תצהיר גילוי מסמכים כללי – מה זה ולמה הוא נחוץ בתביעה?

מה זה תצהיר גילוי מסמכים כללי?

תצהיר גילוי מסמכים כללי הוא תצהיר שבו בעל דין מגלה לצד שכנגד את כל המסמכים שיש ברשותו שרלוונטיים לבירור המחלוקת ביניהם בבית המשפט, ושבהם הם עשויים לעשות שימוש במהלך ההליך. מסמך שבעל הדין לא גילה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמו לא ניתן יהיה לעשות בו שימוש ללא קבלת היתר תחילה מבית המשפט (היתר שלא ינתן ללא הסבר משכנע). גישה זו מהווה את מדיניות בית המשפט והליכים אזרחיים במסגרתה "משחקים בקלפים פתוחים".

בעל דין שינסה להגיש לבית המשפט מסמך שלא גולה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמו, ללא קבלת היתר מבית המשפט, יתקל לרוב מיד לאחר הגשת המסמך בבקשה להוצאת/מחיקת המסמך מתיק בית המשפט עקב אי גילויו קודם לכן.

החובה המוטלת על הצדדים להחליף תצהיר גילוי מסמכים כללי חלה רק על תביעות בסכומים העולים על 75 אלף שקלים (תביעה בסדר דין רגיל). במסגרת תביעה בסדר דין מהיר (תביעות עד 75 אלף שקלים) חלה חובה שונה ויש להגיש את רשימת כל המסמכים (שימו לב – לא מדובר בתצהיר) שיש לבעל הדין והם רלוונטיים לתביעה, ביחד עם כתב תביעה שמוגש לבית המשפט.

מתי צריכים להעביר לצד שכנגד תצהיר גילוי מסמכים כללי?

שימו לב – תצהיר גילוי מסמכים כללי אינו מוגש לבית המשפט אלא מוחלף בין הצדדים בלבד.

תצהיר זה יש להעביר לצד שכנגד 30 ימים לאחר הגשת כתב הטענות האחרון. כתב הטענות האחרון הוא כתב תשובה שמוגש על כתב הגנה. אם לא מוגש כתב תשובה, אז את התצהיר צריכים להעביר 30 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה.

החובה להעביר תצהיר גילוי מסמכים כללי לצד שכנגד מוסדרת במסגרת תקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:

לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, או במועד אחר שיורה בית המשפט, יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך.

הצד שכנגד רשאי לדרוש לעיין במסמכים שצויינו בתצהיר גילוי מסמכים

לאחר שהצדדים מחליפים ביניהם תצהיר גילוי מסמכים כללי, כל אחד מהצדדים רשאי לדרוש לעיין במסמכים שפורטו בתצהיר, ולקבל העתק מהם.

אפשרות זו מוסדרת במסגרת תקנה 58 לתקנות סדר הדין האזרחי, שקובעת כך:

עד שלושים ימים לאחר שהחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים לפי תקנה 57, או במועד אחר שיורה בית המשפט, ישלימו בעלי הדין את הליכי העיון במסמכים ויאפשרו האחד לבעל הדין השני לצלם את המסמכים או לסרוק אותם על חשבון בעל הדין שביקש את העיון.

הסנקציה בגין אי קיום הליכי גילוי ועיון במסמכים

הסנקציות האפשריות בגין אי קיום הליכי גילוי ועיון במסמכים קבועות בתקנה 60 לתקנות סדר הדין האזרחי, שקובעת כך:

א. הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו.

ג. בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו, ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.

לפי תקנה 60 ישנן שלוש אפשרויות להתמודד עם בעל דין שלא מקיים הליכי גילוי מסמכים:

1. הסנקציה החריגה ביותר (שכמעט לעולם לא תתקלו בה) – מחיקת כתב טענות.
2. חיוב בהוצאות משפט – הסנקציה שקרוב לוודאי שתתקלו בה.
3. איסור על בעל הדין להגיש את המסמך שלא גולה כראיה מטעמו – סנקציה מעט תמוהה מכיוון שאם בעל הדין מסתיר את המסמך ולא מגלה אותו, הוא כנראה מלכתחילה לא התכוון להגיש אותו לתיק בית המשפט.

תצהיר גילוי מסמכים לדוגמא

זהו תצהיר גילוי מסמכים לדוגמא:

מה לעשות אם רוצים להגיש מסמך שלא גולה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי?

ישנן שלוש אפשרויות להתמודד עם מצב שבו רוצים להגיש מסמך שלא גולה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי:

לפני קדם משפט ראשון

ככל שמדובר בשלב שלפני קדם משפט ראשון, על בעל הדין להגיש רשימת בקשות ולציין את בקשתו לתקן את תצהיר גילוי המסמכים מטעמו.

לאחר קדם משפט ראשון

החובה להגיש רשימת בקשות חלה על בעלי הדין רק לפני קדם המשפט הראשון, ולכן אם בעל הדין מעוניין להגיש מסמך לאחר קדם המשפט הראשון, עליו להגיש בקשה ולבקש לתקן את תצהיר גילוי המסמכים הכללי.

מצב שבו "אין מה להפסיד"

ישנם מצבים שבהם יודעים שהמסמך שרוצים לצרף לא גולה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי, וגם יודעים שאין הסבר המניח את הדעת למחדל. במקרים אלה אם בעל הדין יגיש בקשה לצרף את המסמך יש סיכוי גבוה שהבקשה תדחה ולא ניתן יהיה להגיש את המסמך.

במקרים אלה בעל הדין יכול לנסות להגיש את המסמך לתיק ולקוות שהצד שכנגד לא ישים לב שמדובר במסמך שלא גולה, ולא יגיש בקשה למחיקת/הוצאת המסמך מהתיק.

פסיקת בית המשפט בעניין תצהיר גילוי מסמכים כללי

מדובר בפסיקה לדוגמה שניתנה על ידי בית המשפט השלום. לא מדובר בתקדים מחייב וניתן למצוא גם דוגמאות שהגיעו למסקנה ותוצאה אחרת. יחד עם זאת, בהחלט ניתן ללמוד מפסיקה זו על חשיבותו של תצהיר גילוי מסמכים כללי.

ת"א 11875-05-23 טל איתן נ' איריס אסיה (בית משפט השלום בקצרין):

על פי הבקשה, התובע צירף לתצהירים שהוגשו מטעמו, מסמכים שלא גולו במסגרת הליכי גילוי מסמכים, משכך, הם אינם יכולים להוות חלק מראיות התובע ויש להורות על הוצאתם.

הליכי גילוי ועיון נאותים הם תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. בבוא בית המשפט להידרש לשאלה האם להתיר הגשתו של מסמך כזה בשלב מאוחר יותר, על מבקש הצירוף להראות "הצדק סביר" למחדלו. 

לטענת הנתבעות,  היה על התובע להודיע לבית המשפט כי מסמכים אלה מצויים ברשותו ולאחר מתן רשות מבית המשפט להגישם/ לצרפם לתצהיר כראיה. לעומתן, טען התובע  בתגובתו כי מסמכים אלה נוצרו לאחר הגילוי מסמכים בשנת 2024 – על כן  לא חלה עליהם חובת הגילוי.

 חובת הגילוי מוטלת על מסמכים שנמצאים ברשותו של בעל דין במועד הגילוי. חובה זו אינה משתרעת על מסמכים אשר טרם נוצרו. על כן אין להוציא נספחים אלה מהתצהיר. זכותן של הנתבעות לחקור בעניין זה תשמר להן. כמו כן, הרלוונטיות שלהם  למחלוקות נשוא התיק  תבחן בהמשך ההליך.

למעלה מכך, סבורני כי נספח זה רלוונטי לשאלות שבמחלוקת בין הצדדים, וביניהן השאלה האם התובע הוא יוצר התוכן המקורי? ועל כן איני סבורה יש להוציא נספח זה מתצהיר התובע גם אם לא גולה במסגרת הליך הגילוי, שכן הכלל  קובע כי,  אם העניין רלוונטי  אין למחוק נספחים או סעיפים בשל העובדה שלא גולו במסגרת גילוי המסמכים (ראה  האמור ברע"א 2778/22 אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ נ' די. בי .אס. שירותי לווין (1998) בע"מ (2.5.2022).

לסיכום

תצהיר גילוי מסמכים כללי הוא חלק מהליכי גילוי מסמכים שמתקיימים בין הצדדים לאחר הגשת כתב תשובה או כתב הגנה (המאוחר מביניהם).

אי גילוי מסמך במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי משמעותו בדרך כלל שבעל הדין לא יוכל להגישו לתיק בית המשפט, ללא קבלת היתר מבית המשפט שיבחן את סיבת המחדל.

במקרים קיצוניים אי העברת תצהיר גילוי מסמכים כללי ואי קיום הליכים מקדמיים יובילו למחיקת כתב טענות של בעל הדין שלא קיים את חובותיו על פי תקנות סדר הדין האזרחי.