מה זה אגרת בית משפט?
אגרת בית משפט זהו סכום כספי שעל התובע לשלם בעת הגשת תביעה או הליך אחר לבית המשפט (לדוגמה בקשה לאישור תביעה ייצוגית). סכום אגרת בית המשפט מבטא את האיזון בין זכות הפרט לגישה לערכאות משפט לבין ניצול משאבים ציבוריים שבגינם על יוזם ההליך לשלם. בנוסף, אגרת בית משפט נועדה למנוע הגשת תביעות סרק.
סכום האגרה משתנה מהליך להליך ומערכאה לערכאה. ככל שהערכאה גבוהה יותר, סכום האגרה יהיה לרוב גבוה יותר. ככל שבמסגרת כתב תביעה מפורטים מספר סעדים/נושאים שמחייבים תשלום אגרה, תשולם אגרה אחת בלבד לפי הסכום הגבוה.
אגרת בית משפט במסגרת תביעה כספית הוא 2.5% מסכום התביעה (בתביעה על סך 100,000 ש"ח סכום האגרה המלא יעמוד על סך 2500 ש"ח).
לעומת זאת, מי שמבקש סעד הצהרתי ידרש לשלם אגרת בית משפט בסכום קבוע ואחיד. הסכום משתנה בין הערכאות השונות. בבית משפט השלום סכום האגרה לסעד הצהרתי הוא 755 ש"ח. סכום אגרת בית משפט לסעד הצהרתי בבית המשפט המחוזי הוא 1330 ש"ח. הסכומים משתנים ומתעדכנים כלפי מעלה מדי שנה.
החובה לשלם אגרת בית משפט וסכומי האגרה קבועים במסגרת תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007. תקנות אלה קובעות, בין היתר כך:
2. (א) המביא הליך לבית משפט ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין.
(ב) כלל הליך כמה סעדים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך, לפי הסכום הגבוה.
(ג) לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה.
(ד) הליך שלא שולמה בו האגרה, כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
(ה) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנה 5 לתקנות סדרי הדין (סעד מיידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), התשל"א-1971.
(ו) נזקק בית המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך.
(ז) דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (ו) דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.
(ח) בעד הפעולות המפורטות בתוספת תשולם אגרה ויחולו הוראות התקנות, בשינויים המחויבים.
תשלום אגרת בית משפט בהליכים וערכאות שונות
| תעריפי אגרות בבתי המשפט בשקלים חדשים (₪) | ||
|---|---|---|
| סוגי אגרות | תעריפי אגרות בשקלים חדשים לפי תוספת לתקנות (תקנה 2) | |
| תעריפי אגרות בבתי משפט השלום | ||
| 1. | תביעה לסכום כסף קצוב | 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ולא פחות מ-872 ₪ |
| 2. | תביעה לפי תקנה 5 | 7,866 ₪ |
| 2.א. | תביעה לפי תקנה 5 א | 575 ₪ |
| 3. | תביעה לפי תקנה 3, למעט פסקה (5) | 755 ₪ |
| 3א. | בקשה כמפורט בתקנה 3(5), למעט בקשת יחיד להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו | 1,616 ₪ |
| 3ב. | בקשת יחיד להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, כמפורט בתקנה 3(5) | 1,039 ₪ |
| 4. | תביעה אחרת | 1,964 ₪ |
| 4א. | תובענה ייצוגית | 9,308 ₪ |
| 4ב. | חלקה הראשון של האגרה בתובענה ייצוגית לפי תקנה 7א(א)(1) | 3,490 ₪ |
| 5. | תביעה בבית דין לשכירות לפי תקנה 3 | 278 ₪ |
| 5.א. | בקשת רשות ערעור (להלן – בר"ע) וערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל או הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון | 478 ₪ |
| 6. | ערעור או ערר למעט בערעור כאמור בפרט 5.א. | 755 ₪ |
| 7. | בוטל | |
| תעריפי אגרות בבתי משפט המחוזיים | ||
| 8. | תביעה לסכום כסף קצוב | 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו-1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל ל- 27,889,581 ₪ |
| 9. | תביעה לפי תקנה 5 | 49,162 ₪ |
| 9.א. | תביעה לפי תקנה 5.א. | 1,036 ₪ |
| 10. | תביעה לפי תקנה 3, למעט פסקה (5) | 1,330 ₪ |
| 10.א. | בקשה כמפורט בתקנה 3(5) | 1,616 ₪ |
| 11. | תביעה אחרת | 3,671 ₪ |
| 11א. | תובענה ייצוגית | 18,615 ₪ |
| 11ב. | חלקה הראשון של האגרה בתובענה ייצוגית לפי תקנה 7א(א)(1) | 6,399 ₪ |
| 12. | בר"ע על החלטת ביניים של בית משפט שלום | 574 ₪ |
| 12א. | בר"ע על החלטת ביניים של בית משפט לענייני משפחה שעניינה תביעה כאמור בפרט 1א, 2א, 5 או 6ב שבתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995 | 582 ₪ |
| 13. | בר"ע על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות | 574 ₪ |
| 14. | (נמחק) | |
| 15. | (נמחק) | |
| 16. | ערעור על פסק דין של בית משפט שלום | 1,614 ₪ |
| 16א. | ערעור על החלטת נשיא בית משפט השלום שהוגש לפי סעיף 49 (ב) (3) לחוק | 60 ₪ בעד כל תובענה שבשל העברתה לבית משפט אחר מוגש ערעור |
| 16ב. | ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שעניינו תביעה כאמור בפרט 1א, 2א, 5 או 6ב שבתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1955 | 756 ₪ |
| 17. | ערעור אחר או ערר | 1,041 ₪ |
| 18. | עתירת אסיר או עציר לפי פקודת בתי הסוהר או לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר | 88 ₪ |
| 19. | בוטל | |
| תעריפי אגרות בבתי משפט לעניינים מינהליים | ||
| 20. | עתירה מינהלית, למעט בעתירה כאמור בפרט 20.א. | 2,273 ₪ |
| 20.א. | עתירה מינהלית, כאמור בפרט 37 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, שעניינה פיטורין או שחרור של שוטר או סוהר מן החיל או מן השירות, לפי העניין, למעט עתירה שעניינה פיטורין או שחרור של שוטר או סוהר מן החיל בשל כל אחד מאלה: (א) התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות משוטר או סוהר בדרגתו או במעמדו. (ב) הרשעה בבית משפט בביצוע עבירה פלילית. | סכום האגרה לפי פרט 6 |
| 21. | ערעור מינהלי | 1,614 ₪ |
| 22. | תובענה מינהלית | 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו-1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל ל- 27,889,581 ₪ |
| 22א. | תובענה ייצוגית נגד רשות | 2,087 ₪ |
| 23. | עתירת אסיר | 88 ₪ |
| תעריפי אגרות בבית המשפט העליון | ||
| 24. | עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק | 2,092 ₪ |
| 25. | בר"ע על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי או בר"ע על החלטה בעתירת אסיר או עציר | 574 ₪ |
| 26. | בר"ע על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור או עתירה לדיון נוסף | 1,158 ₪ |
| 27. | ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי | 3,454 ₪ |
| 28. | ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור (לאחר קבלת רשות) או דיון נוסף (לאחר קבלת העתירה לדיון נוסף) | יש להשלים את סכום הבר"ע לסכום בעבור ערעור |
| 29. | ערעור על החלטת רשם של בית המשפט העליון | 1,158 ₪ |
| 29.א. | ערעור על החלטת מנהל בתי המשפט שהוגש לפי סעיף 78א(ג)(3) לחוק | 84 ₪ בעד כל תובענה שבשל העברתה לבית משפט אחר מוגש ערעור |
| 30. | ערעור אחר או ערר | 2,092 ₪ |
| 31. | ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט | 1,158 ₪ |
| תעריפי אגרות – כללי | ||
| 32. | עשיית תצהיר | 55 ₪ |
| 33. | סכום לניכוי מהחזר לפי תקנה 15 | 574 ₪ |
| 34. | סכום לניכוי בבית משפט שלום | 819 ₪ |
| 35. | סכום לניכוי בבית משפט מחוזי | 1,394 ₪ |
תשלום אגרת בית משפט – ההבדל בין סעד כספי לסעד הצהרתי
בית המשפט העליון דן בסוגיית תשלום אגרת בית משפט ובהבדל בין תשלום אגרת בית משפט בסעד כספי לבין סעד הצהרתי (רע"א 2063/24 אפרים אוריון נ' יאיר גולדפינגר). הפסיקה הייתה נחוצה לנוכח העובדה שבמקרים רבים בעלי דין מנסים להציג את הסעד הנדרש כסעד הצהרתי במטרה לשלם אגרת בית משפט בסכום נמוך הרבה יותר לעומת סעד כספי אותו הם יכולים לדרוש בפועל.
עניין נוסף שצריכים לבחון הוא מה מוחזר לבעל הדין בעקבות התביעה לקבלת סעד הצהרתי. אם לדוגמה נדרש סעד הצהרתי לעניין ביטול עסקה ובמסגרת ביטול העסקה מוחזר לבעל דין כסף, אז יש לשלם אגרה כסעד כספי.
לעומת זאת, אם במסגרת ביטול העסקה מוחזר לבעל הדין נכס, אז יש לשלם אגרה כסעד הצהרתי.
בין היתר בית המשפט העליון קבע כך:
נקודת המוצא היא כי כל הליך משפטי מחויב בתשלום אגרת בית משפט, אלא אם מדובר בהליך בו יוזמו פטור מתשלום אגרה או שהופטר מאגרה בעקבות בקשה מתאימה (תקנות 2(א), 2(ג) ו-2(ד) לתקנות האגרות). התכליות המרכזיות של אגרת בית המשפט הן חיוב יוזם ההליך המשפטי בהשתתפות בעלויות המדינה בניהולו; הרתעה מפני הגשת תביעות סרק; וכן ניהול יעיל של ההליכים המשפטיים בין כלל המתדיינים
…
כידוע, תביעות שונות גוררות אחריהן חיובי אגרה שונים. כך, גובה אגרה בגין תביעה ל"סכום כסף קצוב" הוא "2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה", וזאת עד לסכום של 27,889,581 ש"ח (ומעל לסכום זה – בשיעור של 1%. ראו תקנה 6 ופרטים 1 ו-8 לתוספת לתקנות האגרות); בעוד אגרה בגין תביעה ל"צו הצהרתי" עומדת על סכום קבוע, אשר בעת הגשת כתב התביעה דידן עמד על סך של 1,153 ש"ח בלבד, וזאת "למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור" (תקנה 3(1) ופרט 10 לתוספת לתקנות האגרות). לפיכך, יש חשיבות רבה, ולעיתים אף קריטית, לשאלת סיווג הסעד המתבקש בתובענה.
…
פעמים רבות נדונה בבית משפט זה שאלת סיווגו של סעד כהצהרתי או ככספי לעניין תשלום אגרה. הכלל המרכזי שנקבע לעניין זה הוא כי ההכרעה בשאלה זו "תלויה, בסופו של דבר, באופן בו נוסחו הסעדים בכתב התביעה"
…
עם זאת, נתנה הפסיקה דעתה גם לשאלה האם הבחירה לבקש סעד הצהרתי, להבדיל מסעד מהותי קונקרטי, אפשרית על פי המבחנים המקובלים שנקבעו בפסיקה לעניין שיקול הדעת במתן סעד הצהרתי. על פי מבחנים אלה, על התובע סעד הצהרתי להראות כי יש לו אינטרס לגיטימי בתביעת הסעד המבוקש, וכי אין לו אפשרות יעילה אחרת להשיג סעד אופרטיבי קונקרטי
…
עוד נקבע בפסיקה, כי ככל שיש הצדקה לבקש סעד הצהרתי (להבדיל מסעד אופרטיבי), הרי שלא די בעובדה שניתן לכמת את ערכו של הסעד ההצהרתי, דהיינו שיש לו שווי כספי, על מנת לסווגו כסעד כספי לעניין החיוב באגרה
…
הסעד הראשון לו עותר המערער הוא ביטול הסכם המכר. לפי סעיף 21 לחוק החוזים, ביטול חוזה מחייב את הצדדים לו להשבה הדדית של מה שהתקבל במסגרתו. לפיכך, כדי לסווג נכונה סעד לביטול חוזה לעניין אגרת בית משפט, יש לבחון מה ישוב ליוזם ההליך כתוצאה מכך. אם כתוצאה מהצהרה על ביטול החוזה יושבו ליוזם ההליך כספים של ממש, אזי מדובר בצו הצהרתי שתוצאתו תובענה לסעד כספי, שבגינה כאמור יש לשלם אגרה כבתביעה לסכום כסף קצוב
…
לעומת זאת, כאשר מושא ההשבה הוא נכס – הגם שניתן לכמת את שוויו – אין לסווג, במקרה הרגיל, את התובענה כתביעה לסכום כסף קצוב, אלא כתביעה לסעד הצהרתי. זאת, בהתאם לנקבע בפסיקה כי תביעה לסעד הצהרתי באשר להעברת בעלות בנכס מקרקעין לא תסווג כתביעה לסכום כסף קצוב
לסיכום
אגרת בית משפט משולמת בעת הגשת הליך משפטי לבית המשפט. סכום האגרה משתנה בהתאם לסוג ההליך ובהתאם לערכאה אליה מוגש אותו הליך.
אגרת בית משפט בתביעות כספיות עומדת על סך 2.5% מסכום התביעה. מחצית משלמים בעת הגשת כתב התביעה ומחצית משלמים לפני קיומו של דיון ההוכחות.
אגרת בית משפט לצורך קבלת סעד הצהרתי הוא סכום קבוע אך משתנה בהתאם לערכאה אליה מוגש ההליך. אגרת בית המשפט לסעד הצהרתי לרוב הרבה יותר נמוכה מהאגרה לצורך קבלת סעד כספי.
