What is a cross-appeal (respondent appeal)?
A cross-appeal (or responding appeal) is an appeal procedure that can (but is not required to) be taken by a person who needs to respond to an appeal filed against the judgment.
That is, the legal situation is as follows: it is possible verdict -> One of the parties decides to appeal it -> The party that did not file an appeal within the time period specified in the regulations but needs to respond to the appeal filed by the opposing party -> may file a counter-appeal (respondent appeal) after receiving the notice of appeal.
Regulation 137 Civil Procedure Regulations It is relevant to the issue of a cross-appeal (respondent appeal):
137.(a) Deadline for filing an appeal The decision is valid for sixty days from the date it was made.
(b) Notwithstanding the provisions of subregulation (a), a respondent to an appeal may file an appeal within sixty days from the date on which the appeal was served on him, or from the date on which he was served with a notice of the deposit of security pursuant to regulation 135, or from the date on which he was served with a decision on exemption from the deposit of security, whichever is later.
(third) The deadline for filing an appeal against a decision given ex parte, regarding which a request for annulment was submitted under Regulation 131, will be counted from the date of submission of the decision in the request for annulment.
That is, the deadline for filing an appeal is 60 days from the date the judgment was served on the party. However, a respondent in the main appeal may file a counter-appeal within 60 days from the date the notice of appeal was served on him or from the date he received notice of the Deposit of security deposit (or a decision on exemption from depositing a security deposit).
A cross-appeal is not limited in terms of its content or in terms of the claims that can be made within it (contrary to the arrangement that was established in the provisions of the old Civil Procedure Regulations).
A cross-appeal (respondent appeal) can prevent the main appeal from being filed.
One of the considerations of a party considering filing an appeal is his desire for the court to hear his claims but not hear the claims of the opposing party. In light of Regulation 137(b) of the Civil Procedure Regulations, which allows for the filing of a cross-appeal, a party considering filing an appeal should take into account that if he appeals the judgment, the opposing party will also be able to appeal the judgment, even if 60 days have passed since the date of the judgment.
בנסיבות אלה יתכן שבעל הדין יעדיף לא לערער על פסק הדין כדי לא לאפשר לבעל הדין שכנגד את האפשרות להגיש ערעור שכנגד (ערעור משיב). הדבר יכול לנבוע מכך שבעל הדין לא מעוניין "לפתוח" את ההתדיינות מחדש או לפחות לחסוך לעצמו את העלויות הכרוכות בניהול הליך ערעור.
Supreme Court ruling on cross-appeal (respondent appeal)
Because the issue of a respondent's appeal is a relatively new issue that came into effect within the framework of the provisions of the new Civil Procedure Regulations (which came into effect in 2021), there is a Supreme Court ruling that highlights the difference compared to the old arrangement in which a cross-appeal was limited in terms of the issues that could be raised within its framework.
ע"ר 29369-11-24 Nel Investment Corporation ואח' נ' חברת גוש 30048 חלקה 53 בע"מ:
כפי שהזדמן לי לומר לא מכבר בער"א 4854/22 חברת בנק הדואר בע"מ נ' וייס, [נבו] (19.9.2022) (להלן: עניין בנק הדואר), בנסחו את תקנה 137(ב) לתקנות נקט מחוקק המשנה בלשון רחבה ביותר, המאפשרת לכל "משיב בערעור" – היינו, ל"כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער" (תקנה 136(א) לתקנות) –להגיש ערעור מטעמו בתוך 60 ימים מהיום שבו הומצא לו הערעור (או מהמועדים האחרים הנזכרים בסעיף) (שם, פסקה 12).
לשון רחבה זו עמדה בבסיס המסקנה אליה הגעתי בעניין בנק הדואר לפיה תקנה 137(ב) לתקנות מעגנת "הסדר חדש ושונה באופן מהותי ממוסד הערעור שכנגד, במסגרתו המשיב רשאי להגיש ערעור עצמאי שאינו מוגבל מבחינת תוכנו ומבחינת זהות הצדדים שכלפיהם ניתן להגישו" (שם, פסקה 13); והיא אף עמדה ביסוד המסקנה כי כל משיב שנפתחה נגדו חזית במסגרת ערעור שהוגש לפי תקנה 137(ב) לתקנות, רשאי להגיש ערעור משיב מטעמו בתוך 60 ימים (שם, פסקה 16).
…
This determination was based on the idea underlying the cross-appeal mechanism – allowing the party who was willing to accept the judgment to withdraw it when the opposing party sought to challenge the judgment before the appellate court.
…
אעיר רק כי לא ראיתי לקבל את טענת המערערים לפיה מלשון דברי ההסבר עולה שאין מקום לאפשר הגשת ערעור משיב על ידי משיב שהגיש ערעור עצמאי. אכן, בדברי ההסבר נאמר כי "בהתאם להסדר שנקבע, למשיבים בערעור העיקרי יתאפשר להגיש 'ערעור רגיל' במובן זה שמשהוגש ערעור 'עיקרי' יוארך למשיבים (שלא הגישו ערעור) המועד להגיש ערעור משלהם, ותימנע 'דילמת האסיר'" (שם, עמ' 42; ההדגשה הוּספה).
ברם מקובלת עליי קביעת הרשמת לפיה דברי ההסבר מתייחסים למצב ה"קלאסי" שבו משיב לא הגיש ערעור עצמאי, ואין ללמוד מהם על שלילת האפשרות של משיב שהגיש ערעור עצמאי להגיש גם ערעור משיב.
AA 4946/23 Amjad Abu Mokh v. Munir Tawfiq Moasi
In the case at hand, Respondent 2 in the appeal under Section 137(b), the appellant in the main appeal (hereinafter: Respondent 2), claimed that a notice of the deposit of the security deposit in the main appeal was filed with the court on July 20, 2023, however, it was not claimed that this notice was served on the parties, and in particular on the appellant in the appeal under Section 137(b) (hereinafter: the appellant), and in any case no references were attached in this regard.
In this state of affairs, on the face of it, Respondent 2 did not comply with his obligation to provide formal notice to the appellant of the deposit of the security in the main appeal, and this, at least, until the filing of his application dated January 30, 2024 to strike out the appeal. Therefore, in accordance with the language of Regulation 137(b), the appeal under Regulation 137(b) was filed before the deadline for filing it had passed.
…
ואולם, במבט צופה פני עתיד, מובהר בזאת כי ככל שניתנות החלטות שיפוטיות המבהירות כי בגדרי תק' 137(ב) עשוי משיב להיחשב כמי שידע על הפקדת הערובה אף אם לא הומצאה לו הודעה פורמלית בנדון על-ידי המערער, כך גובר הסיכון של משיב אשר נחשף לאינדיקציות כי הערובה בהליך הופקדה וחרף זאת נמנע מהגשת הערעור מטעמו או מבירור סוגיה זו, לכך שהערעור שיגיש ייחשב כערעור שהוגש באיחור (ראו והשוו: בש"א 1898/21 פלוני נ' פלונית (14.4.2021)).
ערא 4854/22 חברת בנק הדואר בע"מ נ' שמואל וייס
האם ערעור לפי תקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות או התקנות) מחויב להיות בעל זיקה לערעור העיקרי? האם ערעור מכוח תקנה 137(ב) האמורה יכול להיות מוגש רק נגד בעל הדין שהגיש את הערעור העיקרי? אלה הן השאלות הטעונות הכרעה בערעור זה המופנה נגד החלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 19.5.2022 בע"א 7733/21 [פורסם בנבו].
…
כפי שניתן להיווכח בנקל, לשונה של תקנת משנה (ב) רחבה ביותר, ומאפשרת לכל משיב בערעור – כאשר "משיב בערעור" בהתאם לתקנה 136(א) לתקנות הוא "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער" – להגיש ערעור מטעמו בתוך 60 ימים מיום הגשתו של ערעור על פסק הדין. התקנה אינה מגבילה את המשיב מבחינת תוכנו של הערעור שיוגש על ידו ואינה קושרת בינו לבין הערעור העיקרי. התקנה אף אינה מגבילה את המשיב מבחינת זהות הצדדים שנגדם יוכל לבקש סעדים בערעורו.
לשון רחבה זו, תוך השמטת המונח "שכנגד" שניתנה לו חשיבות רבה בפרשנות תקנה 434 לתקנות הישנות על ידי פסיקת בית משפט זה, מחייבת לטעמי את המסקנה כי כלל הזיקה וכלל זהות הצדדים – שניהם אינם חלים עוד על פי התקנות החדשות.
…
כאמור המילה "שכנגד" הושמטה בתקנות החדשות ותחתיה עוגנה בתקנה 137(ב) אפשרותו של המשיב להגיש "ערעור". השמטה זו, על רקע המשמעות שניתנה לה בפסיקה, אינה סמנטית כי אם מהותית. יש בה אמירה של מתקין התקנות בדבר רצונו לעגן הסדר חדש ושונה באופן מהותי ממוסד הערעור שכנגד, במסגרתו המשיב רשאי להגיש ערעור עצמאי שאינו מוגבל מבחינת תוכנו ומבחינת זהות הצדדים שכלפיהם ניתן להגישו.
…
From these words, it is therefore clear that the secondary legislator sought to abolish the institution of the cross-appeal and, under it, to anchor the possibility for the respondent to file an independent, regular, and additional appeal on his own behalf that is devoid of any dependence or connection to the main appeal.
…
אין לכחד, תוצאה לפיה גבולותיו של ערעור המשיב מכוח תקנה 137(ב) לתקנות החדשות פרוצים לחלוטין מעוררת קושי. היא עשויה לחתור תחת תכליתן של התקנות החדשות "ליתן מענה לאינטרס ציבורי דוחק של קיומו של הליך משפטי צודק ויעיל המנצל כראוי את המשאבים השיפוטיים המוגבלים" (בג"ץ 8684/20 לשכת עורכי הדין בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 16 [פורסם בנבו] (27.12.2020); ראו גם: תקנות 2 ו-5 לתקנות; המבוא לדברי ההסבר לתקנות).
ברם, לשונה הרחבה של התקנה תוך ביטול המילה "שכנגד" והפיכת ערעורו של המשיב לערעור עצמאי; לצד היעדר האפשרות לנתק בין כלל הזיקה לבין כלל זהות הצדדים, מוליכים כל אלו למסקנה כי אין מנוס מתוצאה זו. ירצה מחוקק המשנה להבהיר את כוונתו באופן אחר, יתכבד ויעשה כן.
In conclusion
A cross-appeal or responding appeal is an appeal that can be filed by one of the litigants who did not file the main appeal on time.
In light of the new Civil Procedure Regulations, a cross-appeal does not have to be limited in terms of its content to the issues raised in the original appeal. In fact, a cross-appeal can deal with any matter mentioned in the judgment.
One of the advantages of a cross-appeal is that it can be filed within 60 days from the date of service of the notice of the main appeal and not within 60 days from the date of service of the judgment.
