מה זה גילוי מסמכים ומדוע הדבר נדרש?
גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית או בתביעה שאינה ייצוגית זהו שלב חשוב מאוד מכיוון שזאת ההזדמנות של אחד מבעלי הדין לדרוש מבעל הדין שכנגד מסמכים חשובים שנחוצים לו לצורך הוכחת טענותיו. כלומר, בעל הדין פונה לצד שכנגד ודורש ממנו לקבל מסמכים ספציפיים שנמצאים אצלו או תצהיר גילוי מסמכים כללי בדבר המסמכים שנמצאים ברשותו שבהם הוא עשוי לעשות שימוש במסגרת אותו הליך.
דרישת גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית או בתביעה שאינה ייצוגית יכולה להגיע מהתובע וגם מהנתבע. בעניין זה זכויות התובע והנתבע שוות. מטעמי נוחות וכדי לא לבלבל את הקוראים במונחים משפטיים מורכבים ולדקויות משפטיות שאינן נחוצות למי שאינו משפטן, וקורא מאמר זה לצורך השכלה כללית בלבד, בכל מקום שבו כתוב גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית הכוונה לגילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית.
תארו לעצמכם את המצב הבא: שלמה רוצה להגיש תביעה ייצוגית נגד אבי בגין שליחת ספאם לקבוצה גדולה מאוד של אנשים. לשלמה יש דוגמאות של 10 אנשים שקיבלו מאבי הודעת ספאם בניגוד לדין והוא פירט אותן כדין במסגרת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, ואף צירף תצהירים מאותם אנשים, אך לשלמה נחוץ מידע בדבר מספר האנשים הכולל שאבי שלח אליהם הודעות ספאם.
מדובר במידע ששלמה לא יכול לקבל משום מקום אחר מלבד אבי. בנסיבות אלה שלמה רשאי לפנות לאבי ולבקש גילוי מסמכים ואם אבי יסרב, שלמה יהיה רשאי לפנות לבית המשפט ולדרוש שבית המשפט יורה לאבי לגלות את המסמכים הנדרשים.
גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית שונה מגילוי מסמכים במסגרת תביעה שאינה ייצוגית
על גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית חל דין שונה ביחס לגילוי מסמכים בתביעה שאינה ייצוגית. תקנות 57 – 58 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסקות בגילוי מסמכים במסגרת תביעה שאינה ייצוגית, והן קובעות כך:
57. לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, או במועד אחר שיורה בית המשפט, יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך.
58. עד שלושים ימים לאחר שהחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים לפי תקנה 57, או במועד אחר שיורה בית המשפט, ישלימו בעלי הדין את הליכי העיון במסמכים ויאפשרו האחד לבעל הדין השני לצלם את המסמכים או לסרוק אותם על חשבון בעל הדין שביקש את העיון.
כפי שניתן לראות מתקנות אלה, לאחר הגשת כתב הטענות האחרון (בדרך כלל מדובר בהגשת כתב תביעה, כתב הגנה ולעיתים גם כתב תשובה, שהוא כתב הטענות האחרון) על הצדדים (תובע ונתבע) להחליף ביניהם תצהיר גילוי מסמכים כללי. מדובר בתצהיר המפרט את כל המסמכים שיש ברשות בעל הדין, שבהם הוא עשוי לעשות שימוש במסגרת אותו הליך.
בנוסף, בעלי הדין חייבים לגלות/להעביר העתק מהמסמכים לבעל הדין שכנגד. מטרת הגילוי היא לנהל את ההליך המשפטי "בקלפים פתוחים" כך שלא יהיו הפתעות במסגרת ההליך לאף אחד מבעלי הדין.
אם בעל דין לא יעביר את המסמכים שפורטו בתצהיר גילוי מסמכים כללי, או מלכתחילה לא יפרט אותם בתצהיר זה, הוא לא יוכל לעשות שימוש במסמכים אלה בהליך, ללא קבלת אישור מבית המשפט.
גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית מצומצם יותר וקשה יותר להשגה
לעומת גילוי מסמכים בתביעה שאינה ייצוגית, גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית זאת פרוצדורה שונה ומורכבת הרבה יותר, אשר מוסדרת במסגרת תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, אשר קובעת כך:
לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.
השוואת תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות עם תקנות 57 – 58 לתקנות סדר הדין האזרחי מגלה מיד שהרבה יותר קשה לקבל גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית.
ראשית, גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית מצריך קבלת אישור מבית המשפט, לעומת הליך ייצוגי במסגרתו באופן אוטומטי, וללא התערבות בית המשפט, הצדדים צריכים לגלות אחד לשני אילו מסמכים נמצאים ברשותם.
שנית, גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית חייב להתייחס אך ורק למסמכים לשאלות העולות מהבקשה לאישור תביעה ייצוגית.
שלישית, כדי שבית המשפט יאשר גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית, על המבקש להעמיד תשתית ראייתית ראשונית לתנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. תנאים אלה עוסקים בתנאים לאישור הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, וככל שהמבקש לא עומד דינו להיכשל.
פסיקת בית המשפט העליון בעניין גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית
פסיקת בית המשפט העליון היא פסיקה מחייבת. קיימים פסקי דין רבים של בית המשפט העליון העוסקים בסוגיית גילוי מסמכים במסגרת תביעות ייצוגיות, וכל פסקי הדין מדגישים את חובת המבקש לעמוד בתנאי תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות.
לדוגמה במסגרת פסיקת בית המשפט העליון במסגרת רע"א 739/23 אור קרבקי נ' שופרסל בע"מ, שם נקבע, בין היתר, כך:
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שבכתב, וכן הקשבתי לטיעוני הצדדים בעל-פה, הגעתי למסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וזאת בהתאם לסמכותי על פי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. אקדים ואומר כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.
כידוע, הליך גילוי ועיון במסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מוסדר בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: התקנות). לפי תקנה זו, לבית המשפט סמכות ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים ובלבד שנתקיימו שני תנאים מצטברים:
(1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.
נוסף על תנאים אלה – רלוונטיות המסמכים המבוקשים להכרעה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית וקיומה של תשתית ראייתית ראשונית – על מבקש העיון לעמוד בתנאים ובדרישות החלים באופן כללי על הליכי גילוי ועיון במסמכים, ובכללם: היותם של המסמכים רלוונטיים, קרי קיומה של זיקה ברורה בין המסמכים לבין השאלות שבמחלוקת; הימצאותם של המסמכים בידי המשיב או בשליטתו; הצבעה על כך שהגילוי יביא לפישוט וייעול ההליכים; ולבסוף, שאין בגילוי משום הטלת מעמסה בלתי סבירה על הצד שכנגד (רע"א 906/19 הוכברג נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 9 (7.4.2020) (להלן: עניין פרטנר); רע"א 7714/22 מואב נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 13 (20.12.2022) (להלן: עניין מואב)).
בהקשר זה ראוי לציין כי הלכה היא שהיקפה של הזכות לגילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית מצומצם יחסית בהשוואה להיקפה בהליכים אזרחיים אחרים (רע"א 8855/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קינג, פסקה 5 (24.2.2016); עניין מואב, בפסקה 12), ולפיכך, כך נקבע, רק במקרים חריגים, שבהם ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין, תיטה ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים אלו (רע"א 6414/20 צ'מפיון מוטורס בע"מ נ' נסאר, פסקה 6 (7.11.2021); עניין מואב, בפסקה 10).
יחד עם זאת, אין בכך כדי לשנות מחשיבותם של הליכי הגילוי והעיון במסגרת ההליך הייצוגי – אשר נועדו לגשר על הפערים הבולטים בין הצדדים לו, ובפרט, על פערי המידע המובנים ביניהם (עניין פרטנר, בפסקה 16; רע"א 9181/18 רוקח נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 14 (16.12.2019) (להלן: עניין רוקח)). לעתים קרובות, לא ניתן, הלכה למעשה, להתגבר על פערי המידע המובנים הללו ללא גילוי מידע כבר בשלב בקשת האישור (עניין פרטנר, בפסקה 16; רע"א 1106/23 פלנטקס בע"מ נ' ריגלר, פסקה 12 (19.6.2023)).
כידוע, רף ההוכחה לצורך ביסוס קיומה של "תשתית ראייתית ראשונית" ביחס להליכי גילוי ועיון במסמכים בטרם אושרה בקשת אישור כתובענה ייצוגית, הוא נמוך מזה הנדרש בעת ניהול התובענה כייצוגית. זאת, על מנת למנוע מהדיון בבקשת הגילוי להפוך לדיון שיחליף, ולכן ייתר, את הדיון בבקשת האישור (עניין מיקרוסופט, בפסקה 13; רע"א 5392/19 אירופלוט רושיון איירליינס נ' באר, פסקה 9 (29.12.2019); רע"א 6646/19 ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ נ' MAN Truck & Bus AG, פסקה 14 (12.10.2021). להרחבה על "השתלטותם" של ההליכים המקדמיים במסגרת תובענות ייצוגיות על שלב האישור, ראו רע"א 1468/23 ערמון נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ, פסקה 13 (9.7.2023)).
יוער, כי כלל זה מתיישב גם עם ההבנה שהליכי הגילוי והעיון הם כלי בידו של התובע הייצוגי לגשר על פערי המידע בינו לבין הצד שכנגד כאמור לעיל, וכן "להתחקות אחר טיב ההפרה והיקפה" (רע"א 563/20 ארד נ' אי. בר מים בע"מ, פסקה 14 (24.3.2021) (להלן: עניין ארד). כן ראו רע"א 332/22 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' בורמן, פסקה 11 (5.7.2023) (להלן: עניין ארקיע)).
לסיכום
גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית שונה מגילוי מסמכים בתביעה שאינה ייצוגית. מדובר בהליכים שונים לחלוטין ועל בעלי הדין לעמוד בתנאים שונים.
בעוד שבתביעה שאינה ייצוגית בעלי הדין זכאים לגילוי מסמכים אוטומטי כחלק מניהול ההליך, במסגרת הליך ייצוגי יש צורך להגיש בקשה ולעמוד בתנאים הקבועים בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות.
בכל מקרה, על פי פסיקת בית המשפט העליון, גילוי מסמכים בתביעה ייצוגית יהיה תמיד מצומצם יותר ביחס לגילוי מסמכים בתביעה שאינה ייצוגית.
