עורכי הדין כפופים לחוקים וכללים המסדירים כיצד עליהם לנהוג על מנת, בין היתר, להימנע מרשלנות מקצועית, וכתוצאה מכך, להימנע ממצב של תביעה נגד עורך דין על ידי לקוחו לשעבר.

הוראות החוק בעניין תביעה נגד עורך דין

סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין:

במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט.

 כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין:

עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.

המכנה המשותף בשני הסעיפים היא הקביעה כי על עורך הדין לפעול לטובת הלקוח בנאמנות ובמסירות. לקביעה זו משמעות רבה בכל הקשור לסוגיית רשלנות מקצועית, ולמצב של תביעה נגד עורך דין.

כך לדוגמה; כאשר עורך דין מחליט על אסטרטגיה מסוימת בניהול תביעה, ובסופו של דבר מתברר כי אסטרטגיה זו הייתה מוטעת והובילה לתוצאה שלילית מבחינת הלקוח, אין הדבר אומר כי מדובר בהכרח במצב של רשלנות מקצועית ואין הדבר מצדיק בהכרח תביעה נגד עורך דין. כלומר, שיקול דעת מוטעה מצידו של עורך הדין לא יהווה בהכרח עילה להגשת תביעה נגד עורך דין בגין רשלנות מקצועית. אף אם תוגש תביעה נגד עורך דין במקרה כזה, סיכוייה להתקבל אינם גבוהים.

 לעומת זאת, במצב בו על עורך הדין להגיש לדוגמה תצהירים, ערעור במועד, בקשת רשות להתגונן (גם אם הוא לא מאמין שבקשה זו תועיל ללקוח), והוא לא הגישם במועד (או בכלל), יהווה הדבר, לרוב, עילה טובה לצורך תביעה נגד עורך דין.

הוראות הפסיקה בעניין תביעה נגד עורך דין

קיימת פסיקה ענפה בסוגיית רשלנות מקצועית של עורכי דין והגשת תביעה נגד עורך דין. במרבית פסקי הדין חוזרת הקביעה כי על עורך הדין חלה חובת זהירות מוגברת כלפי לקוחותיו.

 כך לדוגמה נקבע בת”א 1273/04 פנטהאוז רחמני נכסים ניובב פפר [(פורסם בנבו), 18.7.2010]:

 חובת הזהירות של עורך דין כלפי לקוחו היא מסוג חובת הזהירות של נותני שירות. הלקוח מסתמך על כישוריו, ידיעותיו וחובותיו המקצועיות של עורך הדין, ואחריותו של עורך הדין היא אחריות מקצועית. על כן, סטנדרט הזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו הוא של עורך דין סבירוהוא גבוה יותר משל האדם הסביר“, כפי שאמר הנשיא ברק בעא 2625/02 סילביונחום נדורנבאום, פד מח(3) 385 (2004) (להלן: עניין סילביו נחום), בעמ‘ 424-425:

 הסטנדרט הוא רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב כלפיו, לצד כללי האתיקה הקובעים את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין“. “

 עוד בעניין רשלנות מקצועית נפסק כך:

אין חולק,כי עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות. על עורך הדין חלה חובת זהירות ככל בעל מקצוע אחר שנותן שירות, לפעול כאיש מקצוע מיומן וזהיר. בנוסף, חלה על עורך הדין חובה לנהוג  כלפי לקוחו בנאמנות ובמסירות (ראו ס‘ 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכא-1961, כלל2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקהמקצועית), תשמו– 1986 ופסק הדין בעניין לוי נשרמן הנל). כפי שמציינים המלומדים פרידמן וכהן, האחריות בגין הפרת ההתחייבות להגיש כתב הגנה או בקשת רשות להתגונן כמו גם להגיש ערעור, להבדיל מהשגת תוצאה של הצלחה לגופו של עניין במתן רשות להתגונן, בדחיית התביעה או בזכיה בערעור, לפיה ענייןהיא אחריות מוגברת:

בענייננו, הנתבע נטל על עצמו את ייצוג הלקוח בשלב הרשות להתגונן“. ייצוג הלקוח בשלב הרשות להתגונן אינו מחייב דווקא הגשת ברל. גם סיום התיק בפשרה בטרם הגשת ברל הינו ייצוג הלקוח בשלב הרשות להתגונןכאמור בהסכם. אך איהגשת ברל במועד מבלי שהושגה אורכה כדין להגשת הברל במועד נדחה אחר או מבלי שהתיק הסתיים בהסכמה בפשרה טרם המועד האחרון להגשת הברל אינה מצויה בתחום אפשרויות הפעולה של עורך דין סביר שנטל על עצמו לייצג את הלקוח בשלב הרשות להתגונן. כל עוד לא הסתיים התיק בפשרה טרם המועד האחרון להגשת הברל, החלטה שלא להגיש ברל איננה החלטה שעורך הדין יכול לקבל בעצמו, ללא הסכמה מודעת ומפורשת של הלקוח, וזאת גם אם עורך הדין סבור שאין בברל כל ממש.

בכך התרשל הנתבע כלפי התובע והפר את ההסכם עמו.”

בעניין זה ראו – ת”א 45161-03-10 אהרן חיון נילון מיכאל אדגר הכט [(פורסם בנבו), 30.12.2012].

במקרים מסוימים, רשלנות מקצועית עשויה להוביל לכך שעורך הדין יהיה אחראי לנזק שנגרם ללקוח, אם וכלל שתוגש תביעה נגד עורך דין. לעניין זה בת”א 7205-12-09 לידיה ירמישין נעוד דניאל דרבקין [(פורסם בנבו], 4.5.2014], נפסק כך:

התביעה הוגשה על ידי התובעת באמצעות הנתבעים. המדובר בנתבעים, שהינם עורכי דין ואשר העניקו לתובעת ייעוץ משפטי בכל הקשור להגשת התביעה. המדובר בתביעה לתשלום סך של 46,907 ₪.

נראה, כי על הנתבעים לשאת בתשלום סך זה, וזאת לנוכח התרשלותם בניהול התביעה, כאשר התרשלות זו הביאה בסופו של דבר למחיקת התביעה

סיכום

התובעת העמידה תביעתה בגין הנזק הממוני על סך של 46,445 ₪ בלבד. דין התביעה לתשלום סך זה להתקבל במלואה.”

סיכום

זכרו, לא כל טעות של עורך דין תהווה עילה טובה לצורך הגשת תביעה נגדו בגין רשלנות מקצועית. דינן של תביעות לא מבוססות בגין רשלנות מקצועית להדחות, והתובע אף עשוי להיות מחויב בהוצאות משפט.

מומלץ מאוד להתייעץ עם עו”ד כאשר קיים חשש לרשלנות מקצועית של עורך דין, טרם הגשת תביעה נגד עורך דין.

למידע נוסף ולאפשרויות נוספות העומדות בפניכם במקרי רשלנות מקצועית של עורך דין או הגשת תביעה נגד עורך דין הקליקו כאן.

[Total: 22 Average: 4.9]

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

המלצות לקוחותינו

ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין חייגו 03-6427876 או השאירו את פרטיכם

הזינו מייל ותקבלו עדכונים ומידע נוסף בנושא זה ונושאים משפטיים נוספים

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב