביודעין  ובמכוון עת חתם על תצהיר וצירף אליו מסרונים שקיבל מהתובע במסגרת הליך הגישור מעידה על התנהלות שלא בתום לב, מביאה למסקנה על פיה יש לחייבו  בפיצוי מוגבר. חשיפת הסודיות  בה נוכחתי ,בוצעה כאמור באופן מכוון. הנסיבות בהחלט מצביעות  לטעמי על  מעין "יסוד נפשי" של מבצע העוולה.

במקרה זה בית המשפט פסק פיצוי כספי בגין פגיעה בפרטיות בסך 60,000 ש"ח, ועוד 12000 ש"ח בגין שכר טרחת עורך דין.

ת"א 15021-03-17 אלומני נ' פלונית (פסק דין מיום 12.4.2020) – במקרה זה פורסם מכתב הכולל תוכן אישי. בית המשפט קבע כך:

11.3.   אין להתעלם מנסיבות הפרסום. התובע אף חזר והדגיש שלנתבעת אף היה אינטרס כלכלי בסיוע לגרושתו, על מנת שאחיה יפנה אליה מטופלים נוספים. גם מבלי להכריע בטענה זו, הרי הנתבעת כשלה כאשר חתמה כפסיכולוגית, כאשר הוציאה את המכתב תוך שהיא יודעת שהדבר אסור וכאשר עוולה כלפי התובע כפי שהורחב רבות לעיל. התובע עותר לכפל פיצוי סטטוטורי בשל ה"כוונה לפגוע" שהייתה בפרסום. באשר לפיצוי במקרה של "כוונה לפגוע" קובע סעיף 29א(ב)(2) לחוק הגנת הפרטיות כך (ההדגשות לא במקור) – "במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק".

העובדה שהנתבעת פעלה ביודעין והוציאה את המכתב שלא בתום לב, מביאה לכך שיש לחייבה בפיצוי מוגבר. פעולה בחוסר תום לב ואף ביודעין מביאה לכך שאין הגנה כנגד העוולה, אך עם זאת – לא כל פעולה בחוסר תום לב וביודעין תחשב לפעולה "בכוונה לפגוע".

אם נאמר שכל פעולה בחוסר תום לב וביודעין היא פעולה "בכוונה לפגוע" – אזי נאלץ לומר שכל עוולה שאין לה הגנה היא עוולה שנעשית "בכוונה לפגוע". אך לא כך הדבר. הפרסום עצמו נעשה תוך כוונה, וניתן לקרוא לכך מעין "היסוד הנפשי" של מבצע העוולה. אך אין די בכוונה לביצוע הפרסום – אלא יש צורך בכוונת מכוון לפגוע בתובע, זה אותו "זדון" מכוון אותו מבקש התובע לייחס לנתבעת. יש להבחין בין הכוונה בביצוע בעוולה, קרי שזו לא נעשתה מבלי משים, לבין כוונה לפגוע …

במקרה זה בית המשפט פסק לתובע פיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח ועוד 19,000 ש"ח בגין שכר טרחת עורך דין.

ת"א 8419-03-15 יוסף (יוסי) מזרחי נ' וואלה! תקשורת בע"מ ואח' (פסק דין מיום 13.9.2018) – במקרה זה פורסמו תמונת תקריב חושפניות של התובע. בית המשפט קבע כך:

נתבעת 1 תשלם לתובע בגין פרסום הכתבה והתמונות במדיות השונות פיצוי בסכום המרבי הקבוע בחוק בגין פגיעה בפרטיות – 59,708 ₪ וכן פיצוי בסכום המרבי הקבוע בחוק בגין לשון הרע – 69,125 ₪. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לחייב את נתבעת 1 בכפל פיצוי בהיעדר הוכחה של כוונה לפגוע בתובע. אמנם לפי הפסיקה, במקרים מסוימים כוונה לפגוע יכולה להילמד מתוכן הפרסום עצמו, אך בענייננו התרשמתי כי הגם שמדובר במקרה גבולי, אין בתוכן לבדו כדי ללמד על כוונה לפגוע בתובע. בגין רשלנותה של נתבעת 1 שעודדה פרסום תגוביות פוגעניות על התובע ועל המראה החיצוני שלו ולא הסירה תגוביות אלה מידית, ועל יסוד עדותו של התובע לגבי עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מכך – אני מחייב את נתבעת 1 לשלם לתובע סך נוסף של 30,000 ₪. 

נתבע 2 ישלם לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק בגין צילום התמונות בסכום המרבי הקבוע בחוק – 59,708 ₪ וכן ישלם לתובע פיצוי נוסף בסך של 10,000 ₪ בגין פרסום התמונות בדף הפייסבוק העסקי שלו, וזאת בין היתר בהיעדר טענות וראיות לגבי היקף החשיפה של גולשים באינטרנט לדף זה. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לחייב את נתבע 2 בכפל פיצוי, משאין חולק כי נתבע 2 כלל לא הכיר את התובע אישית, לא הוכח כי היה לו מניע כלשהו לפגוע בתובע ולא הוכח כי צילם ופרסם את התמונות בכוונה לפגוע בתובע. 

בית המשפט פסק פיצוי כולל בסך כ-230,000 ש"ח ועוד 21,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

שוקלים להגיש תביעה בגין פגיעה בפרטיות "בעולם האמיתי" או תביעה בגין פגיעה בפרטיות באינטרנט? אתם מוזמנים ליצור קשר עם עורך דין אזרחי.

עורך דין אדי בליטשטיין
צריכים ליווי משפטי בעניין פגיעה בפרטיות? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שאלות נפוצות בעניין פגיעה בפרטיות

  • האם מקבלים פיצוי כספי בגין כל פגיעה בפרטיות?

    לא. צריכים להכיר היטב את הוראות החוק והפסיקה.
    לא כל מקרה של פגיעה בפרטיות מזכה בפיצוי כספי.

  • כמה זמן נמשכת תביעה בגין פגיעה בפרטיות?

    תלוי מאוד בנתבע, והאם הנתבע מעוניין לנהל הליכי פשרה או לא.
    ככל שסכום התביעה גבוה יותר כך התביעה תמשך, לרוב, פרק זמן ארוך יותר.
    לרוב תביעות מסוג זה נמשכות לא פחות משנה.

  • האם שכר טרחת עורך דין בתביעה בגין פגיעה בפרטיות משולם רק על בסיס הצלחה?

    לרוב תצטרכו לשלם לפחות חלק משכר הטרחה מראש.

  • האם פגיעה בפרטיות באינטרנט חמורה יותר מפגיעה בפרטיות במצבים אחרים?

    יתכן.
    פגיעה בפרטיות באינטרנט יכולה להיות בעלת תפוצה הרבה יותר גדולה. ככל שיותר אנשים נחשפים למידע הפוגעני ניתן לטעון שקיימת פגיעה בפרטיות חמורה יותר.

דירוג הגולשים:

5 / 5. 31

No votes so far! Be the first to rate this post.

אנחנו שמחים לדעת שהמאמר סייע לך.

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

הקליקו על הכותרת כדי לחזור לחלק הרלוונטי במאמר
Picture of עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות - כספיות מורכבות.

למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בעמוד אודות.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

מאמרים באותו נושא

תביעה משפטית
תביעות ופרוצדורה משפטית

תביעה משפטית – מה זה ומה לעשות לאחר קבלת תביעה שכזו?

מה זה תביעה משפטית? תביעה משפטית זהו כינוי כולל למגוון רחב של תביעות שניתן להגיש לבית המשפט. המאפיין את כולן הוא שלאחר הגשת כתב תביעה לבית המשפט וביצוע מסירה לנתבע, הנתבע אינו יכול להתעלם יותר מהתובע (כפי שאולי עשה לאחר קבלת מכתב התראה לפני הגשת התביעה) ולא להגיש כתב הגנה

קרא עוד »
תביעה נגד רופא שיניים
תביעות ופרוצדורה משפטית

תביעה נגד רופא שיניים בגין רשלנות מקצועית – קבלת פיצוי כספי

לפני שחושבים על הגשת תביעה נגד רופא שיניים בגין רשלנות מקצועית צריכים להבין שלא כל כאב או אי נוחות לאחר טיפול שיניים מעיד על רשלנותו של רופא השיניים, ומהווה עילה לצורך הגשת תביעה ודרישת פיצוי כספי. רשלנות רפואית של רופא שיניים אינה באה לידי ביטוי בהכרח בכאב או אי נוחות

קרא עוד »
תביעה לפינוי מושכר
תביעות ופרוצדורה משפטית

תביעה לפינוי מושכר – פינוי דייר או פינוי שוכר שהפסיק לשלם

תביעה לפינוי מושכר הפכה בשנים האחרונות לכלי בו נעשה שימוש תדיר, וזאת עקב תופעה במסגרתה דיירים מסרבים להתפנות מהדירה בעת סיום חוזה השכירות או במהלכו, וזאת לאחר שהם מפסיקים לשלם את דמי השכירות. לפני שנוצר ההליך המשפטי של תביעה לפינוי מושכר, המשכירים נאלצו להתמודד עם שוכרים בעייתיים באמצעות הליכים משפטיים

קרא עוד »
הגשת ערעור על פסק דין
תביעות ופרוצדורה משפטית

הגשת ערעור על פסק דין – מה צריכים לדעת כדי להצליח בערעור?

מה זה הגשת ערעור על פסק דין? ערעור זהו הליך משפטי הנועד לחלוק על החלטה שיפוטית קודמת המהווה פסק דין (החלטה שמסיימת לחלוטין את ההליך). כלומר, הגשת ערעור על פסק דין אפשרית רק אם התקיים הליך משפטי קודם וניתנה בו החלטה שיפוטית סופית. לא ניתן להתחיל הליך משפטי חדש שנועד

קרא עוד »
הוצאות משפט
תביעות ופרוצדורה משפטית

פסיקת הוצאות משפט במסגרת הליך משפטי – זה מה שחשוב לדעת

מטרת פסיקת הוצאות משפט לטובת אדם אשר טענותיו מתקבלות במסגרת כל הליך משפטי נועדה על מנת לשפות את הזוכה בגין ההוצאות שהוא נשא לאורכו של ההליך. כלומר המפסיד משלם בגין הוצאותיו המשפטיות של הזוכה. יחד עם זאת, אין אחידות בעת פסיקת הוצאות המשפט בסיומו של ההליך או לאחר קבלת בקשת

קרא עוד »
חוות דעת מומחה לבית משפט
תביעות ופרוצדורה משפטית

חוות דעת מומחה לבית משפט – מה מטרתה ומהו נוסח חוות דעת נכון?

מה זה חוות דעת מומחה? חוות דעת מומחה המוגשת לבית משפט היא מסמך הנערך על ידי אדם בעל מומחיות בתחומו על מנת לתמוך בטענה כלשהי של בעל הדין המצריכה מומחיות. לדוגמה: חוות דעת מומחה ניתן להגיש על מנת להוכיח נזקים רפואיים והשלכותיהם (עניין שעשוי להשפיע על גובה הפיצוי הכספי). חוות

קרא עוד »

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב