מעוניינים לשכור את שירותי משרדנו בנושא זה? חייגו 03-6427876 או השאירו פרטים ליצירת קשר

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

הגשת תביעה יצוגית – מדריך מקיף

טרם נענה על השאלה איך להגיש תביעה יצוגית צריכים להבין מספר דברים מקדימים, בלעדיהם השאלה, איך להגיש תביעה יצוגית, פשוט איננה רלוונטית:

  1. מהי תביעה יצוגית?

  2. מהם התנאים המקדימים לצורך הגשת תביעה יצוגית?

  3. באילו מקרים ניתן להגיש תביעה יצוגית?

  4. מתי כדאי וצריכים להגיש תביעה יצוגית?

  5. אילו פעולות הכנה צריכים לעשות כדי להגיש תביעה יצוגית?

  6. למי פונים כדי להגיש תביעה יצוגית?

  7. למה כדאי להגיש תביעה יצוגית?

  8. אילו הוצאות צפוי לשלם התובע הייצוגי?

  9. איך מגישים בפועל תביעה יצוגית?

מהי תביעה יצוגית?

איך להגיש תביעה ייצוגיתתביעה יצוגית זהו הליך משפטי בו אדם אחד, או קבוצה של אנשים, מייצגים קבוצה גדולה של אנשים אשר נפגעו בצורה דומה מאוד או זהה.

התובע או התובעים אשר מגישים את ההליך נקראים התובע הייצוגי או התובעים הייצוגיים, ויתר הנפגעים נקראים לרוב קבוצת הנפגעים או חברי הקבוצה.

לרוב, חברי הקבוצה כלל לא מודעים לניהולה של תביעה יצוגית בשמם, והדבר נודע להם, בדרך כלל, לאחר פרסום בתקשורת בדבר פשרה, החלטת בית המשפט בדבר אישור התביעה כתביעה יצוגית או לאחר מתן פסק דין סופי בתובענה.

ניתן לשאול שאלות בעניין איך להגיש תביעה יצוגית בפורום האתר, אליו ניתן לעבור על ידי לחיצה כאן.

אילו מקרים לא מתאימים להתברר במסגרת תביעה יצוגית?איך להגיש תביעה ייצוגית

חוק תובענות ייצוגיות קובע רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן להגיש תביעה יצוגית.

אם לא ניתן להוכיח שקיימים בפועל נפגעים רבים, וכל מה שניתן להוכיח זה את נזקם של נפגעים מעטים, בית המשפט לא יאשר את ניהול התביעה כתביעה יצוגית.

כלומר, אם נתקלתם במחדל או הפרת חוק כלשהי אשר פגעה בכם, ואתם שוקלים הגשת תביעה יצוגית, שאלו את עצמכם קודם האם אתם מכירים אנשים נוספים אשר נפגעו בצורה דומה?

אם אתם לא מכירים אנשים נוספים שנפגעו בצורה דומה (ואף לא ניתן לאתר אנשים אלה גם לאחר השקעת מאמצים ומשאבים) הסיכוי להצליח במסגרת תביעה יצוגית אינו גבוה. ומדוע?

נתבע במסגרת תביעה יצוגית יכול לטעון טענות הגנה רבות. אחת מטענות הגנה אלה היא טענת “טעות נקודתית“. כלומר, הנתבע מודה שביצע פעולה בניגוד לדין, אך טוען שההפרה רלוונטית רק ביחס לתובע הייצוגי.

במידה והתובע הייצוגי לא יוכל לסתור את טענת ההגנה, בית המשפט ידחה את הבקשה לאישור תובענה יצוגית משום שלא יוכח בפניו שקיימת קבוצה של נפגעים.

אם לא ניתן להוכיח שקיימת קבוצה של נפגעים הרי שהליך של תובענה יצוגית אינו מתאים בנסיבות העניין, ובמקרה כזה היה על התובע הייצוגי לנקוט בהליך של תביעה “רגילה”/תביעה אישית.

זו עשויה להיות סיבה מספקת על מנת להוביל לדחיית הבקשה לאישור תובענה יצוגית, וחיובו של התובע הייצוגי בהוצאות משפט.

טענת הגנה נוספת היא טענת “זוטי דברים“. כלומר, טענת הנתבעת היא שההפרה היא כה זניחה ולא משמעותית, שלא ניתן למצוא אנשים נוספים שיטענו שנגרם להם נזק.

לסיכום נקודה זו, לא מגישים תביעה יצוגית רק על בסיס הנחה “אם זה קרה לי – זה בוודאי קרה לאנשים נוספים”. על מנת להגיש תביעה יצוגית חייבים להציג דוגמאות רבות ככל הניתן לנפגעים רבים ולנזקים משותפים. רק במקרים אלה ישנו סיכוי שבית המשפט יאשר את הבקשה לאישור תביעה יצוגית.

מהם התנאים המקדימים לצורך הגשת תביעה יצוגית?

לא ניתן לשאול איך להגיש תביעה יצוגית מבלי להכיר את התנאים המקדימים לצורך הגשת תביעה יצוגית, הקבועים בסעיפים 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות.

סעיף 4(א):

א. אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:

(1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;

(2) רשות ציבורית בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה;

3) ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1) ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשסח-2008, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1).

במאמר זה נתמקד בתנאי הקבוע בסעיף 4(א)(1) משום שהוא הרלוונטי ביותר ברוב המקרים. סעיף זה קובע שמי שרשאי להגיש תביעה יצוגית הוא אדם בעל עילת תביעה אישית.

מהי אותה עילת תביעה אישית?איך להגיש תביעה ייצוגית

עילת תביעה אישית משמעותה שרק מי שנפגע בפועל יוכל להגיש תביעה יצוגית בשם קבוצת הנפגעים.

אדם שרק שמע על הפרה, אך ההפרה לא רלוונטית אליו באופן אישי, לא יוכל להגיש תביעה יצוגית ולייצג את חברי הקבוצה.

שימו לב, סעיף זה מתייחס במפורש לקבוצת נפגעים. כפי שכבר הזכרנו, אם המקרה אינו רלוונטי לקבוצה של נפגעים, אלא לכל היותר לאדם ששוקל להגיש תביעה יצוגית, המקרה אינו מתאים להתברר במסגרת הליך ייצוגי.

סעיף 8(א):

בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

אמנם הסעיף מתייחס לתנאים בהם יאשר בית המשפט תביעה יצוגית (כלומר, שלב מתקדם בהליך), אך יש להתייחס לתנאים אלה עוד טרם הגשת בקשה לאישור תובענה יצוגית.

התנאי הראשון מתייחס לקבוצה – אם אין קבוצת נפגעים (גדולה), והפרת הדין או הנזק אינם משותפים לכל חברי הקבוצה הרי שהמקרה אינו מתאים להתברר כתביעה יצוגית. זו הסיבה שעוד טרם הגשת תביעה יצוגית צריכים לאתר מספר גבוה ככל הניתן של נפגעים על מנת לשכנע את בית המשפט שקיימת קבוצה בשמה צריכים לנהל תובענה יצוגית.

התנאי השני מתייחס ליעילות וההוגנות – אם המקרה מצריך ביצוע בדיקות פרטניות של כל אחד ואחד מחברי הקבוצה על מנת להכריע האם הוא נפגע ממחדלי הנתבע, ואם כן, מהו שיעור הנזק הפרטני של כל אחד מחברי הקבוצה, הרי שהמקרה לא בהכרח מתאים להתברר במסגרת תביעה יצוגית (הטיעון המשפטי הוא שלא קיימת קבוצה הומוגנית).

זאת אומרת, שאם לפני הגשת תובענה יצוגית אתם מגלים שהנזק שנגרם לכל אחד מהאנשים שפנו אליכם אינו אחיד ו/או שצריכים לבצע בדיקות מורכבות לצורך חישוב הנזק לכל אחד ואחד מחברי הקבוצה, הרי שזאת אינדיקציה לכך שהמקרה עשוי שלא להתאים לתביעה יצוגית.

התנאים השלישי והרביעי נדונים בדרך כלל ביחד – תנאים אלה מתייחסים לתובע הייצוגי ועורך דינו. אם התובע הייצוגי פועל בחוסר תום לב, ולא מייצג נאמנה את טובת חברי הקבוצה, הרי שזו סיבה שלא לאשר תביעה יצוגית.

במסגרת תביעה יצוגית קיים ניגוד עניינים תמידי בין התובע הייצוגי לחברי הקבוצה. התובע הייצוגי מעוניין לזכות בגמול כספי גבוה ככל הניתן ולסיים את ההליך המשפטי מהר ככל הניתן. ניתן להעלות על הדעת מצב בו נתבע מחליט לשלם סכום כספי לתובע הייצוגי על מנת שזה יסוג מתביעתו. במקרים אלה ניתן לטעון כי התובע אינו מייצג את הקבוצה בתום לב, ואף לא בדרך הולמת.

מצב נוסף שעשוי להיות רלוונטי לסעיפים אלה הוא כאשר מתחרה עסקי מחליט להגיש תביעה יצוגית. כלי התובענה הייצוגית לא נועד על מנת שמתחרים עסקיים ינסו לפגוע האחד בשני, ולכן גם במקרה זה עשויה לעלות הטענה שהקבוצה לא מיוצגת כראוי.

גם עורכי דין אינם חסינים מביקורת. בקשה לאישור תובענה יצוגית אשר מוגשת ללא תשתית ראייתית בסיסית, ברישול ובאמצעות עורך דין שאינו בקיא בהליך מורכב זה, עשויה להוביל לטענה שהקבוצה אינה מיוצגת בדרך הולמת.

לכן, טרם הגשת תובענה יצוגית יש לבדוק מהו האינטרס האמיתי שעומד מאחורי הרצון לנקוט בהליך זה. מניע כספי גרידא לא יוביל בהכרח לדחיית ההליך, משום שבתי המשפט מבינים שאף תובע לא ינקוט בהליך זה (שכרוך בלא מעט סיכונים) ללא תמריץ כספי, אך התמריץ הכספי לא אמור להוביל לפגיעה בקבוצה.

ביחס לשני התנאים האחרונים, בית המשפט רשאי לאשר את ניהול התובענה כייצוגית אך להחליף את התובע הייצוגי, עורך דינו או שניהם ביחד, והכל במטרה להטיב עם קבוצת הנפגעים.

לא ניתן להגיש תובענה יצוגית המבוססת על פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק

אמנם לא מדובר בדיוק בתנאי מקדים לצורך הגשת תובענה יצוגית, אך בהחלט מדובר בסוגיה חשובה אשר עשויה להוביל לדחייתה של הבקשה לאישור תובענה יצוגית, ולכן חשוב מאוד להכיר סוגיה זו טרם חשיבה ו/או ניסוח הבקשה.

סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כך:

בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בתביעה כמפורט בפרט 9 בתוספת השניה, ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון.

כלומר, לא ניתן להגיש תובענה יצוגית המבוססת על פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק. פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק נפוצים בחוק הגנת הצרכן, חוק טיבי, חוק הטכנאים וגם בחוק הספאם.

איך להגיש תביעה ייצוגית

מה שמייחד פיצויים אלה הוא שהם נעים בסכומים גבוהים (בין מאות שקלים לאלפי ואף עשרות אלפי שקלים) והנפגע אינו חייב להוכיח שנגרם לו נזק כלשהו (מכאן גם שמם של פיצויים אלה). למעט חריג הרלוונטי לאנשים עם מוגבלויות, תובענה יצוגית אשר תהיה מבוססת על פיצויים אלה עשויה להדחות על הסף.

בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות טרם הגשת תובענה יצוגית על מנת לוודא שלא הוגשה כבר תובענה יצוגית באותו נושא

קיומה של תובענה יצוגית קודמת באותו נושא בו אתם רוצים להגיש תובענה יצוגית עשויה להוביל למצב שבית המשפט יורה על מחיקת התובענה שלכם (ככל שתוגש), ולכן, על מנת לחסוך זמן ומשאביאיך להגיש תביעה ייצוגיתם בהכנת והגשת תובענה חדשה כדאי לבדוק האם פנקס התובענות הייצוגיות מתייחס לתובענה קודמת באותו נושא.

למעשה לא מדובר בסוגיה טכנית בלבד שנועדה לשרת את התובע הייצוגי, אלא בחובה שקבועה בחוק תובענות ייצוגיות וגם בתקנות תובענות ייצוגיות.

סעיף 5(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות:

בטרם הגשת בקשה לאישור, יבדוק המבקש בפנקס אם רשומה בו בקשה לאישור או תובענה ייצוגית, שהיא תלויה ועומדת, אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות כאמור המתעוררות בבקשתו לאישור; מצא המבקש כי רשומה בפנקס בקשה לאישור או תובענה ייצוגית כאמור, יציין בבקשתו לאישור את פרטיה.

תקנה 2(13) לתקנות תובענות ייצוגיות:

בבקשה לאישור יפרט בעל הדין את טיעוניו, כולל אסמכתאות, לרבות בעניינים האלה:

13. פרטי בקשה אחרת לאישור או תובענה ייצוגית אחרת אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, אם מצא בפנקס;

ככל שלא תפעלו על פי ההוראות המוזכרות לעיל, ותגישו בקשה לאישור תובענה יצוגית בנושא שכבר מתברר בפני בית המשפט, רוב הסיכויים שתגלו שעבדתם לחינם והתובענה שלכם לא תתברר.

באילו מקרים ניתן להגיש תביעה יצוגית?

כפי שהוזכר בתחילת המאמר, חוק התובענות הייצוגיות מתייחס לרשימה סגורה של מקרים בהם ניתן להגיש תביעה יצוגית.

סעיף 3 לחוק התובענות הייצוגיות:

(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו-21 , “רשות” – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים.

(ב) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה.

התוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות כוללת רשימה ארוכה של מקרים בהם ניתן להגיש תובענה יצוגית. ניתן לעיין ברשימה המלאה כאן.
המקרה הנפוץ ביותר הוא תביעה של לקוח נגד בית עסק, אך קיימות תביעות ייצוגיות רבות גם בנושא משלוח ספאם (דואר זבל), תביעות ייצוגיות בדיני עבודה, תביעות ייצוגיות בתחום הביטוח, תביעות ייצוגיות בעניין מפגעים סביבתיים, תביעות ייצוגיות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, ועוד.

מתי כדאי וצריכים להגיש תביעה יצוגית?

בשלב זה אתם כבר יודעים שצריכים להגיש תביעה יצוגית רק כאשר מדובר בהפרת חוק ונזק הרלוונטיים לקבוצה גדולה של אנשים, כאשר קיימות שאלות משותפות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכאשר ניהול תובענה יצוגית זו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.איך להגיש תביעה ייצוגית

אך האם תמיד כדאי להגיש תביעה יצוגית, גם כשתאורטית קיימת אפשרות לעשות זאת? התשובה היא לא.

תביעה יצוגית זהו הליך מורכב מאוד אשר גוזל זמן ומשאבים רבים. לכן, טרם הגשת תביעה יצוגית צריכים לבחון מי הנתבע שעומד מולנו. אם הנתבע הפוטנציאלי הוא תאגיד גדול ועמיד הרי שאין כל התלבטות, וככל שאתם מצויידים בתשתית ראייתית ועובדתית מספקת כדאי וצריכים להגיש תביעה יצוגית.

אך מה עושים אם הנתבעת הפוטנציאלית היא מכולת שכונתית או תאגיד הממוקם במזרח ירושלים?
בשני המקרים הללו עשויות לצוץ מספר בעיות, אשר חלקן משותפות. ראשית, אם מדובר בנתבע כגון מכולת שכונתית הרי שתביעה יצוגית עשויה לרסק את בית העסק. עלול להיווצר מצב שאתם תזכו בתביעה (במסגרת פסק דין סופי) אך תגלו שאין ממי לגבות את הכסף (החברה במצב חדלות פרעון או עוסק המורשה הכריז על פשיטת רגל).

באופן דומה קיימת בעיה עם חברות הממוקמות במזרח ירושלים. גם אם תזכו בהליך הייצוגי הרי שאתם עשויים להתקל בבעיית גבייה (ככל שהתאגיד לא ישלם). מעשית, קיים קושי לא מבוטל לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד חברות הממוקמות במזרח ירושלים, ורבים מוותרים על הליכי גבייה מראש.

לסיכום, כדאי תמיד לבחון מיהו הנתבע הפוטנציאלי לפני הגשת בקשה לאישור תביעה יצוגית. אם מדובר בגוף קטן יש לשקול היטב האם ישנה כדאיות בנקיטת הליכים משפטיים במסגרת תביעה יצוגית.

אילו פעולות הכנה צריכים לעשות כדי להגיש תביעה יצוגית?

אם הגעתם עד כאן אתם בוודאי מבינים שטרם הגשת תביעה יצוגית צריכים לבחון ולבדוק היטב את כל מה שנכתב עד כה. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט הרחיבה את החובות המוטלות על התובע הייצוגי ועורך דינו. אי ביצוע מטלות אלה עשויה להוביל להפחתת התשלום המשולם לתובע הייצוגי ועורך דינו במקרה של אישור הבקשה וקבלת התובענה (במקרה הטוב) או להוביל לדחיית התובענה (במקרה הגרוע).

פניה מוקדמת לנתבע טרם הגשת תביעה יצוגית

פניה מוקדמת לנתבע מטרתה ליידע את הנתבע בדבר הפרת הדין המבוצעת על ידו, במטרה לאפשר לו לתקן את המחדל עוד לפני שמוגשת נגדו תביעה יצוגית. כיום אין חובה לביצוע פניה מוקדמת למעט במקרים בהם רוצים להגיש תביעה יצוגית נגד רשות או תביעה יצוגית נגד מעביד, כאשר קיים ארגון עובדים יציג.
בית המשפט העליון קבע כי ביצוע פניה מוקדמת לנתבע היא חלק מחובת תום הלב של התובע כלפי הנתבע, ומטרתה לייתר הליכים משפטיים יקרים ובזבוז זמן שיפוטי יקר.

בעקבות חשיבותה של הפניה המוקדמת, בחודש מאי 2016 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק תובענות ייצוגיות כך שתהיה חובה לבצע פניה מוקדמת לנתבע טרם הגשת תביעה יצוגית. הצעת חוק זו באה לעולם לאחר שהתברר כי קיימים עורכי דין ותובעים סדרתיים אשר מגישים תביעות ייצוגיות רבות נגד בתי עסק קטנים שכל מטרתם לקבל גמול כספי לתובע הייצוגי ועורך דינו בלבד, ולסיים את ההליך הייצוגי בהליך הסתלקות מתוגמלת אשר שונה באופן מהותי מהסדר פשרה המשרת את כל חברי הקבוצה.

לפניה מוקדמת טרם הגשת תביעה יצוגית חשיבות רבה נוספת; פניה שכזאת, ותשובה עליה, עשויים להוביל למצב בו אתם מגלים שטעיתם וכלל אין לכם עילת תביעה, ואילולא הייתם פונים לנתבעת, הייתם מגישים תביעה יצוגית, מנהלים הליך משפטי מלא (ובכך גורמים לבזבוז זמן שיפוטי וגורמים לנתבע לשלם כספים רבים כדי להתגונן מפני תביעה יצוגית) ובסופו של דבר מפסידים ומשלמים הוצאות משפט גבוהות מאוד.איך להגיש תביעה ייצוגית

לחלופין, פניה מוקדמת, ותשובה עליה, עשויים לגלות לכם פרטים נוספים ומהותיים שיסייעו לכם בהמשך ההליך. די בשתי סיבות אלה על מנת לנקוט בכל תביעה יצוגית פוטנציאלית בפניה מוקדמת, שכן יתרונותיה עולים על חסרונותיה.

למי פונים כדי להגיש תביעה יצוגית?

כמו בכל תחום אחר, על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר פונים למומחה הטוב ביותר שניתן לאתר בתחום ספציפי. אם אתם רוצים להגיש תביעה יצוגית בוודאי לא תפנו לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית.

על מנת להגיש תביעה יצוגית ולהצליח בה חייבים ליצור קשר עם עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה, אשר עוסק ומתעדכן בתחום זה באופן קבוע. התעדכנות קבועה בתחום זה הכרחית ביותר, במיוחד לנוכח העובדה שניתנות החלטות שיפוטיות חשובות לעיתים קרובות יחסית, והחלטות אלה עשויות להציב דרישות ותנאים חדשים בפני התובע הייצוגי.

עורך דין תביעות ייצוגיות שהגיש תביעות בודדות ולא הגיע להשגים משמעותיים לא יוכל לייצג אתכם ואת חברי הקבוצה באותו צורה כמו עורך דין תביעות ייצוגיות שמגיש תביעות ייצוגיות באופן קבוע, סיים תיקים בפשרות נאות לטובת חברי הקבוצה, הגיע למצבים בהם בתי המשפט אישרו את בקשותיו לאישור תובענות ייצוגיות, ואף ניהל תיקים עד למתן פסק דין סופי בתובענה.

ניסיון וידע בתחום זה (בדומה לתחומים אחרים) עשוי להיות ההבדל המכריע בין תיק המסתיים לטובת חברי הקבוצה, ובגמול נאה לתובע הייצוגי, לבין דחיית הבקשה וחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט.

למה כדאי להגיש תביעה יצוגית?

ניתן לחלק את האנשים שרוצים להגיש תביעה יצוגית לשתי קבוצות:

  1. אנשים שרואים בהליך זה בעיקר מיזם כספי ומטרתם להרוויח כסף;
  2. אנשים עקרוניים שמטרתם להוביל להפסקת הפרת הדין (ולעיתים אף להעניש את החברה המפרה את הדין), והגמול הכספי הוא משני עבורם.

ניתן לשער שמרבית האנשים שייכים לקבוצה הראשונה, אך אין בכך שום דבר פסול. הן בתי המשפט והן היועץ המשפטי לממשלה הכירו במניע הכספי כמניע לגיטימי, כל עוד הוא מתיישב עם טובת חברי הקבוצה.

אם לא היה פוטנציאל להרוויח סכומי כסף גבוהים במסגרת תביעה יצוגית, אף תובע ייצוגי לא היה נוטל על עצמו את הסיכונים בהם כרוך הליך משפטי זה, וללא תובעים ייצוגיים הליך התובענה הייצוגית כלל לא היה מתקיים.

כמה כסף ניתן להרוויח במסגרת תביעה יצוגית?

זכרו, אתם כתובעים ייצוגיים מתחילים את ההליך אך אתם לא העיקר בהליך זה. במסגרת הליך התובענה הייצוגית חייבים תמיד לדאוג לפיצוי גבוה כמה שיותר לחברי הקבוצה, ומדוע?

בתי המשפט פוסקים גמול לתובע הייצוגי, ושכר טרחה לעורך דינו, בהתאם לתועלת המושגת לטובת חברי הקבוצה. ככל שהפיצוי לחברי הקבוצה הוא גבוה יותר כך גם הפיצוי הכספי אותו יכול לדרוש התובע הייצוגי הוא גבוה יותר. בצורה זו מנסה מערכת המשפט לתמרץ את התובע הייצוגי לפעול לטובת חברי הקבוצה.

אילו הוצאות צפוי לשלם התובע הייצוגי?

הוצאות משפט לאחר דחיית הבקשה לאישור תובענה יצוגית

החשש הגדול ביותר הכרוך בהגשת בקשה לאישור תובענה יצוגית הוא דחיית הבקשה וחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט. לאחרונה, לאחר הליכים ממושכים קבוצת תובעים ייצוגיים חויבה בהוצאות משפט בסך 350 אלף ש”ח.

על מנת להקטין את הסיכון בדחיית הבקשה וחיוב בהוצאות משפט (בהליכים משפטיים אף פעם לא ניתן להבטיח הצלחה ב-100% ולכן תמיד מדובר בהקטנת סיכונים ולא בביטולם) חייבים לבצע עבודתם הכנה רצינית לפני הגשת תביעה יצוגית.

אל תתפתו להגיש תביעה יצוגית יום לאחר פרסום על תקלה כלשהי בחברת תקשורת או הפרה הרלוונטית לסימון מוצרי מזון. בדרך כלל תביעות מסוג זה מסתיימות בהסתלקות וחלקן בדחיית הבקשה וחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט.

אגרת בית משפט

החל מיום 29.11.2017 הוחלט על הטלת אגרות לפני הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הגשת תביעה ייצוגית לבית המשפט השלום – אגרה בסך 8000 ש”ח. הגשת תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי – אגרה בסך 16,000 ש”ח.

בשני המקרים לא משלמים את כל סכום האגרה מיד עם הגשת התביעה הייצוגית, אלא תשלום האגרה מתחלק לשני חלקים. עם הגשת תביעה ייצוגית משלמים קצת פחות ממחצית הסכום, בשני המקרים.

תביעות ייצוגיות לבית הדין לעבודה פטורות מתשלום אגרה.

לפרטים המלאים בעניין תשלום אגרה לפני הגשת תביעה ייצוגית לחצו כאן.

שכר טרחת עורך דין

תשלום שכר טרחת עורך דין על ידי התובע הייצוגי תלוי בהסכם בין התובע הייצוגי לעורך דינו. בדרך כלל, כאשר מדובר בעילת תביעה טובה וכאשר מדובר בתיק אשר עשוי להניב שכר טרחת עורך דין נאה, מוסכם כי הנתבעת היא זו שתשא בשכר טרחת עורך הדין (כל עוד זוכים בתיק).

הוצאות אחרות

לאורך ההליך קיימות הוצאות שונות בהן נושא התובע הייצוגי באופן בלעדי. לדוגמה; חוות דעת מומחה, זימון עדים, שליחויות לבתי משפט, רכישת ציוד הכרחי לצורך ניהול התובענה, עלויות הדפסה ייחודיות (באחד התיקים המטופלים במשרדנו היה צורך להדפיס מעל 2000 תמונות צבעוניות – דבר הכרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת) ועוד.

איך להגיש תביעה יצוגית?

איך להגיש תביעה יצוגית זו לא השאלה שעליכם לשאול משום שתביעה יצוגית לא מתחילה כתביעה אלא כבקשה לאישור תביעה יצוגית, ולכן בתחילת ההליך התובע הייצוגי נקרא המבקש או המבקש בבקשת האישור.
רק אם בית המשפט מאשר את הבקשה מתחיל שלב ניהול התובענה. אם בית המשפט דוחה את הבקשה ההליך מסתיים (לרוב בתוספת חיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט).

בניגוד לרוב ההליכים המשפטיים, בקשה לאישור תובענה יצוגית מוגשת בליווי תצהיר מטעם התובע הייצוגי וכל הראיות עליהם הוא מסתמך. חשוב מאוד לצרף כבר בשלב התחלתי זה את כל הראיות עליהם מסתמך התובע הייצוגי, ואת כל הראיות אותן ניתן לאתר בשקידה סבירה, משום שככל שההליך המשפטי יתקדם יהיה קשה יותר ויותר לצרף ראיות נוספות בהמשך (לרוב, גם אם תתקבל בקשה מאוחרת לצירוף ראיות, הרי שהדבר יהיה כרוך, כמעט תמיד, בחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט).

כמו כן, לבקשה לאישור תובענה יצוגית מצורף עותק של כתב התביעה. מעשית עותק זה הוא כמעט חסר חשיבות משום שבעת מתן החלטה בבקשת האישור, בית המשפט מורה, לרוב, להגיש כתב תביעה מתוקן הכולל שינויים בהגדרת הקבוצה, עילות התביעה, וכו’.

מנגנון איתור נפגעים

מנגנון איתור נפגעים זוהי דרישה שנוצרה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון. על התובע הייצוגי לפרט כבר במסגרת הבקשה לאישור תובענה יצוגית דרכים מעשיות לאיתור הנפגעים ולהערכת הנזק. אי התייחסות לדרישה זו עשויה להיות עילה לדחיית הבקשה לאישור תובענה יצוגית.

 

יש לכם שאלות בעניין איך להגיש תביעה יצוגית? צרו איתנו קשר באמצעות עמוד יצירת קשר.

[Total: 66 Average: 4.9]

לקבלת מידע נוסף בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל

אנחנו לא שולחים דואר זבל אך אם תרצו תוכלו להסיר את עצמכם מרשימת התפוצה בכל שלב בקלות ובמהירות

כתיבת תגובה

הצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים במייל

הצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים במייל

אנחנו שולחים רק מידע משפטי אקטואלי, חשוב ומעניין (כמו זה שקראתם עכשיו) - ללא פרסומות או דואר זבל

 

נרשמת בהצלחה