רח' ההגנה 13, ראשון לציון (מגדל ירון מילר)

תיקון פסק דין – האם אפשר לתקן פסק דין אחרי שנשלח לצדדים?

תיקון פסק דין

תיקון פסק דין זאת פעולה חריגה מאוד שמתרחשת לעיתים רחוקות מכיוון שנקודת המוצא היא שאם ישנה טעות בפסק הדין יש להגיש ערעור לערכאה הגבוהה יותר (אם לדוגמה מדובר בפסק דין של בית משפט השלום יש להגיש את הערעור לבית המשפט המחוזי).

יחד עם זאת, ישנם מספר מקרים בהם ניתן לדרוש תיקון פסק דין גם ללא הגשת ערעור.

תיקון פסק דין בהתאם להוראות החוק

שופט רשאי להורות על תיקון פסק דין במקרים בהם מדובר בטעויות זניחות, כגון טעות סופר. עניין זה קבוע בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, אשר קובע כך:

(א)  מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

(ב)  בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.

(ג)   תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.

(ד)  החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.

צריכים לשים לב לשני מצבים שונים כאשר שוקלים לבקש תיקון פסק דין. אם מדובר בבקשה לתיקון פסק דין שמוגשת על ידי אחד הצדדים, ללא הסכמת הצד שכנגד, ניתן לדרוש תיקון פסק דין תוך 21 ימים מיום נתינתו. לאחר מכן, לבית המשפט לא תהיה סמכות להורות על תיקון פסק דין. בכל מקרה, במצב כזה, בית המשפט מוגבל לסוג התיקון – לא מדובר בתיקון כל דבר בפסק הדין אלא רק טעויות שהן בגדר טעות בחישוב, השמטה מקרית, וכו'.

מנגד, אם ישנה הסכמה מצד שני הצדדים לפסק הדין הרי, הרי שלבקשתם ניתן לתקן בפסק הדין כל דבר ובכל עת, מבלי להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר.

ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין חייגו עכשיו 03-6427876 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

אם פסק דין תוקן מסיבה כלשהי, הצדדים רשאים להגיש ערעור על פי המועדים הקבועים בתקנות (להליכים משפטיים שונים קבועים מועדים שונים להגשת ערעורים).

שימו לב – תיקון פסק דין זהו לא אותו מצב שבו נדרש ביטול פסק דין (לדוגמה: בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות לדיון). לא ניתן לבקש תיקון פסק דין גם במצב שבו בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה בין הצדדים. ביטול פסק דין או ביטול הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין מצריכים נקיטת פרוצדורה משפטית שונה לחלוטין (לעיתים הדבר מחייב הגשת תביעה אזרחית חדשה). כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות במקרים אלה.

עמדת בית המשפט בסוגיית תיקון פסק דין

פסיקות בתי המשפט הרחיבו מעט את הוראות סעיף 81 לחוק בתי המשפט וקבעו שישנם מצבים נוספים בהם בית המשפט מוסמך להורות על תיקון פסק דין בסוגיות שונות.

אחד מאותם מקרים הוא כאשר בית המשפט ביצע את התיקון עוד באותו היום שבו ניתן פסק הדין. בעניין זה נפסק על ידי בית המשפט העליון בבר"ם 5720/05 יוסף גופר כונס הנכסים נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה (פסק דין מיום 5.8.2007), בין היתר, כך:

נוכח התאימות שבין אופיין ותחומי התפרשותן של הטעויות אליהן התייחס ההסדר הקודם שבתקנה 486 לאלה שאליהן מתייחס ההסדר המחליף הקבוע בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, יפים דברים אלה גם בבואנו לפרש את הוראת סעיף 81(א) הנ"ל ואת סוגי הטעויות הניתנים לתיקון על פיה.

הנה כי כן, סמכות התיקון הנתונה לבית המשפט מכוח סעיף 81(א) לא נועדה לאפשר תיקונים מהותיים ש"אינם אלא מסווה לכתיבת פסק-דין חדש" (עניין יוסיפוב, 671), זאת נוכח עקרון היסוד בשיטתנו המשפטית לפיו פסק דין שניתן מהווה סוף פסוק ("גמר מלאכה" – Functus Officio) מבחינת בית המשפט שנתן אותו. עקרון זה נועד להגשים ערכים של ודאות וסיום מחלוקות ולאפשר פעילות תקינה של המערכת השיפוטית והוא משמיע לנו כי תיקונים מהותיים בפסק דין או בהחלטה ניתן לבצע "אך על דרך של ערעור או עד שבית המשפט לא קם מכס המשפט ביום שבו ניתנה ההחלטה, שאז עדיין נמצא בחזקתו העניין שטיפל בו"

האם בית המשפט מוסמך להורות על תיקון פסק דין ולפסוק הוצאות משפט?

בעל דין שזכה בתביעתו בבית המשפט רשאי לקבל לזכותו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. לעיתים פסקי הדין לא מתייחסים לסוגיית הוצאות משפט ושכר הטרחה, ועולה השאלה האם ניתן לדרוש תיקון פסק דין כך שבית המשפט יתייחס לסוגיות אלה (לרוב בעל הדין שזכה במשפט מעוניין בכך כי מדובר בסכומים לא זניחים).

בעניין זה נפסק על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין שמוזכר מעלה כך:

האם פסק דין דוגמת פסק הדין במקרה שלפנינו, השותק לחלוטין בשאלת שכר טרחה והוצאות, ניתן לתיקון מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט באופן שתתווסף אליו התייחסות מפורשת לשאלה זו? כפי שנראה להלן ניתן למצוא בפסיקתו של בית משפט זה, קביעות לכאן ולכאן בסוגיה זו אך ראשית יש להדגיש כי ראוי להבחין היטב בין המקרה העומד לדיון בפנינו ובין מקרים שבהם נתן בית המשפט את דעתו לשאלת שכר הטרחה וההוצאות אך סירב לפוסקם. אלה האחרונים הם מקרים מובהקים של השגה על עניין מהותי ולגביהם כבר נפסק כי המסלול של תיקון טעות מכוח סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט אינו פתוח לגביהם והדרך היחידה הנתונה לבעל הדין להעלות השגה בהם היא בהגשת ערעור או בקשת רשות ערעור, לפי המקרה…

לטעמי, אין כל מניעה להשקיף על חוסר התייחסות לשאלת שכר טרחה והוצאות בפסק דין כעל השמטה מקרית הניתנת לתיקון על ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין, מכוח סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט. גישה זו יש בה היגיון נוכח החובה המוטלת על בית המשפט לפי תקנה 511(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להחליט בתום הדיון בשאלת שכר הטרחה והוצאות המשפט וכלשון התקנה: "בתום הדיון, בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו".

חזקה, אפוא, על בית המשפט כי ייתן דעתו לסוגיות אלה בכל החלטה שיפוטית היוצאת תחת ידו וכי הימנעותו מלעשות כן נובעת מהיסח הדעת. משכך, ניתן בעיני לפרש את שתיקתו כהשמטה מקרית הניתנת לתיקון מכוח סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט ולא כעניין מהותי המצריך הגשת ערעור.

זאת ועוד, סיווג הפסיחה על שאלת שכר הטרחה או ההוצאות בפסק דין כ"השמטה מקרית" רצוי הוא גם מטעמים של מדיניות משפטית. אכן, נראה כי מן הראוי לאפשר לבית המשפט אשר נמנע מלהתייחס לשאלה זו לבאר מהי עמדתו בה כמי שדן בתיק וכמי שיש לו בשל כך יתרון מובנה לבחינת השיקולים הרלוונטיים לצורך כך ובהם למשל אופן ניהול הדיון על ידי בעלי הדין (ראו תקנה 512(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). זאת ועוד, השלמת ההתייחסות לשאלת שכר הטרחה וההוצאות על דרך של תיקון טעות לאחר שזו לא מצאה את מקומה בפסק הדין או בהחלטה, יש בה כדי לייעל את ההליך המשפטי ולחסוך בהליכי ערעור שכל עניינם בסוגייה זו בלבד.

כלומר, על פי פסיקת בית המשפט העליון כאשר מגישים בקשה לתיקון פסק דין בעניין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין צריכים לבצע אבחנה בין שני מצבים. המצב הראשון הוא כאשר בית המשפט דן במסגרת פסק דין בסוגיית הוצאות משפט ושכר הטרחה והחליט שלא לפסוק אותם – במקרים אלה אין מקום לבקש תיקון פסק דין, ובמקום תיקון פסק דין צריכים להגיש ערעור.

לעומת זאת, במקרים שבהם בית המשפט כלל לא התייחס לסוגיית הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין ניתן לבקש תיקון פסק דין כך שבית המשפט יתייחס לסוגיות אלה, ואין צורך להגיש ערעור. שימו לב – יתכן שתבקשו תיקון פסק דין ותבקשו לקבל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין אך במסגרת פסק הדין המתוקן בית המשפט יגיע למסקנה שאלה לא מגיעים לכם. במצב כזה אי אפשר לבקש תיקון פסק דין פעם נוספת, אלא צריכים להגיש ערעור.

לסיכום

ישנם מקרים בהם תיקון פסק דין אפשרי גם ללא הגשת ערעור לערכאה גבוהה יותר, אך לרוב מדובר במקרים המסתכמים בתיקון טעות סופר או בסוגיית הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

תיקון פסק דין זאת בקשה חריגה וצריכים להגיש אותה במועד הקבוע בסעיף 81 לחוק בתי המשפט. במקרים שבהם הצדדים מסכימים על תיקון פסק דין, התיקון לא מוגבל לסוגיה כלשהי וניתן לבקשו בכל מועד.

שאלות נפצות בעניין תיקון פסק דין

  • תוך כמה זמן ניתן לבקש תיקון פסק דין?

    אם התיקון מוסכם על הצדדים לפסק הדין, ניתן לבקש תיקון פסק דין בכל מועד.
    אם מוגשת בקשה לתיקון פסק דין על ידי אחד הצדדים בלבד, צריכים להגיש את הבקשה תוך 21 ימים לכל היותר ממועד מתן פסק הדין.

  • מה ההבדל בין הגשת ערעור לבקשה בעניין תיקון פסק דין?

    ערעור מוגש לערכאה הגבוהה יותר. לעומת זאת תיקון פסק דין יכול להתבצע על ידי אותו שופט שדן בתיק.

    בערעור ניתן להשיג על כל עניין בפסק הדין. במסגרת תיקון פסק דין ניתן להתייחס לרוב לטעויות סופר או טעויות חישוב, ולסוגיית הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

  • מה זה אומר אם על בקשה לתיקון פסק דין השופט כתב שהוא "קם מכסאו"?

    המושג "קם מכסאו" מציין שהשופט סיים לטפל בתיק והוא לא יבצע שינויים כלשהם בהחלטתו או בפסק דינו.
    שימו לב – על פי הפסיקה שופט לא "קם מכסאו" ורשאי לבצע תיקונים בפסק הדין (לא רק בעניין טעויות סופר וסוגיית שכר הטרחה) אם תיקון פסק דין מבוצע באותו היום שבו הוא ניתן/נחתם על ידי השופט.

  • מהו שכר טרחת עורך דין מקובל כדי להגיש בקשה לתיקון פסק דין

    אין מחירון אחיד, כל בקשה נבחנת לגופו של עניין. לרוב מדובר בסכומים שנעים בין 5000 – 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ. כמובן שבמקרים חריגים העלות יכולה להיות גבוהה או נמוכה יותר.

.

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

צריכים ליווי משפטי בנושא זה?
עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות מורכבות (אך ורק תביעות מעל 50 אלף ש"ח). למשרדנו ניסיון רב מאוד והצלחות מוכחות בבתי המשפט.המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

יצירת קשר

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

שירותים שאנו מספקים

צריכים ייצוג משפטי בתביעה בסכום העולה על 50 אלף ש"ח? חייגו עכשיו 03-6427876 או השאירו פרטים ונחזרו אליכם בהקדם

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב