הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע – האם ניתן לחייב את התובע?

מה זה הפקדת ערובה?

הפקדת ערובה זו מצב שבו אחד מבעלי הדין נדרש להפקיד (בדרך כלל) סכום כסף בקופת בית המשפט, על מנת להבטיח את הוצאותיו של הצד שכנגד.

סכום הערובה משתנה מתביעה לתביעה בהתאם למורכבות המקרה וסיכויי ההצלחה של התביעה. ככל שהמקרה יהיה מורכב יותר וסיכויי ההצלחה יהיו נמוכים יותר, כך סכום הערובה יהיה בדרך כלל גבוה יותר. לעומת זאת, אם המקרה פחות מורכב או עוסק בסכומי כסף נמוכים יחסית, וסיכויי התביעה נחזים להיות טובים יותר, ישנה סבירות שבית המשפט ידחה בקשה להפקדת ערובה או שיורה על הפקדת ערובה בסכום נמוך יחסית.

הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע
עורך דין תביעות אדי בליטשטיין מסביר על הפקדת ערובה

האם ניתן לדרוש הפקדת ערובה מתובע?

בהחלט ניתן לדרוש הפקדת ערובה מתובע והדבר אפילו מוסדר במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 157 קובעת בעניין זה כך:

(א) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע.

(ב) לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה.

הפקדת ערובה מול זכות הגישה לערכאות

זכות הגישה לערכאות היא זכות חשובה מאוד בשיטת המשפט שלנו, והיא מאפשרת לכל אדם שמרגיש שהוא נפגע מאדם או גוף אחר לפנות לבית המשפט. זכות הגישה לערכאות נשללת במקרים חריגים (ונדירים) מאוד כגון צו חוסם.

תמיד ישנו חשש שגופים חזקים (כגון חברות גדולות) ינצלו את האפשרות לדרוש הפקדת ערובה על מנת להקשות על תובעים שאינם חזקים כלכלית לנהל את התביעה. לחברות גדולות אין בדרך כלל קושי לשכור עורכי דין רבים ולהגיש בקשות שונות כדי לעכב את ההליכים, לרבות בקשה להפקדת ערובה. אם הבקשה תתקבל והתובע לא יוכל להפקיד את הערובה בפועל למעשה תשלל ממנו זכות הגישה לערכאות, משום שאם הוא לא יפקיד את הערובה כתב התביעה שלו ימחק.

מסיבה זו בתי המשפט לא ממהרים לקבל כל בקשה להפקדת ערובה ונקבעו בפסיקה תנאים קשיחים יחסית שקובעים באילו מקרים בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להפקדת ערובה.

פסיקת בית המשפט בעניין הפקדת ערובה

במסגרת רע"א 2892/23 גלובל אפ טכנלוגיות (2010) בע"מ ואח' נ' הלן טרוויס בית המשפט העליון קבע מתי ראוי ולא ראוי לקבל בקשה להפקדת ערובה. בית המשפט קבע, בין היתר, כך:

תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), אשר החליפה את תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שנוסחה דומה, מקנה לבית המשפט שיקול דעת לחייב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע. תכלית הוראה זו היא להבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, בפרט כאשר בית המשפט סבור כי מדובר בתביעת סרק או כי סיכויי ההליך קלושים (ראו: רע"א 1007/08 עזבון המנוח עלי ג'אליה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (31.1.2010)).

תקנה 157(א) אינה קובעת מהם הקריטריונים להפעלת סמכותו של בית המשפט, ואולם הפסיקה התוותה שיקולים שונים המנחים את בתי המשפט בבואם להורות על הפקדת ערובה להוצאות הנתבע (ראו למשל: רע"א 2142/13 נעמאת נ' קרמין, פסקה 7 (13.11.2014) (להלן: עניין נעמאת)).

על פי ההלכה, ככלל, אין להתנות את זכותו של תובע לפנות לבית המשפט בבקשה למתן סעד בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע, אלא בנסיבות חריגות. זאת בשל הפגיעה האפשרית בזכות הגישה לערכאות, המחייבת את בית המשפט לנקוט מתינות וזהירות בהפעלת שיקול הדעת המוקנה לו בהקשר זה (ראו: רע"א 197/15 עזבון המנוחה אבלין מנסור ז"ל נ' חורי, פסקה 4 (21.4.2015); ע"א 477/19 חברת ג'י בי אם בניה בע"מ נ' מנהל מע"מ לוד, פסקה 8 (2.2.2021); רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן, פסקה 5 (16.1.2013) (להלן: עניין אברהם); ע"א 7193/13 ש.א. פתרונות בע"מ נ' ברנע, פסקה 15 (22.9.2014)).

אחד החריגים שהוכרו בפסיקה לכלל האמור, הוא המקרה שבו התובע הוא תושב חוץ ואין באפשרותו להצביע על נכסים בישראל, מהם יוכל הנתבע להיפרע ככל שתידחה תביעתו. לכאורה, על פי החריג האמור היה מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות המבקשים.

אולם גם שיקול זה אינו עומד לבדו ובית המשפט רשאי לבחון שיקולים רלוונטיים נוספים, במטרה לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובע ובין אינטרס הנתבע להבטחת הוצאותיו (ענין נעמאת, בפסקה 7; רע"א 6066/00 אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ, פסקה 4 (17.4.2001)). בענייננו, למעשה אין חולק כי המשיבה היא חסרת יכולת כלכלית בעקבות אבדן השקעותיה, ואין באפשרותה לשאת בהפקדת ערובה. לפיכך תביא הטלתה למחיקת תביעתה מבלי שזו תתברר לגופה.

שיקול רלוונטי נוסף הוא טענת המשיבה, כי המבקשים הם הנושאים באחריות משפטית למצבה הכלכלי האמור. בית המשפט המחוזי בחן את טענת המשיבה בהקשר זה באופן לכאורי, כראוי לשלב הדיוני המוקדם בו מצוי ההליך, ומצא כי אין מדובר בטענת סרק וכי זו אינה "משוללת […] תימוכין". לפיכך, קבע, כי יש בשיקול האמור כדי להטות את הכף לעבר דחיית הבקשה. מסקנתו זו מקובלת עליי. במצב דברים בו נטען כי הנתבעים הם שגרמו למצבו הכלכלי הירוד של התובע, ועל פני הדברים אין מדובר בטענת סרק, ראוי לו לבית המשפט לנקוט משנה זהירות בטרם יורה על הטלת ערובה להוצאות אשר הטלתה עלולה למנוע בירור התביעה לגופה. בהקשר זה נקבע כי:

"יש להיזהר שלא ללכת שולל אחר טענתם של נתבעים למצב כלכלי ירוד של תובעים, שכן עלול להיווצר מצב בו נתבעים 'ממנפים' את תוצאות עוולותיהם בכדי לחסום תובעים מלתבוע פיצוי בגינן" (עניין נעמאת, בפסקה 7; וראו גם: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, פסקה 7 (13.7.2008).

הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע
הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע – הסכומים יכולים להיות משמעותיים מאוד

בפסיקה אחרת של בית המשפט העליון במסגרת רע"א 5477/22 יחיאל אבוקרת ואח' נ' אקסודוס פירמיום 2015 בע"מ הוזכר כי הדרישה להפקיד ערובה עשויה להיות בגדר שימוש לרעה בהליכי משפט. בין היתר נקבע כך:

תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), מעניקה לבית המשפט סמכות לצוות על התובע לתת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע (ההדגשות אינן במקור – ר"ר):

"בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע".

מטרתה של תקנה זו היא מחד גיסא – שמירה על זכות הגישה לערכאות והבטחת תשלום הוצאות הנתבע כבר בשלב מוקדם של ההליך, ומאידך גיסא – הרתעה מהגשת תביעות סרק (ע"א 477/19 חברת ג'י בי אם בניה בע"מ נ' מנהל מע"מ לוד, פס' 8 לפסק דינו של השופט י' עמית (2.2.2021)).

ודוק: סמכותו של בית המשפט לחייב בערובה לתשלום הוצאות משפט מתייחסת ליוזם ההליך בלבד, וזאת לשם שתי תכליות עיקריות. התכלית הראשונה, והמרכזית מבין השתיים, היא להבטיח את תשלום הוצאותיו של הצד הפסיבי, זה שההליך נכפה עליו, אם בסופו של דבר יידחה ההליך נגדו וייפסקו הוצאות לטובתו.

התכלית השנייה היא מניעת ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות והרתעה מפני הגשת הליכי סרק. הדרישה להפקדת ערובה לתשלום הוצאות משמשת כאמצעי המבחין בין הליך שהצד שיזם אותו מאמין בצדקתו, לבין הליך שמוגש משיקולים אסטרטגיים גרידא (רע"א 7687/18 מנהל מע"מ לוד נ' מרעב חסן בנייה וסחר בע"מ, פס' 8 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (15.7.2020); רע"א 1378/21 ליאב יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' עו"ד משה תורג'מן, פס' 13 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (22.8.2021)).

העולה מהאמור הוא אם כן כי בקשה לערובה לתשלום הוצאות היא בקשה שיכול לבקש נתבע מבית המשפט כלפי תובע, ולא להיפך, כפי שנעשה בענייננו. משכך, דין רכיב זה של הבקשה להידחות.

עורך דין אדי בליטשטיין
צריכים ליווי משפטי מקצועי בעניין הפקדת ערובה? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

לסיכום

ניתן לדרוש מהתובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של הנתבע מכוח תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי.

על מנת שבית המשפט יורה לתובע להפקיד ערובה על הנתבע להראות שסיכויי התביעה אינם גבוהים ושבסיום התביעה הנתבע לא יצליח לקבל מהתובע הוצאות משפט.

קיימת לעיתים התנגשות בין דרישה להפקיד ערובה לבין זכות הגישה לערכאות. גופים חזקים שנתבעים על ידי תובע חלש מבחינה כלכלית יוכלו לנסות להקשות על התובע באמצעות דרישה להפקיד ערובה. אם הבקשה תתקבל והתובע לא יפקיד ערובה אז כתב תביעתו ימחק. מסיבה זו בית המשפט לא ימהר לקבל בקשות להפקיד ערובה.

שאלות נפוצות בעניין הפקדת ערובה

  • האם הנתבע יכול לדרוש מהתובע להפקיד ערובה?

    כן. הבקשה עשויה להתקבל אם הנתבע יוכיח שתביעת התובע היא תביעת סרק או תביעה קנטרנית, ושאם ההליך יתנהל עד סופו והתובע יפסיד הוא לא יוכל לשלם לנתבע הוצאות משפט.

  • האם התובע יכול לדרוש מהנתבע להפקיד ערובה?

    אין אפשרות כזו בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי.

  • האם ניתן לדרוש הפקדת ערובה במסגרת ערעור?

    בעת הגשת ערעור המערער חייב להפקיד ערובה כתנאי לבירורו של הערעור לגופו של העניין. אם הערובה לא תופקד הערעור ימחק.

  • מה הסכום המקסימלי שניתן לדרוש במסגרת בקשה להפקדת ערובה?

    תקנות סדר הדין האזרחי לא קובעות סכום מינימלי או מקסימלי. הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה הפרטני שלפניו.

דירוג הגולשים:

5 / 5. 94

No votes so far! Be the first to rate this post.

אנחנו שמחים לדעת שהמאמר סייע לך.

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

הפקדת ערובה
הפקדת ערובה
חזרה לחלק ספציפי במאמר
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב-X
שיתוף בלינקדין
שליחה בוואטסאפ
שליחה בטלגרם
שליחה בדוא"ל
מדוע כדאי לשכור את שירותינו?
מעל 13 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
0 +
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
% 0
תמונה של עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות - כספיות מורכבות.

למשרדנו מעל 13 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

חיוג לעו"ד אדי בליטשטיין 03-6427876
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

מידע משפטי בווידאו

מידע משפטי במגוון נושאים
20 קטעי וידאו
מאמרים באותה קטגוריה

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב