בקשה לביטול תביעה בבית משפט – האם אפשרי ואיך עושים זאת?

האם יש דבר כזה בקשה לביטול תביעה?

המושג בקשה לביטול תביעה הוא מושג שמוזכר בדרך כלל על ידי אנשים שאינם משפטנים או עורכי דין, והוא יכול להתייחס למצבים שונים שחלקם רלוונטיים לתובע וחלקם רלוונטיים לנתבע.

בפועל תקנות סדר הדין האזרחי אינן מכירות בהליך שנקרא בקשה לביטול תביעה אך ישנם הליכים אחרים שמהותם דומה מאוד, והם פשוט נקראים בשמות אחרים. הכרות עם הפרוצדורה הנכונה תקל עליכם ועל השופט שידון בבקשה שלכם להבין מה בדיוק המטרה שלכם, ותמנע החלטות שיפוטיות לא נכונות.

במאמר זה אתייחס למקרים הנפוצים ביותר בהם בעלי דין מעוניינים "לבטל תביעה". שימו לב שחלק מההליכים רלווטניים לתובעים בלבד וחלק מההליכים רלוונטיים לנתבעים בלבד, וחלק מההליכים רלוונטיים לשני הצדדים ביחד.

בכל מקרה, אם אתם לא מיוצגים ואתם מנהלים תביעה במסגרתה אתם שוקלים להגיש "בקשה לביטול תביעה", צרו קשר עם עורך דין על מנת שיבין מה בדיוק אתם רוצים כדי שהוא יוכל לכוון אתכם לבקשה הרלוונטית הנכונה.

בקשה לביטול תביעה – מנקודת מבט התובע

לאחר הגשת תביעה אזרחית או תביעה כספית יכולים להתקיים מצבים שונים בהם התובע מעוניין להפסיק את ההליך ולא להמשיך יותר בניהולה של התביעה נגד הנתבע או הנתבעים.

במצב זה עומדת בפני התובע האפשרות הבאה:

הפסקת תובענה – תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי

הפסקת תובענה זו כנראה המקבילה הכי קרובה לכוונתם של מי שאינם עורכי דין או משפטנים כשהם אומרים שהם מעוניינים להגיש בקשה לביטול תביעה.

תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כך:

הפסקת תובענה

44. (א) בית המשפט רשאי, לבקשת תובע, להפסיק תובענה, כולה או מקצתה.

(ב) הפסקת תובענה תהיה על דרך של מחיקת כתב התביעה ותחול תקנה 41(ב) ו-(ג).

פסיקת בית המשפט מכירה באפשרות לסרב לבקשה להפסקת תובענה, בין היתר, כי ייתכן שהתובע מנסה לגרום לביטול יתרון שהשיג בינתיים הנתבע בהליך. בעניין זה נקבע במסגרת תאד"מ 68530-07-23 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' הדס אורנשטיין, בין היתר, כך:

אקדים ואפנה בענין דכאן לרע"א 7070/14 עזבון המנוח מוחמד מוסטפא יוסף אבו ליל ז"ל ואח' נ' עזבון המנוח שריך עומר אלפהום (14/01/15) – שם מציין בית המשפט כי הנטייה הראשונית היא להיענות לבקשת התובע להפסיק תביעתו, וזאת מתוך תפיסת הריבונות שלו על זו. יחד עם זאת, יש לבחון את בקשתו מבעד לפריזמה של הגינות וצדק ולבחון את השלב שבו מצוי ההליך, כמו גם את השאלה האם בינתיים רכש הנתבע יתרון כלשהו וכל מטרתו של התובע בהפסקת התובענה, היא לגרום לביטולו של אותו יתרון. לשיקולים אלו מוסיף בית המשפט גם את האינטרס הציבורי למניעת השחתה לריק של זמן שיפוטי יקר ובמצב בו הושקע עמל רב והתיק בשל להכרעה, מן הראוי שפירות ההשקעה לא ירדו לטמיון.

צריכים לקחת בחשבון שבמקרים שבהם מוגשת בקשה להפסקת תובענה בית המשפט רשאי לחייב את התובע בהוצאות משפט. יהיו מקרים שבהם בית המשפט יסכים להורות על חיוב בהוצאות משפט רק אם התובע יגיש את תביעתו מחדש.

בקשה לביטול תביעה – מנקודת מבט הנתבע

כאשר מדברים על בקשה לביטול תביעה מנקודת מבטו של הנתבע הדבר יכול להתייחס למצבים שונים לחלוטין.

בקשה לסילוק על הסף (מחיקת או דחיית התביעה)

כאשר נתבע מגיש כתב הגנה לעיתים הוא עשוי לבקש את סילוקו של כתב תביעה על הסף (ניתן להגיש את הבקשה גם עוד לפני הגשת כתב ההגנה). הנימוקים יכולים להתייחס למצבים הרלוונטיים למחיקת כתב תביעה או לדחיית כתב תביעה.

סוגיות אלה מוסדרות בתקנות 41 – 43 לתקנות סדר הדין האזרחי:

41. (א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

(1) כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;

(2) מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;

(3) התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;

(4) כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

(ב) מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין.

(ג) הורה בית המשפט על מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה, יחולו הוראות אלה:

(1) הדיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית, זולת אם הורה בית המשפט אחרת;

(2) בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת התביעה בתנאים.

42. סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו.

43. בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה.

ההבדל המהותי בין מחיקת כתב תביעה לבין דחיית כתב תביעה הוא שבמצב שבו בית המשפט מורה על מחיקת כתב תביעה ניתן יהיה להגיש את כתב התביעה מחדש, בעוד שלאחר דחיית כתב תביעה חל מעשה בית דין וגם אם התובע יגיש את התביעה מחדש הוא פשוט יסולק על הסף.

בקשה לביטול פסק דין

עוד מקרה שבו נתבע שאינו משפטן או עורך דין עשוי להתייחס למצב של בקשה לביטול תביעה הוא כאשר אותו נתבע מעוניין בפועל להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד (אי הגעה לדיון) או בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה.

בקשה לביטול פסק דין אינה ערעור – מדובר בהליכים שונים לחלוטין שעליהם חלים כללים שונים לחלוטין, אך במקרים מסויימים אדם שאינו בקיא בעולם המשפט עשוי להזכיר בקשה לביטול תביעה ולהתייחס בפועל להגשת ערעור.

בקשה לביטול פסק דין מוסדרת בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי:

131. נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד).

כלומר, ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין (ולא בקשה לביטול תביעה) בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבע.

בקשה לביטול תביעה – מנקודת מבטם של שני בעלי הדין

כאשר שני הצדדים מדברים על "בקשה לביטול תביעה" לרוב הם מדברים על מצב שבו שניהם לא מעוניינים יותר להמשיך ולנהל את התביעה. מקרה נפוץ שכזה הוא כאשר הצדדים הסכימו על פשרה.

במקרה כזה, לרוב, מנוסח הסדר פשרה שכולל את כל הסכמות הצדדים, והוא נחתם על ידי שני הצדדים ומוגש לצורך קבלת פסק דין שנותן תוקף להסדר הפשרה. ברגע שניתן פסק דין התביעה "מתבטלת" (מסתיימת).

סיטואציה דומה היא כאשר הצדדים הגיעו לפשרה במסגרת הליך גישור. בסיומו של הליך הגישור הצדדים או המגשר יודיעו לבית המשפט אם הם הגיעו להסכמות או לא. במידה והצדדים הגיעו להסכמות התביעה בבית המשפט תסתיים.

לסיכום

בקשה לביטול תביעה זהו אינו מונח משפטי אלא מונח שבו עושים שימוש בדרך כלל אנשים שאינם משפטנים או עורכי דין.

בקשה לביטול תביעה יכולה להתייחס למצבים שרלוונטיים רק לתובע או רק לנתבע, ולעיתים גם לתובע וגם נתבע ביחד.

במצב שבו התובע יגיש בקשה לביטול תביעה (הפסקת תובענה) בית המשפט אינו חייב לקבל את בקשתו, ובכל בית המשפט רשאי להתנות את הפסקת התובענה בתשלום הוצאות לנתבע.