האם תמיד צריכים להגיש תביעה לביטול פסק דין?
תביעה לביטול פסק דין זהו הליך משפטי מורכב וחריג מאוד. מדובר בהליך שמחייב הגשת כתב תביעה, הצד שכנגד יגיש כתב הגנה, יתנהל קדם משפט אחד לפחות, דיון הוכחות, הצדדים ידרשו להגיש סיכומים, ובסופו של דבר ינתן פסק דין.
תביעה לביטול פסק דין יכולה להמשך בקלות בין שנה לשנתיים, ובמקרים מורכבים יותר, אף פרק זמן ארוך יותר מזה. מסיבה זו לפני שאתם בוחנים אפשרות להגיש תביעה לביטול פסק דין צריכים לבחון האם אפשר להגיש בקשה לביטול פסק דין או בקשה לתיקון פסק דין.
בנוסף להליכים אלה צריכים לבחון האם ניתן לבטל את פסק הדין באמצעות הגשת ערעור, שיוגש לערכאה גבוהה יותר (לדוגמה: ערעור על פסק דין של בית משפט השלום יוגש לבית המשפט המחוזי, ובמקרים שרוצים לערער שוב על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, צריכים להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון).
מה ההבדל בין תביעה לבקשה לביטול או תיקון פסק דין?
בעוד שהגשת תביעה לביטול פסק דין משמעותה ניהול הליך משפטי ארוך מאוד, שכרוך גם בתשלום שכר טרחת עורך דין שיכול להגיע בקלות לעשרות אלפי שקלים (ולעיתים אף יותר מכך), הגשת בקשה לביטול פסק דין או בקשה לתיקון פסק דין אלא הליכים ממוקדים מאוד, קצרים יחסית, שבגינם הלקוח יצטרך לשלם שכר טרחה נמוך הרבה יותר ביחס לניהול תביעה.
ישנם גם הבדלים מהותיים במצבים שבהם ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין, בקשה לתיקון פסק דין, הגשת ערעור או תביעה לביטול פסק דין.
באילו מקרים אפשר להגיש בקשה לביטול פסק דין?
בקשה לביטול פסק דין ניתן להגיש בשני מצבים:
- לאחר שניתן פסק דין בהעדר הגנה (לא הוגש על ידי הנתבע כתב הגנה או שכתב הגנה נמחק על ידי השופט עקב פגמים בהתנהלותו של הנתבע).
- לאחר שאחד מבעלי הדין לא התייצב לאחד הדיונים ובית המשפט נתן פסק דין בתיק.
בקשה לביטול פסק דין ניתן להגיש מכוח תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 שקובעת כך:
131. נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד).
כלומר, על מנת שניתן יהיה להגיש בקשה לביטול פסק דין צריך קודם להינתן פסק דין בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות, ובעל הדין שכנגדו ניתן פסק הדין, יגיש את הבקשה תוך 30 ימים לכל המאוחר לאחר שפסק הדין הומצא לו. אם הבקשה לביטול פסק דין תוגש בשלב מאוחר יותר (לאחר שחלפו 30 ימים) בית המשפט יהיה רשאי לדחות את הבקשה על הסף.
במקרים בהם בעל הדין לא הגיש בקשה לביטול פסק דין במועד, והוא בכל זאת מעוניין לנסות לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו, הוא יכול להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין.
בין אם בכוונתכם להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, או בקשה לביטול פסק דין, עליכם להגיש בשני המקרים תצהיר לאימות העובדות שמבססות את הבקשות. אי הגשת תצהיר יוביל, לרוב, לדחיית הבקשות. לכתב תביעה לביטול פסק דין אין צורך להגיש תצהיר.
באילו מקרים אפשר להגיש בקשה לתיקון פסק דין?
בקשה לתיקון פסק דין נועדה לתיקון טעויות קלות בפסק דין, כמו לדוגמה טעויות סופר.
את הבקשה ניתן להגיש מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, אשר קובע כך:
(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
(ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.
(ג) תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
(ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.
כלומר, יש הבדל בין מצב שבו מגישים בקשה לתיקון פסק דין בהסכמת הצדדים, לבין מצב שבו מגישים בקשה לתיקון פסק דין ללא הסכמת שני הצדדים. כאשר קיימת הסכמת שני הצדדים ניתן לתקן את פסק הדין בכל שלב. כשאין הסכמה לבקשה משני הצדדים ניתן להגיש את הבקשה תוך 21 ימים לכל המאוחר מיום מתן פסק הדין.
בניגוד לבקשה לתיקון פסק דין, תביעה לביטול פסק דין תוגש בדרך כלל זמן רב לאחר נתינת פסק הדין, ולאחר שהוא הפך להיות חלוט (לא ניתן יותר לערעור). לרוב תביעה לביטול פסק דין מוגשת חודשים רבים ואף שנים לאחר מתן פסק הדין.
באילו מקרים אפשר להגיש תביעה לביטול פסק דין חלוט?
תביעה לביטול פסק דין חלוט (פסק דין שכבר לא ניתן לערער עליו) ניתן להגיש במספר מקרים, כגון תביעה לביטול פסק דין עקב מרמה (כלומר פסק הדין המקורי ניתן מכיוון שאחד הצדדים רימה) או תביעה לביטול פסק דין שאישר הסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים. גם במקרה של פסק דין שאישר הסדר פשרה, לרוב אחד הצדדים יטען שהצד השני רימה אותו כדי להגיע לפשרה לא הוגנת.
מה שמאפיין את המקרים האלה הוא שצריכים להגיש את התביעה לאותה ערכאה (לא לאותו תיק) שנתן את פסק הדין המקורי.
במקרה שבו פסק הדין המקורי ניתן עקב מרמה לא די בהגשת תביעה לביטול פסק דין, אלא צריכים ממש לשכנע את השופט שאילולא המרמה התוצאה הסופית הייתה משתנה. כמו כן, צריכים לבסס את התביעה על ראיות חדשות שלא היו קיימות בעת מתן פסק הדין המקורי.
האם במקום תביעה לביטול פסק דין אפשר להגיש ערעור?
כל בעל דין במסגרת תביעה אזרחית או תביעה כספית (למעט בקשה לאישור תביעה ייצוגית) רשאי לערער פעם אחת על פסק דין שניתן בתביעתו. ישנה אפשרות נוספת להגיש ערעור שני אך הדבר מותנה בקבלת רשות ערעור בפעם השניה. אם לא תנתן רשות לערער בפעם השניה, בעל הדין לא יוכל לשנות את פסק הדין.
אם הערעור יתקבל כל פסק הדין או חלקו עשויים להתבטל והתיק יוחזר לשופט שנתן את פסק הדין המקורי, עם הוראות מערכאת הערעור כיצד יש לדון בתביעה מחדש או בעניין ספציפי בלבד. אם ערכאת הערעור מבטלת את פסק הדין, היא רשאית להכריע גם לגופו של עניין בכל התביעה.
את הערעור יש להגיש תוך 60 ימים מיום המצאת פסק הדין. איחור בהגשת הערעור עשוי להוביל לדחיית הערעור על הסף. ניהול ערעור שונה מאוד מהגשת תביעה לביטול פסק דין. במסגרת הערעור לא נשמעים עדים, לא מוגשות ראיות חדשות, אלא ערכאת הערעור בוחנת את העדויות והראיות שהוגשו לשופט שנתן את פסק הדין המקורי. הגשת ראיות חדשות במסגרת הליך ערעור זהו דבר חריג.
לסיכום
לעיתים ישנו בלבול בין הגשת תביעה לביטול פסק דין לבין הגשת בקשה לביטול או תיקון פסק דין, לבין הגשת ערעור. כל אחד מהליכים אלה רלוונטי למצב או שלב אחר בהתדיינות בין הצדדים. לכל אחד מהליכים אלה יש תנאים ומועדים שונים להגשתם.
ברוב המקרים הסדר הכרונולוגי יהיה כזה: בקשה לביטול פסק דין שאם תדחה יוגש ערעור, שאם ידחה תוגש תביעה לביטול פסק דין (במקרים מתאימים בלבד).
תביעה לביטול פסק דין זהו הליך מורכב מאוד וחריג מאוד. כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות אזרחיות מנוסה מאוד.
