Answer to an appeal versus summary in an appeal – what is the difference between them?

As part of an appeal process (including Counter-appeal) המשיב עשוי להדרש להגיש תשובה לערעור. במקרים מסוימים נדרשת גם הגשת סיכומים לבית משפט שדן בערעור. בין כתבי טענות אלה ישנם הבדלים משמעותיים לאור הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, והגשת כתב סיכומים לערעור במקום כתב תשובה לערעור (או ההיפך) עשויה לעלות למשיב ביוקר.

The difference between a response to an appeal and submitting briefs to a court The appeal hearing

At the beginning of 2021, they came into effect Civil Procedure Regulations The news. These regulations led to a fundamental change in the conduct of legal proceedings, including appeal proceedings. The purpose of these regulations was, among other things, to shorten the proceedings by shortening the length of the pleadings, and simplifying the proceedings conducted between the parties.

If in the past the appellant was required to submit a brief appeal and then an order was issued ordering Submission of summaries For a court hearing an appeal, today the litigant is required from the outset to include in the notice of appeal his full arguments and to attach to the appeal the list of exhibits on which he intends to rely. This is also the reason why for the purpose of Filing an appeal The appellant is allotted 60 days compared to 45 days previously.

As of today, the main changes between the response to the appeal and the summary of the appeal are these:

1. According to the new regulations, the response letter is limited in number of pages (the number of pages depends on which court is hearing the appeal). A summary letter is not limited in number of pages according to the new regulations. The scope of a summary letter depends on the discretion of the court.
2. After the respondent files a response brief, the appellant does not have the right to file a response to the respondent's response. However, after the respondent files a brief, the court may authorize the appellant to file a brief on his behalf.

In this regard, it is important to be familiar with the provisions of Regulation 138(a) of the Civil Procedure Regulations, which allows the court hearing the appeal very broad discretion regarding filing a response to the appeal, filing a response and then summaries, or even dismissing the appeal outright. This regulation states as follows:

138. (a) The Court of Appeal may:

(1) To dismiss the appeal without the need for a response, if he considered that the appeal had no chance of being accepted;

(2) To order the submission of a written response, in general or regarding a particular matter;

(3) To hold a preliminary hearing on the appeal under the authority of a pre-trial judge, with the necessary modifications;

(4) To order completion of written summaries;

(5) To decide the appeal on the basis of the written material before it;

(6) To order that an additional oral hearing be held on the written material before him.

שימו לב שעל פי תקנה זו צריכים לחכות להחלטת בית המשפט אשר תבהיר האם יש צורך להגיש תשובה לערעור או שבית המשפט מורה על מתכונת שונה לדון בכתב הערעור (יתכן שבית המשפט יראה לנכון אף לדחות את הערעור).

What is the best way to discuss an appeal?

בהחלטה מעניינת מאוד שניתנה בע"א 2000/21 אסתר שחר נ' יצחק שחר ואח', בית המשפט העליון מפרט מהי דרך המלך לדון בערעור שהוגש לבית המשפט. בין היתר נקבע כך:

מתווה דיוני של הגשת סיכומים בערעור מעמיס כתבי טענות נוספים על בית משפט זה ומאריך את "תוחלת חייו" של ההליך, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם מטרת תקנות סדר הדין האזרחי. במה דברים אמורים? במתווה של הגשת תשובה לערעור, מוגשים לבית משפט זה כתבי טענות "בשני סבבים": האחד, כתב הערעור; והאחר, תשובות המשיבים לו.

לעומת זאת, במתווה של הגשת סיכומים לערעור, מוגשים לבית משפט זה כתבי טענות ב"ארבעה סבבים": כתב הערעור, סיכומים מטעם יוזם ההליך הערעורי, סיכומים מטעם המשיבים וסיכומי תשובה מטעם יוזם ההליך הערעורי. היינו, למתווה של הגשת תשובה לערעור יש שני יתרונות מרכזיים לעומת מתווה של הגשת סיכומים, הדרים בכפיפה אחת עם העקרונות שאותם ביקשה הרפורמה לקדם: ראשית, מתווה של הגשת תשובה לערעור מצמצם את הניירת והמלל המוגשים לבית המשפט ובכך הוא חוסך הוצאות ומשאבים לצדדים להליך, כמו גם זמן שיפוטי שהוא כידוע משאב מוגבל.

שנית, מתווה של הגשת תשובה לערעור עשוי לקצר את "תוחלת חיי המדף" של ערעור המוגש לבית משפט זה, בשל מיעוט השלבים הדיוניים עד למועד ההכרעה בהליך, באופן שכאמור עשוי להיטיב הן עם הצדדים להליך והן עם מערכת המשפט והציבור בכללותו. הדברים האמורים נכונים אף באשר לאפשרות הגשתה של תגובה לתשובה לערעור, אשר תוסיף כתבי טענות להליך הערעורי ועשויה אף להאריך את משך בירורו.

…

It should be further emphasized that, unlike the arrangement that was established in the previous Civil Procedure Regulations, a party who initiates an appeal process is now required to detail all of his claims and present the full face of the dispute to the court upon filing the appeal.

This obligation can be learned both from the fact that the appellate court has the authority to dismiss the appeal out of hand (an authority that was not granted in the previous Civil Procedure Regulations; see: Rule 138(a)(1) of the Civil Procedure Regulations, Rosen-Zvi, at p. 477); both by noting that the initiator of the appellate proceedings must submit the exhibits on his behalf at the same time as the appeal (in contrast to the previous Civil Procedure Regulations, see: Rule 134(b)(2) of the Civil Procedure Regulations, Rosen-Zvi, at p. 486); and given that the time period for filing an appeal and requesting leave to appeal has been equalized and extended to a period of 60 days (see: Rule 137(a) of the Civil Procedure Regulations).

חובתו של יוזם הליך ערעורי להניח את יסודותיה של החזית הערעורית המלאה כבר בגדר כתב הערעור, עולה בקנה אחד עם שיקולי יעילות ויצירת הליך ערעורי אפקטיבי ועם חובת תום הלב הדיוני שעניינה יידוע המשיבים לערעור בדבר מלוא חזית המחלוקת בין הצדדים (השוו: ע"א 2230/21 אביזוהר נ' לוליאן, [פורסם בנבו] פיסקה 6 (30.5.2021)). חובה זו אף מתיישבת עם עקרונות היסוד הקבועים בתקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי לפיהם "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן".

…

In view of the above, in most cases there is no point in submitting summaries by the initiator of the appeal procedure after submitting the appeal, which should in fact resemble summaries and include the entire face of the dispute between the parties.

…

ממכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני סבורה כי "דרך המלך" לבירור של ערעור בבית משפט זה לפי תקנות סדר הדין האזרחי (במקרה בו הוחלט שלא לדחות את הערעור על הסף מכוח הסמכות הקבועה בתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי) היא באמצעות הגשת תשובה לפי המתווה הקבוע בתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי. יחד עם זאת, לא מן הנמנע כי יתעוררו מקרים שבהם יעדיף בית המשפט להורות על מתכונת דיונית של הגשת סיכומים, לעיתים אף לאחר שהוגשו תשובות לערעור לפי תקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי.

Thus, in cases where the court believes that the appeal or the response to it are not comprehensive enough to decide the appeal (see: Explanatory Notes to the Civil Procedure Regulations, on page 43; Rosen-Zvi, on page 481). It is quite possible that after reviewing the response or after a preliminary hearing or a hearing before the panel, the court will believe that the circumstances of the case justify submitting summaries in order to decide the proceedings, especially in complicated cases where it is difficult to respond to the respondents' claims effectively within the framework of an oral hearing.

Frequently Asked Questions Regarding Answer to Appeal vs. Summary Appeal