What is the difference between a legal claim and a factual claim?
A legal claim is a claim that is usually based on some legal provision or court ruling. In contrast, a factual claim is a claim presented by a litigant based on his or someone on his behalf's personal knowledge of some event or occurrence.
For example: My father saw Danny take food products from the supermarket without paying. The factual argument is that my father saw Danny actually steal food products from the supermarket. The legal argument in this case is that Danny committed the crime of theft as defined in Section 383 of thePenal Law.
Is there a requirement to detail every legal claim in the statement of claim?
The Civil Procedure Regulations determine how a Claim And what exactly to detail in it. In terms of detailing facts and legal arguments, Regulation 14(a) of the Civil Procedure Regulations states as follows:
The third part of the statement of claims will include the details of the facts that serve as the basis for the statement of claims and any additional information, the purpose of which is to assist in clarifying the dispute and focusing on the differences between the parties.
This regulation clearly states that the statement of claim must detail factual allegations but does not explicitly refer to legal allegations. That is, There is no obligation to detail the relevant legal provisions on which you rely, and the judge will still be entitled to rely on the legal arguments that you did not mention, provided that your factual arguments substantiate them.
At the same time, there is no prohibition on detailing any legal argument that can help clarify the dispute and focus the parties' arguments, and if you believe that this will make it easier for the judge to understand the issue, there is no prohibition on detailing the relevant legal provisions and focusing on specific sections.
The Supreme Court's position on the failure to address any legal claim in the lawsuit
As part of court proceedings, you may encounter a situation where you did not state any legal claim in the statement of claim but referred to it at a later stage, and the other party raises a claim regarding Front extension (This is a legal argument designed to prevent a litigant from presenting new arguments as the proceedings progress.)
There is not necessarily reason to be concerned because the Supreme Court's position is that such conduct does not necessarily constitute an expansion of a front.
רע"א 3149/24 רבין מגידש נ' יואב מגידש
As for the applicant's claim that the claim that the understanding agreement is a trust agreement was not made in the statement of claim filed by the respondent - in addition to the fact that the Magistrate's Court determined that this claim is factually incorrect (and see the Magistrate's Court's determination in this matter in paragraph 66 of its judgment), even if this claim were correct, it would not be of benefit to the applicant. This, שכן בכתב התביעה נדרש התובע לפרט את העובדות המשמשות יסוד לטענותיו (תקנה 14(א) לתקנות סדר הדין האזרחי), ובית המשפט רשאי לדון מיוזמתו במשמעות המשפטית הנגזרת מאותן עובדות (ראו: ע"א 8023/16 ארביב אור נ' פנטופט ג'נאח, פסקה 9 לפסק דינה של השופט ע' ברון [נבו] (20.8.2019)).
ע"א 7183/13 אסתר ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ
אין זה קשה להבחין בכך שניסוח הסעד המבוקש לא היה מן המשופרים. האם חרף ניסוח פתלתל זה של הסעד המבוקש בכתב התביעה היה יכול בית המשפט המחוזי, מיוזמתו, להידרש לכלים החוזיים שעליהם עמד בכל הקשור בגובה הריבית המוסכמת על הצדדים? לפני שנים רבות נקבע בפסיקתנו כי "[…] בית-משפט לא יפסוק על סמך עילה השונה מזו אשר נטענה בכתבי-הטענות" (ע"א 11/62 חכמוב נ' סטולר, פ"ד טז 1395, 1400 (1962); ראו גם ע"א 375/84 דרורה עדן בשם עיזבון המנוח אלברט עדן ז"ל נ' אל פאגורי, פ"ד מב(4) 226, 237 (1988)).
שנים אחר כך נקבע כי "אפילו נאמר, כי אין בית המשפט מנוע מלהיזקק לקונסטרוקציה משפטית, שלא הועלתה בטיעוני הצדדים, הרי ברור שיש להתייחס לכך כאל צעד חריג, שבית המשפט יבחר בו רק במקרים מיוחדים, כאשר דרישות הצדק מחייבות זאת" (ע"א 536/89 פז חברת נפט בע"מ נ' לויטין, פ"ד מו(3) 617, 625 (1992)).
מאז השתנו העיתים. כיום מקובל עלינו כי כאשר התובע הציג את כל העובדות המגבשות את עילת התביעה, אין תביעתו נדחית "רק משום שלא נתן לעילה את ה'כותרת המשפטית' המתאימה ולא הפנה לחוק שממנו נובעת זכות תביעתו" (ע"א 6157/08 אסמאעיל נ' מילאדי, [פורסם בנבו] פסקה 10 (5.9.2011)), שכן "לא הכותרת המשפטית לעילת התביעה היא הטעונה הבהרה והתייחסות מבראשית בכתב התובענה, אלא העובדות המקימות עילה כזו" (ע"א 794/86 החברה המרכזית לשכון ולבנין בע"מ נ' פינק, פ"ד מד(1) 226, 230 (1990) (ההדגשה הוספה – ע' פ')).
…
הכלל הוא, אפוא, כי אזכורה של הוראת דין בכתב התביעה הוא בגדר רשות ולא חובה, להוציא המקרה של הפרת חובה חקוקה (תקנה 74(א) לתקנות; ע"א 9422/06 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' BTR Environmental Limited, [פורסם בנבו] פסקה י"ט (17.1.2010); ע"א 11900/05 אלומות חולון בע"מ נ' לחם חי בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 (19.6.2007); ע"א 6064/93 מימסב חברה למילוי מיכלי סודה ביתיים בע"מ נ' סודהגל בע"מ, פ"ד נ(3) 35, 44 (1996)).
על כן, ככל שלפני בית המשפט עמדה מערכת עובדתית מסוימת, רשאי הוא לפסוק על פי נימוקים משפטיים שונים מאלה שהועלו בתביעה, "ובלבד שהתמונה נובעת מן הראיות שהיתה לצדדים ההזדמנות להידרש אליהן" (רע"א 7288/12 רוזן נ' אברמוביץ, [פורסם בנבו] פסקה י"א (23.10.2012)). ואמנם לעניין זה יפה הזהירות, שכן על הנתבע לדעת מפני מה עליו להתגונן ויש לאפשר לו להכין הגנתו כראוי ולהיערך לקראת המשפט (ראו דברי השופט י' עמית בעניין רום, פסקה 4 לחוות דעתו; ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' תנעמי, פ"ד נח(1) 1, 13 (2003)).
Not in every situation can a legal claim be based on something that was not mentioned in the statement of claim.
Just as one can find judgments that explicitly state that there is no obligation to address every legal claim in the statement of claim, one can also find examples of judgments that state that raising a legal claim can in certain cases (and relatively rare ones) be considered broadening the front (which will lead to the claim being dismissed or ignored).
דוגמה ניתן למצוא בפסק דין ע"א 19249-06-23 ר. זנזורי חברה לבניה בע"מ נ' יעקב צין בע"מ:
הכלל היסודי בשיטת המשפט שלנו מקדמת דנא הוא, שבית המשפט לא יפסוק בעילה שלא נטענה בכתב התביעה ולא ייתן פסק דין על סמך עילה שונה מזו שנטענה בו (ע"א 767/77 בן חיים נ' כהן, פ"ד לד(1) 564). דרך המלך להוספת או לשינוי עילה שלא נטענה בכתב התביעה היא על-ידי הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה (רע"א 2595/08 דוכן נ' מדינת ישראל [נבו] (21.5.2008), וראו: יששכר רוזן צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי-מורה נבוכים, מהדורה שנייה (להלן – "רוזן צבי"), עמ' 301).
The other way to do this is in accordance with the more restrictive rules outlined regarding the alteration/expansion of a facade (Rozen Zvi, ibid.). Regarding this way, it was written in the Ganei Harari ruling (paragraph 33):
"ברגיל, בעל דין איננו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת שהוצבה בכתב הטענות אלא אם נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתב התביעה או שהצד השני הסכים, במפורש או מכללא, להרחבת חזית (ראו רע"א 8600/12 שירותי בריאות כללית נ' משטה [פורסם בנבו] (3.2.2013); ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 151 (2003); רע"א 9123/05 אדמוב פרויקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטיייט מקבוצת אלפו בע"מ, בפסקה 12 והאסמכתאות שם [פורסם בנבו] (25.10.2007) (להלן: עניין אדמוב פרויקטים); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 90-88 (מהדורה עשירית, 2009)).
עם זאת, נקבע בפסיקה כי יש לבחון את הטענה להרחבת חזית מבחינה מהותית ועל רקע הרציונאלים העומדים בבסיסו של הכלל והם: מניעת עיוות דין והגנה על יכולתם של בעלי דין להתמודד עם טענות שהועלו כנגדם (ע"א 8881/07 לב נ' טובי, בפסקה 22 [פורסם בנבו] (27.8.2012) (להלן: עניין טובי)).
על רקע רציונאלים אלה, הבחינה הפסיקה בין טענות עובדתיות חדשות לבין טענות משפטיות ונקבע כי הכלל של מניעת הרחבת חזית מופנה בעיקר נגד הראשונות ולא כנגד האחרונות (עניין טובי, שם). באשר לטענות משפטיות חדשות נקבע, כי ככל שהן מצויות בגדרה של מסגרת עילת התביעה הנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים הפרושים בפני בעל הדין, לא בהכרח מדובר בהרחבת חזית אסורה (ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פ"ד נח(3) 105, 117-116 (2004) (הובא בעניין טובי))".
In the case discussed there, it was determined that the expansion of the frontage was done on a legal and not a factual basis, and therefore it was permitted.
יצוין, כי בפסק דין קודם של בית המשפט העליון, ע"א 536/89 פז חברת נפט בע"מ נ' לויטין, פ"ד מו(3) 617, 625, נפסק כי גם ביחס לסמכותו של בית המשפט להתיר הרחבת חזית כשמדובר בטענות משפטיות, "חובתו של בית המשפט לבדוק, לפני שיפעיל את סמכותו בכיוון זה על-פי יוזמתו, האם העובדות המקימות את העילה המשפטית, אשר אפשר, לדעתו, להיזקק לה, אכן נטענו במפורש בכתב התביעה, ולא רק ניתן להסיקן במשתמע ממה שנאמר על-ידי הצדדים או העדים".
בפסיקה המאוחרת יותר נמצאה גישה מרוככת יותר בסוגיית התרת שינוי/ הרחבת חזית כשהמדובר בטענות משפטיות (ע"א 6157/08 אסמאעיל נ' מלאדי [נבו] (5.9.2011); ע"א 7183/13 ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ [נבו] (12.7.2015)) וגישה נוקשה יותר (ע"א 9809/01 תחנת שירות ר"ג נ' סונול [נבו] (16.2.2004)), אך ההבחנה היסודית נותרה בין הרחבת חזית בטענות עובדתיות, שככלל לא תותר, לבין הרחבת חזית בטענות משפטיות שביחס אליהן ניתן לנהוג בגמישות (ע"א 8023/16 ארביב נ' ג'אנח [נבו] (20.8.2019), ראו: ד"ר יעקב שקד, שופט, סדר הדין האזרחי החדש, מהדורה שלישית, עמ' 216, וראו גם: רוזן צבי, עמ' 307-306, המוצא בהלכה שנפסקה בעניין תחנות שירות ר"ג, "צעד בכיוון הנכון").
In conclusion
There is a difference between a factual claim and a legal claim. While factual claims must be detailed in the statement of claim, legal claims are not required to be detailed in the statement of claim, and the judge who decides the dispute between the parties may rely on them.
In very exceptional cases, a legal claim will constitute an expansion of a prohibited front, and this is mainly in a situation where the factual argument does not substantiate the legal argument.
According to Supreme Court rulings, there is nothing wrong or flawed in not raising a legal claim within the scope of the statement of claim.
